מדוע נוהגים בני אשכנז לברך על הדלקת נרות רק לאחריה?- רס"ג ו' - ט'

הדף היומי בהלכה בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il​

מדוע נוהגים בני אשכנז לברך על הדלקת נרות רק לאחריה?- רס"ג ו' - ט'

בסיעתא דשמיה סמן רמג יבוב בסעיפים הבאים נלמד את הדין של אורח שמתארח מאיזה אופן והיכן הוא מדליק נרות ונקדים על פי הילוכה שלמעשה יש שתי חיובים בהדלקת נרות שבת יש חוי גברה כל אחד צריך לקיים מצס אדוקס שבס ויש שלס ש שכחן שהוא נמצא את חויב הסגברה הוא יכול לצאת ידי חובה על ידי שאשתו מדליקה בביתו אפילו שהוא נמצא מקום אחר אבל עדיין נשאר החיוב השני שדיברנו ששולם ביס עכשיו אם לאדם יש כמה חדרים אז צריך להדליק בכל החדרים ששולם ביס אבל אם הוא בביתו אצל אשתו והיא מברכת במקום אחד אז הברכה חלה על כל החדרים ולא צריך לברך בהדלקה בחדרים האחרים מה שאם כן אם הוא לא נמצא בביתו אז דיברנו את חויב סגב יוצא חובה על ידי שאשתו מדליקה בביתו אבל יש כאן חיוב משום שולם ביס אז תלוי בסעיף הזה נראה שאם יש לו חדר מיוחד בפני עצמו הוא צריך שם להדליק הוא לא יכול להיפטר בברכה שברכה אשתו אפילו שהוא לא אוכל בחדר הזה כי מש שולם ביתו צריך להדליק וברכה שבביתו לא יכולה לחול על מקום אחר לחלוטין מה שאם כן בסעיף הבא שם נראה באופן שאין לו חדר מיוחד אם כך הספרה של שולם ביס לא שייכת כי בלבו יש שם הורה שבעל הבית מדליק מה נשא לו רק חגה שכל אחד מרל צרך להדליק נרות שבת זה יוצא על ידי שאשתו מדליקה בביתו אם אשתו לא מדליקה בביתו אז צריך להדליק אבל לא צריך להדליק לבדו למשתתף עם בל הביס כמו שנראה בהמשך אומר המחבר בחורים הלכים ללמוד חוץ לביום צריכים להדליק שבס בדרום חולוב אומר המשור אין הכוונה רווקים אל הכוונה שהם הולכים בלי נשות ונשותיהם מדליקות בביתם אב בכל זאת הוא לא נפטר בכת אשתו כיוון שיש לו חדר מיוחד מקום שמתארח שם וצריך שידליק שם נרות ארוקים שידלקו עד שיבוא לביתם בלילה אם זה לא דולק שחוזרים הביתה אחרי הסעודה זה וחלולה המשור מדבר ענין ירידים נשיר לסעיף הבא הבל אומר המחבר מישהו אצל אש תוי אין צריך להדליק בחדר ולבך צריך להדליק שייש שול מיס לא צריך לברך לפי שאשתו מבורכת בשבילו מובא כאן מחזו שתלמידי ישיבה שאוכלים בחדר רוכב ישנים בחדריהם שאף על פי שאחרים מדליקים עבורם נרות בחדר האוכל מכל מקום ידליקו בחדרם אפילו שיש מהתור שמגיע ם בחוץ מאידך הגרש זוך כתב שתלמידים אלו יוצאים מדי חובתם בדלקת הנורות שמדליקים עבורם בחדר האוכל אבל אם חדריהם חשוכים ואן האורות שבפרוזדור מעירים אותם צריכים הם להדליק או בחדריהם כדי שלא יכשלו בעצים ואבנים כין דס הגריז של אשיב הוא מוסיף שאם החדר חשוך אז יברכו על הדקה שבחדרי וגם משבת הליוי כותב שמברכים על הדקה ש בחדריהם אם הם לא שמו את הברכה לדקת נרות שבחדר האוכל והנרות שמדליקים בחדר האוכל עבור כלל בחורה ישיבה דעס הגרי של לישי שצריך שיהיה הנרות משל כולם על ידי שיקנה בעל הנרות את נרותי לכולם על ידי אחר או שייקנו את הנרות מכספי הישיבה מחין דעס רבני סמ קרליץ בחורים מדליקים לראות בחדריהם דעס רניס מ קרליץ ש צריכים להשתתף בנרות שהודלקו בחדר האוכל אז נעבור לסעיף ז או יריח שאיין לו חדר מיוחד כי אם יש לו אז דיברנו בסיבוב שצריך להדליק שם וגם אין מדליק אמול בביס כי אם אשתו מדליקה בבית אז הוא כבר נפטר מחוס גברה אז אדם זה יש לו חויב גברה אבל אין לו חובה תשולם ביס כי כבר יש כאן אור צריך להשתת בפרוטה ם בעל הבית והוא עדין אם בעל הבית מקנה לו חלק בנר שלו מתנה אז זה גם טוב כמו שמובא בכות חנוכה ופרוטה כותבת הליוי שלו דווקא מספיק כל אחד יש שותפות ופרוטה י סתם נתינה ה פרוטה הוסיף השבט הליוי שאפילו שגבי נר חנוקה כתם משבור לכמו שצריך להוסיף מעט שמן בנר לדס שמרים לענין נר שבת לא שייך שד ולא צריך להוסיף עכשיו נשלים את המשור שבסעיף הקודם שם הוא כותב שבייד מתאכסנים הרבה בעלי ביתם בחדר אחד ואין בעלי בית עמם בחד רם חל עליהם חויו סדוק ברוכה אפילו עם נשותיהם מדליקים בביתם ולכן לא כל אחד ידליק כולם נמצאים בחדר אחד על כן ישתפו כולם כולם יממנו את זה וידליק אחד ויברך ויכוון להוציא כולם בברכתו וגם הם יכוונו לצאת בברכתו אם בעל הבית גם כן באותו חדר איתם הם לא צריכים להשתתף בפריטה כיוון שנשותיהם מדליקים בביתם ושולם ביס יש להם הדלקת בלבית הם לא צריכים לעשות כלום עכשיו כך לין כמה בלי ביתים שאוכלים מקום אחד אז נראה בסעיף ח שרמו אומר שהמנהג שככל אחד מדליק מברך לעצמו כי יש בכל הדקה תוספת וירו כאן הוא אומר שהשתתפו כולם ואחד מהאורחים ידליק ויוציא את כולם יש כאן שתי דרכים לבאר מה ההבדל הקוס השחון הוא כותב ש שם מדובר שנשותיהם מדליקות עליהם בביתם אז כיוון שהם חיייבים בהדלקה לקיים את חובת עצמם אז שמחם משתבר לקש כל אחד ברם שם תוסף סירו אבל כאן מדובר בלבטים שאנשים מדליקות בבית ללכן תספ סור לבד הוא לא רצה להקל לברך אשס יצחק מדבר שכאן מדובר ב אנשים שאינם חלוקים בעיותיהם מוכלים בקופה אחת לפי כך לכל הדודי בשיתוף ברמו לה לא מדבר באנשים שלוקים בעיותיהם כל אחד אוכל מלחמו אז בזה יש מחלוק שד להם בשיתוף או כל אחד צריך להדליק בפני עצמו לכן הוא החמיר שכל אחד ידליק בפני עצמו בלבטים שעדים יחדה ובית מלום המסעדה דס הגרי של ישיב שהם כמו שאינם חלוקים בעיותיהם כיוון שהם אוכלים מקופה אחת ודי להם בשיתוף אבל נשים נשואות המנהג הו שבכל מקרה כל אחת מדליקה בפני עצמה אם זה גברים אז ישתתפו כולם בהדלקה אחת עוד נקודה מובת כאן שהמשבר אומר שאחד ידליק ויברך ויחיו להוציא את כולם ברכתו וגם אם כוונו לצת בברכתו המובא כאן מהגרי של אלישיב שאם לא שמע אורח את הברכה זה לא לקובה מאידו בשבת הלוי כותב שבאופן שכולם מורחים וכולם חיבים בהדלקה כיוון שכל אחד יכר לעצמו ולא תופה לחברו חיייבים לשמוע את הברכה ואם לא שמעו יברחו על הדקה בחדרם אפילו שרק את יוסף סירו באורח שסמוך לשולחן ועל הבית אם הוא לא שמע ה צריך לשוב ולברך מביא המשב שברכות חנוכה מובא שם תובס מרשל שגם בחורים צריכים להשתתף בעל הבית אבל שם משכונה שיתכן שזה דווקא כשאוכל בפני עצמו אבל אם הוא סמוך על שולחן בעל הבית הרי הוא בכלל בני ביתו אבל הוא לא מבאר כאן ל משת בורו האם צריך שיהיה סמוך לשולחו בקביעות או שמספיק אפילו שהוא מתרח לשבת אחת לגבי נר חניק שם הוא כותב שאם הוא לא בקבעו צריך להשת בפרוטה וכן דס הגריז של יש לגבי נורות שבת ולכן הור השם תרה בשבת בעל הבית ואין לו אישה שמדליקה ל בביתו צריך להשתתף עם בעל הבית בפרוטה ה מיחסי צחוק בהגשה זו ב סוברים שהורה גם לשבת אחת נחשב כסמו השולחן בעל הבית והוא לא צריך להשתתף בפרוטה בהדלקת בעל הבית בחורי ישיבה שאוכלים בישיבה השנים בביתם ואז ניסים קראלי שאם סמוכים עעל שולחן הוריהם דהיינו שם מספקים להם את כל סוכם הם יוצאים בדי חובה בהדלקת אמם והוא הדיים בחורי ישיבה שאינה מש בית ורם אבל אילהם בישיבה אחד מיוחד לעצמם שיוצאים בהדלקת הוריהם וכן לינים בישיבה ואוכלים מצודת שבעת בתורם הם יוצאים מחובה בהדלקת אמם ונעבור לסעיף ח שהזכרנו שניים אושו בלבטים אכים במו מחוד אמרנו כל אחד יש לו קופה בפני עצמו יש אומרים שכל חד מבורך על מנו רלו אפילו שאחד כבר דלי כל מה שתוסף הורה יש יותר שונ בית ושמחה ייתרה לנה תורה בכל זוית וזוית ויש מגם ג בדוב כי יש כ הורה מרוב מנרות שליק הראשון ונוח לזור בסוק וכוס ובור אך אוחוד הגו אבל אונו אי נהג אם כן אלא כדעה ראשונה אבל כותב המוגן אברום שלא יברחו שניים במנורה אחת שיש לה קנים הרבה ויש מקילים גם בזה פ מגון כותה שבנשים עניות אפשר להקל ששניהם ידליקו באותה מנורה אם יש לאחד מהם חדר המיוחד לו אפילו שהוא לא אוכל שם ווא לא משתמש שם שום צורך אכילה לכולל מי יכול להדליק שם ולברך כי בחדר זה הרי אין פה עניין של תוספת תורה בזמנינו שור החשמל חזק דיו ון בנורות תוספת תורה בכל זאת דס הגשה הז ב שכיוון שזל קבעו את נורות השמן להידור מצווה גם ידוע וניכר שנעשה דבר לכבוד שבת יש בכך הנאה ושמחה יתרה ושייך לברך על טופס אוירו וכן מובא מוטקס מוישה המיסים קרליץ אומר שזה דווקא אם זה עומד סמוך לשולחן או על השולחן המרחק רב מהשולחן אז אין לברך עליהם בפני עצמם אלא להדליק גם את החשמל וברך על שניהם ונעבור לסטס כאן נלמד באופן שהוא מדליק שלא ימו כ מחילה דהיינו מדליק בבית ואוכל בחצר אז בעצם הצן משתבר שבס רעג נראה שאסור לעשות לכתחילה כי צריך לאכול מקום הנר רק אם הוא הצטר הרבה ביתו ש שם זבובים יכול לצאת לאכול בחצר אז אומר המחבר המדליקים ביביס וכלים בחוו אםה שדק ד הלילו אברו כיוון שכשהוא חוזר הביתה אחרי הסעודה הוא לא יכול לעשות אצלם שום תשמיש אז אין כאן שונ ביתזה לא נותן לו כלום אבל אם בבית שהדליק הה קצת חושך הוא משתמש שם שום דבר לא הנורות לצורך הסעודה מכין שם את הסעודה שוא מוציא לחצר אין איסור אפילו שלא דולק עד הלילה אפילו שאוכל בחצר עכשיו כך מדייק המשת בור משמה דווקא שם הוא אוכל בחצור אם הוא אוכל בבית אפילו שהוא אוכל לפני השקיעה הוא התפלא בפלג מינחה וזה הנרות יחוו כשיצא סק חובים לא אכפת לי זה לא באוכל בתולה כי יש לו הנהה ושמחה בשעת אכילה מן הנרות אבל למיסה מצמן המופר שיעשה נרות ארוכות שהיו דולקות עד הלילה אפילו שוא רוצה לסיים את האכילה שלו מבעוד יום עד כן הדף היומי
לצפיה בתכנים נוספים: