מדוע נוהגים שלא לכבות את הגפרור לאחר הדלקת הנרות?- רס"ג י' - י"ג

הדף היומי בהלכה בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il​

מדוע נוהגים שלא לכבות את הגפרור לאחר הדלקת הנרות?- רס"ג י' - י"ג

בסיעת דשמיה סימן רג סעיף י כאן נלמד מחלק הראשונים ידועה ויסודית האם בהדלקת נרות באופן אוטומטי מי שמדליק מקבל שבת או לא אומר המכ לבל ג אחד ראשונים כי שדק של שב לבמ ועל פי זה גנוש שאח ש והדליקו נירוס משליך וס לורץ כמובן בנחת הפתילה שביוון דנו הגפרור שהדליקו בו ואין מח בסו כי קיבלו שבת ולכן גם צריך להתפלל מנחה לפני הדלקת נרות כי הויל וקיבלה שבת היא לא יכולה להתפלל תפילה של חול ואם אין זמן אז עדיף שלא תתפלל ותתפלל ארביס שת מאשר להיכנס חבשו סופק חילו שבס עכשיו יש מח לוקס ויש אומרים שמס קודם שהדליקו ש מקבל שבס עד שז מיל התנא ויש המרים שאי מיו זו שהג ולמדנו מחלקו יש ר א בתפי סרס שכ שחז ה פורש ממכון ולדן כ שתחל פניז שאז מקבלים שבת אז למסה יש לנו מחלוק אומר הרמו הגו והמנהג שוסו אישו המדקס מקבלת שבוס בהדלקה אם האיש מדליק אפילו כשהוא צריך לברך על ההדלקה שלמדנו לאיל אין מנהג המותר המלוכה אבל יותר טוב שהוא יתנה אם לאי שיס נדחי לו אם היא תנתה לפני הדלקה שהיא לא מקבלת שבת אז זה מועיל ואפילו תנאי בלב סגי אומר המשנה בורו שאין להתנות קים לצורך כרי למדנו שיש אב ש בני הביס חוץ מהאישה מור במלו ד רק היא שהדליק נרות מוסיף המוק הדוק ני שמדליק שלחון אבל לאש ה שבבי ולכן את הברכה מברכים על הלו לא על שר הנרות לפי שעיקר המצווה לכתחילה הן הנרות שאוכלים לאורן וראוי שת ברכה להם אפילו נר אחד מספיק כמו כן השבס לנשים מוב כ שחור ש קבול השבס תלויה אלא בנרות שמקום האכילה אבל לפני זה הדליקה נרות בשר מקומות שבבית עדיין לא קיבלה שבת ומותרת בעשיית מלאכה כותב המשת בור אם יש הרבה נשים ואין לכל אחת שולחם בפני עצמה אז יכולה לברך על הנרות שעומדים בבית בשר מקומות כגון על הנורות שדולקים על המנורה התלויה באמצע הבית דכו נקטין זה בכל מקום שמדליק כדי לעשות שם איזה תשמיש יש בזה משום שונ ביס וראוי לברך עוד מוסיף המשת בוש שזה בל הביס שהוא יכול להדליק על השולחן ולברך באורח שיש לו חדר מיוחד לעצמו שלמדנו בסבו ואפילו אם אינו אוכל שם מדליק שם נר ומברך עליו מובא כמה פריץ חוק ספק מעניין יום טב שחל בשבס והדליק הנרות של יום טב ושל שבת אבל היא לא התכוונה לקבל על עצמה שע בזה יום טב אז יום טב בהכרח היא מקבלת כר היא מברכת שחייה קח מנג נושים השאלה אם אפשר לפצל שהיא קיבלה רק יום טב ולא שבת והיא תהיה מותרת במלאכות שעשות ב שבת המותרות ביום טוב נשאר בספק מוסיף הרמו הדלוקס מצווה ולכן צריך להניח הנירו במקום שמדליקים לא להד וקם זה ולהניח וקם אח אפילו באופן שהן בעיה של טלטול הנרות באופן שנתה למשל או שמישהו אחר מטלטל זאת מסביר המשנה בור שאסור להדליק מקום שאין משתמשים בו אחר כך להניח הנר מקום שמשתמשים בו כדק מצווה מכיוון שהדליק במקום שהם משתמשים בו שאנו מקום חיובי לא מולה הדלקתו כלום אפילו שחר כך ני מקום חיוב וצריך לכבות ולחזור ולהדליק אבל אם מדליק בבית במקום שמשתמשים בו מותר לטלטלם אחק ניחה מקום אחר כי כל הבית מקומם הלבוש מחמיר גם בזה לא להזיז בכלל במו ק מצרך יש לוקל כותב אחי ודום נשים שמדליקות בסוכות בסוכה ואחר כך מכניסות הנר לתוך הבית לא יפה א עושים המובן כ מרב ניסים שזה הכל בדווקא בנורות שבירך עליהם שאר נרות יכול לה לטלה מקום למקום כמן שהנרות שעליהם ברך נשארים במקומם ולכן אפשר להדליק את כל הנורות במקום אכילה ואחר כך לפזר את שאר הנורות בבית אפילו לדס הלבוש ולכן גם מדליק נורות ביום טוב של סוכות והוא פוחד להשאיר את כולם בסוכה יכול לקחתם מ אחר זמן מקום שמשתמש לו רם מלבד שישיר בסוכה נר אחד לכל הפחות ונעבור לסעיף יא כאן נלמד שקבלת שבת פרטית ודאי שהיא מועילה אפילו שהציבור עדיין לא קיבל שבת בסעיף הבא נראה שמי דח אם רוב הציבור קיבלו שבת גם היחיד נגרר אחריהם אומר המחבר אף על פי ש ספלו הכל עדיין לא תפ עדין ערבית אם קודם ספ ש הוא התפלל תיבב ו מל ובשונה מדוק שלמדנו מק שמל ת כן לכ פילו שצ ק שבס כיון שהזכיר קדושת שבס לא שייך לא לקבלה ףיכ למדל קם שב המשח על כורחם וגם הם צריכים לפרוש ממלוכים אבל ם רוב הקהל לא היו בבית הכנסת הן ממשכן אחרי המיו שהיו בבית הכנסת והתפללו כמו כם הוב כ הגשה זואר בוך אם קיבלו רוב הציבור שבת אבל כל אחד לעצמו לא בבית הכנסת אין זה נחשב כבול הס ציבו לגרור אחרי ממיות לפי ש כבול שב כבס קבול סיבור אלא כשנעשה בציבור גם במקום שאין כאן רוב הקהל שבועים כאן כולם אורחים כותב השבת הליוי שמיד בטל הרוב אורח שמתארח בעל הבית גם נקרא חרוב הציבור ולא אחרי בעל הבית שאצלו הוא שובט מוסיף המשו בעיר שיש בבתי כנסיות הרבה אין אחת נמשכת אחר חברתה כל אחד נמשך אחר הבית כנסת שלו ואפילו באחת רוב אבל אם עושה מניין בביתו אפילו מניין קבוע ובטל אצל הרוב שמתפללים בית הכנסת מובא כם מחסי צרוק בית כנסת אחד שיש בו שני מניינים שמתפללים זה אחרי זה ובעניין הראשון מתפללים רוב הקהל במניין השני אן מתפלל אל המיות המיות נגרה אחרי הרוב לגבי איסור מלוכת דריסה כיוון שאת שאר התפילות מתפללים באותו בית כנסת הם כשמים כציבור אחד מדח הגרי של אלישיב סובר שאין המיות נגרע אחרי הרוב כיוון שהם מניינים קבועים אז כל ציבור נחשב בפני עצמו עוד מוסיף הגרי של ישיב שיחיד נגרע אחרי בית הכנסת שבו ה רגיל להתפלל אבל זה דווקא מקומות שאין בהם אלא מניין אחד קבוע לנוסח שבו הוא נהג להתפלל אהבה כמותנו שיש מניינים לרוב לכל נוסח אין היחיד נגרר אלא אחרי קבלת שבת האחרונה שבעיר כיוון שברצונו יכול ללכת להתפלל בבית כנסת אחר עוד מובא כמה ס מוישה שאם הציבור מתפלל לפני פלג מינכה זה לא קדין אז לא נגררים אחריהם עוד הוא מסתפק אם הקדימו רוב הציבור לקבל שבת לא מחמת ושעת השבת אלא מחמת שרוצים לאכול מוקדם כי ביום הוא יום חול אז הוא מסתפק כי הקבו ל ש מצווה אבל שר פוס זמנינו נקטו שבכל מקרה ברגע שהציבור מקבל אז ה האחי נגרר אחריהם מיו אנשים שרגילים ללכת לבית הכנסת מסוים אלא שכעת אינם הולכים לבית הכנסת כותב המחסה שקל שנמשכים אחרי בית הכנסת אליו הם רגילים ללכת וכך מובה הלכה דומה בסמן טו קנ לגבי אכילת בשר בתשעת הימים שני בתי כנסיות באותו בניין דס הגרי של ישי שכל אחד נמשך אחרי בית הכנסת שבו מתפלל תמיד עוד מובא כאן שהאגו מויש סובר שאישה לא נגררת אחרי בעלה ואם בעלה קיבל שבת אז היא לא חייבת אבל ראוי שתימנע לעשות מלאכות עבור בעלה כמו כן אישה שבעלה מקבלת את השבת בית כנסת בוא מתפלל ומנהג התפלל שם מוקדם כותב הסמ שאם המנהג הוא משום קדוש ששה בו זה מנהג קבוע אצלם אז גם האישה צריכה לנהוג מנהגי הב וגם היא צריכה לקבל שבת אבל אם זה רק מח נחות או באופן הראי האישה לא נגררת אחרי בעלה אפילו שהוא התכוון לקבל שבת גם עבור אשתו הב שבט הליבי כותב שבכל מקרה האישה ובני הבית נגררים החי בעל הבית ואם האבא קיבל שבת גם האישה והילדים צריכים לפרוש מעשיית מלאכות סעיף יג עודם שבו לעיר בערב שבס וכ קיבלו אן שעיר עליהם שבס אז הוא נגרר אחריהם אף על פי שעדיין היוום גודל אולוב מויס מוקצה או שום חפץ אחר מניחו ליפול דנו כמו שנראה בס רש מבוב שאדם רואה שיש עליו מוקצה הוא נכנס לחדר ני יכול ליפול שם לצו עד כאן הדף היומי
לצפיה בתכנים נוספים: