מדברים מרבי נחמן מברסלב סוד העין השלישית פרקי אבות חלק ה

מדברים מרבי נחמן מברסלב סוד העין השלישית פרקי אבות חלק ה
ננח נחמן כל הזמן נח נחמן נחמן מאומן שלום וברכה לכל המאזינים מה [מוזיקה] שלומכם אנחנו בעזרת השם בתוכניתו של רבי נחברסה מדברים פרקי אבות והיום אנחנו בפרק ג' נדבר לכמה נקודות יפות וטובות שחזקו אותנו ומלאו אותנו ויתנו לנו דעת ודבונה בשפע ברכה והצלחה ובנעימות ובערבות ובמתיקות אז בעזרת השם אנחנו כמה צלילים ואנחנו מתחילים תמיד אדוני כי הוא יוצא מרשת רגלי עיני תמיד תל אדוני כי הוא יוציא מרשת רגליי עיני תמיד אל אדוני כי הוא יוציא לי מרשת רגלי עדי תמיד אדוני כי הוא יוציא מרשת רגליים שיויתי אדוני לנגדי תבנית שיויתי אדוני לנגדי תפית שיויתי אדוני לנגדי תפית שיויתי אדוני לנגדי תפית אז אנחנו בסיעתא דשמיא פרקי אבות אנחנו מתחילים פרק ג' והיום אנחנו נלמד יסוד מאוד חשוב לחיים שזה נקרא נקרא הנושא הזה שנקרא עין השלישית, עין התפארת. נתמקד בה קצת יותר ונראה בעזרת השם לאיפה נתקדם. עקיבה בן מעלל אומר, הסתכל בשלושה דברים ואין אתה בא לידי עבירה. דע מאיין באת ולאן אתה הולך ולפני מי אתה עתיד יתן דין וחשבון? מאין באת מטיפה סרוכה או לאן אתה הולך? למקום עפר אמה ותולעה? ולפני מי אתה עתיד אתן דין וחשבון לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא הסתכל בשלושה דברים איפה ההסתכלות הזאת נמצאת יש לנו את העין הימין שהיא כנגד החסד ויש לנו את העין שמאל שהיא כנגד הדין העין האמצעית היא נמצאת ביניהם באזור כאן של המצח שהיא נקראת אין אדמיון דיברנו על זה בשיעורים הקודמים היום ניקח את זה לנקודה הזאת ועם העין הזאת אנחנו צריכים לדעת להתבונן קדימה לפתח את כושר הדמיון שלנו, את כושר היראת שמיים שלנו, יראת העונש, יראת הרוממות ועל ידי זה אנחנו יוצרים גם מערכת הגנה. אז דם מעין באתא. קודם כל אדם תמיד צריך לזכור מאיפה הוא הגיע. ומאיפה שהגעתי, מה התכלית, לאן אתה הולך? מה אתה רוצה לעשות בעולם? מה התכלית? מה הנקודה? מה החדות? ולפני מי אתה עתיד יתן דין וחשבון מאיתב באת מטיפה סרוכה מה הכוונה טיפה זרוחה אז יש את הזרע של הגבר והוא נכנס לביצית של האישה אחרי שלושה ימים הוא נשרך ואז בעצם מתחיל תהליך העיבור אז בפנה של הדין אז אדם בא ומסתכל ואומר תשמע אני לא יכול להתגאות על עצמי כי דם מעין בת היא טיפה סרוחה אז על מה יש לי להתגאות על מה יש לי להתגאות על מה יש לי עכשיו לבוא ולהגיד שמגיע לי משהו שחייבים לי משהו וגם אם אדם מצליח באיזה משהו על מה יש לו להתגאות כי בסופו של דבר הוא בא ממקום שאין לו שום חיות כביכול מטיפה סרוחה אז כל החיות שאני מקבל וכל ההצלחה שאנחנו מקבלים זה בעצם הכל מהקדוש ברוך הוא ולא האושר והכבוד אז ברגע שהוא מסתכל את זה בעיניים כאלה אז הוא מקבל יראת השם שכל מה שהוא מצליח וכל מה שהוא מתעלה זה הכל ממנו יתברך ואם חס ושלום הוא נכשל זה אלולי השם עוזור לא יכול לו הוא צריך לבקש מהשם רחמים ועזרה אבל נמצא שבאמת המהות שלי זה שאין לי מהות רק הקדוש ברוך הוא נותן את כל הכוחות אבל יש בזה עוד זווית ראייה עכשיו ניקח אותה לחסד דם מעין באת מטיפה סרוחה אחרי שהטיפה של הזרע שריחה אז התחיל בעצם העיבור והגדילה דווקא במקומות הכי נמוכים או בדור הכי נמוך או במציאות הכי לא קלה שאדם מרגיש ממש שהוא נרכב אז עם ישראל משולים לזרעון שנמצא באדם מה אחרי שהוא נרכב הוא מתחיל להצמיח. אז תדע לך שגם אם אדם נמצא בתכלית הירידה הוא עכשיו מתחיל לעלות לתכלית העלייה. הקדוש ברוך הוא מעלה אותו ומצמיח אותו. ויש בזה עניין שאדם מרגיש שהוא נמצא במקומות האלה הוא לא הולך לו הולך לו לא כסדר. זה בחינת ריכבון אבל עכשיו משהו חדש משמיים מתחיל לצמוח. פשוט הוא חושב שהוא מצמיח את עצמו. אז אם הוא מצמיח את עצמו, אם הוא נרכב אז אין לי לאן לצמוח. אז הוא מפתח יאוש. אבל ברגע שהוא יודע שהשם יתברך הוא זה שמצמיח את הכל, הוא זה שמרומם את הכל ומאיר את הכל, אז הוא הולך עם נקודת הצדיק שרבנו חיים ברסלב מגלה את היסוד החשוב שתכלית הירידה זה העלייה. אז גם בתוך החושך מתחיל בעצם להיווצר מציאות חדשה של אור. ולכן אנחנו אומרים גם בתפילת שחרית יוצר אור ובורך חושך. אנחנו יוצרים את האור מתוך המציאות של החושך. והקדוש ברוך הוא זה שיוצר את האור ושהולכים עם העצות של הצדיק שתכלית הירידה זה עליה אז ממילא משמה הוא מתעלה אז יש בזה גם את הפען מה שנקרא של אין יאוש בעולם כלל ולאן אתה הולך למקום עפר רימה ותולאה מקום עפר רימה ותולאה זה מקום הקבר עכשיו מה ההבדל בין רימה לבין תולעה א רימה זה תולעת שנוצרת מבפנים דהיינו מתוך הפרי מתוך הגוף ותולעת היא באה מבחוץ אז אדם אדם בא ואומר לעצמו בסופו של דבר לאיפה אני מגיע? למקום ריכבון רימה ותולאה. אז איך אומרים? זה גם נותן לו מצב זהירות שלא לא יתנסא על עצמו ולא יתגאה. כי בסופו של דבר אין לי שום חיות בין מהמקום שנולדתי ובין מהמקום שאני הולך להיפתר. נמצא שכל החיות שלי זה רק מעת השם יתברך וכל ההצלחה זה רק ממנו. ופה יש עוד נקודה. למקום עפר אמה ותולאה. עכשיו ניקח את זה לפען החיובי של החסד. דוד המלך אומר אנוכי תולעת ולא איש. חרפת אדם וביזוי עם אנוכי תולעת ולא איש. מה הכוונה היא? דוד המלך אומר המהות שלי זה תולעת. אנוכי תולעת. אלא דוד המלך הדגיש ככה מביא המדרש. למה תולעת? כי התולעת מתקדמת לא על ידי הרגליים שלה. יש לה הרבה הרבה רגליים, אבל היא מתקדמת על ידי שהיא נוגסת בעלה. הפה שלה הוא זה שמקדם אותה. אומר דוד המלך, אנוכי תולעת. המהות שלי זה לא כוחי ועוצם ידי שאני מתקדם על ידי היכולות שלי או הכישרונות שלי וכולי וכולי. ההתקדמות שלי זה על ידי הדיבור. ולכן דוד המלך הוא כנגד ספירת המלכות. ועל המלכות כתוב מלכות פה. איך אנחנו מתקדמים בחיים ויוצרים ענווה ושפלות וגדילה טובה מתוך התבודדות, מתוך תפילה, מתוך לימוד תורה, שזה סוד המלכות, קיום המצוות. דוד המלך אומר עם כל האושר והכבוד שהקדוש ברוך הוא נתן לי, אבל זה לא מה שמקדם אותי להגיד שהנה יש לי כסף, אז אני יכול לעשות כך או שכשרונות אני יכול לעשות כך. ההתקדמות שלי היא רק באה מסיעתא דשמיא, רק באה על ידי הדיבור. ומה זה כוח הדיבור וההתבודדות? כוח הדיבור וההתבודדות זה כוח הענווה. למשוך דברים, למשוך הצלחה, למשוך ברכה או בפרט שדוד המלך כל המהות שלו היה ואני קרבת אלוקים לטוב. שהוא ידע יש את העיקר ויש את התפל. העיקר זה לאכול תורה. העיקר זה לאכול מצוות. העיקר זה להתקרב לקדוש ברוך הוא. ואני קרבת אלוקים לטוב. ועל ידי הדיבור הוא פועל את זה. וממילא נה ראיתי וגם זכנתי ולא ראיתי צדיק נעזב ושאר הדברים גם הסתדרו הגשמיים אבל גם בדברים הגשמיים הוא היה מתפלל כל דבר הוא היה מפעיל תפילה הזוהר מדבר על זה זוהר פרשת בשלח על הנושא הזה שאדם צריך להתפלל פרנסה בין אם יש לו ובין אם אין לו וכן על זה הדרך עוד הרבה מקורות עכשיו ולפני מי אתה עתיד יתן דין וחשבון מצד הזהירות יראת העונש שאדם עתיד לתת דין וחשבון מה הוא עשה? איך כיצד? ומצד החסד, הזכות הגדולה שלך שאתה נותן דין וחשבון לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא שזה אבא שלך. ועל כל מצווה ומצווה שקיימת אתה תיתן על זה דין וחשבון. פירוש שרבנו נחמם מברסלב אמר שעל כל מצווה מדקדקים ומגדילים. מדקדקים ומגדילים. לא שחס ושלום עוזבים את יראת העונש, יראת החטא, אלא בדור שלנו על כל מצווה הכי קטנה מגדילים אותה, מפערים אותה, כי יודעים את הקושי ואת העוצמה ואת הכוח שאתה צריך לתת. אז ראוי לך להיות בשמחה שאת הדין וחשבון אתה נותן לפני מלך, מלכי המלכים ונכון צריך זהירות. אז מצד אחד זה מכניס שראה, זהירות, התמדה לאדם, אבל מצד שני שלא יכניס בו עצבות. אז הוא צריך להפעיל את ירת הרוממות שאני זוכה לבוא לעולם הבא אחרי 120 שנה כולנו עם תהילים, עם מצוות, עם מודה אני לפניך שחטפתי בעולם בעולם הזה דברים טובים וכל יהודי חוטף בדור הזה המון דברים וכל מצווה יש לה שכר ענק בשמיים. עכשיו רבי חנינא סגן הכהנים אומר הבה מתפלל בשלמה של מלכות שילמלא מוראה איש שתראהו חיים בלאהו מה זה להתפלל בשלמה שמלכות להתפלל בשלמה שמלכות אנחנו אומרים בראש השנה תן שלום בארץ תן שבא בעולם תן שלום במלכות ספירת המלכות זה ספירה השביעית זה כנגד האלף השביעי של ביית משיח ואנחנו קרובים אליו ואנחנו מבקשים שהקדוש ברוך הוא ששמו שלום תן שלום במלכות שיתגלה השם שלך במלכות אבל אם לא אז מלכות דסתר אחה שולטת ופוגעת ומרחיקה אותנו מהקדוש ברוך הוא עכשיו תן שלום במלכות המלכות כמו שאמרנו נקרא גם הפה הדיבור מלכות פה תן שלום במלכות תן לי דיבורים טובים תן לי קרבת אלוקים תן לי התבודדות שיהיה לי שלום במלכות שלום בדיבור כי בדיבור יש לנו את הכוח של האש והמים יסוד האש אם הוא פורץ גדרות אין שלום הוא הופך להיות שורף אבל אם יסוד האש עובד במקום הנכון הוא הופך להיות מעורה אור ואז הדיבור הוא מאיר שהוא בחינת שלום הדיבור הוא גם כמו מים אם המים עומדים אם הדיבור עומד ולא זז אין זרימה אין חיות אין נקיות אין תנועה אין קצב אבל שהדיבור הוא בתנועה טובה וקצב טוב זה כמו נהר שזורם אבל שלא יוצא מהמגבלה שלו. אנחנו רוצים שהפה שלנו בבחינת מלכות יהיה כמו מים זורמים. מים זורמים בתהילים, מים זורמים בתפילה, מים זורמים בהתבודדות, מים זורמים בלימוד תורה, אבל הכל כמו יישוב הדעת, כמו נהר שזורם עם מים צלולים וכל רגע ורגע הוא מבטא התחדשות ונקיות וטהרה. הכוח גם של יסוד המים זה כמו בים שלפלוט את החלקים הלא טובים. שאדם מדבר בתורה, שאדם מדבר בהתבודדות, שאדם יודע ואני קרבת אלוקים לי טוב, הנשמה ממילא מתרגלת ופועלת להוציא דברים שליליים ולחבר את עצמנו לדברים חיוביים וטובים. למה? שילמלא מוראה איש את ראהו חיים בלאהו. אם אין מוראה של מלכות של השם יתברך בעולם, רואים מה קורה? אחד בולע את השני. בולע. מה זה בולע? הוא אפילו לא לועס. הוא ישר בולע. אנשים נכנסים לגבול חברו. אדם נכנס לגבול חברו, אתה בולע אותו. כל אחד מתערב לשני. כל אחד רוצה לדעת מה קורה בבית של השני. תסתכל על הבית שלך. תתעסק בעניינים שלך. למה אתה צריך להתעסק בעניינים של אחרים? אדם כל הזמן מסתכל על איך ההוא רשע ואיך ההוא לו טוב ואיך ההוא לו בסדר. אדם צריך לעבוד על עצמו ולדעת קודם כל תסתכל על עצמך. כשות עצמך תחילה. למה להסתכל על אחרים? על האחרים תסתכל על הטוב. עליך תסתכל על מה שאתה צריך לתקן. כי אם לא, כי אם אין מוראה של מלכות, אז השם ישמור ויציל. כל אחד בולע את השני ואנשים פה לא חיים וכל אחד רחמן על צלן, השם ישמור ויציל. איש את ראהו חיים בלאו. עכשיו ראהו זה גם אוהב. אז יכול להיות שגם הוא לא שם לב, הוא מבטל את האהבה כלפי השני. הוא בולע אותו ואז הוא מבטל את האהבה. אתה אוהב אותו ואתה נכנס לו לחיים. שאל אותך תענה. לא שאל אותך תיזהר להיכנס לחיים. כמה כושר הדיבור עכשיו בוא נחזור לכושר הדיבור של התפלל על מוראה של מלכות שיתגלה שם השם בעולם מה קורה שיש שלום שזה סוד הדיבור שיש שלום בדיבור שיש יראת שמיים בדיבור זה משפיע על הראייה שלנו על איזה ראייה על הראייה האמצעית שהיא כנגד התפארת היא משפיעה עלינו לראות טוב לראות קדימה טוב לחשוב טוב גם אם חס ושלום התבלבלנו אנחנו מקבלים כוחות להתחיל מחדש ולהמשיך לכן תשימו לב כמה הראייה תלויה בדיבור וכמה הדיבור תלוי בראייה. שאדם רואה טוב, שאדם יש לו אנרגיה טובה, כמו שהתורה והמצוות נותנים לנו, הדיבור מקבל שלום. שהאדם מדבר מדברים טובים, הראייה שלו הופכת להיות ראייה של שלום. הראייה של הדמיון, הראייה של התקווה, הראייה של השמחה, הראייה של העשייה הופכת להיות טובה מאוד. רבי חנינא בן תרדיון אומר, שניים שיושבים ואין ביניהם דברי תורה, הרי זה מושב לצים. שנאמר ובמושב לצים לא ישב. שניים שיושבים והם ביניהם דברי תורה, פשוט שיהיה שמה מושב לצים. רכילות, לשון הרע רחמן עליצלן. ודוד המלך מפאר ואומר, ובמושב לצים לא ישב, כמה צריך להיזהר מליצנות? כמה צריך להיזהר מלשון הרע? עכשיו אדם צריך לדעת כלל שאדם ברוך השם יושב עם חברו ומדבר איתו בתורה אשריך השכינה שרויה ביניכם זה יפתח את הראייה הטובה את הקו זכות את האנרגיה הטובה אבל אם חלילה וחס מדברים לשון הרע ורכילות זה פוגע בעניין של השלום ואז איש את אחיו את ראה ובלהו מתחילים להתנצח להתווכח והשם ישמור ויציל זה לא מגיע למקומות טובים וגם הראייה שלהם נפגמת למה כי השכינה לא נמצאת ביניהם לכן אדם צריך להשתדל איך סבא ישראל תמיד היה אומר מי זה נקרא חבר טוב שרבנו דיבר על זה על נקודת החבר בתורה לד חבר טוב זה חבר שמקרב אותך לתכלית חבר טוב זה חבר שמקרב אותך לצדיק לנקודת הצדיק לעצות שלו ומחזק אותך ואתה מחזק אותו מנקודת הצדיק אבל שניים שיושבים ויש ביניהם דברי תורה שכינה שרויה ביניהם עכשיו מה זה שרוי תיקחו למשל סמרטות ותשימו אותו במים הוא סופג את המים מים זה נקרא שרוי כבר חלק מהמהות שלו זה המים או למשל תיקחו למשל א מאכל ותשימו אותו באיזה נוזל מסוים לאחר כמה ימים הוא מקבל את המהות של הנוזל הוא מקבל את הטעם בתוך הפנימיות של של הנוזל אותו דבר ששניים ברוך השם יושבים ויש ביניהם דברי תורה שכינה שרויה בתוכם זה כבר בתוך הפנימיות של האדם זה שרוי בתוכו זה כבר נמצא בתוכו זה לא רק מבחוץ אבל למה דווקא כתוב יושבים? למה לא עומדים? ודאי שאפשר גם ללמוד תורה בעמידה. למה יושבים? זה מרמז על יישוב הדעת. שניים שיש להם יישוב הדעת ועוסקים בתורה, שכינה נמצאת בתוכם. וזה נותן אנרגיה טובה לנשמה, כי זה כבר הופך להיות המהות הפנימית שלך, הראייה הטובה, הלימוד, הקדושה והטהרה ויראת שמיים. שנאמר אז נדברו ירא איש, ירא השם איש של ראהו. עכשיו אי של ראהו זה אהבה. ויקשב השם וישמע ויכתב ספר זיכרון לפני לפניו ליראי השם ולחושבי שמו. אין לי אלא שניים מנין אפילו אחד שיושב ועוסק בתורה שהקדוש ברוך הוא קובע לו שכר. שנאמר ישב בדד וידום כי נטל עליו. בזמנם הגמרא בתענית שמה אני חושב בדף ט מביאה חרב אלבדים נועלו ששניים בזמנם לא היה ספרים כמו היום אז היו יושבים לומדים חברוטות ודרך זה אחד היה מחדד את השני כמו סכינים שמחדדים אחד את השני במשך הזמן יש תשובה בזה בספר ענף עץ אבות שהרבע עובדיה הוציא על פירוש על פרקי אבות ששמה הוא מביא אבל ראינו במשך הזמן הוא מביא את התשובות בשם הרב לניאדו שראינו שהיום יש הרבה הרבה גדולי ישראל או הרבה תלמידי חכמים שלומדים לבד ומקבלים שכר אבל איך הם לא פוחדים שחס ושלום תבוא תקלת אחת אלדם כי הם לא לומדים בחברותה אז הוא אומר היום מחמד שיש את הספרים הספר הוא מעין חברותהא ולכן שהוא לומד בספר אז הכל כתוב שמה בצורה מעוברת וזה מעין חברותהאז אומר גם היום שראינו גדולי ישראל שישבו ולמדו לבד מחמת שנמדו מהספרים ובספרים הכל כתוב והכל מבואר אז זה מעין חברותה ומקבלים על זה שכר מקבלים על זה שכר גם שאדם יושב לבד, כמובן שהמעלה של ללמוד חברותה היא תענוג. מתחדדים, שואלים, מקשים, זה עושה פלאים. חוץ מזה שזה גם עבודת המידות. לדעת להקשיב לפני שאתה מדבר, לדעת לנתח את הדברים, זה דבר נפלא. רבי שמעון אומר, שלושה שאכלו על שולחן אחד ולא אמרו עליו דברי תורה, כאילו אכלו מזבחי מתים. בזמנם הייתה עבודה זרה של זבחי מתים. רחמנא ליצלן היו מעלים קורבנות של מתים. אז שלושה שאכלו על שולחן אחד שהשולחן הרי דומה למזבח ולא אמרו עליו דברי תורה כאילו אכלו מזבחי מתים אז באמת להלכה יש עניין שאדם עושה המוציא שיגיד דבר תורה על השולחן המנהג הכי הכי מבורך זה טוב להגיד הלכה כי זה איך אומרים הלימוד תורה הכי מבורר להגיד איזה הלכה כמובן שאם אדם אומר איזה רעיון או איזה נקודה ממשהו שהוא שמע זה גם תופס אבל חשוב שיהיה את הדברי תורה על השולחן גם שהאדם אוכל לבד טוב שילמד איזה משהו משהו הלכה קטנה ואם הוא ממהר אז יכול לפני שהוא עושה נ לפני שהוא עושה מים אחרונים יגיד מים אחרונים חובה יעשה מים אחרונים ויגיד ברכת המזון והמים האחרונים עולה לו בתור הלכה עכשיו למה דווקא הנושא זה של שולחן ואכילה רבי נתן כותב בליקוטי הלכות בהלכות פציאת הפת המוציא לחם מן הארץ אל תקרה המוציא לחם אלא המוציא לוחם שאדם אוכל הוא בשעת לחימה ואיך אומרים היצר הבאמי תוקף עכשיו מה חז"ל תקנו לנו שלפני שהוא אוכל יעשה נטילת ידיים אחרי זה ישב יעשה המוציא לחם מן הארץ יתבול במלח ויאכל מה העניין בזה לעדן את התאווה הבהמית שישר לאכול כי לאכול בלי מגבלה בלי העצירות האלה שאנחנו עושים בדרך מגדילה את היצר הבהמי עכשיו בשעה שאדם אוכל הוא במלחמה מה צריך לאכול בדרך ארץ ולאט ובסובלנות. מה אנחנו עושים? אנחנו רוצים למשוך את מציאות השם לשולחן. זה השולחן אשר לפני השם. שאומרים איזה דבר תורה, קודם כל הסעודה הופכת להיות סעודת מצווה. ובסעודת מצווה, גם אם אדם אכל יותר ממה שהוא רגיל, אז זה הולך לקדושה. ואני אסביר, אנחנו אומרים בברכת המזון ואכלת ושבעת וברכת את השם בימי חול טוב שאדם יזהר לאכול עד שהוא שבע כי ברגע שהוא מוסיף יותר זה הולך לכוחות הסתר אחה בשבת רבנו החברסלב אומר מצווה גדולה להרבות בסעודות שבת בשבת שהוא מרבה אפילו יותר ממה שהוא רגיל לאכול כי יש לו נשמה יתירה גם שהוא אוכל יותר זה הולך לקדושה הבבא סאלי עליו השלום מסופר עליו שהוא היה בבית היו באים אליו כל מיני כאלה נערים וזה והיו אומים הרבה הרבה לאכול והוא היה פותח להם שולחן ונותן להם לאכול יום אחד השמש שלו שאל אותו אומר לו למה אבל ככה אתה נותן להם הרבה לאכול אומר אני אגיד לך בימי חול שאדם אוכל יותר ממה שהוא רגיל אז הוא הולך לסתרה אחרה למה אני נותן להם לאכול אני נותן להם הרבה לאכול והם אוכלים יותר ממה שהם צריכים אבל אני הולך ללוח ואני רואה איזה צדיק נפטר היום ואני מכוון ן שכל הסעודה שהם אוכלים זה יהיה לילוי נשמת אותו צדיק ליורציד שלו ואז זה הופך את זה לסעודת מצווה וגם מה שהם אוכלים יותר ממה שהם רגילים זה הולך לקדושה אז לכן גם באמצע השבוע שאדם אומר דבר תורה על השולחן לא צריך להיות ארוך אפילו איזה הלכה אחת זה הופך את זה לסעודת מצווה וגם אם חס ושלום אכל יותר אז זה הולך לכוחות הקדושה רבי נתן מסופר עליו שיום אחד באו לבקש ממנו איזה עצה והוא בדיוק אכל את המרק אז הוא אמר אמר, אתם רוצים שאני אתן לכם עצה? אני לא יודע אם הכף הבאה שאני לוקח האם אני צריך את זה או לא. האם זה בחינת ואכלת ושבעת או שזה יותר ממה שאני רגיל לאכול? תראו עד כמה צדיקים היום מדקדקים. סתם ככה גם מצד אכילה שאדם אוכל לאט, האוכל מתעקל בגוף יותר טוב. ברגע שהוא אוכל מהר, לוקח זמן עד שהקיבה מעבירה מסר למוח שהיא שבועה. ואז שאדם אוכל מהר, הוא מעמיס יותר על הקיבה ולכן הוא משמין וזה גורם דברים לא טובים. אדם צריך להתרגל לאכול לאט בסובלנות וברוך השם שאתה מרגיש שהגעת לנקודת הסובע שמה תעצור זה גם מאוד בריא מבחינת בריאות מה שנקרא בדבר הזה שנאמר כי כל שולחנות מלאו קיצועה בלי מקום אבל שלושה שאכלו על שולחן אחד ואמרו עליו דברי תורה כאילו אכלו משולחנו של מקום תחשוב מה זה וידבר שנאמר וידבר אליי זה השולחן אשר לפני השם אכלו משולחנו של מקום. איזה הערה הוא מקבל? לכן רבי נתן אומר בהלכות סעודה שאדם בשעת האכילה יכול לקבל הערת הרצון. יכול לקבל תשוקה כזאתי גבוהה להשם יתברך. והתשוקה הזאתי איפה היא נמצאת? עוד הפעם אנחנו חוזרים לתחילת השיחה שזה עולה למושג שנקרא עין השלישית. הוא פתאום רוצה להתקדם וללמוד פתאום הוא רואה קדימה. פתאום הוא רוצה יותר להתעלות כי הוא קידש את עצמו בשעת האכילה. כותב כף החיים רבי יעקב סופר בהלכות סעודה על שולחן ערוך הוא אומר יש לנו בפה 32 שיניים כנגד לב נתיבות חוכמה ולב נתיבות חוכמה זה נמצא בתורה בבראשית באות ב ובסוף התורה לעיני כל ישראל באות ל א בסוף ספר דברים ב' ול זה אותיות לב והוא אומר שהמקובלים אגב נוהגים לאכול ועושים כוונות של 32 ליוד כנגד לתב נתיבות חוכמה והוא אומר וזה ידוע לידי חן וזה נותן להם מערה שאדם אוכל בסובלנות ואומר דברי תורה על השולחן זה מאיר לו את הנשמה עכשיו תשימו לב זה בדוק ומנושא שאוכלים וסועדים בלי דברי תורה או כעס או עצבים או מחלוקות או ליצנות או לשון הרע אבל שאוכלים ואומרים איזה דבר תורה זה פותח עולמות אחר לגמרי זה מאיר את הנשמה זה עושה טוב אתה מרגיש טוב, אתה מרגיש איזה סעודת מצווה הזאתי. וזה כמובן מעדן את הנשמה שלנו כי אנחנו בשעת [מוזיקה] מלחמה. רבי חנינא בן חכיני אומר, הנעור בלילה והמהלך בדרך יחידי ומפנה ליבו לבטלה, הרי זה מתחייב בנפשו. אדם שהולך בלילה לבד, שאגב גם בזמנם היו מצויים מזיקים ומפנה ליבו לבטלה, סתם ככה להסתובב. השם ישמור ויציל. הרי זה מתחייב בנפשו. אם הוא ימות זה בגדר מתאבד. זה בפשט של הדברים. בא רבי נחי ברסלב ומלמד אותנו בליקוטי מוארן שמה בתורה נב הנאור בלילה. הוא לוקח את זה לעבודת ההתבודדות. הנאור בלילה שאדם קם בלילה. והמהלך יחידי בדרך דהיינו שרוצה להתייחד עם קודש בריךו ומפנה ליבו לבטלה מכל אבל העולם הזה הרי זה מתחייב בנפשו דהיינו שמחייב את הנשמה שתידבק בבוראה ולכן הרבה שואלים איך אנשים הולכים בלילה ליערות מקום מזיקים הרי זה מתחייב בנפשו אז רבי נחמם ברסלב מסביר השאלה למה אתה הולך אם אתה הולך לדברים בטלים ולשטויות ולהבלים בטח שחס ושלום נמצא במקום סכנה. אבל אם הוא הולך לדברים של קדושה, להתבודד ולפרס שיחתו בפני השם יתברך, וראינו את זה גם אצל גדולי ישראל, מחייב את הנשמה להידבק בבוראה. אבל אחד הדברים שצריך להיזהר זה לא ללכת למקומות מסוכנים. צריך זהירות בזה. יום אחד שאלו את רבי ישראל, רבי ישראל דובוד 10 אמרו לו, אם עכשיו יש איזה שדה יפה וטוב וללכת אליו ולהתבודד, אבל זה מקום מסוכן, חלום מחבלים וכדומה אומר, לא, אין עניין ללכת אם זה מקום מסוכן, לא, צריך זהירות גם לאיפה הולכים, צריך דעת ישרה אדם עכשיו נכנס לשדה שיש שמה סכנה של מחבלים, זה לא נכון הדבר הזה. זה לא נשמרתם מאוד לנפשותיכם. יצא מקום שאפשר אפשר שמה להתבודד, ברוך השם. ואם לא רבנו גם אמר גם חדר או מרפסת איך אומרים במושגים שלנו זה גם חדר העיקר שפרש שיחתו עם השם יתברך עכשיו רבנו לחם ברסב אמר על ההתבודדות שהיא נקראת יישוב הדעת הדעת מיושבת מה זה הדעת מיושבת הוא יותר חד לאיזה מטרה הוא רוצה להגיע הוא לא מבוהל לחטוף את העולם ברגע אחד הוא עובד לאט לאט ביישוב הדעת הוא עם אנרגיה טובה החסד עובד כמו שצריך הדין עובד כמו שצריך התפעל אחרת מובילה אותו. ולכן רבנו החיים ברסלב אמר שאחרי ההתבודדות הוא היה מרגיש שהוא רואה עולם אחר לגמרי לגמרי לגמרי. וזה מה שאנחנו רוצים לראות את העולם בצבע אחר. שמה זה נמצא בהתבודדות שמחייב את נפשו. עכשיו למה דווקא מחייב את נפשו? יש לנו נפש, רוח, נשמה, חיה ויחידה. הנפש זה מקום השראת הבהמיות. שמה נמצאים התאבות. בנפש. שזה כנגד הכבד. עכשיו, הנפש גם היא כנגד הדיבור. לנפשי יצא בדברו. בנפש, שזה מקום איפה שהכבד נמצא, יש לנו בכבד 70 כל דם, כנגד 70 אומות העולם. שאם אדם לא עוסק בתורה ובמצוות, אז ההתגברות של 70 אומות העולם, שזה התאוות ויצרים, מתגברים אצלו. זה משכן הנפש, מקום תאוות הבהמיות. מה קורה ברגע שהוא מתחיל ללמוד תורה ולהתקדש? הוא מקבל הערה מ-70 פנים לתורה ואז הוא מתעלה בעבודת הקודש. מה אנחנו צריכים לעשות? לחייב את נפשנו לעבודת הבורא, שזה בעבודת ההתבודדות. אני לא רוצה את ה-70 פנים של סתראה אחרו 70 פנים לתורה. אני רוצה להתקדש. רק מה קורה שהוא רוצה להתעלות? הוא נפגש במערכת שנקראת כבסה אחת בן 70 זאבים פתאום תאוות יצרים הוא רוצה להתעלות אומר רבנו החברס בליקו מורן חלק שני תורה מחתרחקות היא כולה ההתקרבות אל תדאג אתה עכשיו עובר את המקום הזה שנקרא כבסה אחת בין 70 זאבים פתאום התאבות היצרים הבלבולים תמשיך תתבודד זה מה שקורה שהרבה פעמים אדם בא להתבודדות אין לו אישוב הדעת פתאום דמיונות אל תדאג תשב תדבר לאט לאט תנשום תשאיר איזשהי תתחזק באמונה, תבקש מהשם דיבורים, לאט לאט תודה לקדוש ברוך הוא, תשבח אותו, אחרי זה תעשה חשבון נפש. מה אתה צריך להשתפר מאתמול עד היום ובכלל בכללי איזה כמה נקודות להתחד בהם, לחשבן את היום, לבקש מהשם עזרה ורחמים. וככה, ברוך השם, הנפש מתעלה ממקום שנקרא בהמה לאדם. זה מה שדוד המלך אמר, אדם ובהמה תושיע השם. ההתבודדות היא נותנת לנו את המקום הזה שנהיה נושעים מהבהמיות ונזכה לעלות למדרגת אדם ואז מה זה קורה נותן לנו יישוב הדעת היישוב הדעת זה כנגד אין התפארת העין השלישית שאדם רואה טוב וחושב טוב רבי נחניה בן הקנה אומר כל המקבל עליו עול תורה מעבירין ממנו אול מלכות ועול דרך ארץ מקבל על עצמו עול תורה מה זה הכוונה עול תורה כל אחד מאיתנו, ברוך השם אנחנו רוצים להתחזק בלקבל על עצמנו עול תורה וכל אחד מקבל על עצמו עול תורה אחד 10 דקות בין מנחה לערבית והשני יודע מה רבע שעה בבוקר ואחד שעה ביום ואחד שעתיים ביום זה נקרא שקיבל על עצמו אעול תורה עכשיו אני אסביר עוד נקודה אנשים חושבים שלקבל על עצמו עול תורה פירוש לקבל על עצמו עול תורה פירוש שילמד כל היום אשרה ואשרי חלקו נכון זה גם נקרא אול תורה אול תורה זה לאו דווקא עול לימוד התורה זה לקבל על עצמי את המהות שיהיה לי סדר יום של יהודי שחרית מנחה ערבית ברכות תפילות מה שצריך קודם כל כביאתה תיתים לתורה לפי מציאות החיים שלך בין ביום בין בלילה זה נקרא שקיבלת על עצמך עול תורה אני הולך בדרך השם אחד המרבה ואחד הממעית ובלבד שיכוון לבוא לשמיים זה נקודה אחת. יש אחד שהוא במשך היום עובד 8 עד חמש. חוזר הביתה אחרי שהוא חוזר הביתה נח קצת אוכל והולך לשיעור תורה שעה ביום. קיבל על עצמו עול תורה. למה? כי כל היום שהוא עבד וטרך זה בשביל להגיע לשעה הזאתי. נקרא שהוא קיבל על עצמו עול תורה. עכשיו מה זה גם עול? קביעות. שהוא עושה משהו קבוע זה פועל בנפש. התורה מהירה לו בנפש וזה הנושא של הקביעות. רק מה קורה? אדם לוקח עבודות גדולות ואז הוא לא יכול לקיים את זה יום כן, יום לא יום, למה לא? ואז הוא נופל ותסכול ואז הוא לא מרגיש את העול של התורה שהתורה יושבת עליו. עכשיו עוד דבר. למה זה נקרא אול תורה? עול זה דבר שאני צריך לסחוב אותו והוא לא תמיד נוח לי. זה עולי. אבל השאלה היא מה אתה סוחב? אם אתה סוחב פחמים או לא יודע מה, דברים מלוכלכים, אז אתה אומר, "תשמע, מה זה? זה לא נעים לי." אבל אם אתה סוחב משהו כבד אבל אתה יודע שזה שק מיליון דולר, אתה תתגבר על זה. אתה תתגבר על הכאב, אתה תתגבר על המניעות. כל המקבל על עצמו עול תורה. זה עול. נכון, זה עול. לעבוד את השם זה עול. אבל אם אתה יודע שזה תורה, אם אתה יודע שזה קרבת אלוקים, אתה מקבל כוחות לעשות את זה. בואנה, אני אני עובד את השם. להתבודד זה עול, אבל אם אתה יודע שאתה בא לדבר עם הקדוש ברוך הוא, זה מתחיל לקבל הרפיה. שאדם יודע שהוא לומד תורה ויש לו שכר בין בעולם הזה, בין בעולם הבא, זה עול, נכון, זה קביעות, זה התמדה, אבל השאלה מה אני סוחב על הגב? אשרי אדם לעמל יולד זה מציאות באנו לעולם הזה לעמול אשרי מי שעמלו בתורה מאושר מי שעמל בתורה למה כי הוא יודע שהוא סוחב דבר טוב דבר ערקי דבר יקר אז הוא מוכן להזיע בשביל זה ולהשקיע ולטרוח וכל המקבל על עצמו אעול תורה מעבירין ממנו אעול מלכות ועול דרך ארץ כל הגזרות של המלכות לא ישבו עליו לא ישבו עליו ועוד כל דרך ארץ, ענייני פרנסה והכל, כמה שהוא יותר מתקרב לקדוש ברוך הוא, יותר מתחזק באמונה, יראה שדברים בעולם החומר יהיו לו הרבה יותר קלים. הרבה הרבה הרבה יותר קלים. אני אומר תמיד לבעלים וגם לנשים, שלחי את הבעל שלך לשיעור תורה, יהיה לו עול תורה. אתם תראו, הדברים הסתדרו יותר בפרנסה ובבית ובכל דבר. כמה שיש יותר קרבת אלוקים, יותר אמונה, יותר תפילה, יותר התבודדות, דברי החומר יותר מסתדרים. זה בדוק אומנושא. זה בדוק אומנושא. חס רק מה צריך לעשות את זה גם ביישוב הדעת וכל הפורק ממנו עול תורה נותנים עליו אול מלכות ועול דרך ארץ זה יושב עליו אין מה לעשות אין מה לעשות שמעתי עכשיו מהרב צדקא שהוא אומר הצב הזה שרוצים לגייס את בחורי הישיבות איך אומרים זה רמז משמיים שכל אלה שחס ושלום יצאו יחזרו לישיבות שתהיה שילמדו שיחזרו שילמדו שיתעלו וגם אם הוא לא חזר בישיבה שקבל על עצמו עול תורה זה צב להתקרב לקדוש ברוך הוא רבי חלפתא איש כפר חנניה אומר עשרה שיושבים ועוסקים בתורה שכינה שרויה ביניהם שנאמר אלוקים ניצב בעדת אל שכינה כבר איתם אמרנו גם בשתיים אבל שיש מדרגות לשכינה בעשרה זה עוד יותר גבוה אגב ככה היו לומדים בעלי התוספות פירוש על השס הם היו יושבים בחיבורה כל אחד מהם היה יודע את הש"ס בפקיעות והיה לו איזה מסכת שהוא יודע אותה בעיון אז שהם היו לומדים איזה מסכת ביחד תנסו לחשוב זה היה מתרץ מקשה זה היה מעיין זה היה שמה אש של תורה ומנין אפילו חמישה שנאמר ואגודתו על ארץ יסדה ומנין אפילו שלושה שנאמר בקרב אלוקים ישפוט ומנין אפילו שניים שנאמר אז נדברו יראה השם איש אל ראהו ויקשב השם וישמע ומניען אפילו אחד שנאמר בכל מקום אשר הזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך 10ה חמישה שלושה שניים אד כמובן שלומדים יותר בחיבור אז זה יותר עוצמתי אבל השם יתברך ברגע שאתה לומד תורה שכינה אצלך ושימו לב בכל מקום אשר הזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך שאדם לומד תורה ומקיים מצוות תדע הקדוש ברוך הוא בא לברך אותך שאתה מברך בכוונה ובסובלנות הקדוש ברוך הוא בא לברך אותך שאתה לומד תורה כל התורה כולה זה שמותיו של הקדוש ברוך הוא הקדוש ברוך הוא בא לברך אותך לכן רבנו חיים ברסלב אמר לאחד שראה שהוא לא מתמיד בלימוד למה אתה לא מתמיד בלימוד וכימה תפסיד הקדוש ברוך הוא בא לברך אותך תראו איזה שמחה אנחנו צריכים לקבל בעבודת השם שאנחנו לומדים תורה או מתבודדים או קוראים תהילים והולכים בדרך של רבנו ברוך השם עם הספרים והעצות אנחנו מרגישים את הקול הפנימי את העונג ואת ההורגה ואת השמחה ואת האהבה שהשם יתברך קורא לך. ורואים את זה בדוק שלימוד התורה וקיום המצוות מסדרים לנו את החיים. ברוך השם מסדרים לנו את החיים עם כל המעברים שאנחנו עוברים. זה הפתרון להתקרב להשם יתברך בדור האחרון. אין לנו על מי לישון אבינו שבשמיים. כמה אני שומע סיפורים יום יום על אמא שהתפללה אל הילדים שלה שהתקרבו לתורה והתקרבו. כמה אני שומע על בעל שהתפלל על אשתו וזכתה להתקרב. אישה שהתפללה על בעלה וזכה להתקרב. ממש. אתה רואה מה זה כוח התורה ואיך הבית שלהם השתנה ואיך הבית שלהם מאיר. נשמות יקרות, אחים יקרים, החיים שלנו בתור יהודים שיהיו מסודרים וטובים עם כל המעברים המשתנים. זה חיי תורה ושלא תתבלבלו. גם בתוך עולמה של תורה יש הרבה דברים שאנחנו רואים אצל אנשים שהם לא כסדר. והרבה מבעלי התשובה אומרים, "תשמע, אני חזרתי בתשובה והבטיחו לי הבטחות של עולם נאור, בלי שקר, בלי תחרות, בלי קנאה, בלי תחסיסים, ופתאום אני רואה שגם שמה יש את הדברים האלה. תזכור תמיד, אתה לא חוזר בתשובה ומתקרב לקדוש ברוך הוא בשביל בני אדם. אתה מתקרב להשם יתברך. זה נקרא אול תורה. אני מתקרב לשם. זה שיש אנשים שעושים דברים לא בסדר. מה לעשות? כל אחד והעבודת עבודת השם שלו. אני מתקרב לשם, אני רוצה להתקרב כמה שיותר לקדוש ברוך הוא. בעזרת השם אנחנו נזכה להמשיך שיעור הבא אשרנו ואשר חלקנו שזכינו אך לדבר מתורתו של רבי נחבר ברסלב מהפרקי אבות שיהיה לנו ברכה והצלחה ושפע של ישועות ביי ביי ‏Ne.
לצפיה בתכנים נוספים: