מהו זמן תפילת מוסף לכתחילה?- רפ"ו א' - ג'

הדף היומי בהלכה בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il​

מהו זמן תפילת מוסף לכתחילה?- רפ"ו א' - ג'

[מוזיקה] בסיעת דשמיה סמן רפו די תפיל מוסף בשבב ה עיפים אז למדנו את דיני קרתו אחרי קרתו מתפללים מוסף למעשה לפעמים נוצר צורך להתפלל מוסף עוד לפני קריאת התורה למשל שאין ספר תורה ממתינים שהוא יגיע אחר כך המוב כן שלכתחילה אין לעשות כן רק בשס הצורך יש לסמוך לעשות כן אבל לא יעשו כן באופן קבוע בספר בברוך כותב שמשמחת תורה במקומות שעושים קידוש לפני הקפות ושותים הרבה ומשתכרים עד שקרוב הדבר שלא יכלו לכוון כלל אחקה בתפל מוסף יש ללמד זכות לנהגים להתפלל מוסף לפני קריאת התורה אז נעבור לדברי המבו זמן תפילת מוסף מיד אחר תפילת השחר כמו קורב מוסף שזמנו לכתחילה מד אחרי הומיד ואין לאס מעד סוף שבע שוס כי עקר זמן קב המוסף היה לכתחילה סוף שבע ספ שניקוש ואף על פי כן יוצא ס בפני שזמנו כל היום אבל יש כ מחלוק בפוס זמנינו אבשי טוען שנקרא פוש דווקא אם הוא מתעצל להתפלל בזמן אבל אם למשל ביום כיפור מעריך בפיוטים או בשמח סטר שמעריך בריקודים לכובד תרה אז מותר אפילו לכתחילה להתאחר וכשמגיע הזמן מנחה מותר להתפלל מוסע ולסמוך על השיטות שנראה ללו שמתפללים בציבור מוסף לפני מנחה כך כתה גם משו שבט הלוי אבל באלף המוגן כותב שה ביום כיפור בתפילת שכס לא יריחו בפיוטים כי אחרי שב שוס תפילת מוסף ניקו פשה וכך גם מתבאר מדבר פרגודים וגם הנהגת הגשה זו בו חייתה לעמוד על המשמר ושמח סטר שיזהרו שלא יתאחר הזמן אחרי שב שוס אבל אדם שאל אותו שאם הציבור מתחילים מוסף אחרי שב השוס האם הוא נקרא פשה שממתין לציבור אז אמר לו כזה לא פיתו כ ממתין לציבור כותב הפרי מגוד שאם התחיל תפילתו בתוך שב שויס וסמ לאחר שב שוס היתכן שכבר לא נקרא פושיה גם אישה שמתפללת מוסף מובה כאן שאין לה להקל להתפלל אח ש שויס רק בדב תתפלל אח ש שויס אם הציבור מתכונן סמוס הרואים שם ימרום יקו פורון יעבור סור זמן שב שויס כותב הגרח קנייבסקי שיעמדו מיד לתפילה סמוסה ואחר כך ישלמו יקום פורון ממשיך המחבר בסימן קח שאדם שהחסיר תפילה באונס או בשוגג יכול להשלימה בתפילה הבאה אבל במוסף זה לא שייך ואם שוכב ספ שוב כל זמנו עד מוצאי שבת אין לו תשלומים כיוון שנזכר בקור מוסף וקב מוסף אין לו תשלומים אש כן שער תפילות שלא מוזכר בם קורבן יש להם תשלומים גם בראש השונה שמוסיפים את תפלס מוסף הרבה בקשות רחמ פיוטים כותב הרח שלחון שאיין לזה תשלום מכיוון שהעיקר זה נתקן לקורבנות ממשיך המחבר ויש בו סיוס כפיים כמו בכריס בס ק כבר כתוב שבקל מדינתינו מבד בץ ישראל לא נהגים סה כפיים בשבת כלל רק ביום טוב שאז כולם שורים בשמחה הגו ואם מספ ללא יסו תפילת מוסף קודם תפישה חסו כי כל מוסף זמנו מתחילת היום עד הערב אלו מ אסור להקריב לכתחילה שום קורבן לפני קורבן אומיד לכן הקריבו אחרי קורבן אטומי ולכן זמן פלס מוס אחרי שכס הבדיד אם הוא הקריב קורמוס לפני הומיד יצא אז כרגע הוא מתפלל לפני אישה חריס יצא ומובא כ מחלו קס מי שמגיע לבית הכנסת שהציבור עומד להתחיל פלס מוסה והוא עדיין עומד לפני שכריס אז בגרוס מויש מחסי מביים מהשג שהתפלל קודם שריז ואפילו שמחמת כן נצטרך להתפלל מוסה בחיס הפשוט ביצו כותב שהתפלל תחילת פילס מוסה בציבור ואחר כך תפילה שכריס כיוון שתפילה בציבור נחשבת יותר מקודשת מתפילה ביידס אז מקודש ותדר מקודש עדיף אבל הוא מוסיף שזה דווקא בשבת ויום טוב שגם בשחי מפלים שבע ברכות בראש חידש כל המוד יש להסתפק האם להתפלל שכריס קודם כיוון שבש מתפלל 18 ברכות 19 למעשה ייתכן שזה יותר מקודשת מתפיל ס מוסף שיש בה רק שבע ברכות סעיף בז כל יוחד חיב ספ לתפילה וסופן בין אם יש ציבו בילוי אומר המשב דלא יתמה כמו ש שיטה בגימור כזו שכיוון שמקום הקרבת הקורבן לא הולה המצווה רק על הציבור שבעיר ולה על היחיד קומה שמלון שלא אומרים כך הגוב אחר כך חוזר השלח ציבור התפילה כ בשר תפיל יש חזור שץ מה קורה לגבי נשים בתפילה הס מוסב אז לדס הצלח הם פטורות לדס המוגן גיבוים הם חייבות למה הם פטורות אז הצלח מבאר כיוון שתפיל סמוסה זה מתבססת שהזמן גרומה וזה לא בקו שס רוחו כמו שאר תפילות אז הן פטורות רב קיב גה טוען שכיוון שתפילה סמוס נתקנה לזכר חיוב הקורבנות ואנשים לא ישתתפו בנתינת השקלים לקנות את הקרבון סיבור לכן הם פטורות אבל לכל השיטות אם הם רוצות להתפלל הם יכולות להתפלל ואפילו דעס השולחן ערוך שהוא סוב דלא קרמו שנשים שמקיימות מצס שזמן גרומה לא מברכות זה הכל בברכה של בריקס המצו הם לא יכולות לומר וציוונו מה שאם כן בתפילה הם כן יכולות לומר פילו שבשבת יום טוב אין אומרים תפיל נדובה הם יכולים להתפלל זה לא לדובה זה הם קיבלו על עצמם להתפלל מוסף למס מוב כ גרצ פרנק נער שטרם עלו לו 20 שנה לדע ברטנורה הוא לא הביא עדיין שקול מכנס הקור בונס אז לפי מה שרב קיב איגר אומר שנשים פטורות ממוסף כיוון שהם לא הביאו שקלים אז גם נער לפני 20 שנה לא התפלל מוסף אבל הוא טוען שתי טענות קודם כל לא נוקטים כדברי הרב וגם בעיקר הסברה שכוס בקי יגה שזה תלוי בנתינת השקים ה נחלקו עלי בפוסקים ולכן הוא חייב וגם יכול לשמש כש ציבור ונעבור לסעיף ג כאן נלמד לגבי אכילה לפני מוסף אז הכלל הוא כך סעודה אסור טעימה מותרת מרתק וסופים לפני שיסור לפני מוסף מותר דהיינו החיספוס או אפילו פס מ עד כביצה זה בכלל אכיר כל ש אוכל רק מזס כביצה ודאי שמותר אפילו טע שיש בו כדס הלב שאוכל הרבה פירות כי פירות זה לא כבע אבל סווסו אז למעשה מתי מתחייבים בקידוש לפני שכס אין חיוב של קידש כיוון שעדיין לא הגיע הזמן סודה ס בס ר פטס כותב לוכ שחולה שמותר לאכול לפני שכריס הוא כן חייה בקידוש אבל אחרי מוסף אם מותר כבר לתאום אז כבר יש חיוב של קידוש אז האמת יש סוברים שחיוב של קידוש עדיין אין אבל אנחנו לקטים כעיקר הדין שיש חיוב של קידוש אז איך הוא איך הוא יעשה יעשה קידוש ולא יאכל רק פירות אז זה בעיה זה לא קידוש בו קמ סודה אז איך הוא יכול לאכול רק פירות אומר המשבר יכול לסמוך על הגוי אם שראינו בסימן רעג ששתה יין דינו רביס אחרי הקידוש וזה יהיה מוקם סודה אם אין לו כל כך יין יכול לסמוך על הפוסקים שהכוס של קידיש עצמה אם הוא שותה רביס זה עצמו סוד ואחר כך יכול לאכול פירות כותב משת ורו קודם כל הוא כותב שאם חלש ליבו יכול גם לחם לאכול עד שתיי דעתו אפילו יותר מכביצה עוד נקודה מביא שאם חולש ליבוי ואין לו יין ולא שר דבר ש כו לקדש עליו רשאי לאכול פירות או מנ מזס לפני מוסף גם בלי קידוש כי כמו שדיברנו ישומים שהחיוב חל רק אחרי מוסף אבל זה דווקא אמת עם חלש ליבו ואין לו יין הבל וכה אין להקל לאכול בלי קידוש עד כאן הדף היומי
לצפיה בתכנים נוספים: