כיצד ניתן לחמם בשבת מאכל שאינו מבושל לחלוטין?- שי"ח ו' - ח'

הדף היומי בהלכה בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il​

כיצד ניתן לחמם בשבת מאכל שאינו מבושל לחלוטין?- שי"ח ו' - ח'

[מוזיקה] בסיעתא דשמיא סימן ש יחס סעיבוב בסעיפים הבאים נלמד דינים שקשורים יותר לסרנז אתמונה חכך סר נג שיהיה וחזורה לא קשור ללכות בישל אלא מה אחרי שלמדנו שאם בישול אחר בישול צריך לדעת באיזה אופן מותר לחמם בשבת דבר שכבר יתבשל אז בסעייבוב נלמד חידוש לגבי התמונה זה נראה לגבי דבר לך ואחר כך נראית אותה הלכה לגבי דבר יבש אז למיסה המשתברורו מסביר על פי התוספתה שאפילו שלמדנו בסימ רנז שאסור להתמין בשבת אפילו בדבר שאינו מוסיף אבל דין למשל לקחת סיר עם תבשיל חם ולכסות אותו עם הגבות אבל התמנה בדרך אגב מותרת כלומר באופן שעיקר ההתמנה הייתה מבעוד יום שאז מותר להתמין בדורש מוסיף הבל אז בשבת כשהוא מכסה את הגדרה שכבר מחוסם ערב שבת יכול אגב כן להתמין עוד דבר כמו שכבר נראה אומר המחבר כלי שיש בו דובור חם שיהיה צלדס בוי וממילא אין בו בשום בישול יינו המחר בלשיטוסי שבלך דווקא אם היה צולדס בוי אם הוא הצטנן מכך אז יש בו בישל לפי הרמו מספיק שלא צטנן לגמרי מותר להניחו בשבס על גבי גדירו אתמונו בבגדים מבודיוים כדי שישמור חומוי ולא יצטנן דהיינו מותר להניח את הקליד מתחת לבגדים שכיסו בהם את הגדירו ואפילו שאין טועים נמשבס אפילו בדבר שאינו מוסיף הבל כאן כיוון שעיקר ההתמנה הייתה מבעוד יום לצורך הגדרה שזה מותר אם נתגלתה הגדרה שמותר לחסותה בחזרה כמבואה בסר שנז מותר לכסות דרך אגב גם את הכלי שיש בו את הדבר החם כותב הגרשה הזוהר בורך שהמשתבור נקט את המסנז אבל הוא הדין שמותר בכוונה לגלות את הגדרה לכתחילה ולהניח על גבי הכלי ולשוב לכוס אותה עומדם החזון איש טוא אם האיסור להטמין היה משום טירה אפשר להבין שכאן שהוא ממילה תורח באופן המותר מותר בינתיים גם להתמין את הדבר השני כיוון שאיסור התמונזיק כחששו שמה יבוא להרתיח לפני שהוא מתמין אז מה זה משנה אם הוא עושה את זה דרך אגב ואפילו שבשר הציון מביא מקורמתפטה אין מכך ראיה כי בגימורה ובהתוספתא בנוסח אחר עלמיס הגרשה הזו מבאר שמדובר באופן שכשרואים אותו מכסה אפשר לטלוט שהכיסוי נעשה עבור הגדרה התחתונה מכיוון שהוא יודע שאין לו היתר לכסות אלא באופן זה אין לחוש שם יבוא להרתיח ולא גזרו עלתמונה אבל יש כאן עוד בעיה בסרנג ובסנח מבואר שאסור להתמין מאכל על גבי גדירה חמה מתחת לבגדים שעליה ותרץ הגשה הזו בורך שכאן מדובר כשמגלה את הגדרה ומניח את הכלים מעליה וחוזר או מכסה אז נראה שמטרת הכיסוי לצורך הגדרה התחתונה שם מדובר שהוא לא מגלה את הגדרה הגדרה ממשיכה להיות מכוסה והוא משחיל את המאכל מתחת לכיסוי אז ניכר שמטרת ההתמנה זה לכלי שעדיין לא היה מכוסה למאחר שעדיין לא היה מכוסה מערב שבת לכן אסור עכשיו לגוף דברי מחבבה יש כמה מחלוקת סדולה בחוינים הטז סובר שאפילו לא יתבשלבשיל כל צורקו אין איסור כי לא יבוא על ידי זהדי בישול גמור רק שישמר חומו בתוכו אבל הרבה הרחון הם מחמירים שדווקא אם יבשל לכל צורקו אז אפילו שהוא יווסיף צימוק מותר כן בישולחביש אפלי שמצטעמק בתו לוי אבל אם לא יתבשל כל צורקו יש לחוש שיתו בו עוד בישול ואסור וכך החמיר החזון אישפת בישול בתפשיש מבושל כמיכל בן רוסוי שידע הרמב" במסורה מובא כאן שבגלית משמע שהחיוב הוא דווקא להביו ממך מדרסי לגמר בישול אבל בחידוש רמוש כזיס מדור בוכנוקט שמסתבר שכל תיקון קל שנעשה במאכל אסור מן התירה אם עבר והניח על גבי האש דבר שלא יתבשל כל צעוקו עליו לסירו מיד כי בכל רגע הוא מוסיף לעבור באיסור חטוס הוסיף המחבר עוד חידוש ויחו לטוח פיב בבוצק אם יש לו בוצק שני לאשמול ודאי שללוש בצק אסור בשבת אם יש לו בצק מאתמול הוא רוצה שלא יצא החום התבשיל מותר לו לסתום את הפה עם בצק אז יש כאן שתי נידונים קודם כל מים מוקצה בצק ומוקצה לכאורה אומר המשתמור בדובר שיש לו תרנגולים בבית שמוכלים בצק אז זה לא מוקצה עכשיו יש כאן נידון שני מים מרוח בסימן שיד מבואר שאסור להכניס שעווה בנקב של חבית לסתום את זה כי הוא ממרח זהב מלוכה אה בזה יש שתי דרכים מורגן אברם כותב שבצק הוא לא בר מרוח באמת בשאופת תית שהם דברים שמתמרחים אסור לסתום סיר אתה אז הוא כותב שבצק זה גם בר מרוח אלא כאן הוא לא מקפיד לדבק אותו בטוב רק שלא יהיה מגולה לגמרי שלא יתקרר רק בנקב חבית מקפיד לדבק היטב ולהחליק סביב הנקב שלא יצא יין לכן זה חוששו שמריח אז לפי הטעז גם בתיד ושעבה מותר לכסות ציר וברלוכר מאיר עוד נקודה מה עם הבצק שהוא נאפה אז הוא אומר שאין חשש שהוא יאפ כדי קרי מספונים ממשיך המחבר דיברנו שהתבשיל חם אבל אין מניחים כלי שיש בו אדובו שאין יחם כל כך עלגדרו שיחמו כל כך שואל יוניכול סחם ממיחומו עד שתי דזבוים כ מדובר בתבשיל לך שאם צטנן יש בישלח לכן גם בלי התמונה אסור ואסור גם אפילו מתכנן לו מוריד לפני שיבואצדס בוי כמו שנראה בסעיף יד אם הוא מניח במקום שיכול להגיע לצלדס בואו חוששים שהוא ישכח וישאיר זאת אבל אם זה לא כל כך חם שלא יכול להגיע לצלדסבוי מותר אפילו שהוא מתחמם קצת ונעבור לסעיף ז' שתי הסעיפים הבאים עוסקים באותו דבר למדנו בסימ רנג שאסור להניח בשבת תבשיל על אש אפילו באופן שאין בו בשום בישול אפילו דבר שכמו מוכן לגמרי כי זה נראה כמבשל ואפילו שהקירה גרופה שמערב שבת מותר להשות עליה אז להחזיר מותר רק בתנוי חזורה למשל ששמים בלך פח על האש אסור לשים על זה דברים שלא היו על זה מערב שבת רק דברים שהיו הוא מחזיר זאת באופנים ש שמונה בסימר נג שידו ביודוי ודיתר זה וכולי אז כאן נלמד מחלוקס מה קורה כשיש גדרה על האש האם מותר להניח דברים על הגדרה יש אומרים כיוון שהגדרה מפסיקה יש כאן הקר חזק יותר הקר מאשר בלך וכדומה אז זה לא נראה כמבה שמותר להניח שם דברים לחימום יש אומרים שזה רק מוכירה גרופה ואסור להניח על זה לכתחילה בסעיף ז' מדובר בלך אז שעדיין יהיה חם כי אם לא יש בעיה של בישול לפי המחבר בשדס בו לפי הרמו של לא יתקרר לגמרי סעיף חס מדובר ביובש אז אפילו קר אומר המחבה יש מפורשים דעודש שורה להניח כלי שיש בו דוב לך חם ומבושל כל צורקו עלגדירתמו אפילו כלי התחתונה לו איש שורי כי זה לא נראה כמבשל ויש מפורשים שאם כלי התחתנה לו איש לאילום אוסרו סעיף חס כם מדובר בדבר יבש אותו דבר להניח דוב קר שנזב של כל צורק במחם שלוש ישמרים שדינו כמניח כנגד המדורה וכל דוב שמות להניח כנגד המדור שצולד בי כגון שיובשית תבשל כל צורקה אפילו שתקרר לגמרי אותה להניחו על גבי במחם שלג איש כן דרך בישול בכך ויש אומר כמניח הגביקרו לכתחילו שזה אסור אפילו שיש כיסוי על הקירה ואסור אפילו מזבע של כל צורקי ואפילו אם מצטעם ורלוי לא טוב לו להתבשל יותר ואפילו אם נושם רק לשמור חומי ואפילו אם הוא עדיין רותח כאיסור לא משום בישל אלא משום נראה כמבשל יש לנו כמחלוקס פוסק מחבר ורש קר וכך פוסקים על רב ואגרו וזה כמובן עולה גם על סעיף ז זה אותו עניין שעל גדרה מותר להניח דברים שהם בזה חשש בישול ומכל מקום צריך לזכור אם מוטב ששיש בו רוטב הוא מצטעמק ביופלווי אוסו דברי כל אם הוא הצטנן כי בלך יש בישלח בישל אסור לניחו על גבי מחם חם אפילו שהוא לא על גבי האש משום בישול אמירלוך מדקדק שלא דברי הכול דיברנו כבר לאיל בסעיף ד' שיש ראשון שואלים שמתירים גם בלח שאם בשלח הבשל אבל המחבר נוקט רק שיטה הזו אז הוא כותב לדברי הכהיל אבל כאן יש דבר מעניין המחבר עוסר לכאורה רק במצטמק ויופלו מצטמק ור מותר אז הפשט הוא כך כל לשון סעיף זה לקוח מלשון רבי ירוחם והוא לשיטתו שהרמו מזכיר בסעיף ד' שהוא נוקט שבדוב לך שניצתשביש לרק מתמק ויוף אלוהים אבל למיסה כבר ראינו בסעיף ד שלא נוקטים כך ואין הבדל גם המצב ורה לו יש איסור בלך שהצטנן וגם מחבר אפשר שסיבר שאין הבדל כמו שהוא סותם שם בסעיף ד אלא הוא נקט כאן לשונו של רבינו ירוחם עד כאן הדף היומי [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: