מדוע נוהגים בני אשכנז לברך על הדלקת נרות רק לאחריה?- רס"ג ד'

הדף היומי בהלכה בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il​

מדוע נוהגים בני אשכנז לברך על הדלקת נרות רק לאחריה?- רס"ג ד'

בסיעת דשמיה סמן רסג סעיף ה בסעיף זה נלמד את רקס דלוק כמ בכל מצווה שצריך לברך רקס המצו אז קודם כל המש מביא כן שישרים זה המרש שיש חופה בערב שבת בזמנם היו עושים חופות בערב שבת והסעודה הייתה בלילה המאחרים עד שיחזרו חופה אחי והאישה שרוצה ללכת לחופה היא לא רוצה לקבל שבת בהדלקת נרות בהדלקת נרות הרי אישה מקבלת שבת היא לא רוצה פן תצטרך לעשות איזה דבר שאסור בשבת אז הוא נותן שם אחת משתי העצות או שתדליק את הנר בלי ברכה ואז לא מקבל את שבת זה תעשה לפני החופה ואחרי החופה הא תחזור הביתה בחשכה תפרוס ידי על הנרות ותברך הצעה השנייה שהיא לא תדליק היא תחזור בבין השמו ש שחי החופה אז למד מס רמך א שגוזר על שוס בן השמו שזה צרך מצווה אז היא תאמר לגוי להדליק את הנרות והיא תברך אבל האחרונים תמו על שתי עצות אלו על העצה הראשונה לא שייך ברכה בדלקה ועומדת הדליקה לפני החופה ואחרי שעתיים אחרי שעה היא מגיעה וה מברכת ברכה על זה והגשה הזור בוך מוכיח מכך שאי אפשר לברך על השרת כיסוי שמפיל לאור כי אם היה אפשר היייתה יכולה להפיל ואחר כך לגלות ולברך בפרט מוסיפה המשת בורו שעכשיו הוא זמן איסור להדליק כבר ליל שבת איך היתומה וציוונו להדליק גם על התקון השנייה שתאמר לגוי להדליק קשה כי אין שליח הוס לגוי אז כשהוא מדליק הוא לא שליח שלה אז איך היא יכולה לברך כמו כן קוטן שאין ליחס לקות מוב כמה גרי שללי שאי אפשר לשלח אותו לדליק נרות ואפילו ש ישראל שמצווה לחברו לפני כניסת השבת שהדליק עבורו דס הדרך החיים שמדליק יברך ולא המשלח יברך כל שכם בזה שגוי מדליק הוודאי שהאישה לא יכולה לברך ומובא כם הגרי של ישיב שאם אדם מבקש מחברו שידליק עבורו נרות שבת אז בנר חניקה מצינו שהשליח יכול להדליק ולברך רק אם המשלח עומד כאן אם לא הוא לא יכול לברך אז גם בנר שבת הוא כותב שאם הוא לא נמצא הוא לא יכול לברך אז מה הוא יעשה המשלח ידליק בביתו בברכה ויכוון לפתור גם את ההדלקה שעושה עבור זה שהוא נשלח עבורו ואז הדליק שם בלי ברכה הרשע זו בוך הסתפק האם נר חנוכה דומה לנ שבת בעניין זה הקופונים אז מה כן לעשות אומר המשת בורו עצה אחרת כמו שנראה לאלון בצורך מקום צורך אז האישה יכולה להתנות שהיא לא מקבלת שבת בהדלקת אז שתדליק ותברך לפני הליכה לחופה ותתנהג מקבלת שבת הוא הדין באישה ש ליל טבילתה בערב שבת תדליק ותברך קודם על חתה לבית הטבילה ותנהל מקבלת שבת עד אחרי רחיצה וחפיפה אז נעבור לדברי המכב כש ידליק את נרות השבת יבורך ורוך אתו השם אלוקינו מלך ולום אשר קדשנו ממצו וציוונו להדליק נר של שבוס ואפילו כשהוא מדליק כמה נרות אומרים נר כי עיקר החיוב הוא נר אחד איך עודו איש כשהוא מדליק הוא מברך ואיך ודו איש שהיא מדליקה בדרך כלל זה כך היא מברכת גם ביום טב צריך לבך להדליק נר של יום טב הדלקת נר ביום טוב היא גם מצווה גם יום טוב שני של גולי צריך לברך אם חל יום טוב בשבת אז הוא אומר להדליק נר של שבס ושל יום טוב מובא כם הגשה זור בוך שהוא הסתפק שבין חוץ לארץ שסמוך על שולחנו של בן ארץ ישראל ביום ת שני של גולי שחל בשבת בעל הבית ק נרות רק עבור שבת ואורח צריך להדליק גם עבור תשן של גוליס יכול לצאת הוא צריך להדליק בעצמו הוא מסתפק מזכיר המשת בורו שיש מנהג נשים בעצם לא צריך לברך שחינו ביום תבע להדלקה רק שחינו מברכים בקידוש אבל נשים נהגו מקום שנהגו לברר בשעת הדלקה אין למחו מידן ובא כמה פרי צרוק גוס מוישה ואורח שלחון שכך היה מנהג אנשים משך כמה מאות שנים וכך מנהגן היום וכך אורה הסטייפלר רק שהוא הדליק בעצמו אחרי שהוא התאלמן אז הוא לא ברך אלא בשעת הקידוש מאידך הביס קרוב הגריז מבריס קורה שלא יברחו אנשים שכיוונו כמן שלכתחילה צריך לומר אותה ל היין בפרט אם מדליקה נרות בערב יום טב אז הברכה הזו לא תפתור את שאר מצוות היום למשל בליל פסח יש הרבה מצוות אכילת מצב ועוד אז שמברכים שחיו בלילה אז זה פותרים גם את זה אבל אם תברך בערב יום טב זמן תספ סיום תשי שקיים את המצוות אז היא לא תוכל לצאת שכיוונו על העניינים האלו לכן הוא אמר שכן לומר שכינו בקידוש גם אנשים ליום תפש שרו ששונה שיש בו ספק א מי שכיון או לא אז לכתחילה צריך להביא פרי חדש או בגד חדש עמן אז אומרים שכיון הוא אז מובא בסימן טוף רש שהמנהג הוא שאנשים וחות שכיון בשעת ההדלקה ומחמת הספק תלבש בגד חדש או תניח פירי חדש לפניה ביום כיפור בבי שרציו ללון שאנשים מברכות שכיון בשעת הדלקה והכף החיים כותב שבום כיפור יכול ות אנשים לברך שכיון לכל הדעות כי ממילא לא מברכים זאת על רק תיזהר לא לברך שוב בית הכנסת בקו דרי אומר המכב ביום הכיפורים בלא י שבס כשיום הכיפורים חל ביום חול יש מישמר שלא יבורך על הדלקת הנרות כי אין בו אכילה ושתייה ואין שייך מצווה סוינג ועין לאלון סמ טוף רי שם המכב מביא שיש פוסקים שאפשר לברך כי שייך שולם ביס ושם רמו מוסיף שככ מנהג נינות אלו והמשבר כותב שבאחר שנהגו כן חובה גמורה היא להדליק ולברך משום שולם ביס גם ביום הכיפורים שחל בחול במדינות שאין במינה קבוע כותב שמה שר הציון שיותר טוב להנהיג להדליק בלי ברכה עכשיו כך מתי מברכים המסת דברי מחבו משמע ככל מצווה שמברכים אובל סיסם אבל כידוע שהאשכנזים נוהגים ך דווקא אחרי ההדלקה למה המקור הוא כאן הג יש מישמר שמבורכ קודם הדלוק כמו שר המצוות שמברכים אויל הסיום ויש מי שמר שמברך אחר דלוקה למה כי אם היא תברך לל דקנה של שבוס אז בזה היא מקבלת שבת ושוב היא לא יכולה להדליק אז מה עושים אז מברכים אחר כך אבל צריך לברך אוי יוסן כדי שויון לפני עשית המצווה לא יהנה ממנו עד לאחר ברוכה דהיינו הם מדליקות ו משים מן היד פנ רח דלוקה ומבכים אחר כך מסלק היד וזה מיקרוב לסי וכן מינג אומר המשת ברו שמכר ביום טב שמותר להדליק גם ביום טב אז לא שייך העניין הזה אז לכולל מתברך ואחר כך תדליק מוב מגריש של ישי שהיא מדליקה בערב יומט מדליקה גם את החשמל אז כן תברך אחר כך כי את החשמל לא תוכל להדליק אחרי זה מקבלה יוםטוב אבל דס המוגן אברום ש פלוג וגם ביום טוב לא רוצים לחלק מיום טוב לשבת אז כמו שבשבת נוהגים כך אז גם ביום טוב מדליקים ואחר כך מברכים אבל הרבה הכרוניים סוברים כמו שפתחנו אומר המשת בורו שביום ט מברכים לפני ההדלקה מי שנוהגת לברך אחרי ההדלקה בשבת כמו שרמו כותב ועתה וברכה לפני הדלקה דס הגשה ז אוירבך שמותר לה להדליק את אותו מספר נרות שרגילה להבלי כל שבת כר מוכח שלא קיבלה את השבת ברכתה והיא לא מתכוונת לקבל שבת עד שתגמור את כל ההדלקה שרגילה בה רק לכתחילה מברכים אחר כך האם הטעתה יכולה עדיין להדליק אבל אם הטעתה היא ברכה באמצע ההדלקה או מצדד שהיא לא יכולה להמשיך אות בהדלקה אלא תעצור כאן ולא תדליק את שאר הנרות עד כאן הדף היומי
לצפיה בתכנים נוספים: