מדוע מברכים 'מאורי האש' – בלשון רבים?- רח"צ א' - ג'

הדף היומי בהלכה בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il​

מדוע מברכים 'מאורי האש' – בלשון רבים?- רח"צ א' - ג'

[מוזיקה] בסיעת דשמיה סמן רסד וב עיפים כן נלמד שמברכים ב מש במוצאי שבת במוצאי יום הכיפורים אז שני עניינים שונים מוצאי שבת העניין ה כיון שתחילת בריאת האש הייתה מוצאי שבת כמו שאמרו מגים שב הקדש ברך ה והוא שפשף שני אבנים זו בזו ויצא מהם אור ולכן מברכים בויר מיר הש משבחים את הקדוש ברוך הוא על בריאת האש ולכן כיון שרק עניין לזכר שכעת תחילת בריאת האש אז אין צריך לחזור אחרי אש אם יש לו במוצא יום הכיפורים אפילו שחל בחול זה עניין אחר זה כאין עבדולה כל היום היה אסור להשתמש באור הזה לכן כמו שנראה לאלון צריך דווקא אור כזו אש שבערה מערב יום הכיפורים גם לא הכל נפש היה אסור להשתמש בזה בשונה משאר יום טב וכעת מותר להשתמש בזה לכן מברכים על זה וכיוון שכך אז יותר עניין מאשר כל מוצאי שבת ולכן דע שיש שמ כמו שכבר נראה צריך לחזור אחריו כמו שחוזרים אחרי להבדלה כי זה כעין אבדולה סעיף א' מבורך על הנר בויר מאיר יואש אם יש לו ואין צורך לחזור הרחוב מויר לשון רבים כי כמה גוונים כמה אורות יש באש לבנה אדומה וירוקה גם בדי עבד אם ברך מאוי רוש ד סבח שצה וצריך לחזור לברך אם אמר בורו מירו ייש לשון עבר יצו ואין צריך לחזור אחו כמו שדיברנו זה רק לזכר ולכן יכול לברך על גם אמנו נר ואם הזדמן לו אחר כך נר יברך על הבורר מיש אבל דווקא בליל מוצאי שבת ולא יותר כמו שנראה לעלון כי אחר כך עבר זמנו ואם שכח בת ברכת הבדלה ברך על הנר ונזכר אחרי שגמר את הברכה של הבדול לפני ששתה דס הגרש זר בו שברך מיד כשנזכר לפני הטעימה כין שבק סנ נתקנה לכתחילה על אומר המכב נ מילה שלא צריך לחזור אחר מוצאי שבת אבל מצא יום הכיפור עם ישרים שמר זר רחוב כמו שדיברנו הגו מי שאין לו להבדיל ה יודע ש לא יברך היום על כשרו יש בפעם ראשונה מוצאי שבת מבור כולו כסומים לכתחילה קנו זאת על אבל גם בלי מברכים את שתי הברכות האלו אבל אם משאר שהזדמן לו בלילה אפילו שכעת הוא רוצה ללמוד לאור הנר אז יש טוענים שצריך לברך לפני שהוא נהנה מכך הר בקיב יי גם מצדד שלא יברך הטע על הנר כי טוב יותר לסדר זאת על ורק ם ה יודע שלא יהיה לו היום בלילה אז יברך בלי סעיף בז מצוה מן המובחר לבור על הוקו כי אורה רב אבל מוצא הכיפור מובה כמד דס הגשה זוהר בוך שנראה שאיין צריך הבוקה כי דווקא מוצאי שבת שעיקר הברכה לזך בריאת האש ריך ריבוי אור שאם כ מוצאי יום הכיפורים שעיקר הדלקה היא להראות שאש הייתה אסורה כותרה בזה אפשר שד בנר עם פתילה אחת ובכל זאת אומרים ב מר יש אם חל יום תמצאי שבת ורוצה להדליק נר נוסף לצורך אבוקה אפילו שיש לו נרות של יום טב אז דס הגשה ז בור שף שנו עוס כן לצורך האור אלא כדי שתהיה לו אבוקה למצ לא צריך אור בכל זאת מסתבר שמותר כ עוד כיוון שלמעשה בנר הנוסף תוספת אוירו זה נחשב כצורך קצס וכך גם דס רסים קרלי דס הקרי של ישיב ש יש לאדם שתי אפשרויות לעשייה תוקה עדיף לקרב שני נרות זה לזה לקרב שני גפרורים זה לזה כי בגפרורים אין הנאה ביום טוב זה רק לצורך המצווה מביא המשבר וטוב להדר שיהיה האבוקה שתהיה של שעווה המקור מגבר משם כבו שערי אז זה עניין הפי קבלה אבש מוסיף שכיוון שמצווה לברך על הבוקה סת מכמה נרות שלוים ואי אפשר לקלוע לא נר של שמן ולא נר של חילה ולנר של שעווה כפי שמעיד חוש לכן מצווה בשוה מה קורה עם תורת החשמל שבזמנינו אז הרוגוצ'ובר הוא טען שזה כאש כמובן דווקא אם יש חוט לט לא בפלורסנט ולא בלד וכדומה וכר גם העידו על הגום חמוז רוגינסקי אחיעזר שהטיל לברך לור זה משום שרצה לפרסם שהדלקת החשמל אסורה בשבת כמו אש מידך הגשה זר ברוך כתב שיש להסתפק שמה דינו כנר בעששית שנראה בסוף הסימן של דס ה שולחנך כיוון שזה בתוך זכוכית אז אי אפשר לברך על זה ויש עוד ספק בזה האמת הרב ליסי מוסיף שמ שרב חמ עיזר בירך הוא סמך על דס המתיר מברך על אור שב ששית כמו שנראה בסוף הסימן הייתה לו מטרה לפרסם שחשמל זה אש גמורה עוד מביא המשת בור מסעיף החסידים שלא יקח עצ ד מישכון שקוראים קין זה עץ שרף לא יברך על זה כרחו רע אומר המש ור זה אותם שיש ממרי אח של זפת המשור מתקשה שבס שד למדנו שבנר של זפת עצמו מדליקים בליל שבת נרות וכן בתרן שבוודאי רורה אז לולי החשש שמה יניח ויצא באמצע הסעודה אז מברכים זה עד וקסנר שדס אודאי לא עדיף אור הבדלה שלא צריך לחזור אחר מנר שבת שהוא חובה אז אולי כבו חסידים שזה לא מן המובחר אפילו שורו רב מפני ררה הוודאי שלא גרוע משר נר שאינו אבוקה רק אם רוצים להדר לבוקה לוקחים את זה אז עדיף נר פשוט גם הפרגונים כותב שאם איין לו נר אחר יכול לברך עליו אומר המחבר אם יש אור בדרך כלל תורה בזמנם הייתה של אש אפשר לברך על זה אבל יש מישמר שאם אין לבוקה צריך לדליק נר אחר לציר חבולה חוץ מהנר המיוחד להיר בביס עקר לשי מצווה הנר הזה אבל זה מדובר באופן שלא יכול לקרב את הנר הזה לנר שבביתו כ יכול לקרב עדיף לקרב את שתי הנרות למצווה סוקו וכל זה רק מצווה בעלמה ולא לקובה אגור ונר נר בלשון הגמרא והפוסקים זה נר של שמן שיש לו שתי פתילות מקר אוקו כיוון שורותיהם השלוות מגיעות זה לזה למעלה זה אבו קו בנר שלנו של חלב ושעווה ששמים בזה כמה פתילות זה כמו פתילה אבה זה לא אבוקה אבל אם מפריד ביניהם שעווה או חלב כמו שעושים משעווה שנורות קלועים או שמדביק יחד שתי נרות בעת הברכה זה ודאי אוקו ומה ש מ דבר מגנ אברום שלא מספיק לקרב את שתי הנרות את צריך ש שלהבות יגו זה בזה לבוש סרוד מסביר שלו שנבו זה מויר ו שיש כמה גוונים באש אסי חוקו שהמורות נוגעים זה בזה אז נקרים הגוונים יותר מבניר יחיד מובע כאן פולמוס גדול מפוסק זמנינו כשחל יום טו מוצאי שבת האם אפשר לקרב שתי נרות או שמע זה גורם לטפטוף השעווה אז יש כאן כמה נידונים יש מתיירים ויש אוסרים ועוד נידון יש כאן לגבי הפרדת הנרות שיש שתענו שזה כיבוי הפרדת הנרות אחרי שמברכים עליהם אבל יש שתענו שזה לא כיבוי ולמשה מובא כאן מחלוק בשני הנידונים סעיף ג' נוהגים להסתכל בפוס הידיים או בציפורניים לאור האש למה כי כמו שנראה בסעיף הבא צריך שהאור יעיר שיוכל להכיר לאורו במטבע למטבע לכן נוהגים להסתכל בציפורניים לראות אם יכול להנות לאורו להכיר במטבע למטבע כמו שמכיר בין ציפורן לבשר שזה כמו שני מטבעות וד סיבה ציפורניים סימן ברכה כ הם תמיד גדלות פרות ורבות לעולם סמ ברוכה בתחילת השבוע גם מסתכלים בכפות הידיים שיש בשרטוטי היד סימן להתברך בו הגו ויש לירוז בציפורני יד ימין ולאחוז ביד שמאל ויש לכפוף האצבעות לתוך היד דהיינו הארבע אצבעות על גב האגודל מסתירים את האגודל שאז רואה הציפורניים עם הכפות בבת אחת ולא יראה פני האצבעות שבפנים מביאה משתבר שיש נהגים לפשוט אחר כך ארבע אצבעות ולראות מאחריהם על הציפור זה על פי כבולם או ג משם סעיף הכונס למיס הרמו כותב לעשות רק ביד ימין יש אחר כך שנוהגים להעביר אחר כך את ליד ימין ולעשות אותו דבר ביד שמאל עד כאן הדף היומי
לצפיה בתכנים נוספים: