מה נקרא 'סמוך לסעודה' לענין היתר הברירה בשבת?- שי"ט ב' - ג'

הדף היומי בהלכה בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il​

מה נקרא 'סמוך לסעודה' לענין היתר הברירה בשבת?- שי"ט ב' - ג'

[מוזיקה] סיעתא דשמיא סימן שיט סעיף ביז כאן למד מה שהזכרנו כבר בשיעור הקודם שאחד מהתנאים להתיר ברירה זה דווקא אם הוא עושה זאת לאלתר אבל אם הוא עושה זאת לאחר זמן אז כיוון שרוב ענייני ברירה זה לאחר זמן לאלתר זה דרך מאכל ליברור את האוכל מהפסולת בשעת האכילה ואז כשהואבורר בשנכניס לו רוצה למחסן הדרך לברוא בכל דבר אפילו בידו כל שקם באיזה כלי אלא אם הוא בורר בנפה הוא קברה או שהוא בורר פסולת מתוך האוכל ניכר הדבר שהוא עושה זאת שם ברירה אפילו לאלתר חייב אבל אם הוא עושה זאת לאחר זמן אז בכל אופן הוא חייב אומר המחבר הבירר אויכל מתוכיח פסולילס כי להפר בכל מקרה אסור ביודוי כל שקמקלי להניחוי אפילו לבואי ביוים אבל לא שהולך לאכול את זה מיד בסעודה נעשה כביר לאויצר כאילו שבורר להכניס למחסן וחייב ולכן יש להיזהר במה שנהגים האוילום להכין בצלים בחומץ לסעודה שלישית לבורין העלים הטובים מתעקמושים והמתולאים שלא יעשו זאת רק סמוך לסעודה וגם יזהר לא להוציא את הכמושים הטובים כי זה פסולס מאוכל אלא להפך ושילטי בווררים כותב שהוא נהג להכין מאכל זה מערב שבת כי קשה להיזהר בעניון הבריר בזה זה והנה המחמיר ועושה כן מערב שבת טוב או לו ברוכה אבל אין למחוט ביד המקילים מכינים בשבת שיכול לסמוך על הרמו שרן בסעיף א' שכל מה שהוא צריך לאותה סעודה זה נחשב לאלטר ומוציא את העלים הטובים הכמושים אין בעיה סעיף ג' כמו שהזכרנו בסעיף א' אפילו שבדרך כלל בוירה זה פסוילס ואוויכל מורבים שהוא מפריד ומנקה את האוכל אבל גם בשני מיני אוכלים יש איסור בוירו אבל דיברנו ששלושת התנאים להתיר בוירו זה שהוא עושה זאת ביד ושהוא מוציא אוירחל מתוך פסוילס והוא עושה זאת לאלתר אז לאלתר סמוך לאכילה אפשר להבין לעשות ביד גם המה זה אוכל מתוך פסולס זה לא פסולס מתוך אוכל הרי מדובר בשני מיני אוכלים אז בעצם יש כאן אריכות בברלוכה שפשס לפי המחבר בתנאי זה לא נצרך אבל כמו שנראה בדברי הרמ וכך נוקט המשתברורו גם תנאי זה נצרך ומה איך מתקיים התנאי כי אנחנו קובעים ואומרים שהמאכל שהוא רוצה לאכול אותו כעת הוא האוכל המאכל שהוא לא רוצה כעת הוא כאין הפסולת לכן צריך לברור את מה שהוא רוצה אומר המחבר אויליופונובוב שני מן אויכלי מאורים בואירר איך עוד מאחוד הוא מניח וכמו שהרמו מוסיף אשני שהוא לא רוצה כעת כדי לאכול מיד אבל להפך להוציא את מה שהוא לא רוצה כעת זה כאין הוצאת פסולת מאוכל שאסור לברור אפילו שהוא רוצה לאכול את המין השני שנשאר בצלחת לאלתר מה קורה אם הוא רוצה להפריד שני מיני אוכלים זה מזה בזמן שסמוך לסעודה ומעוניין לאכול את שניהם באותה הסעודה את האחד בתחילת הסעודה ואת השני לאחר מכם המשך הסעודה בזה נחלקו פה כזמנינו דס הגרם פיינשטיין וכך ציד דרגן קרליץ שאסור לו להוציא את המי שרוצה לאכול בהמשך הסעודה מהמין האחר צריך להוציא את זה שהולך לאכול בתחילה מידור דעסר ודישי שמותר לעשות כן כיוון שאת שניהם הולך לאכול בסעודה הזו יש לשניהם דין אוכל ולא משנה מה הוא בורר ממה קורה דבר מצוי לפעמים יש סלט ויש שם בצל שהוא לא אוהב את זה הוא רוצה להוציא את הבצל מתוך סלט אז זה אסור זה פסולת מתוך אוכל אבל הוא מוציא זאת כדי לתת לחברו שואהב את הבצל אז אומר הגשה הזוהר ברוך שאפילו שעיקר מטרתו בברירה זה להסיר אותו מהמי שבתערובת כיוון שלמעשה הוא נותן זאת לחבר שהוא אוכל זאת מותר לעשות כך רב ניסים כרצה להסתפק בזה המוסיף רב שמואל אורבוך שאם בשעה שמוציאו אינו יודע מי ירצה לאוכלו והוא מחפש מתנדבים בין המסובים מי רוצה לאכול את הבצל או שהוא מושיטו לאדם ומשכנעו לאוכלו מסתבר שאז נחשב שעיקר ההוצאה הייתה כדי להוציאום האוכל שלו את הפסולת ביניו ואסור לעשות כן הגו וכאן מביא הרמו את דברי תרומס הדשן וכמו שנראה מצד אחד התרומס הדשן מחמיר מצד שני אומר יסוד גדול לכול שזה נראה בעזרת השם בשיעור הבא ונקדים ונביא את לושנת רומסדשן הוא מחדש שבמין אחד לא שר ברי יראה כמו שנראה לאלון אבל שני שני מיני דגים זה לא מין אחד אפילו שכולם דגים אז זה לשונו של הטומס הדשן לא מובא כך מביאים זאת מטומס הדשן כדי לראות את הדברים בעיניים אומר התומס הדשן כך השאלה היא חתיכות דגים מונחות על לוח אחד על מגש אחד או בקערה מפורדות זו מזו כמו שרגילים להניח כך ובשבת שבא לאכול מהם רוצה לאכול מקצתן ולשייר מקצתם לסעודה אחרת ויש כאן מיני דגים שונים יש כאן סלמון מושט וכדומה איך יברור אלו מאלו שלעבוד חיוב בוירו אז בתוך דבריו הוא כותב כאלה דברים אונמני דמאויד אויו כנגד סברת הלב דשני מינים שניכרים בהפרדתם חתיכות גדולים שמונכים יחד דיי ברירה שייכבה הוא מביא לו שני מותכה שני מיני פירות שנתערבו אבל כאן מונחת חתיכה ועוד חתיכה ועוד חתיכה זה לא מעורב אבל אפס הוא כותב כיוון שכתב בסמג שמי שברור פסולת מאוכל אפילו שהוא עושה זאת לאלתר חייב חטוס אין לחלק ולהקל בלי ראיה ברורה ולא להתיר אי אפשר לומר זה לא נקש קראת הרובס כיוון שזה שאלה של דואיריס ולכן הוא מחמיר אז כעת נעבור לדברי הרמואגו ושני מיני דוגים מקר שני מיני ואוס מחברי אלא ביוד כדי לאוכלון מיד שהוא מוציא את המין שהוא רוצה אף על פי שהחתיך גדולס וכלס ניקרס בפני עצמו כיוון שהם אינם מסודרים אלא מונחים בתערובת ולמיסה זה אחד מהדברים הכי קשים בבוירו לקבוע מה נחשבת הרוי וסולו זה דבר שתלוי בדעז בני אודום זה שאלה של דואיריסי במקום שלא ברור לו שזה לא תערובת אז צריך להחמיר מספק אה כותב השביסס השבוס שאם יש כמה חתיכות מועטות שתיים או שלוש חתיכות כיוון שזה חתיכות גדולות שניקרות זה לא נחשב כתרובס רק בחתיכות רבות בזה דיבר התרומס הדשם עוד מובא כאן מהגרשה הזורבוך שמי שפותח מילון רשאי לנער את הגרעינים כי הם לא נחשבים כבעורבים במילון על המונחים עליו והוא צידד גם שמותר גם להסיר את הגרעינים שנשארו במילון אחרי הניור למעשה הוא כותב שהסקן סמוך לסעודה מעידו בחודשוני הוא עוסר להסיר או לנהר מהמילות את הגרערינים שנשארו מחוברים אחרי הניור הראשון עוד מובא כאן על מחלוקסחינים אדם שיש לו תערובת של מינים שונים או של אוכל ופסולת רוצה לפזר זאת עלגבי שולחן ואז בפיזור הוא יגרום שהם לא יהיו מורבים כל חתיכה תהיה רחוקה מחברתה וכך הוא יוכל למיין אז באגרוס מתיר לעשות כן אבלשיבוס דסגשה הזוהר בו שאותו אדם זה יכול להיות שאסור לו לעשות את זה כי הוא כביכול בורא בשני שלבים אבל אם אדם אחד מפזר בא שני והוא נוטל אז כשהוא מגיע זה כבר מפוזר זה כבר לא תערובת זה כן אם הוא מפזר את התערובת על מנת למיים ולאכול מה שהוא מוציא לאלתר גם הגריל של ישי מתיר ואפילו שעל ידי הפיזור מרחיקו את המין שאין רוצה בו או את הפסולת זה לא נחשב כבר עצם הפיזור הרימה שמעורבים בכמה מיני פירות ובגדים דע סגרן קרלית שמותר ליטול את המין המונח למעלה לרמה כיוון שהוא לא מעורב עם אחרים שתחתיו אבל אסור לסדר את הרמה כולה על די שיטול את העליון יסדרנו במקומו אחר כך יטול את מה שעכשיו עליון וסדרנו וכן הלאה שבאופן זה הוא מתקן את כל התערובת המשך חסי בעזרת השם בשיעור הבא עד כאן הדף היומי [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: