מה הוא ספר עלים לתרופה לרבי נתן מברסלב?

בעזרת השם יתברך,

הנה כי כן, יָדַעְתָּ, אחי חביבי, כי העולם הזה בכללותו הוא ים סוער, וגלים רבים ועצומים עוברים על כל איש ואיש, ובפרט על זה החפץ באמת להתקרב אל קדושת הבורא יתברך שמו. והגלים מתגברים ומתחזקים, והם מבקשים להטביע את האדם, חס ושלום, בטיט היוון של העצבות והמרה השחורה, ולהרחיקו מן החיים הנצחיים. ומהי התרופה למכאובי הנפש הנדכאה? ומהו העלה אשר ירפא את שברינו ויחבוש את מכאובינו? הלא הוא אורו של צדיק האמת, רבינו הקדוש, נחל נובע מקור חכמה, אשר דבריו הם עלים לתרופה.

ובתוך ההסתר הכפול והמכופל שבגלות המר הזה, אשר בו נתעלם אורו של רבינו זכרונו לברכה, השאיר לנו השם יתברך שארית, והיא תלמידו הקדוש, מוהרנ"ת, רבי נתן מברסלב, אשר בכל כוחו וליבו ומאודו מסר נפשו להעלות על הכתב את שיחותיו ותורותיו של רבינו, ולחזק ולעורר את אנשי שלומנו לבל יפלו בדעתם, חלילה. ועיקר התגלות לבו הבוער והנשמה הכמהה שלו נמצא בספרו הקדוש "עלים לתרופה", אשר איננו ספר של חכמות יבשות, כי אם אגרות של אש, דמעות של געגועים, וזעקה היוצאת מעומק הלב.

ספר "עלים לתרופה" הוא אסופה של מכתבים אשר שיגר רבי נתן במשך שנים רבות, רובם ככולם אל בנו יקירו, רבי יצחק, אך גם אל שאר תלמידיו וחבריו. ובכל מכתב ומכתב, בין השורות הדואבות על הרדיפות הקשות והעניות המרה, זורח אור גדול של אמונה פשוטה ותמימה. דומה הדבר לאדם העומד בלב ים סוער, והוא קשור בחבל אמיץ אל ספינת המלך. כך רבי נתן, מתוך סערות חייו, אוחז בחבלי תורתו של רבינו, וקורא בקול גדול לכל אחד ואחד: "חזק ואמץ! אל תירא ואל תחת!".

סגנונו של רבי נתן במכתביו הוא סגנון של לב אל לב. אין כאן ריחוק של מורה אל תלמיד, כי אם קרבה של אב המדבר אל בנו, של חבר הנאמן לחברו. הוא פותח בברכות חמות, "אהובי בני חביבי", "ידיד נפשי", ומיד נכנס אל עומק העניין. הוא אינו מייפה את המציאות. הוא כותב על המניעות והעיכובים, על המחלוקת הגדולה שקמה עליהם, על הבדידות והגעגועים לאורו של רבינו. אך מתוך כל הקושי הזה, הוא שואב את החיזוק הגדול ביותר. "וְדַע", הוא כותב שוב ושוב, "כִּי כָּל מַה שֶׁעוֹבֵר עָלֶיךָ, עָבַר גַּם עָלַי, וְעַל כָּל הַחֲפֵצִים בֶּאֱמֶת". בכך הוא נוטע בלב הקורא את התחושה שאינו לבד במערכה. המלחמה הזו היא מלחמתו של כל מי שחשקה נפשו בקרבת אלוקים.

הציר המרכזי שעליו סובבים כל המכתבים הוא דמותו של רבינו, רבי נחמן מברסלב. רבי נתן אינו רואה בעצמו אלא צינור, שליח להעביר את האור הגדול הזה לעולם. כל עצה, כל חיזוק, כל רעיון, נשען על יסוד איתן של תורה ששמע מרבינו. הוא מצטט ללא הרף מ"ליקוטי מוהר"ן", ומבאר ומפרש כיצד ליישם את העצות העמוקות הללו בחיי המעשה. העיקרון של "אזמרה לאלקי בעודי", למצוא בעצמך נקודות טובות, אפילו כשהנך שרוי במקומות הנמוכים ביותר, חוזר כחוט השני לאורך כל הספר. "חפש ומצא בעצמך איזה נקודה טובה", הוא זועק, "ועל ידי זה שתדון את עצמך לכף זכות, תוכל לשוב אל השם יתברך באמת".

עניין התפילה וההתבודדות תופס מקום נכבד במכתביו. רבי נתן מלמד אותנו שעיקר הנשק שלנו במלחמה הזו הוא פינו, שפתינו. לשפוך את הלב כמים נוכח פני ה'. הוא מבקש ומזהיר לא לוותר על שעה של שיחה בינו לבין קונו, לדבר בשפת האם הפשוטה, לספר להשם יתברך על כל הקשיים, הגשמיים והרוחניים, ולבקש ולהתחנן על הנפש. כי אין שום ייאוש בעולם כלל, וכל עוד הנשמה באפו של האדם, הוא יכול לזעוק אל אביו שבשמיים, והוא יתברך שומע תפילת כל פה.

יתרה מכך, הספר "עלים לתרופה" הוא גם מסמך היסטורי מרטיט. מבין השיטין אנו למדים על מסירות הנפש העצומה של חסידי ברסלב הראשונים. אנו קוראים על נסיעותיו של רבי נתן לאומן לקיבוץ בראש השנה, על המאמצים הכבירים להדפיס את ספרי רבינו למרות העניות והרדיפות, ועל ההתמודדות היום-יומית עם מתנגדים שביקשו לכבות את האש הקדושה הזו. אך ככל שהתגברה החשיכה, כך התעצם האור. מתוך המכתבים עולה דמותו של רבי נתן כעמוד איתן, סלע בלתי מתפשר של אמת, המעודד את אנשיו להחזיק מעמד, לדעת כי "ה' איתנו, אל תיראום!".

השם "עלים לתרופה" עצמו, הלקוח מן הפסוק ביחזקאל, "וְהָיָה פִרְיוֹ לְמַאֲכָל וְעָלֵהוּ לִתְרוּפָה", מבטא את מהותו של הספר. ה"נחל" הוא רבי נחמן, "נחל נובע מקור חכמה". וה"עלים" הם מכתביו אלו של רבי נתן, אשר כל אחד מהם הוא רפואה לנפש היגעה. רפואה מן הייאוש, תרופה לעצבות, חיזוק כנגד הנפילות. כל אדם, בכל זמן ובכל מצב, יכול לפתוח את הספר הקדוש הזה ולמצוא בו מילים הנכתבו כאילו במיוחד עבורו, מילים היוצאות מן הלב ונכנסות אל הלב.

לכן, כל מי שנפשו צמאה לאמת, כל מי שמרגיש את סערות החיים מטלטלות אותו, ימצא בספר "עלים לתרופה" מעיין של נחמה וכוח. אלו אינן רק אותיות על נייר, אלא קולו החי של רבי נתן, המהדהד לאורך הדורות, ומבטיח לנו כי על ידי דבקות בצדיק האמת, על ידי תפילה והתחזקות, ועל ידי שמחה של מצווה, נוכל גם אנו לעבור את הגשר הצר של העולם הזה, ולהגיע אל החיים הנצחיים, במהרה בימינו, אמן.