כיצד יתכן שמותר להנות ממלאכת גוי בשבת רק במשך חצי שעה?- רע"ו ד' - ה'

הדף היומי בהלכה בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il​

כיצד יתכן שמותר להנות ממלאכת גוי בשבת רק במשך חצי שעה?- רע"ו ד' - ה'

[מוזיקה] בסיעתא דשמיה סימן רו סעיף ד כאן נלמד יסוד גדול למדנו שאסור לומר לגוי לעשות מלאכה עבורו בשבת בזה אין יתר גם אם זה רק תוספת נאה אבל מה שלמדנו שאם הגוי עשה עבורי מלאכה אסור לי להנות ממנה בשבת זה מותר בתוספת הנאה וכמו שכבר נראה אומר המדו אם יש נר בביס ישראל כבר דולק נר ובן היהודי והדליק נר אחר מותר להשתמש לאר באוד נרש דולק אפילו שעל ידי הנר הנוסף תגדל לאור יותר מותר אבל דווקא באופן שמתחילה מתחילה במקום הזה יכול להנות קצת לאור הנר הראשון אם זה פינה אחרת ששם לא הגיע אורוש ל הנר הראשון אז ודאי שעשו אומר המשת ברו זה צריך לזכור כמו שלמדנו לכתחילה אסור למר לגוי להדליק גם כשזה תוספת אבל אם הוא עבר וציווה אז מותר להנות בתוספת דלא קורב שהוא סובר שדברה מחר בכנ זרה כם הוא לא ציוה עליו למסה בסימן ש חז כתוב שנעליים שצצה עבורו נוחי בשבת אסור לו לנעול אותם בשבת לכאורה גם בלי הצחצוח אפשר להשתמש בהם זה רק תוספת הנוי המובא גם הגשה הזו בו שני ביאורים ביאור ראשון כיוון שהצו הוא בגוף הנעל אם כן נהנה ישראל ומלאכת הגוי מה שאין כן כשהוא הדליק נר נוסף אפשר לומר שהישר נינה מהנר שהודלק בהיתר ולא מהנר הנוסף עוד חילוק אומר בנר מותר כ אנחנו אומרים שכל כוונת הגוי בדלקת הנר שיהיה אור גם אחרי שיכבה הנר הראשון ולא לצורך ריבוי האור ולכן כל זמן שהנר הראשון דולק זה לא נחשב שהישר נ מלאכת הגוי מה שאם כן בצחצוח נעליים ממשיך המדו כמובן רק וזמן שנר הראשון דולק אבל לאחר שיחו בור ראשון אז כעת הוא נהנה רק מהנר של הגוי דליק עבורו אוסו להשתמש לויר השני כמו כן אומר המשת בור במדורה שהייתה דלוקה מערב שבת ובא גוי והוסיף עצים בשבת בשביל ישראל אסור להתחמם כנגדה אחרי שיכלו העצים הראשונים לפני שאכלו יש להתיר לה את הצורך מוסיף המרחב עוד דוגמה וכן אם נוסן שמן בנר הדולק יש כאן נר דולק יגיע הגוי והוסיף שמן והשמן גורם שהעור דולק יותר חזק מותר להשתמש עד כדי שאכלה השמש ה בקבר אם היה כאן שמן חצי שעה מותר חצי שעה אם היה כאן שמן שעה מותר שעה אחר כך לו אחר כך וסו אבל שוב ודאי שאיסור גמור לחתל לצוות לגוי להוסיף שמן יהודי שמוסיף שמן זה מאוויר בכל זאת מותר להשתמש לאורו כיוון שלפני זה גם יכל להשתמש קצת לאורו מובא כאן מפוס כ זמנינו גוי שהדליק תנור חימום עבור ישראל בזמן שאין עקור גדול או שהדליק מזגן לקירור אז אסור להיכנס לחדר להנות מחום התנור ומקור המזגן ואין טענה יכלתי להנות מהחדר זה רק תוספת הנו לא הנעת חימום הנעת קירור לא היה לך אגו אומר הרמו הומות למכס בין יהודי שבו להד ליק נר או לא יסיף שמן מוטר לכאורה צריך למחות בו מסביר המשת בור שמדובר שהנר של גוי אז הייתי חושב אל תדבר אל תגיד לו שאסור כי אסור לדבר בענייני נרות בשבת לא מותר למחות בו אם באמת הנר של ישראל צריך למחות בו כשרואה שרוצה להדליק נר או להוסיף שמה בשבילו אז צריך למחות ובאופן שהוא מכה בו והוא ירא שלא נוח ו שיעשה בשבת בשבילו אפילו אם אחר כך עשה מלאכה חשוב כאילו שעשה ת את צורכו כיוון שיהודי מכה בו ומותר להשתמש לאורו אפילו אם היה הנר של ישראל בביס ישראל נר של ישראל בביס ישראל אבל שלא יעשה הרומה לא שימחה בו מהסופה ולחוץ שהגוי יבין שבאמת רוצה אלא באמת מחוי גמורה ונעבור לסעיף ה זו הלכה מאוד מפורסמת הזכרנו שצורך חוי לשים בשכונה נעשים לכתחילה על די גוי אפילו מלוכ דוי ריסה קטנים תינוקות וכדומה הצרכים שלהם זה כמו צורך חול שם בקונה לכן אומר המחבר בארצות קרות מר ודי לסס מדורו או להדליק תנור בשביל הקטנים וממילא כיוון שהעיקר נעשה בשביל הקטנים אז כמו שראינו בסעיף א' הוא מור הגדו סח מבוי אם זה נעשה בשביל שניהם יחד אז נראה ללון ש חופי שאסור אם זה נעשה בעיקר לקטן מותר מוסיף המחבר ואפילו בשביל הגדול לחוד מותר לומר בפירוש לגוי להדליק עם הקור גודל שכול חולים אצל הכור כור גודל הוב כמור לציון ש שמים בחוץ קופאים או שישכור באופן שנקר שיש חשש שיבוא די חולי החשו כותב שקשה לומר בזה גדר שכל חו וזה נחשב כחו אבל דווקא קור גדול ולא יקוס שנה המטר אף על פי שאין קור גודל בי ההוא כן דרך הגדול מצטער כל כך רק בקטנים מוסיף המש ורו גם כשק גודל להשיק אחרי מנחה בשבת שלו מוצאי שבת אסור כ מחמם כבר בבוקר אף על פי שכבר התקרר התנור הוא לא קר כל כך שאדם נחשב כחולה אצל קרירות זה לכן חייבים למחט לגוי שלו להשיק עוד עד שיהיה צס הקור ש מוצאי שבת אבל הכל תלוי לפי הקור ולפי בית החורף וצריך גם להכים ביום הפחמים ש מזומנים בשבת לפני הגוי כ אסור ליסו לטלטלם בשבת על החינם לפניו ולא כאותם שנוהגים אומר המשת פורו אבל אין למחוות בהם כי מוטב שגג מזידין אלא אם כן בסטף רש חס אם יש סיכוי שישמעו לו עלכל פוני מוסיפה מש היזהרו שלא למר לו בשבת להשיק או לעשות את המדורה אלא קצבו איתו בקבלנות לפני שבת ששיק כל םות החור בת שיהיה קר ואז אפילו אם הגוי ישיק שאין הכור גדול יתכן זה נחשב שעשה מידי טוב ולא צריך לצאת מביתו לעניין מי שהדליק מזגן בערב שבת בשבת השתנה מזג עביר ונהייה קר ווא לא יכול לסבול את כור המזגן כותב הגרוס מוישה שיכול לומר לגול לכבות את המזגן אכל כולים אצל צינה אבל דווקא בעת פרטי שאיין לבעל הבית מקום אחר ללכת אליו הבית הכנסת אסור כי הן שיכול ללכת להתפלל וללמוד מקום אחר אבל אם יש אנשים רבים ב בית הכנסת שהקור יגרם להם שלכו עבית הכנסת ולא יפלו בציבור אפילו שהם רק מיוט מותר לומר לגו לכבות את המזגן כי זה צרך מצווה של רבים וכאן מובע דבר ידוע שהמי חסי חוק הקל על גם לומר לגוי להדליק מאוורר או מזגן בקיץ למה אז קודם כל מביא את הירושלמי שהטיס מביא במסכת סבו 14 שיותר להתפלל נצל מחום מאשר מכור ממילא אז כמו שהכל חולים אצל צינה כל שכן שהכל חולים אצל חוים עוד הוא כותב ר על פי דבר הלבוש לגבי כור שהוא אומר שכיוון שרגלו אנשים לחמם את עצמם נחשבים כחולים מצל צינה אם כן הוא הדין לגבי חום כיון שהוא גלו לקרר את עצמם מותרים עוד הוא מוסיף כיוון שהו לדת זרם הדלקת חשמ זרק איסו דרבון דק חזוני שזה בו מדרי אז רק שווס ד שווס אמיר לקום זה דרבון הוא עושה מלוכת דרבון אז שווס ד שווס מות מוקם צר הבור לציון לישב אסרו בזה ול ציון כותב שירוש מתכוון שצריך להתפלל לנצל מחום אשר קור כי מחום סובלים יותר אבל חולי אין מזה חולי יש רק מכור ולכן המחמירים לא לומר לגוי להדליק מזגן בשעת החום עד כאן הדף היומי
לצפיה בתכנים נוספים: