מאיזו שעה ביום שישי ניתן לקבל שבת?- רס"א ב'

הדף היומי בהלכה בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il​

מאיזו שעה ביום שישי ניתן לקבל שבת?- רס"א ב'

[מוזיקה] בסיעת דשמיה סמן רס עיז כאן נלמד את העניין של תוסס שבס חזל דורשים מגמ השונה כתוב בם הכיפורים וסם נסכם בתש אחדש בעורב מרב דרב תש בסו שבתכם אומרת הגמור כל בתש מסנן בתס בתשרי תמד בעורב אי בעורב יכל משת תמיד תשו בערב בלילה זה כבר סורו או כיצד מתחילים כד לאסיף מכול הקודש וגם ביציאתו מוסיף כי כתוב מערב עד ערב אח כך כתוב תיש בסו שבתכם מזה דורשים שכל מקום שנאמר שבות כמו שבת ויום טב גם כן צריך להוציא ולשבות ממלוכים אבל על הזמן הזה של זמן טוס שבס וסיום הכיפורים אין לו ל ו כורס רק מצווה סי ר כמו ש ביינו וזמן התוספת הוא בהכרח לפני בן הש מושס כי בן הש מושס הוא ספק שמע ולילה ואז חייב לשום טום הוא עושה מלוכה לא צריך פסוק אלא בכ שתוספת מלבד בנש מושס עוד לפני זה אז אומר המכבה יש אומרים שצריך להוסיף מכול על הקודש אומר המשת בור בין בכניסתו בין ביציאתו כמו שנרא בסימן רג שצריך להמתין מוצאי שבת עד שיראו שלושה כוכבים קטנים רצופים ש ז יש לו גם תוספת הוא יכול גם ש רואה שלוש לא רצופים ולהוסיף קצת בזמן תוסף את זה הוא מתחיל ששקה שאין השמש נרס על אורץ עד זמן בן השמוש כמו שדיברנו בשיעור הקודם המכב הולך כשר בינותם והזמן הזה שהוא ג מיל ורביה אזם כל מי זה 18 דקות זה 58 וחצי דקות מהשקיעה הראשונה עד השקיה השנייה רצפו רצ מקצ אויה ובלבד שיוסף איזה זמן שבד הים מכול על הקודש וכמו שהזכרנו המשת מביא כאן שמכ קודס רבנו ותן וסיו שיש שתי שקיות הן מתחילה מתכס החמה מינינו ושוקעת וא הנקרא תחילת השקיעה ושוה כד שלוש מילים רביע המיל ועדיין יומ הו ומאז והלא מתחיל השקיעה השנייה שאז מתחיל להשקע הור לגמרי והוא נקרא סוף השקיעה ונמשך זמנה כדי גר ומ שואלו ק מויס זה עם 18 דקות זה מין זה 13 וחצי דקות והוא בן הש מושס אחר כך יואץ ג כוכבים בינונים שהם סימן ללילה ונמצא שלדעתו מתחילת השקיעה צסק חובים היא ארבע סמילין אבל זה לא כולו בן השמוש לשמו שזה רק הע 13 וח הדקות האחרונות אבל בסמוך נראה שהרבה פוסקים חולקים על זה שמיד שתכסה החמה מינינו הו בן הש מושס מתחילת השקיעה שהוא סופק יום סופק לילו אז צריך להוסיף עוד לפני זה ואיך הוא מוסיף אומר המשת על ידי דיבור ש מקבלו עליו לשם תוספת שבס אוי על ידי אמירת בורכו כמו שנראה בסעיף ד' ברוכו של ארו של שבת אמנם המשבר מ ניסל כותב שהתוספת שמיוחדת על פי דין החלה מעלה גם בלי כבולה רק יותר מכך זה תלוי בקבלתו וכך מבואר גם חי ודום והאם מועיל לזה כבולה בלב מציין משתמ בסמן טו רישס שם כותב הרמו שכבו סטיינס בל אננה קבולה אבד אמר וגרו כבו בלב נחשב כבולה אבל שם מוסיף המשת שם לא קיבל את התענית בלב אלא שהחליט שלא יאכל עוד היום זה לא נחשב כבול הס טייניס בכלל ועדיין מותר הו באכילה אז כרגע מבואר כאן במשמעות דברי המשת שמי שהחליט לא לעשות עוד מלאכה היום זה לא נחשב קבול סטוס ושזה מותר בכל רק אם הוא קיבל בלב שבת אז יהיה תלוי מחלי קס הפוסקים שבנו המשת מציין לסר שמרגל שם נראה שמנהג שהאישה שמדליקה נרות לשבת היא מקבלת שבת בהדלקה זו אבל איש לא נוהג לקבל בזה שבת כמו שנראה שם במכנה ישראל הוא כותב שהוא כן מקבל דוש שבס וגם משום מריסין מובא כרסמו שלא צריך לחשוש איש שהדליק נרות לא לעשות מלאכות ביום טב אלה שנוהגות להדליק מערב יום טב הסתפק הבילו האם מקבלת בדלקה או לא וביס החזון איש נהגו לקבל תוספת זו בדלו ס אנר אז מה ראינו צריך להוסיף איזה זמן כותב המשור ולא ג בו סופ כלשהו א צריך קצת יותר בשיעור התוספת אם בן השמו ביחד עולה כמעט חצי שעה היינו בערך רבע שעה בן השמוש ועוד רבע שעה טופס כך נוקט המשור וצ שבס אז דע לשבס שכמו בערב שבת הזמן כבוס כ מפלג מנכר ות שעה ורבע לפני הלילה אז כגם מוצאי שבת יש עניין שעה ורבע במוצאי שבת ולכן גם מברכים אז אומרים רצי המוגבר שם חולק עליו שאין עניין כל כך הרבה מספיק משהו להוסיף מוצאי שבת מזה שרואים שה מדקדקים לא מוסיפים כל כך ומה שאומרים רצי כון שתחילת הסעודה היייתה בשבת המשך השיי בעזרת השם בשיעור הבא עד כאן הדף היומי
לצפיה בתכנים נוספים: