מה אסור לעשות לאור הנר בשבת?- רע"ד ד' ער"ה א'

הדף היומי בהלכה בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il​

מה אסור לעשות לאור הנר בשבת?- רע"ד ד' ער"ה א'

[מוזיקה] בסיעת דשמיא סימן רעד סעיף ד בסימן רק נראה מלקס לגבי סעודה שלישית יש אומרים שאפשר לקיים זאת במן מזינ בפירות כמו שנראה שם את כל השיטות אבל אומר המחבר כל השיטות שנאמרו שם זה רק לגבי סודה שלישית אבל סעוד זו של ליל שבת ושל שכריס שעם עיקר כבוד השבת אי אפשר לשו בלא יפס אומר המשת בורו אם יש לו אונס שהוא לא יכול לקיים את הסעודה בליל שבת ידחה את הסעודה עד למחרת שיאכל שלוש סעודות ביום השבת אבל קידוש לא כדאי לדחות למחרת אלא יקדש בלילה ואפילו שראינו שצריך קידוש מוקם סודה אז כמו שראינו שם שיט הסגנים יאכל מיד אחרי הקידוש קזס מחמש יסמינים או שישתה רביע איס יין וצריך לומר שמדובר ממש באונס כי לגבי עצה הזו של שתיית רביעי אסיין הוא כותב שם שאין להקל בזה בס החק ודווקא בסעודת שחרי בסעודת הלין קל כנראה שמדובר כא בוא גומו ונעבור לסמן ע רשי דור הסור ם סנר בשבס ובו ידב סעיפים כן נראה שכל דבר שצריך עיון כמו קריאה אסור לעשות לאור הנר בשבת למה חוששים שמ יתא את הנר להביא את השם לפי הפתילה כדי שידלק יפה ואז הוא יתחייב מישהו הויר ואפילו שבס שד ראינו שלין האיסור להדליק בטלות בשמנים שינ ירים יפה אסור להשתמש לו רם בדיעבד אפילו שימוש שאינו מצריך יון שם הנר עצמו לא דולק יפה ולכן יש לחו שם תה גם אם לא יעיין לאר הנר מה שאם כן כאן שמדובר שהוא הדליק בשמני פסיד שמותר להדליק בהם שנר ולק יפה אין לחוש שם יתה אלא בדבר שמצריך איון ושוט הר דוז מובא כאן כותב שהתת הנר היא דבר שקל לעשותו לכן גזרו אבל אין לכו שיקשה בדבר שיש בו טרחה למשל אם הוא יקרא בספר תורה להגיעו אחרי השבת אין חוששים שיבוא לכתוב כי צריך להביא קולמוס ודיו הוא עושה זא מטעם אחר אבל לא מטעם זה אז נעבור לדברי המחבר אין פועלן דהיינו אין מוציאים קינים מהבגדים זה דבר שהיו עושים בזמנם ואין קירים בסיף רנר ואפילו אינו מוצי בפי מה שהוא קורה שמו יטה והוא הדין כל דבר שצריך למשל לבדוק את הציצית אלא מובא כאן מה הוא יעשה הוא יבדוק במשמש בלבד בלי להסתכל לא ירנ המשור מוסיף שגם ביום אסור לקרוא לו רנר אם חשוך באותו מקום מוסיף המחבר אפילו במקום שאין חשש שם אפילו גבוה 10 קומוס הנר מונח 10 קומות גבוה ש גלו צריך להביא סולם וכדומה ש חילקו חכו בדוב לא פלוג ומטעם זה שלא פלוג יש לסר אפילו בשושי או קבוע בחור שבקסל שקשה להגיע לזה להטות זאת עכשיו מה קורה עם הששית סגורה במפתח מביא משבור מוקס יש מתירים והם סו אומרים שדוק כגבוה הנר עשרה קומות אסרו כי לפעמים מניחים את הנר בגובה כדי שיעיר שם מה שאם כן לסגור ממפתח אין הדרך כך אלא מה למה הוא עשה זאת כדי שלא יכשל בשבת אז יש לו היקר ולא חוששים שהוא יפתח לטות זה כמו שנראה לעלון שמותר לקרוא לרנר פריג מדליקים שודאי לא יבוא להטות כשהוא עוסק בעניינים אלו אבל יש ושרים בכל אופן משום לא פלוג ארב מצדד להתיר שאם הוא מסר את המפתח אדם אחר אז זה כמו שהוא אמר לחברו תשמור עלי כמו שנראה בסעיף ג שאז מותר ומוסיף רב ניסים שגם באופן שבאפשרותו לקח את המפתח מאותו אדם הרי אם אותו אדם יבחין בכך אז הוא יעצור אותו אז נחשב גם כשומר מוסיף המחבר בכן בנר של שיווה שכרוך ל הפתילה כמו נרות שבזמנינו של שבה וחלב ולא חשש לא שיה חשש שמוטה בכל זאת עשו כי ישלחו שם האמ חות שיסיר את ראש הפתילה כדי להסיר את השחור כדי שבער טוב ונמצא שהוא מכבה את מה שהוא למיסה הבח כותב בשם המרשל שנהגו להקל לבדוק כלים וציציות ולקרוא אצל נר של שי ובוא הדי נר של חלב למה כי הם אומרים שמו יתה אז הוא יעבור על מאוויר אבל שמו ימחו זר כיבוי וכיבוי זה בדרך כלל מלאח ש צריכו לגופו זה לא יסו דריס מריס זה רק אם הוא צריך את עצם הכיבוי כמו שהוא צריך פחמים האם הוא רוצה רק להתפטר מזה אז רק איסור מד רבון אז לא גוזרים גזר לגזר וכך כותב גם התז המוגן אבר אבל כותב שש צך יש להחמיר גם בנר של חי ושוה כי יש שמים זה שיט הרמבם קיב גם ש גופו סובר הרמבם שזה אסור מדר ליבי כותב עניין אחר שבנר שי וגם שיך שוית ומביא מקור לכך הרמבן וגם הגון קת כך שגם בנ ש שבה ושלב שייך שמית אז ודאי יש לסום יש לנו כ מחלוק גדולה למ מצוין כאן שגם גרו רק באופן שהוא יר בידיים אז יהיה חשש שמיטה אבל באופן שהוא נוגע בנר או שהוא מזיז דלת שרק אולי יעטה אז בזה בנר של שעוה כמו שנראה לאלון אין איסור כי זה לא פסיק רישה אבל מסיים המשת בורו כל המחלק זה רק בחילה ושעווה שלפעמים צריך למחות אותם להסיר את השחור הבנות הטובים שלנו שקוראים סטארין מותר לקרות לפניהם לכול העלמה כי לא שייך שמוטה רק בדבר שדרכו להטות לפעמים בחול כדי שידלק יפה ו בנרות אלו ידוע שאין צורך להטו כל לעולם וכל שכן של שייך שמים חוי דורות צלול מאוד אז מותר למעשה לפי זה ב נרונים שלנו גם לכאורה הי מותה מובה כם רמליס שהוא כן מחמיר כי זה נעשה נמה זה כמו שמן ולמסה מה רואים כאן שאפילו שאמרנו לא פלוג זה רק במקום של הנר בסוג הנר אומרים פלוג ומובא כאן עדון גדול שהחזון אש החמיר גם בחשמל שלא לקרוא לאור חשמל והטעם הואי הגרן קרליץ של לפעמים יש שורך בתיקונים מערכת החשמל או בחוטים שהתרופות ואפילו שהוא חשש רחוק ואין סיבה לגזור מחמתו מכל מקום מאחר שגזרו חזל בנר שמן גם דברים הלו בכלל גזרתם ואפילו שנראה ללון שאדם חשוב ש דרכו לתות בחול לא גזרו חזל אם כן לכאורה מי שאין דרכו לתקן את קלות במערכת החשמל הוא לא בכלל הגזר אז ישבע הגרן קרד שייתכן שלא נאמר היתר של דמ חושו א באופן שמחמת חשיבותו אן המטה אבל כאן שסיבות אחרות אז לא אבל למיסה הגשה זואר בוך הוא כותב שלפי המשת בור מותר חזוניש מחמיר גם בנרות שלנו אבל אורבך אומר שלפי מה שהמשבר היקל בנורות שלנו אז גם בחשמל אפשר להקל ואפילו שלפעמים צריך לתקן את הגנרטור זה לא דבר קל שקל לעשות אותו כת הית הנר אז כמו שדיברנו מרת דוז לא חוששים לכך ועוד שאדם שאין דרכו לתקן גנרטור אז זה כמו ודום חו שוב כמו שהזכרנו שרבני ס מיישב את החזון איש אבל כך טוען הגרש הזו בורך להתר משימה שלישית אומר שלא גזרו אלא כשיש חשש שיתקן את גוף המנורה כ שהתיקון המכשיר הרחוק ממנה מייצר את החשמל לצורך האור לא גזרו עד כאן הדף היומי
לצפיה בתכנים נוספים: