מדוע אסור להפריש מעשרות בשבת?- רס"א א'

הדף היומי בהלכה בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il​

מדוע אסור להפריש מעשרות בשבת?- רס"א א'

[מוזיקה] בסיעת דשמיה ממשיכים סמרי שמך א' אמצע סעיף א' אבול מערן סדמ דיברנו בשיעור הקודם בין הש מושס ספק יום ספק לילה צריך להחמיר כנראה דברים שהכילו חזל לעשותם בנש מושס אפילו שבשבת עצמה אסור לעשות זאת ההיתר הראשון אבל מארן סד מים אדם קנה פירות אצל המורת שזל תיקנו שצריך לעשר אותם אז בשבת אסור לסר כי נר כמתקן אב בכל זאת כיוון שרוב עמי הארץ מעשרים אז זה לא נחשב כל כך כתיקון החזון אש כותב שבזמנינו אין לנו חזו ככזו שורב במעצר מעשרים ח שולח מסביר שאפילו שלמעשה הוא מתקן את הפירות לאכילה כי בלי זה לא יכל לאכול אז זה לא נחשב כתיקון גמור כרי כמו שראינו שכמה אופנים מותר לאכול דמאי כי רוב המרצים מעשרים אז זה לא כזה תיקון חשוב תרו ז ב מושס בשבת עצמה אסור לסר את הדמאי כי למעשה אחרי שתיקנו שאסור לאכול דמאי אז סוף סוף זה נחשב כתיקון היתר שני וחמין כמו שכבר למדנו בס רנז אסור להטמין ושבת עצמה גם בדבר שאינו מוסיף הבל הבן השמו שס מותר כי כל האיסור בשבת זה שם הימצא את הגדרת צוננת ויתכן עעל גבי האש ואז יעבור על בושל על מויר כמו שדיברנו שם בנש מושס אין כזה חש כיוון שסתם גדס בן השמוש רווס אז מותר להטמין חמין בן השמוש בדבר שאינו מוסיף הבל ההיתר השלישי הוא מארין עירוב צירוס יכול גם לברך ברכה על מצווה סירוב ונראה בעזרת השם עוד בסעיף ד אבל כמו שדיברנו בשיעור הקודם לכתחילה זהר לא לאחר את ההנחה עד בן שמוס אבל אם הוא לא הניח יכול עדיין להניח אבל לשאר דברים גם דברים שאסורים רק מרבון חוץ מאלו שפירטנו כאן אז דין בנש מושס כמו שבת עצמה אלא אם כן לצורך מצווה או שר דוחק זה התירו בנש מושס כמו שמבואר בסימן ש מ ביז ודיברנו בשעור הקודם שהדליק נר ודאי שאסור אבל יש איסור של אמיר לאקום לומר לגוי לעשות מלאכה עבורי בשבת זה רק יסו רבון המקור הוא במחילת הסמיכו אד על הפסוק בחום מלוכ לא יהושה בהם לא כתוב לא יעשה אבל בכל זאת זה רק יסו דרבנן וכיוון שזה רק יסו דרבון אז דיברנו שלדבר מצווה התירו בן אש מושס לכן אומר המחבר הו מותר לא ימר לאנו יהודי בן השמוש להד לקנר לצורך שבס וכן לא ימר ו לסס כל מלוכ שלצורך מצווה אוי שהוא ורוד ונ פזו כי שבוז בשמו שזה צרך מץ ו מותר אישה שלא הדליק נרות אז ה יכולה לבקש לגוי שהדליק עבורה בן השמוש אבל נראה בסמ רג ש מכמה טעמים היא לא יכולה לברך על מצוות ההדלקה מציין המשת בור שמחר בה לשיטתו בסמן שז שבשבת עצמה לא התירו לצורך מצווה לבקש לגוי לעשות מלאכה דריסה רק מלוכד הרבו שוס זה שוס לכן הוא אומר שמותר לבקש לגוי להדליק רק בנש מושס אבל שם נראה שיש מקילים גם בשבת עצמה לצורך מיץ לבקש לגוי לעשות עבורי מלא חדרי אז מה דיברנו שמותר לבקש לגוי לעשות בן אשמו שזה דבר שהוא לצורך מצווה ולאב דווקא בצורך שבת אלא כל צורך מצווה וההיתר השני אויש תורו ונכ פזו אז המרשל כותב שזה כל דבר שאם לא יהיה נעשה ומצטער בשבת אז מותר לעשות על ידי גוי בן אש מושס אבל למיס כותב המרשה ליבי נוי קפי אם אין לו בהן שום צורך בשבת רק לצורך חול אין לו מי הוא הצטער בשבת בזה שלא נעשה אז אולי אי אפשר להתיר אבל אם הובס מרובה או לצורך גדול מותר שווס בן השמוש בפרט שבוס של אמיר לגוי שהוא לא עושה מעשה בפועל זה רק דיבור לגוי ולכן הוא נותן דוגמה אדם שיש לו ורצ בשבת יום זיכרון והוא והוא שכח להדליק נר אז כיוון שאוי לו מזרים להדלקת נר זה זה נחשב כצורך גדול מותר לבקש לגוי בן אש מושס שידליק עבורו אז למיסה הטעם של המרשל שכל דבר שלא נעשה הוא יצטער בשבת זה ההיתר כותב שרציו לכמון שהוא טעם האחרונים אבל דעס רמבמ שטעם התר שהוא שס הדחק שכיוון שהוא תרוד ונחפש לדבר זה מסתבר שנצח לדבר צורך גדול וזה שתח שזה יתור בן הש מושס דס הרמבם מביא שמה משבור גרו שאין להתיר אשח גודל ל משל אתה צריך לברוח מפני גויים אשר הציון שם כותב שמה שהתיר כאן בשם הרשע על מקום הפסד מרובה או מקום צ גדול זה מתאים גם עם דעס הגו הגו מוסיף הרמו וכן מי שקיבל ולו שבס שושניים קדם חשכו אדם כבר קיבל שבת אז בעצם כמו שמשת בור כותב אם מדובר באדם פרטי שקיבל על עצמו שבת ודן הרבה זמן לפני שבת מפלג המנח אפשר כבר לקבל שבת אז יכול לבקש אפילו לחברו לעשות עבורו מלאכה כמו שנראה בס ישמג כאן מדובר באופן שכל העיר כבר קיבלה על עצמה שבת בתפילה ואז אפילו מי שלא רוצה לקבל שבת הוא לא נמצא בבית כנסת אולי הנ ברוך הוא נגרר אחרי כל בני העיר אז כאן הוא לא יכול לבקש ליהודי אחר בכל זאת לגוי כן הכילו אומר המ המשת הרמו שאם עדיין לא נכנס קודם חשכו רק הוא קיבל עליו שבת כל קיב לי שבת יכ לינו יהודי להד קנר בשער דום שצורך אפילו שלא במו ק מצווה כיוון שעוד היום גדול בוודאי יש מקומות שעדיין לא קיבלו עליהם שבת ועושים בעצמם מלאכה אז דעי לנו במ שעדי הקבלה נשבות בעצמנו מלאכה ולכן דווקא שעה או שניים אבל חצי שעה סמוך לחשכה שעז אשע שבכל מקומות ישראל קיבל ל שבת זה יותר חמור ורק לצורך מיץ מותר לבקש לגוי אבל סתם אסור לבקש לגוי שיעשה עבורו מלאכה למס שולחן כותב שזה משתבר כותב בחוץ לארץ שנהגו כרבם בבני ארץ ישראל אז עד סמוך לחשכה יש מקומות שעדיין לא קיבלו שבת אפשר לבקש מגוי מסיים המשור אפילו פי מה שפוסק המח בלום בסעיף ד' שאחרי כבול השבס אסור לעבור אפילו על שבוז במו מצווה אבל נין המיר קום שהוא לא עושה בעצמו מעשה לא מחמירים בזה יותר מבן הש מושס עד כאן הדף היומי ‏e
לצפיה בתכנים נוספים: