'מוקצה' יקר נוטה ליפול – האם מותר להניח תחתיו כרית?- רס"ו ז' - ח'

הדף היומי בהלכה בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il​

'מוקצה' יקר נוטה ליפול – האם מותר להניח תחתיו כרית?- רס"ו ז' - ח'

[מוזיקה] בסיעתא דשמיה סמן ר המרבו סעיף ז למדנו שאדם שהחשיך לו בדרך נכנסת שבת יש לו כיס אז מה הוא עשה עם זה התירו לו חומים כיוון שחששו שאם לא נתיר לו בואו לל ממינוי הוא עצמו יטלטל לדם סרבים לכן העצה הראשונית לתת לגוי אם אין לו גוי לשים על החמור כמו שדיברנו אם אין לו חמור לתת לחרש שוטה וקטן כאן נלמד עתר נוסף אם אין לו את כל הברירות האלו אז התירו לו תר אחר לא רצו להתיר לכתחילה כזה שווס חומו מה זה אמרנו אדם הולך בשו סרבים אסור לו מנטר לטלטל דל דמוס דל דמוס הכוונה ה עושה העקירה מטלטל דל דמוס ועושה הנוכ אבל אם הוא מרים הוא עושה העקירה הולך 3ל וחצי אמוס ומניח אין כאן שום איסור ומנת יכול כך ללכת מקצה אחד של הרחוב עד קצו השני עד ביתו הוא מרים הולך 3ל וחצי עמוס מניח שוב מרים 3 וחצי אמוס מניח מרבון הם חששו שהוא לא דייג באחד מהפעמים והוא כן טלטל דלד מזת אחת והוא תחייב אז באמת כמו שמובא בש ש מטס פעם אחת להוליך פחות מדל אמוס התירו בכל אופן אבל לטלטל יותר מפעם אחת אז זה שוס מן הרבון ובקושי גדול התירו את זה רק כאן נשאו דו בממונו ולכן לא התירו זאת רק אם אין לו שום אחד מכל הדרכים שאמרנו אין לו גוי אין לו חמור אין לו חרש שוטה וקטן מובא כמס שטס שגם בקרמס שכל האיסור של טיל בדם מסורק מדרבנן לא אומרים לכאורה גזר לגזרה אז כן יהיה מותר לטלטל כמה פעמים כל פעם פחות מדל דמס לא כי אם נקל בזה אומר התז קרוב הדבר שיבוא לו ליחוד על אדם בת אחת הגרוק כותב שבכל דבר שאשו חוכם משו סורה במשו שפוס אסור גם בקרמס כיקר מניס יש לה את כל דיני רשו ורבים מדרבנן אז נעבור לדבר בחב אם אימו שום אחד מכל אלו אין לו חמור אין לו גוי אין לו חר שט קוטן יטלטל פחוס פחוס מרמס עכשיו כך מה מפסיק בין שתי ההליכות לומר שזה לא דד מזת אחת אז אמרנו הקיר והנוחה אז זה ברור שאם הוא מניח את החפץ עעל הקרקע ואחר כך הוא נטל זאת מחדש זה טוב אבל לא צריך עד כדי כך גם כשהאדם נעצר אז הנוס גופו י כ נוכס חייפץ וכשהוא מתחיל ללכת אז הקיר הס גופ הוי כקיר הס חייפץ אבל כתוב בגימורי שאם הוא וצה רק לכתף לסדר על עצמו את המסע זה לא נחשב כנוה וכש ממשיך אחר כך ללכת זו הליכה אחת גדולה רק אם הוא נעצר לפוש לנוח אז זה נחשב כנוה וכשהוא עוקר שוב אז אין כאן דלד מזת אחת החזון איש מסתפק אם הוא מניח על הקרקע רק לכתף האם זה נחשב כאן נוכה או לא גם מניח את החפץ על הקרקע רק לכתב זה לא נחשב כנכה זה החזון אש מסתפק אז ממילא גם כאן הוא צריך להפסיק כך אומר המשת בולדס רוב הפוסקים אז מספיק שהוא נעצר כדי לא להעביר דל הדם בזת אחת זה גם נקרא קומד לפוש אבל רבי רוחם יש מחמירין שצריך דווקא להתיישב או להניח את החפץ הגבי קרקע אבל זה שהוא נעצר רק כדי שלא יתחייב שלא יהיה כאן לדה מזוות אחת זה נחשב לקטה וזה לא מספיק אשר הציון כותב בס שזה חידוש גדול לרבינו ירוחם עוד מובה כאן בבור מסופי משנ יס חיים שרוצה להשוות את דברי רבן רוחם לנידון אחר כידוע כדי שיתחייב אדם בדבר שאסור באכילה הוא צריך לאכול קזיס תוך כדי אכילס פרס ארבע דקות תשע דקות יש כל מיני שיטות כמה זמן זה אז אם הוא מפסיק בין שתי הכילות של חצי קזיס לחצי קזיס השני כדי שלא יתחייב אז תון הנוס חיים שלפי רבי נירוך הם רואים שאם כל המטרה זה רק שלא תחייב זה לא נחשב כ הפסק אבל למס הם משתבר ביחסם קיפר מבואר לא כך אדם שהוא חולה ביום קיפר צריך לאכול לשיעורים אז הוא אוכל פחות מקוסס מחכה שיעבור כדי אכל הספרס ואוכל שוב כל מה שהוא מחכה זה רק כדי להפסיק ביניהם אז כותב הגשה הזו בורך שני טענות קודם כל זה מה שהוא מפסיק זה כמו שהוא מתיישב שרבן רוחם מודה עוד הוא מוסיף שאין שום קשר בין שני הנידונים באכילה זה לא משום הפסק כרגע אם הוא אכל ברצף רק מתחילת אכילה סוף אכילה תום אכילס פרס אז זה גם לא מצטרף ממילא אי אפשר להשוות את הנידונים כותב המשת בורו שאם יש כאן שני אנשים אז עדיף שאחד הטל שלוש וחצי וימסור לחברו וכך אנה וחזור ואז לא יצטרכו בכלל לעצור וזה עדיף משר שאדם אחד יעשה כל פעם שלוש וחצי ויעצור שלש וחצי ויעצור אומר המשת בורו כל זה מועיל רק לינין טלטול בשו סורב בקרמל שהאיסור הוא טלטל דלמס אז הוא מטלטל פוחס פס דמס אבל מקרמל לשוס היחיד או מקרמל לשוס רבים שאסור מדרבנן כל שק משובים רשו הוכ שאסור מדרס שם האיסור אפילו מילימטר אחד ההוצאה מרשות אחת לשנייה אז זה לא מועיל העיצה הזו ולכן גם בעניינינו אחרי שהוא הוביל את הכיס שלו עד הבית הוא מגיע לחצר הראשונה יש לו שוב בעיה איך הוא מכניס את זה הביתה אז בזה כמו שנראה לאלון הוא הופך את גבו וזורק זא ך היד ואז זה שינוי וזה התירו ואפילו אם הוא נעצר סמוך לבטו הוא עשה הנוחה אז גם כן התירו להכניסו לביתו קל החייל אפילו שעוסק את אקירה ואחר כך הנוחה בשינוי התירו מישהו מהפסד כותב המשת בור בשי מטז שיש ברית בשבת יום השמיני בשבת רוצים להביא את התינוק לבית הכנסת למול אז עושים את העצה הזו איך אפשר לטלטל את התינוק פוחס פוח מנמס אז הוא אומר לא הרווחנו כלום נכון שאפשר לומר שלצורך מצווה התירו כמו שהתירו כם פ ספונד דמס אבל איך מוצאים אותו מהבית לרחוב שהוא כרמליס אז מובא כאן שאם זה עושים את על ידי שני בני אדם אחד עומד בפנים המושיט את החפץ למי שעומד בחוץ אז בזה הבנו איזר מתיר סמוס אבל אם עצמו מוציא ודאי שעשו אלא אומר התז יקחו גוי שהגוי הוציא אותו מהבית אל הרחוב ואז ברחוב טלטלו פספול דמס ושוב שיגיעו סמוך לבית הכנסת גו יכניס אותו מהרחוב לבית הכנסת לגבי סיפר תוירה מובא כאן שהב התז מחמיר בזה לא לטלטל על ידי גוי ורוח שם מביאים לירב שכן אפשר להתיר אבל אומר המשת בור זה הכל דס התז אמרו גנור מס ש חולק גם על ידי גוי לא לעשות כך כי אפשר לעשות את הברית בבית אומר המחבר כל מה שטר נו ודף ככיסוי שיש לו כיס שדום בול אום מציע שבו ודוי כמו ש דיברנו בסעיף א' שהוא כבר הרים את המצי מבעוד יום אבל אם לא יב ליוד אדם מוצא מציאה בשבת לא התירו לו לטלטל אותה פס פס בדמס לא למעשה הרמבם כן מתיר גם צה מציאה בשבת עצמה והגשה זור בוך מצרף את שיטס הרמבם הוא אומר כך בזמנינו שלדר בפוסקים אין לנו רדרס כן שישים ריבו המסתבר להקל לדחוף ברגלו שעושה בשינוי מציעה ש מוקצה פוס ממוס מח כך דחפו כמה חברים כל אחד פורס מר במוס ואף כשבאה המציאה לידו אחרי שיתקדש היום כיוון שלא מטלטל כדרכו בשינוי יש לסמוך השית ס רמבם שהוא התיר לגמרי ונעבור לסעיף חס כאן נלמד שמכבה מביא שאחד מהראשונים שכל מה שהתירו בכל הסימן הזה זה רק למי שך שיר בדרך שהוא היה כאין אנוס ישים דווק משך ש בדרך הוא יצא ל והוא חשב שסבו שעדיין ישו בם להספיק להגיע למחוז חפצו ופתאום מגיע שבת אז התירו לו את כל הטרים שלמדנו המי שיוצא מסמוך לחשו הוא יצא סמוך לחשכה ושוב והוא יוצא ופתאום הוא אומר רגע נכנסה שבת יש לי דברים בכיס לא התירו ו אומר המשצ לבדוק לא לצאת עם דברים א לא לצאת מידי מאוחר אלא מה הוא יעשה הוא מתקד ברחוב יעשה כמו שנראה בסעיף יוד ביז יתיר חגורון כ אסור לו להמשיך לטלטל אתזה והוא נופל ומבקש לגוי שישמור את זה על מוצאי שבת למעסה לרב מביא שרש בו חולק ע ליש ממ הזה כרש בו טוען כל מה שהתנו כודו בו על ממינוי אז מה זה משנה אם היה פושע או לא פושע למיסה אודום בוול על מומנו ואם לא נתיר לו הוא יבוא לטלטל בעצמו אז אומר לירב שיש לסמוך ל הרש בו וגם במי שיצא עם ביתו סמול לחשיכה יכול לעשות את אחד העצות שלמדנו בסימן הזה עד כאן הדף היומי
לצפיה בתכנים נוספים: