כיצד ניתן להשתמש בשבת בידית שהתפרקה מהדלת?- ש"ח ז' - ח'

הדף היומי בהלכה בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il​

כיצד ניתן להשתמש בשבת בידית שהתפרקה מהדלת?- ש"ח ז' - ח'

[מוזיקה] בסיעתא דשמיה סמ שכ סעיף ז סעיף זה הוא השלמה לסעיף הקודם בסעיף הקודם למדנו שכלי שנשבר בין נשבר בשבת בן בארב שבת שבר כלי שרוי לאיזשהו שימוש הוא עדיין נשאר שם כלי אולו והוא לא מוקצה השולחן הוך מוסיף כאן שני דברים א' מה שאמרנו שאם השב ראוי לכסות בו הוא לא צ זה אפילו שהשבר מצוי במקום שאין כלי מצוי לכסות בו למשל נמצא בקרמס או בשו ורבים ואסור לו להכניס את זה הביתה כין שם ערוב הוא רוצה לטול את חתיכת הכלי כדי לקנח במנלו מיתית וזה שהוא ראוי לקנח בוטי זה לא לתן לזה שם כלי לקנח תית אפשר עם כל דבר אז כיוון שזה ראוי לכסות בו בחצר אז גם ברשו סרבים אין שם מוקצה עליו המוב כ מכמה פוסקים ספס מזות שיסתפקו שייתכן שזה נחשב ככלי שמלאכתו לייסר כי למעשה כדי להשתמש בו צריך להכניס אותו הביתה שזה הדבר שאסור לעשות בשבת או שמע מצד עצמו לא מיועד למלאכת איסור אז זה תלוי אם יה מותר רק צר גופו מקוי מוי או לא זה חידוש אחד חידוש שני שאם הוא זרק את שבר הכלי לאשפה בערב שבת אז חל עלב שי מוקצה ואסור לטלטלו אפילו שהוא ראוי לאיזשהו שימוש אומר המחבר חתיך סרס שנשבו בכול מכלי ורויו לסס בו כלי מפ שןצ ש שק ששבר בחול הוא הד שנשבר בשבס כמו ש בסעיף הקודם אלא הוא נקת חול כ הוא רצה להמשיך ולומר זור השפ מפילו שה לשימוש כ שבטלו מסלי בזה שהוא זרק זאת לאשפה וזה דווקא אם הוא זרק זא לאשפה מבד יום האם הוא זרק ז לאשפה בשבת מותר לטלטל אפילו שנשבר מבד יום כיוון שבשמו ש אותו ירס כלי כלים חד פעמים משומשים בקבוקים רייקים זרק לשפע בשבת דס ניסים שאינה מוקצה ועדי נייר אפילו שהוא זרק להשפעה בשבת הוא עדיין ראו לשימוש מידך הגשה זוך כותב שנחשב מוקצה גם בשבת עצמה מדם לזריקה וגם בטרם שנזרקו קליפות ועצמות שנזרקו להשפעה בשבת מצדד הגשה הסרבו שנעשו מוקצה גם אם נזרקו במקום שבו מצוים בעלי חיים כי נמסו בפר ושוב לא יציין כלים חד פעמים שהתלכלכה שהשתמשו בהם בערב שבת ודעתו לזרום להש דס הגרי של לישי שאינה מוקצה כי בשס תח אפשר לרוח הצם לשו להשתמש בהם הגו מוסיף הרמו ואפילו חוזה לעוני הכלי הזה השבר כלי שבעל הבית זרק אותו לאשפי בעוד יום אויל ויקצו הביים שלו על ידי הזריקה לאשפה אף על פי שהם עשירים הבלים הם מוקצה מוקצה לאיר ומוקצה לאני כמו שהסבר סוף הסימן מדגיש המח כמו שדיברנו בשעור הקודם ודווקא חתי חרס משום דס משקלי כיון שמקור היא הייתה כלי גמור אז נשאר עלי וס כלי כזמה ש איזה מלוכ אבד ש שוס כלי גונים אף על פי שרואים לחס בם כלי או אסור לטלטלו ולכן גם הששית של ברזל חתכת ברזל טבלה של ברזל חתיכת תץ כיוון שאנו כלי אסור לטלטלו אפילו צור גופו כגון לתקוע אותו מקום בריח לדלת או לסמוך בו איזה דף שישב עליו אם לא שייעשה בו קצת מעשה תיקון לפני השבת להוכיח שעומד להשתמש בו או שיחד זת משבת לעולם להשתמש בו כמו שנראה לעלון את כל ים בזה השור מסיים ורבים נכשלים בזה שהם חושבים שזה לא מוקצה אפשר לקחת לצורך שימוש רואים איזה חתחת תץ רוצים לשים זה תחת רגל של שולחן שמתנדב למשל אסור אגו כל דו שנו כלי כלל אוס אפילו צ גוף צרך מקומו מקצ מחמס גופ אין ב שום התר לטלטל בשונה מכלי שמחתו יר שמותר לצ גופ מקומו מביא המשת הפתילה נקראת כלי אפילו שה דלקה קצת בשבת שעברה או בחול כ אם דלקה בכניסת השבת מוצ כ שבת אבל דינה ככלי שמחתו לאסה כי עומדת להדלקה אבל יצר הגוף המקו מותר לטלטל אותה אבל שברי פתילה שאינם עומדים עוד להדלקה בנר אינם אורים לדקה בלי תיקון הם קצר ורז ובונים שאסור לטלטלם אפילו יצור גוף המקוון גפרורים הילדון מצדד שדינם ק כלי שמחת יסו קר בכותב בור לציום ולכן מותר להשתמש בזה כמקל שיניים אבל ניסים קרליץ הסתפק בזה שכיוון שאי אפשר חבותם להשתמש בהם פעם נוספת עומד לשימוש רק חד פעמי אז זה לא נחשב ככלי מביא המשור מח לוקס המוגן אברום סובר שנר שלם של שבה או חלב אפילו נדלק כבר מבחו או בשבת שעברה אבל נשאר בו חלק שראוי להדלקה נקרא כלי רק מלאכתו עיסוק עומד להדלקה המותר לטלטל אצ גופ המקומי בסיף מקצו מחמיר שלא אין לזה שם כלי זה לא ראוי לאכילה לתשמיש לשמוש חד פעמי גם לפיהם הגן אברום יש אנשים שטועים שמותר לטלטל נר שלם של חלב או שהווה כדי שלא פסד הנר או כדי לתת זאת לגוי שהדליק ות לעצמו זה טעות כי זה כלי שמלאכתו לאיס גם דס מוג אברום שזה כלי אז המלכתו לאסר ואז מותר רק שהוא צריך למקומה של הכלי או שצריך הישרו לגופו של הכלי השתמש בו דבר מותר בשבת אבל לא לתת לגוי או לטלטלו לצורך שמירת הנר המדויק ה משת בורו שכש גוי מבקש מיסר לתת לו לחתו ליסר אסור לו לתת לו את זה זה לא נחשב כצורך גופו רק שישראל צריך זאת אבל מכל מקום מותר לאישה שקיבלה שבת להושיט לבעלה כש מת הוא מצדד שאפילו אם מטרת בעלה השתמש בכלי זה למלכת איסק עדיין לא קיבל שבת מותר כי צורך בעלה נחשב לה כצורך גופי כמו כן מותר לבן חוץ לארץ לשי ביום תשס לבין ארץ ישרל שמותר במלאכה גבי מחלוקת גברון ציו בשרי סותם שדינו של נרו כחש מלכתו יסו החזון אש כן מחמיר בזה כיוון שהוא לא ראוי בכלל לשימושים אחרים חוץ מההדלקה והוא נשאר בצורכי מחמצת בפוסקים כמו כן ספרי מסחר וקטלוגים אז גסמי שטוען כיון שמיוחדים למסחר אז הזה מוקצה גורמו לא רוי לשימוש אחר אם כם משתמשים בזה בימות חול לכיסה וכדומה מדרד הגשה זבור שזה כלי שחת ס מותר ללצ גוף הקומ אלונים דפי פרסומת הוא כותב שזה מוקצה גומו כי זה נזרק לשפע דברים שאינם כלי סבון אבקת כביסה מובע כאן מכמה פוסקים מחמס גופו הגשה זו בור גם למיסה כותב שכדאי להחמיר בזה בשונה מנר שזה עומד להנעה מאורו סעיף ח כל הקילים הניטלים בשבס דל ססים שנספר קומם אדם יש לו ארון שמזיזים אותו הדלת התפרקה טולים ב ספרקו בחול ב ספרקו בשבס מותר לטלטל את הדלת לא אם היא בוא היא מתפרה בשבת שכניסת השבת היייתה מוכנת לטלטול אגב הארונית לאפילו התפרקה בכל מותר כי זה עדיין שם כלי כי הוא ראוי להתחבר עם הכלי הוא חלק מכלי לכן מותר לטלטלה אפלו חמו לצל אפילו כשהדלת לא ראוייה לה משום מלאכה אחרת כמו כן כפתור שהתנתק מהבגד ואז הגש עזור בו שכן כיוון שאחרי שבת עומדו לשוב להתחבר לבגד אז זה לא מוקצה אבל זה דווקא בכפתור שמיוחד ומיועד לבגד מסוים כפתור פשוט לא ולמעשה הוא מחמיר בכל כפתור לכתחילה כיוון שמצבו זה לא ראו לשום שימוש יש לחשוש לשיטת הראשונים שגם בדלת היא צריכה להיות ראוייה לשימוש כלשהו גם בגריס מוי שמחמיר בזה וגרי שלש גם מחמיר בזה זה לא דומה לדלת כיוון שצריך תפירה כדי לחבר אותו כלי שהתפרק באופן שצריך אומן כדי לחברו מו כאן שאסור לטלטלו עוד מובא שאיין עיקר הכלי קיים למשל שעון שעמד מלכת גם אם לא צריך אומן לתקנו אסור לטלטלו כי הוא נחשב כבור מה שאם כן בדלת של כלי כיוון שעצם הכלי עדיין שלם רק הדלת התפרקה אז מותר מוסיף המשת כל זה בלטות כלי שנחשבים ככיסוי כלי והכלי מוכן לטלטול אז גם הדלת מוכנה לטלטול אבל דלת שהתפרקה מבית או מחלון אפילו שהדלת ראוייה לאיזשהו שימוש וזה כלי חשוב כיוון שלא הוכן לכח מבעוד יום זה אסור בטלטול כי מסתו מזה עומד להתחבר עם הבית והבית לא מוכן לטלטול בין התפרק בשבת בין התפרק בחול כמו כן דלת של לול של תרנגולים אותו דבר דלת שהתנתקה מצעירה מערב שבת והוא החל אותה לזמן קצר להניחה לפתח לצירה ממקומה בלא צעירים כותב החזון אש שמותר לטלטלה כו שקנ קשרה בחבל דק אפילו מחל אותה לשבת אחת בלבד כמו כן ידית שהתנתקה מהדלת דס הגרי של י שבשים מחד בעוד ום פתיחת הדלת גירתה יש מכניסה ומציאה כמפתח מותר לטלטלה לצורך זה כל שימושו על עדי חיבור לבית ברז מטלה שמחובר לקיר אם התפרק דינו כמוקצה ועד אם התנה נדבק לקיר עדי לחץ אוויר צינור גומי שמורכב על הברז כיוון שאסור לחברו למיה בשבת הו מוקצה לגבי מזוזה שהייתה מונחת על הפתח נפלה בשבת כבר הזכרנו שהמחשב טוען שכמו דלת הבית שהתפרקה בסורה בטלטול אבל הגרי של ישי סובר כן שהאף בעודה מחוברת נחשב כלים בפני עצמו ו ק חלק מהבית אז היא מאותרת בטלטול קרדס ניסים קרליץ כותב המגן אברום כלים שנשברו בשבת אפילו שמעכשיו אינם מוקצים אסורים דוגמה זה היה מוקס מחמס חיסון כיס למשל היה לו סכין שמיועדת לשחיטה וזה נשבר קצת בשבת הוא לא הולך לתקן את זה הוא הולך להשתמש בזה כסכין רגיל אפילו שכעת הוא כבר לא מקפיד אזה סכין רגיל כיוון שב נשמו שזה היה מוקצה אז מיגוס קצו לבנ שמוש קצו לכ עד סוף שבת זה מוקצה חזן איש כותב שהכלי אם הכלי היה רעוע אם בעוד יום הוא כבר חשב שיתכן שהוא ישבר אז שברי ניתנים בשבת למרות שזה היה מוקצה בן השמוש ‏a aomi
לצפיה בתכנים נוספים: