כיצד נכין בשבת משקה תֵּה קפה וקקאו – לכתחילה?- שי"ח ד'

הדף היומי בהלכה בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il​

כיצד נכין בשבת משקה תֵּה קפה וקקאו – לכתחילה?- שי"ח ד'

[מוזיקה] בסיעתא דשמיא סימן שיחס סוף סעיף ד בדברי הרמו אגו בשיעור הקדול למדנו שדגים שנעשים רואים על ידי הדכה במים חמים אסור להדיחם אפילו מכלי שיני מוסיף הרמואגו והוא הדין כל דוב קושה דבר שהוא חי אפשר לאכול אותו בלי בישול אבל הוא יבש שאין רואי לאכול כלל בלא שריע במים חמים דוסור לשיס בשבס דב וגמר מלוכה המשבור מתקשה מה הוא מתכוון גמר מלוכה הרי דיברנו שהאיסור משום בישול לא משום מקופטיש אלא הוא בא להדגיש שאסור מדיריסה כי מדובר אפילו בשריה בקלישיני בשונה משאר הדברים שאסורים רק מדרבונון מי שומר זה כמובשל כאן אסור מדוייסה כי זה הבישול שזה והוא הדין דבר שנעשה ראוי לאכילה על ידי הדכה בחמין אז גם ההדכה אסורה כמו שדיברנו לגבי דג וכאן מעריך המשתבור המאוד בעניין הכנת משקה בשבת מעליטי אז קודם כל פשוט שאלים מי שמבשל אותם בשבת זה אסור מדוייסה במיזית חייב סקילה בשג חיבף חטוס והרבה נכשלים בקולות שהם בהם ממיש אחד הדברים שאנשים רוצים לטעון כמו שמובא קם גרוס מוישה שהעלים כבר עוברים תהליך של איבוש על ידי חום אש אז זה עם בישל אחישל אז קודם כל זה לא בישול זה אפייה וכמו שנראה לאלון מחמירים בבישל אחי אפייה רבי גורסמו שכותב שזה אפילו לא כמו אפייה קהלים לא משתנים אחתן לערות מקלירישנה לעלים דינו להכניס את העלים בכוס ולשפוך מים מהמיחם על העלים זה שעשו מלוכה כי מבשל כלקליפה כל שקמחר כך יעמיז אותנור עד שיהיה היד שלדסבו בוודאי יבוא לכול מדי בישל וסקילה למלות מים בכוס ואז להכניס את התוך גם כן אסור כי היא כמו שלמדנו בסעייב זה שכל דבר שלא בא בחמים מלפני השבס אין שורין אותו בשבס אפילו בכלי שיני מישהו אומר זה כמבהשל לערות מכלי שיני דהיינו למלות מים בכוס היא כלי שיני אמר הכלי שיני לשפוך על העלים שבכוס השנייה אז לפי מה שראינו בסעיף זה שיש דברים רכים שהם קל להבישלמתים אפילו בהדוח המקלישיני יתכן שהעלים הם גם כן בכזה מצב חשדסה אפילו באופן זה ואפילו שלמדנו שתבלין מות מותר להכניס לכלישיני המובה כמה כינזורודים לגבי קפה או לגבי תה כיוון שזה עיקר המשקה זה לא דומה לתבלין שבא לטבל את התבשיל שכבר קיים אסור לתנו בקלישיני מ שומר זה כמבשל חוץ מהין של קל הבשל עוד נקודה באזורה משמע שכל מה שהתירו לתת תבלים בקלישיני זה רק לפעמים מנחים זאת גם בתבשיל צונן זה לא שיך כל הרבה בתי אבל לגבי שקיות תה שמצויות בזמנינו אז באור לציון מתיר לערות עליהם מכלי שני דני לשים את השקית בכוס למלות ריקה מהמיחם הזו היא כבר כלי שיני לשפוך על השקית כן חשש שיתבשלו עליה תשע בשקית כי אירוי מבשל רק כדי קליפה והשקית עצמה היא בעוב של קליפה מידור דעס הגרי שלשי שאין להקל בזה שיתכן שאין לסמוך לכתחילה על כך שלא יתבשל קצת יותר מדכל קליפה עוד מובא כמיציון שאם השכבה החיצונית מחוררת כמו בשקיות אז יש חשש שיבשל פנימה קליפה להכניס את התה לכלי שלישי דלמלות ממחם מהכוס הזו להעביר לכוס אחרת ושם להכניס את העלים הורחשול חונסר כננו רואות שעלים קלים להתבשל ומתבשים גם בכלי שלישי עיקר גם דעשר אליהשי ואפילו בקי רביעי ומחמיר כל עוד שלו הצטנו המים שבכלי וחמים הם יותר מחום מרוק והרוחשו חו מוסיף שכנדדים בקפה ושוקו מעידח פשוטגרוס מוישכות שאין ראיה מה שאיננו רואות שעלי התה קלים להתבשל כי מה שרואים שמשתנה הצבע של המים זה גם אם נכניס את העלים למים קרים ולכן אין להחמיר בעלי התה אלא שלא להכניסם לכליישיני כמו שאר הדברים שמסופקים אנחנו אולי הם קלבשל אבל בכלי שלישי אין להחמיר וכמו חן קפה ושוק המותר להכניס לכלי שלישי כך סבר היגוריס מוישה אז נחזור לדברי המשתבור מה כן צריך לעשות לגבי עליתי אז הכי טוב לבשל אותם ממש לקחת ציר קטן להכניס בזה את העלים לשים את זה על האש מערב שבת ואז אין בעיה העלים האלה כמבושלים מערב שבת מורתר להכניס אותם בשבת למים חמים לכל הפחות יער בשבת מים רותחים מכלי ראשון על העלים אז התה יהיה מבושל במקצעת קירו מברך שקד קליפה בשעת העירוי יהפוך את העלים בתוך הרוטחים מלמעלה למטה למטה למעלה שהכל יתבשל על ידי העירוי ואז יפריד את התמצית מעלים כדי שעלי התה ישארו יבשים ואז יוכל לעראות החקה בשבת עליהם מים חמים מהמחם כיוון שכבר התבשלו מערב שבת כדין דוב יובש שאין בשלח של אפילו מצטנן אחר כך יכול גם להחזיר את הסנס את התמצית את המים לתוך הכלי שהוא כבר הכניס בו את המים החמים על העלים כי דבר לך שנסתנן מותר בקלישי נרותח כמו שדיברנו אבל אם הוא לכתחילה ישאיר את העלים בתוך הסנס אז הסנס הוא מצטנן בלחש בישלח בישל אז לא יוכל לעראות עלי מהמחם אלא אם כן הסנס מרובה הוא מכניס על זה מים חמים באופן שלא יתחממו אלא להפך החמים התקררו וזה פשוט שאחר כך לא יעמדם בתנור כי העירוי שעשה מערב שבס מבשל רק כדי קליפה ואם הוא שם את זה כעת בשבת על התנור זה מבשל לגמרי כל זה שלא למחוט בנוהגים כך אבל יותר טוב שיהיה הסנס מערב שבס לגמרי שה תמצית מוכנה שלא יצטרך לשפוך על זה עוד רותחי למחר בשבת ואז למחרת בשבת הוא הוא ימלא מהמיחם שזה כלי שיני ואז הוא יכניס בתוך זה את התמצית כי כמו שדיברנו לכליישיני מותר להכניס לך שנתן אם הוא שומר על החום דהיינו את התמצית הוא שם מעלה מחם ונשארת חמה בוודאי טוב ואז בשער הציון הוא כותב שכדאי להפוך את הסדר לשים את התמצית ועל זה לשפוך כדי לחשוש לדעס אוסר משום ציוביה ובאופן הפוך אז זה שינוי זה לא ציויה תמציא תה שוחנה במים בלי בישול והם בתוך העלים סר לישיב שמותר להכניס למים רותחים שאת צולדת בקלישיני כי לא מסתבר לחוש לבישול טעם התי והמים הרי זה לך שצטנן שם בזה בישל בקלישיני כמו כן כותב המשתברורו לכוס הזו שהיא כלישיני מותר להכניס בזה חלב שכבר יתבשל מערב שבת והצטנן היא כמו שדיברנו לך שנצטנן לא אוסרים בכלי שיני אבל לשפוך מכלי ראשון על החלב זה כן אוסרים כמו שדיברנו מה שמשתברו שאם החלב לא יתחמם מאוד עולם אסור להכניסו לכלי שני וכך גם כותב הכלכל הסשבס ובשביל סשבס מבאר שחלב ומקלה הבישל כך גם מבואה בצלח וכך דעס הרב לישיב המידוך כמו שנראה לאלון מסעיף יג מבואר בגימורה שמים הם לא מתבשלים בכלי שיני אז הפרמגודים השכונו חרף סוברים שזה בכל משקים לא רק במים ושמן שמבואר המפורש בבגימורה ולכן גם חלב מותר להכניס לכלי שיני אז אם אדם לקח מהמיכה מים לתוך אז המים שבכוס קלישיני מותר להכניס לזה חלב גם שלא יתבשל מעולם עוד נקודה בזמננו החלב מפוסתר אז כמה פוסקים מבר נוקטים שיש להקל אחשיבו כמבושל ומותר ודאי להכניס אותו לכלי שיני גם אם לא נקל כמו הפרמגול ושולכונו חורב אבל הבנישי מחמיר שהפסטור לא נחשב כבישול וכך נהגו בביתו להדר ולהרתיח מערב שבת את החלב שנותנים בקפה בשבת מובא כאן מנהג החזון איש בהכנת תה להראות מים מיכה אל ממנה לכוס אחרת זה כבר כלי שלישי ומשם לכוס נוספת שבתוכה מונח התמצית התהי אז ביאר הגרח קנייבסקי שמה שהיו מערים את המים על גבי התמצית ולא להפך זה כמו שהשר הציון כותב שהזכרנו משומשה סובביה ולמה הוא לא ירא מהכוס הראשונה שמלמה מייחם על התמצית הוא העביר זאת לכוס שנייה כי לדעס החזון איש שיראו לתוכם מהמיחם היא נחשבת ככלי רישן ולא ככלי שיני אז כיוון שהוא רצה שיהיה עירו מקלישני העביר לו עוד עוד נקודה חזון איש סובר שיש להחמיר בקלישיני כשהמים חמים בשיעור שיד נרבז בהם כמו שהמשור הביא ללום אחיודום לכן הוא העביר לכלי שלישי קפה נמס מובאק מכמה פוסקים פוסק בנינו שמותר לתת אותו בכלישיני כיוון שהוא קפה מבושל מוסיף המכסי צחוק שאף אם יש ספק שמעמים חמים בשיעור שהיד נכבז בו מותר הדבר אבל לערות מהמיחם ישירות על הקפה אסור כיוון שהוא נמס ונהפך לדבר הלך לכן ממלאים מים בכוס ואז שמים את הקפה מידך היגרויס מוישה הוא לעצמו החמיר לא להכניס קפה אפילו בכלי שלישי אבל מעיקר הדין הוא כותב שמותר לשפוך מהמייחם שהוא כלי ראשון על הקפה הנמס שהוא כבר מבושל מערב שבת ושבט הליבי כותב שמחמיר על עצמו לא להכניס קפה נמס בקישיני שאפילו הקפה שנמס שמצאו בתנ מבושלו יש לחשוש לשינויים שיתחנו בדרכי צורו וגם רב אליה כותב שנכון להחמיר להעביר לכוס שנייה שזה כלי שלישי ואז להכניס את הקפה כי חששה של בישלך אפיה אחבשל אבל אם הוא חושב שהמים יתקררו מידה על ידי העירוי מכלי לכלי יכול להכניס את הקפה גם לכלי שני עוד מובא אמר בלישיב שאפילו שלפעמים מוסיפים בייצור הקפה שמן שינו מבושל אין לחשור שם מקלבישלול כמו שדיברנו שמן כתוב בגימור שמותר להכניסו לכלי שיני ולכן אין להחמיר שלא ניתנו אף בכלי שלישי בכלי שיני יש להחמיר כמו שדיברנו משומ קפה אבל בכלי שלישי אין צורך להחמיר עד כאן הדף היומי [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: