הקורא בספר – האם יכול לשמש כ'שומֵר' לאדם אחר?- ער"ה ב' - ה'

הדף היומי בהלכה בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il​

הקורא בספר – האם יכול לשמש כ'שומֵר' לאדם אחר?- ער"ה ב' - ה'

[מוזיקה] בסיעתא דשמיא סממן ערה סעיף ביז למדנו בשיעור הקודם שאסור להיר הנר בשבת לעשות דבר שצריך עיון כמו לקרוא בספר כי חוששים שמה יתה ויבוא ליסו מבעיר בשבת כאן נלמד בשתי הסעיפים שלפנינו שאם יש אדם שישמור עליו למונעו מאיסור אם הוא יבוא להיכשל אז מותר ונראה שתפ אופן אחד בסעיף שלפנינו דיינו באופן ששני אנשים קוראים יחד אז אחד יזכיר לשני האופן הבא שהוא מעמיד שמר אומר המחבר ודוק אך עוד אסור לו לקרוא לאורניום אבל שניים קים ביחד שם בו אוד לאטו יכירנו חברו שאסור אבו שקורים בעניין כד שוז ישגיח כמה שיעשה חברו בשני עניים כל אחד קורא בעניין אחר וא יכול לקרוא ולא לשים לב שחברו הולך להטות וכאן יש כן שתי סעיפים קטנים ממשת בורו לפנינו הסיפ קות נבא המשת בורו כותב שמוגן אברום כותב שדווקא לעניין קריאה שדבר מצווה התירו בזה אבל לא לעניין הרשות הוא מוכיח זאת מכך שהוא יש לו קושיה לגבי איסור רכיבה לגבי בהמה בשבת נראה בסמן ש ה שהאיסור הוא שמה יחתוך זמורה כדי להנהיג אותה ויעבור על תולש ושמה לא מחלקים בן אדם אחד לשניים למה בשניים אחד יזכיר את השני אז מתרץ המג ברום שההיתר הוא דווקא לצורך מצווה המרצ שקל מסביר שבקריאה על פי רוב קריאה היא של מצווה לכן התירו באופן שהוא קורא של מצווה אבל ברכיבה יש לפעמים רכיבה של מצווה אבל כיוון שעל פי רוב רכיבה הרשות אז אסרו גם בשניים אבל יש כאן עוד עניין המשת בור מביא שלכול העלמה לא פולין להעיר הנר אפילו ששניים ביחד עושים זאת אז התז כותב שכיוון שכל אחד מפלה מקום אחר בבגד אז זה דומה לשניים שקורים בשני עניינים שאז אין את ההיתר אבל המוגן אברום הוא הרי כותב שההיתר הוא דווקא בקרא של מצווה ולא בדבר הרשות אז לפי זה מובן שאיין פולין אבל כאן יש דבר מעניין ש המשב מסיים אם לא שאחד מפלה והשני מששמרו לא סתם ששניהם פועלים אלא אחד משמר אותו של הסעיף הבא ש זה ודאי מותר אז מה שמע שאף שנין קריאה דס מוגן אברום ש מותר ר דבר מצווה כם מותר גם דבר הרשו למה כי כל מה שהמגבר אומר מבואר כ משתבר זה דווקא ששניים קורים אבל כשהוא מינה אותו לשומר זה מותר גם את הרשו וזה למס הפרגון מסתפק בדס המוגן אברון ושולחנו אחוריו מחמיר שגם שומ לא מועיל המשבר רואים ששומה כן מים גם בדבר ר שוס אבל למישה לסיכום מה שראינו כאן שמוגבה מתיר רק בדבר השוס מטז משמה שהוא חולק על זה כר הוא צריך להסביר שהטעם שאסור שניים ביחד לנקות מכינים כזה כמו שני עניינים זאת אומרת שבר הרשו גם מותר אבל גם לפי המוגן אברום דעס משת בורו שהוא מעמיד שוימר מותר גם לדבר הרשו גשה הזו בוך למן מכאן גם לגבי טלטול בגדים רטובים בשבת שרמו לכמו נוסר שמ יבוא לכתם הומנה שוימר מותר הגו ויש אומרים ד בשני ספורים אפילו בענין אחוד אוסו כי כל אחד מאים בספרו והוא לא משגיח מה שחברו עושה ולכן אוסם הפיוטים בליל יום טב שחל בשבי הכנסת וכ נוגו דנו בבית הכנסת אפילו שיש שם רבים חוששים להטו כל שכן יחיד בביתו שאסור לורנ אבל שאר התפילה מותר לקרות בסידור לורנ למה כי תפילה מצוייה בפי הכל לא צריך עיון רב כמו שנראה לון לגבי ראשי פרשיות גד של פסח אומר המשור אפילו דס המקילים להל בנר של שעוה וחלב כאן בביס הכנסת שיש כאן אנשים רבים יש להחמיר בכל גבנה לא לומר את הפיוטים כי לא פלוג כ לפעמים יהיה נרות שמן ואז יהיה חשש שוית הוא הדין זמירות שאומרים בשבת בבית מי שלא רגיל בהם קצת שנראה ללון שאז מותר אסור לו לאור הנר או יש לו עצה שאם הוא אומר לחברו תן דתך לה של יטה אז מותר סעיף ג אם יש אח אפיו לי שר אבל דווקא אם הוא אומר לו תשמור עלי בסתו אפילו שיש הרבה בני בית חוששים של ישגיחו עלי ויבוא לטות מוסיף המח דכן לאשתו כלומר שלא תאמר ישה דעתה קרובה אצלו ולא משמרת אותו לא גם אשתו יכולה להיות שומרת סעיף ד ודם חשוב שאין ד בוטוס מותר בכל גנ אומר המשור לא כל ודם חשוב יש אדם חושב שמס תו כדת כמו רב שמואל בן אלישה רק עודם חושב שברור שגם בחל בעת הלימוד אין דרכו להטות מותר כותב הפרגוד כעת בזמנינו אין להתיר בודום חשוב כי כמה פעמים ראינו שמתוך יון שוכחים ומתים ומוחים אבל אומר המשת בורו אם מדובר בנר של שיי וכלב שיש מתרים בכל גבנה אפשר לשמור גם בזמנינו שעוד ומחו שו שין רגיל בכך מותר סעיף ה כל מה שלמדנו ששניים ביחד מותרים לקרוא זה רק לא ירמו במדורו אפילו ורקין אפילו בעניין אחד משום דואל רחק עם זה מזה זנו סודים סמוכים לם הזנבות שאפשר להבעיר אותם להכניס אותם לתוך המדורה אין זה מק כששבו חברו להבעיר ולטוס וסור אבל כותב המשת בורו שהוא מבקש למישהו שישמור עליו זה מועיל גם המדורה עכשיו מחר מדבר עניין קריאה לור המדורה מה קוראים להתחמם מחלוק אתז כותב שאפילו שנראה בסמ ישבו שמותר להתחמם נגד מדורה אבל אסור לשת בסמוך אצל זנבות ההודים כי יש לחוש שיגע בהם כדי שיבו היטב כדרך שנוהגים להפך בזנות ההודים אבל ארב בבש כתבו שלא חוששים שיבוא לזה מותר להתחמם לאור מדורה גם שיושבים קרוב אליה כותב מחסי צחוק של תנורי חורף שעשויים באופן שהפח מים מונחים בגלוי אז דז התז אסור לשבת בסמוך להם אבל הרבה ארכיונים חולקים על הטס כמו שהבאנו אבל תנורי חימום שמצויים בזמנינו דעס הגשה זו בו שאינם בכלל הגזירה גם לד הז כ הז עשה ר במדורה שיש צורך להפר בה את זנבות הודים כישו הטב שם כ מתנורי חימום שבזמנינו שהש שבהם קבועה ויציבה ולא צריכה חיט כדי שלא תכבה מותר לשבת להתחמם כנגדם וכך הגם דס הגרי של ישיב עד כאן הדף היומי
לצפיה בתכנים נוספים: