כיצד ינהג מי שקנה מפטיר וקראוהו בטעות ל'חמישי'?- רפ"ב ה' - ז' רפ"ג
הדף היומי בהלכה בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il
כיצד ינהג מי שקנה מפטיר וקראוהו בטעות ל'חמישי'?- רפ"ב ה' - ז' רפ"ג
[מוזיקה] בסיעתא דשמיה סימן רפ בז סעיף ה למעשה הסעיף שלפנינו נוהג רק באלו שנוהגים שהעולה לתורה הוא עצמו קורה בנובי אלה שנוהגים ששלח ציבו קורה או אלה שנוהגים שכולם קוראים לבד בחומש זה לא נוגע אומר המחבר אם לא נמצ מי שיודע להפטר שיודע לקרוא את הפטירה אלא אחד מסם שאל בתרו אחד שכבר היה לו עליה מקודם וכבר אומר שליח ציבור קדיש אחר קריאס הפרשה אז זה שרוצ פטיר צריך לחזור וקרוס הוא חייב לקרוא שוב בתורה ויבור אך על קריוס תחיל וסוף ואחר כך הוא יקרא את ההפטרה הוא הדין בשעב של חזון אפילו נמצא מי שיודע להפטיר בנובי רק שלא ידע לכונן כנהוג גם כן אותו דין מובא כאן שינג חזוניש שקוראים בפטר בשבס חזון בניגון הרגיל כי כשם ש נהגו ללבוש בשבת חזון בגדי שבת כרכם נהגו את ההפטר בניגון הרגיל אומר המשת בורו שאפילו השביעי שעלה כט אחרון רוצה להפטיר צריך לחזור ולקרוא בתורה שוב עם ברכה כיוון שהפסיק בקדיש הנכנסים לא ידעו שזה המפטיר קרה מתחילה בתורה ויש ביזיון לתורה כמו שאמרו בגימור שמפטר צריך שיקרא בתורה תחילה מכובד התייר כי אם הוא יפטר רק בנובי ויברך עליו ולא יקרא בתורה לפני זה אנחנו משווים דברי הנבים לתו בקריאה וברכה לכן צריך לקרוא את המפה בתורה התחילה אז ראו שהתורה עיקרית אז הוא חייב לקרוא שוב אבל נכון יותר בעניינינו שהפסיק בקד שיקרא המפטר אחד מהקודמים ולא השבי שממש כעת בירך על תוירה מובא כםר בקיב היגר שמאותו טם שאמרנו פני הנכנסים בתיש בו ב שכריס יש לו מעת החצי קדיש אחרי הפטירה כי אם יאמרו זאת מיד אחרי קרי סתירה לא ידוע נכנסי מאוחר שקראו למפת בתר תחילה אבל כמה פוסקים כתבו שש לומת החצ קדיש מיד אחיק תוירה ובשבת הלבי כותב שכך ה מנהג אגו אומר הרמו כל זה אם אמרנו קדיש כבר אבל אם לא אומר קדיש יפטר משלו לשביעי אם יודע מי שעלה לעלית שביעי אם הוא יודע להפטיר אז לא יחזור ויקרא בתורה אלא אנחנו אומרים שמה שהוא קרה עליה שביעית עולה גם למפטיר או אם הוסיפו אז מי שקרא האחרון הוא מפטיר קריק מלון שמפטר עולה למנין שיבו כמו שדברנו בשור הקודם כמו שנראה לאלון ואז יאמר את הקדיש אחרי קרי ספטרו חוסו כמו שדיברנו שאם יאמר קדיש לפני שהוא יקרא בנובי אז שוב יש לחשוש נכסים שיאמרו שלא קרה בתיר או קודם כמו כם מובא כ מסמ קמג שאם נמצא פסול בסיתר שקרו בו ואין לציבור סיפ התיר אחר לדעת הסוברים שיש להמשיך ולהעלות את שבעת הקרועים לברך לפניו לאחרי כל אחד מהם אז לא כדב להוסיף עוד עליה של המפטיר אלא האויל השביעי הוא פטיר ות הקדיש יאמרו אחרי הפטיר מביא ה משבור פרגודים הוא אדים בכל מפטר כשכ לומר את הקדש מקודם ונזכר אחרי שקרה מפטר בטירה לא יאמר את הקדיש עד אחרי קריס הפטר חסו כם יאמר זאת בין קריס התור להפטר יאמרו הנכנסים שהוא לא קרא בתור התחילו אם השביעי לא יודע ויצטרך לעלות למפטיר אחד מהקודמים אז בכל מקרה אומרים חצי קדיש וקוראים אחד הקודמים והוא חוזר וקורא בברכה בתורה לשם מפטיר מביא הרמו כל מה שדיברנו שקוראים למישהו שכבר היה לו עלי זה רק אם אין אם יש אחרים שידים להפטיר לא יפטר מי שולו כבר קודם לתורה למה הלבוש כותב שהוא כדי שלא יברך הוי לברכות התורה פעמיים שלא בהכרח הל רבי כותב שמוטב שיעלו אנשים נוספים לתורה כי ברובם אדרס מלך ולכן בשבס חזון במקום שמנה שקוראים הרב למב טרק הוא יודע לכונן אז לא יקראו מקודם לשלישי כמו שנוהגים כל שבוע אם כבר עלה רב לשלישי מובה כמה פוסקים שכיוון שנהגו שעה קורה מפטיר יכולו לעלות גם למפטיר כמו שראינו משתבר ל גם שם אן מי שיודע לכונן אז הוא עולה שוב וכן לי חוס טירה בשמח סתירה מובא כאן שאפילו מי שעלה לפרס זוס וכו יכול לעלות שנית לחוסן תירה אם אחד קנה מפטיר וקוראים לו לעליה אחרת המובא כמחלק יש אומרים שיעלה גם בעלייה הזו וגם במפר ואבני צדק כותב שכיוון שהוא עומד לעלות למפטיר לא יעלה לעליה ש שקראו לו אלא יאמר שהוא יעלה עוד מעט למפטיר אם קראו לאדם לתר ביס הכנסת אחרת נזדמן לאותה פרשה שהוא כבר קרה היום בבית כנסת הקודם צריך לחזור ולברך אפילו שאותם פסוקים הוא כבר בירך עליהם סיבוב אם תשלי אח ציבור וסיים הפרשה עם השישי עשה רק שש עליות בשבת ואומר קדיש אם הוא נזכר לפני שמר קדיש אפילו שהוא סיים את כל הפרשה אז קוראים אחד לשביעי וקוראים איתו פסוקים שכבר ו ומסיימים שוב את הפרשה תו יאמר קדיש וקוראים לפטריק הרגיל אבל אם כבר אמר קדיש אין צריך קס אודח אלא קוראים למפטיר ומפטיר עצמו הוא יהיה השביעי איקם המפטר משקור עם השישי ם כמובן אפילו שהחזירו את ספר התורה להיכל מוציאים אותו שוב כי צריך ש עליות דקי מלו כמו שדיברנו מעיקר הדין אנחנו נוקטים שמפטר אולה למין שיבו ולכן לא צריך להוסיף עוד שתי עליות על המפטר עצמו הוא יהיה השביעי ואז לא צריך לחזור למר גם קדיש אחר כך ביום שמוציאים שני ספרי תירה ובמקום להעלות שבעה קרוים בספר הראשון תעה בלקור וסיים את הקריאה בספר הראשון בעולה השישי ממה חצי קדיש מוב כשר אפריים שעלה בספרת השני את העולה השביעי והוא יקרא תתר ולא צריך עוד עליה כן מה שלמדנו כאן בשפתו ר אחד אם סיים את הפרשה עם חמישה עולים כותב השר אפרים צריך לקול התורה עוד שני עולים אחד לשישי ואחד לשביעי ויקרו עבורה מה שכבר קראו לו ישי והשביעי הוא יהיה המפטיר אומנם אם תאבל הכר ביום טב שכל בשבת במקום לקרוא שבעה או לסיים את הקריאה עם חמישה כמו ביום טוב שחל בחול אז מובאה כם לכמון שמלבד המפת ש לקרול בספר התורה הראשון לשני עולים נוספים לכל הפחות להוסיף אחד ואפילו אם כבר אמרו חצי קדיש יש לחזור ומרו את הקדיש אחרי עולה השביעי ואם כבר סילקו את סיפ התור הראשון אז לאלה השישי קרו בסיפור השני יחזרו לגלול למקום שקרו בספת הראשון ועולי השביעי גללו למפטיר ויקראו לו בחו וסיים סעיף ז כאן נלמד שאם הייתה טעות וצריך לחזור ולקרוא אז קוראים לפחות שלושה פסוקים אומר המכב קורו הפרש בתפילת שחס בשבס ודילג פסוק אחוד הוא הדין מילה אחת די בבו ואפילו אם לא השתנתה משמעות העניין צריך לחזור גם במילה אחת אם דילג אות אחת אז ברמו מבואר בסמ קמ שרק אם השתנתה המשמעות יש להחזירו לדע סגרו יש להחזירו בכל אופן אם הוסיף אות אחד השתנה העניין עידי זה עליו לחזור אם טעה בנגינת הטעמים או בניקוד גם אם נשתנה העניין צריך לחזור אז אומר המכבה מה עושים חוזר וקוי רהו את הפסוק שהו דילג ושניים ממו וברך לפניה ולאחרי על שלושת הפסוקים ואפילו אפטר ספל מוסף מוצים ספ התורה חוזר קויר אבל לא צריך לקרוא שוב את האויר אם נזכרו בטעות אחרי שימו את התפילה כצו הציבור מבית הכנסת כותב החדו שאן צריך לחזור לבית הכנסת כדי להשלים את מה שהחסירו ונעבור לסמר איש פג לא מן מצים שני ספרי תו בשבס ובו סעיף אחוד כידוע ביום טב מוצאים שני ספרי תורה בספר התורה הראשון קוראים מה שקוראים לכל אחד בכל יום טב ובספר תורה השני את המוספים בפרשה ספינ חוס את מוספי היום למה בשבת לא קוראים בפרשה פיחוס כתוב הוב מש בו שני פסוקים שקוראים בראש חודש בשבת ראש חודש קוראים זאת למה בשבת רגילה לא אז נראה כאן שני טעמים הטעם של המחבר מה שצב שופים מפני שהם בו שני פסוקים ואן קוראים בתורה פחות משלושה פסוקים לצר פסוקים של מעניינו של יום אי אפשרו מוב טז שאף שבראש חודש מוסיפים מקר הסתר את הפסוקים של שבס כותב הרן שהפסוקים של שבת נשמים ניו של יים כין שלפעמים ראש חודש חל בשבת למעסה הטס כותבים טעם נוסף כי צריך לה בנו ובכל שבת מעניינו של יום ממה שקרו ואם קוראים בשל שבת כל שבוע אז כל שבת נצטרך להפטיר מאותו עניין יניני שבת אז כל ההפטרות יהיו מעניין אחד לכן לא קוראים למסוף היים אלא פטר קורא פסוקים פרשת השבוע ועניינה של פרשת השבוע קוראים בכל שבוע באף תירה בנובי עד כאן הדף היומי
לצפיה בתכנים נוספים:
נהנתם? יש לנו עוד תוכן משובח באתר
רוצים ללמוד דף יומי בגמרא? לחצו כאן ללימוד הדף היומי
רוצים ללמוד על פרשת השבוע? לחצו כאן לשיעורי תורה על הפרשה
רוצים ללמוד מתוך ספרי הקודש השונים אונליין? לחצו כאן לקריאת ספרי קודש
צריכים לשאול רב שאלות בהלכה או הנהגה? שאל את הרב שאלות בכל התחומים
רוצים להתפלל? תפילות חובה ורשות? לתפילות חובה, רשות וסגולות
רוצים לברך ברכת המזון? לקריאת ברכת המזון בנוסח עדות המזרח או אשכנז
נוסעים ממקום למקום? לחצו כאן כדי לקרוא תפילת הדרך או תפילה לטיסה