מהי הסיבה שאסור לומר לגוי בשבת לעשות מלאכה במוצאי שבת?- ש"ז א' - ג'

הדף היומי בהלכה בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il​

מהי הסיבה שאסור לומר לגוי בשבת לעשות מלאכה במוצאי שבת?- ש"ז א' - ג'

[מוזיקה] בסיעתא דשמיא סמ שז דין שבס התלוים בדיבור ובו חבי סעיפים סימן זה זה בעצם המשך של הסימן הקודם אומר המחבר כתוב בפסוק שהזכרנו לגבי שבת ודבר דוב דרשו חזל של יהיה דיבור חו של שבס כדיבור כושל חול אסור לדבר דיבורי חול זה דבר ראשון עוד מעט נראה אפילו סתם ד בי תהילים לא להרבות בהם אלכו אסמר דוב פלני שאסור לעשותו בשבת אפילו רק מרבון אס למוכ אוי סרו פניס אקנה למרי בשבת אסור לקנות אסור לדבר על זה לומר שפלוני יעשה מלאכה מחר הוב כאן מש לבום בוצץ שצידד שמותר כיוון שאין באמירתו כדי לגרום שאכן תעשה מלאכה ונשאר בצורך עוד מוב כ הגשה זו בך שמותר ביום כיפור לדבר עודות מאכלים שיאכל מוציא הצום או לדבר בפסח עודות מא חמץ שיאכל אחרי החג כוא מבאר שטעם האיסור שבד ב דובו הוא שכיוון שצריך אדם להרגיש בשבת כאילו בכל מלאכתו עשוייה אסרו חזל גם לדבר מהמלאכה שאסור לעשותה בשבת שהדיבור עצמו נחשב כמלאכה לכן זה לא שייך ביום כיפור בפסח מביא המשור מחלי קס הפוסקים וזה מעניין כמו שמצוין כאן שבשמן שים וב הוא מתיר בשופי לדבר בחפצי שמיים אבל כאן ה מביא שיש סרים אפילו לדבר דבר מצווה למשל אני אכתוב ספר תורה אבל רב ממות ברק יוסף הם סוברים שכל דבר מיץ ומותר מסיים המשב נכון לכתחילה להחמיר כשאין צורך לזה בדיבור היום אבל אם מתיירא שהתרשל בדבר הז לכולל מותר לו לזרז נפשו על ידי שיבטיח ומירה לגבוה זה כנדר אסור לעכב גוי בשבת בשביל חוב שהוא חייב לו כי זה הכל בכלל מאמצי חב צחו אבל יכול לומר אחר כך ביום חול השופט מדוע לא הקת את הגוי בשבת כדי שיבין שאם יקרה כ בשבת הבאה יזדמן לו לעכב אותו יעכב אותו כמו שנראה לאלון שרמז ביום חול לגוי שייעשה דבר בשבת מותר בתשובה סבך מתיר מי שיש לו חובץ של אנס שהוא לא משלם ובשבת נודעה לו שהוא ילך מן העיר וייתכן שלא ישוב עוד מותר לו ללכת בשבת לשער שיפל בעניין שיפרע כמו קפסיד לא יגזרו והוא מוסיף כמו שמובא כאן שאפילו שיש דעה שאסור לטלטל מוקצה בשבת אפילו אוכם הפסד כי לא התירו לעבור על יסו רבול צו סומן יש לחלק בין טילט מוקצה שמעשה בידיים המטלטל נחשב כ מזלזל באיסור ה שבס מה שאם כן בדיבור הוא לא כל כך מזלזל הוא מוסיף שכיוון שהתירו חכם דבר בדברי חול עב צורך רבי כמו שראינו בסימן הקודם כל שכן שמותר בשל למנוע הפסד ממוני אפילו מיחיד עוד מביא משתמר גוי שהה תפוס אצל השופט בשביל יהודי שהיה חייב לו יכול היהודי בשבת לומר לשופט שקבל ערבות מגוי וישחרר את התפוס אבל לא יאמר לו שיכתוב ברכות כותב לי רבי אם גוי חייב לו ויראה שם הישה בשבת יכול להתראות אליו ללכת לבקר אותו ואז הוא יבין שהוא צריך השלם את החור והוא ייתן זאת לגוי עבורו עוד מביאה המשת בורו שאסור לעכב נכסי ראובן ביד שימן בשבת אז כוונתו כמה שכתב בשו מערש דם שאם שימן חייב מור מו ללוי אסור לראובן בעל דינו של לוי לבקש משמעון אל תיתן את הכסף לוי כי הוא חיייב ליגם אסור לדבר על זה בשבת מוסיף המח אפילו בשיח דבורים בתהילים שאין בהם זכר לשית מלאכה ולעסקים כלל או סור רבוס וכמובן שמדובר כשאין בזה דברי גני כלוס ראש שאז אפילו מעט אסור ואפילו ביום חול אסור במקור האיסור מובא כם מסמ קנו כתוב ודבר טו בום דרשו חזל ולא בדבורים בתיים דנו דברי גני ולוס ראש ולו בו מכלל א א החפץ חיים מסתפק הם זה מדריסה ממש או שזה רק הסמכת בכל מקרה עובר על ביטל מצס של תלמו וו גם שיחה בטלה שאין בצורך כלל הוב כמ חפץ חים שבוודאי ראוי לד למ מזה חפץ חיים מריר בזה הגו ובני ודום שסיפור שמוז ודברי חידושים הואנג ם אז עונג שבס מות לספ בשבס כמ בחול אבל מי שאנו מסנג מכך עסו כ ח כי אין לו לעבור עלד בשביל חברו אבל אם הוא נג במה שהם מתענגים לשמע על את הסיפורים ייתכן שיש להקל אבל עצם ההיתר לאלה שזה עונג להם כותב המשת בור קודם כל אסור לספר בשבת איזה דבר שמצטער בו ב היזהר מלהמשיך הרבה בזה כי אפילו בדבר שהו נגומו כמו אכילה ושתייה ושינה למדנו לאל שאין להמשך בזה מידה הרבה כאלה שכל השבוע עובדים אז עיקר מה שניתנה להם שבת זה ללמוד גם את המניח חומים לא רבו ביותר מדי משום ביטל תירי החפץ חיים כותב שכיוון שכל מצווה שעושים בשבת שקולה הג מצוו אז הלומד תר בשעה בסוכ מקיים מצוות רבות מספור כי כל מילה זה מצווה בבן אש חי מביאים המקובלים שלימוד תורה בשבת גדול מלימוד תורה ביום חול אל פעמים ובסוף מסיים המשת ברור שכל העניין זה לו משנ חסיד מי לדבר אפילו שהוא מתענג מזה נשמר מלדבר דברי חל קודש יום לוי אנשי מעשה נזרים ביותר מזה שלא לדבר בשבת גם דברים הכרחיים רק בלשון הקודש וטעמם לכאורה שזה כך לא יבוא לשיחה בטלה כתוב בש קודש קיבלתי אדם שמבקר את חברו בשבת בשס לא יאמר לו כדרך שמר ביום חול צפר טוב בוקר טוב רק ימר לו שבת שלום גוב שפס טוב כדי לקים ז שבוס עד כדי כך מוב קיג צדד שיתכן שאפשר לצאת סקידי שח שבוס באמירת שסטוב ונעבור לסעיף בז סעיף זה ח הסעיפים שלקמן זה אסור ממצ חפצו זה הכל בכלל עשיית חפציו אומר המחבר אסור סק פלים בשבת אפילו על מלאכה שאחרי שבת יאסו יודי פ בשבס ואפילו לגוי תזכור אותם ביום ראשון אף על פי שנ ישרל חשב שכל מה ש ו נו יודי ל אסור לומר לגוי לעשות דבר שאסור לי אז לי אסור לזכור פועלים לדבר איתם כי זה ממצי חצו אסור לגוי לבקש שיעשה זא אמיר קופוס הוא הדין כל דבר שאסור לישראל לעשות מצד הדין אסור לו למר לגוי לעשותו ואפילו אם עשור רק משו מוב כול עסור אבל דבר שאינו לא מנהג בחומר בלמה מותר לומר לגוי לעשותו עוד מובא כם מקלקול השבס שדבר שו מחלוק הפוסקים וגם לדעת האוסרים זה רק דרבון מותר לומר לגוי לעשותו נורמ מסתפק ה מותר לומר לגוי בשבת שיור במוצאי שבת אוכל מתוך פסולת לצורך מחר או שיעשה כן לעצמו האם כיון שפעולה זו אסורה בשבת ליהודי אז אסור לדבר על זה או כיון שעצם הזה בברירה הזו אפשר לשות אות בדרך התר אז יתכן שמותר מוסיף המ אפילו קשב בשב תש בשבת כך וכך או אבח השבב ש אף על פי ש שצב בכל ז מותר כיון שהוא לאמר בפירוש רק דרך רמז לכור הרי גם כשהוא רואה שהוא עושה זאת מעצמו צריך למחוות בו א מבאר ניסים קרלי שמדובר באופן שאין מעשה מורים חשד שהוא עושה את המלאכה לצורך ישראל אז או על דעתו אז אין חובה למחוות בידו קשה ה משבור לכאורה בסעיף כבז נראה שאפילו דרך רמז לעשות בשבת אסור ואפילו שמדובר שם שרמז כמו הנר אינו מאיר יפה מותר אבל רמז בלשון ציווי אסור אז למה לא עשית הדבר פלוני זה כמו ציווי מתרץ המשת בור שם מדובר שמרמז לו בשבת עצמה זה חמור יות אז אסור אפילו לרמז בתנועת יד כם מדובר לרמז ביום חול על שבת זה מותר ויש כאן עוד עניין איך הוא יהנה בשבת מהמלאכה שהגוי עושה עבורו הרי גם גוי שעשה מלאכה מעצמו לצורך ישר למשל הוא הדליק עבור נר אסור לו להנות מזה אומר המשת שתי דרכים או באמת הוא יהנה מז רק אחרי שבת או שמדובר בדבר שאיין גוף הישראל נה ממנו למשל שיש כבר נר והגוי הוסיף עוד נר אז זה מותר להנות אז מותר לרמז בשבת ביום חול למה בשבת לא עשית כ בשבת הבאה הוא יבין שיעשה זאת ויהיה מותר גם ליהודי להנות מזה סעיף ג אוסו לית יהודי מוס כסף מערב שבת לקנוס ל בשבס אבל יכ ימר לוי קני לעצמך בשבת ואם הצורך אקנ חולה אחר השבס אז כותב המשור שבעצם את החלק שאסור אסור גם ביום ראשון כמו שדיברנו אם הוא מסכם איתו תקנה בשבת אסור אפילו הוא קצץ לו סכום על זה אסור אלא הוא נקט מערב שבת משום הסיפה שאם הוא אומר לו תקנה לעצמך ואני אקנה את זה עמך אפילו ביום שישי מותר לדבר איתו על זה במקור ההיתר מבואר בסמ ט מחס לגבי חומץ ושם בבך רב מצדדים שאפילו אם הבטיחו שיקנה ממנו אחר כך גם כ מותר כיוון שעכשיו קונה לעצמו אז לכאורה גם כאן אם הוא אומר לגוי תקנה לעצמך ואני אחרי שבת אקנה את זה עמך אז מותר לבקש כך לגוי כי בשבת הוא קונה לעצמו עד כאן הדף היומי
לצפיה בתכנים נוספים: