העמוד היומי מסכת שבת דף ק עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת שבת דף ק עמוד א

[מוזיקה] דף ק עמוד א' היום אנחנו נפתח בדיון מה קורה שמן שצף על גבי מים או יין האם הוא נחשב כיחידה נפרדת או שהוא נחשב או שהם נחשבים כשתי דברים נפרדים נראה לעניין שבת לעניין תרומה לעניין טומאות יש בזה כל מיני השלכות הלכתיות אבל הדימוי הזה של שמן נאמר גם לגבי עם ישראל עם ישראל תמיד בכל מקום ש הוא נמצא שומר על הייחודיות על הנפרדות על הנבדלות שלו תמיד גם כשהוא גולה בין הגויים הוא כביכול מעורב ביניהם תמיד הוא צף מעליהם ושומר על הייחודיות שלו יותר מכך זה לא רק ברכה זה לא רק מציאות אלא גם זה הזהרה ותוכחה לעם ישראל שאם תנסו להתערב בגויים אם תנסו להדמות אליהם ולהגיד בכל מיני בואו נהייה ככל הגויים בית ישראל תמיד הם מצידם לא תחשבו בכם ולהפך יעשו אתכם כנפרד וכנ בדלים וזה רמוז בפסוק האומר אין עם לבד ישקון ובגויים לא תחשב פנינה נפלאה שמרמזת את הדבר הזה אין עם לבדד אם אנחנו עם ישראל נלך לבדד נדע שאנחנו באמת בודדים אנחנו בודדים מגאווה מרצון אנחנו מיוחדים ושונים אז אשכון אנחנו נסתדר בכל מקום שבו נהייה אבל הוא בגויים אם אנחנו נחשוב בוא נהייה דומים לגויים בוא נתחבר נלמד ממעשיהם נהיה חלק מהם לא התחשב הגויים בעצמם לא התחשבו בנו בדעותינו ברצונות תמיד הם יגידו לנו וימח שו לנו אתם אחרים מתייחסים אליכם בצורה אחרת מתייחסים אליכם בצורה נבדלת ושונה זו ברכה ותוכחה ליהודים תמיד תדעו תשמרו על הנבדלות שלכם כי אם לא הגויים יעשו את זה מאליהם אם אתם לא תרצו אומרת הגמרא הקדושה ואנחנו פותחים בדף צט עמוד ב למטה אמר רב הפשיט לי מים על גבי מים היינו הנחתן כשעומדים מים על גבי מים בעצם שזה יחידה אחת מעורבת זה נקרא הנחה ואם לדוגמה תיקח מים בשבת מבור מים זה נחשב שהכרת את המים ממקום הנחתם עלף שהם בעצם לא מונחים בשום מקום הם על גבי מים אחרים בכל אופן זה נקרא עקירה וכן אם תניח מים לתוך בתוך בור שיש בו מים זה נחשב כהנחה אגוז על גבי מים אם אגוז הוא לא נמצא על קרקע בטוחה הוצף על גבי מים גם כן פשוט לילב יינו הנחתן ואם תיקח קור כביכול אגוז מרשות אחת בשבת ושים אותו ברשות אחרת אם העקירה הייתה מעל גבי מים זה לא נחשב עקירה כי הוא לרגע אחד לא היה במקום יציב ובטוח השאלה שלי היא כזו בא הרב האגוז בכלי והכלי הזה צף על גבי מים מה הוא בעצם יש לנו כאן אגוז שהוא מונח בטח בתוך כלי והכלי הזה הוא זה שלא נמצא על קרקע יציבה אלא מתנודד בין המים האם מ אמרינן בטר אגוז זנן האם אני ממקד את הנקודת מבת אני בעצם מסתכל רק על האגוז והאגוז עצמו והנך ועל כן אם אני אקח אותו יניח אותו זה נחשב כקיר ו כהנחה או דילמה בתר כלי זינן ואלון נך אני מסתכל על הכלי והכלי לא נחשב שהוא נח על קרקע יציבה ועל כן אני לא אתחייב אם אני לדוגמה יעקור בשבת מכזה כלי או יניח בו בשבת אומרת הגמרא תיקו באמת אין לנו איך לענות על זה כי ברור שאגו על גבי מים לאו היינו הנחתן מים על גבי מים היינו נחתן ובאגודל על גבי מים כאן אנו מסתפקים מסתפקת הגמרא במקרה הבא מה קורה שמן על גבי יין הרי כפי שפתחנו תכונתו של השמן לצוף מעל הנוזל ש שמתחתיו ואם כן כשיש לי כאן שמן על גבי יין או על גבי מים כמובן רשי מדגיש ר כיוון שאנחנו עוד רגע עסוקים בדיני תרומה וטומאה וכדומה אננו מדברים על יין כי מים לא יכולים להיות תרומה אבל כמובן זה כל נוזל אחר האם כאן אני מחשיב אותם שוב כיחידה אחת מעורבת כמו מים על גבי מים ויינו הנחתן או שמה אני אומר מה פתאום השמן הוא יחידה נפרדת מהיין ואם כן זה כמו אגוז על גבי כלי וכדומה אומרת הגמרא כאן באנו כאן זה תלוי במחלוקת רבי יוחנן בןן ורי ורבנן דתנן שמן שצף על גבי יין ונגע טבול יום בשמן דווקא טבול יום שימו לב מה זה טבול יום בן אדם שבעצם טמע הלך וטבל במקווה עשה את המוטל עליו אבל הוא לא נטר עד לרגע שבו יהיה הרב שמש שבו השמש תשקע בינתיים כרגע הוא בעצם בסוג של איזה סטטוס מעניין הוא עשה את המוטל עליו אבל עדיין הוא לא טהור ועל כן בכזה דבר בטבול יום שיגע הוא רק פוסל את התרומה ולא מטמא ההבדל בין פסול למתמ כבר בשיעורים הקודמים עמדנו עליו כשבן אדם טמא יגע בתרומה הוא יטמא אותה זאת אומרת לא רק שזה יהיה טמא זה גם יטמא אחרים זה ימשיך את התהליך הלאה בשונה מטול יום שהוא רק פוסל אם הוא נגע במשהו וזה נטמע זה רק זה עצמו נפסל זה לא על ה מטמי אחרים ועל כן אני משתמש במילה פסל ולא פסל ולא טימא ולא תימא אז כזה ולכן גם הגמרא נוקטת דווקא תבול יום הגיע תבול ליום ונגע בשמן שעומד מעל גבי יין לא פסל אלא את השמן זה שיטת חכמים בעצם שיטת הנקם אתה רואה שזה נחשב כיחידות נפרדות ואם כן גם לעניין שבת אותו דבר אדם שיקח את השמן מעל גבי היין זה לא יחשב כ הכירה כי זה כמו אגוז הצף על גבי כלי אבל רבי יוחנן בן ורי אומר שניהם חיבו זה לזה ועל כן באותו רגע שאותו תבול יום נגע בשמן הוא פסל גם את היין שמתחתיו בעצם הוא מתייחס לכך לשניהם כיחידה אחת ואם כן גם לגבי שבת אדם שיקורי את השמן מעל גבי היין התחייב כדין מים על גבי מים היינו הנחתן ממשיכה הגמרא אמר הביה שימו לב מי שהיה מרוכז אתמול זוכר שרבי יוחנן הביא ספק מאוד מעניין מה קורה אם בתוך כדי שאני עושה את העקירה או את ההנחה אז אני בעצם יוצר את הרשות או מבטל אותה לדוגמה דוגמה נוגעת לעניינינו אם יש לי ב הסרה באמצע רשות הרבים בעצם הבור הזה הוא רשות היחיד אני לוקח חוליה גוש אדמה בעובי טפח מרשות הרבים מכניס אותו לבור ברגע ששמתי אותו בתחתית הבור בעצם הכרתי מרשות הרבים הכנסתי לרשות היחיד אבל ברגע שהנחתי את החוליה בקרקעית הבור מטתי את הבור והוא נהיה תשעה טפחים בלבד ואיין לו דין של רשות היחיד הוא נהייה בעצם רשות הרבים רגילה בכזה מקרה שבעצם במעשה עצמו של ההנחה אז ביטלתי את הרשות האם אני חייב או פטור על כך ראינו את ספקו שרבי יוחנן אתמול מגיע הביה ואומר דין מעניין באותו הקשר בואו ברשות הרבים עמוקה רה ורחבה שמונה שימו לב זה מידות לארג'יות של רשות רשות היחיד זה עמוק עשרה וזה רחב לא רק ארבעה טפחים אלא שמונה טפחים וזרק לתוכה מחצלת ברור שהוא חייב אדם שזורק לתוכה מחצלת בעצם הוא זרק מרשות הרבים לרשות היחיד וברור שהוא חייב השאלה מה קורה חילקה במחצלת הוא הכניס אותה אבל בכזו צורה שזה הבור היה בדיוק שמונה טפחים מצומצמים כשהוא מכניס את המחצלת באמצע בדיוק הוא גורם לבור לחלל האחד שהיה כאן להיות שני חללים שכל אחד מהמהם הוא פחות מארבעה טפחים בעצם אין כאן רשות היחיד על ידי הכנסת אותה מחצלת הוא הרס את הרשות הוא ביטל אותה היייתה כאן רשות היחיד וכרגע אין מגיע הבי ואומר פטור אין לי כל ספק בדבר ברור שגם אם המעשה בא תוך כדי זאת אומרת מעשה הביטול בא תוך כדי ההנחה הבן אדם ביטל פה תכלס שם פה מחצלת חילק את החללים הללו שניהם נהפכו לפחות מארבעה טפחים אין עליהם תורת רשות היחיד ובאמת הבן אדם יהיה פטור ממשיכה הגמרא ומשווה את הספק הזה לספק של רבי יוחנן אתמול לבית ד פשיט ד מחצלת מבט למחיצה זאת אומרת ש המחצלת מועילה לבטל אני לא חושב שהבן אדם יבוא ויקח אותה משם הבן אדם משאיר שם את המחצלת בטח שלגבי הספק שרבי יוחנן שאתמול דיברנו לגבי גוש שפר ברור שבן אדם מתכוון להשאיר את זה בתוך הבור ומתכוון לבטל אותו מתורת רשות היחיד כל שכן חוליה ד מבט למחיצה אבל לרבי יוחנן בדיוק הפוך לרבי יוחנן דמב אלי חוליה בחוליה הוא מסתפק מחצלת פשיטה דלא מבטלה מחיצה פשוט לו שאדם לא מתכוון להשאיר שם את המחצלת ואם כן ברור לו שהיא לא מבטלת את הבור הזה מתורת רשות היחיד והבן אדם שמכניס לתוכה את המחצלת ומחלק אותה בכך התחייב ואמר הבי די נוסף בור ברשות הרבים והוא רשות היחיד עמוקה עשרה הור חווה ארבעה אם מלאה מים וזק לתוכה חייב מלאה פירות וזרק לתוכה פטור שימו לב מהתאמה מים לא מבט למחיצת פירות מבט למחיצת יש כאן בעצם חידוש עצום הפירות שנמצאים בתוך הבור מבטלים את המחיצות והופכים אותו חזרה להיות רשות הרבים ואדם שיכניס לתוך בור מלא פירות לא תחייב ישנם מפרשים שרוצים לומר פשוט צריך בעניין רשות היחיד צריך מחיצות ניכרות כשיש מים מים צלולים אתה רואה את המחיצות ומחיצות ניכרות כשיש פירות הבור מלא בפירות המחיצות אינם ניכרות ועל כן פטור מביאה הגמרא ראיה שבאמת תניה נ מאחי שמים לא מבטלים מחיצה הזורק מן הים לסטרטר מלית אם אדם זור ממנו לרשות הרבים סטרטה או להפך ומן הסרטיה לים פטור כי כל פעם שאתה מתעסק עם כרמלית אתה פטור רבי שמעון אומר אם יש במקום שזרק כרמלית אתה באמת פטור אבל אם אתה עומד בים ופתאום בים יש איזשהו שקע מסוים עמוק עשרה ורחב ארבעה חייו כי נהייה שם בעצם באמצע הכרמלית הזו רשות היחיד ועל אף שהיא מלאה מים אנו רואים מכאן שמים לא מבטלים את המחיצות ואם יש שם מחיצות של רשות היחיד הבן אדם תחייב אם הוא יעביר מרשות הרבים לשם ומשם לרשות הרבים אומרת המשנה הקדושה ואת הדין שאנחנו הולכים ללמוד מהמשנה הזו שאסור לזרוק ארבע אמות ברשות הרבים כבר דיברנו עליו באינספור סוגיות במהלך המסכת אבל כאן זה המקור המשנה בוחרת להביא את הדין הזה בסיטואציה מאוד מעניינת כי ממנה נלמד דבר נוסף הזוג ארבע אמות בכותל יש כותל מולי עומד ברשות הרבים קיר זקוף אני עומד ארבע אמות מדוייקות ממנו כך מבינה הגמרא וזורק חפץ לעבר הכותל אם זה למעלה מעשרה טפחים כזורק באוויר כפי שגם את זה ראינו הרבה פעמ שטח השיפוט של רשות הרבים הוא עד עשרה טפחים למעלה ממנו האוויר הופך להיות מקום פתור ועל כן בן אדם שיזרוק על הכותל למעלה מעשרה טווחים יהיה פטור אבל למטה מעשרה כזורק בארץ והדין שזורק בארץ 400 חייב כאן הדין המקורי שאדם שזורק ארבע טפחים ברשות הרבים ארבע עמות ברשות הרבים חייב שואלת הגמרא שאלה פשוטה דמיינו לעצמכם את הסיטואציה קיר זקוף אתה עומד ארבע עמות מדוייקות ממנו לוקח איזשהו כלי ביד זורק אותו לעבר קיר בקיר אין מגנט כן אם בהנחה שאין בו מגנט החפץ אמור לחזור אליי כבו מר ולנחות לידי ואם אני עומד ארבע עמות מצומצמות החפץ נחת פחות מארבע עמות ממני ואם כן מדוע אני מתחייב הוא לא עבר ארבע עמות ברשות הרבים והלו נח אונה הגמרא אמר רבי יוחנן בדבלה שמנה שנינו מדובר כאן בדבלה שמנונית דביקה שאני זורק אותה על הכותל היא נדבקת אל הכותל ואם כן היא עברה ארמות ברשות הרבים ועל כן אני אומר לך למעלה מעשרה טפחים פטור כדין מקום פטור למטה מעשרה חייו כזורק בארץ אמר רב יהודה אמר רב אנחנו בעצם דיברנו על כל דבר ברשות הרבים שגובו רה ורוח בו ארבעה טפחים הוא רשות היחיד אבל מה קורה אם זה לא בבום אחד אלא זה במדרון משופע מתון לאט לאט אני עולה לגובה עשרה טפחים האם גם אז אני קורא לזה רשות היחיד המרב יהודה אמר רב תלה המתלקט זאת אומרת בהדרגה עשרה מתוך ארבע וזרק ונח על גביו חייו זאת אומרת השיפוע חייב להיות קצת דרסטי לא מאוד לא בבד אחת אבל בתוך ארבע עמות חייב לעלות 10ה טפחים אם השיפוע הוא יותר מתון הוא יותר מדורג זה כבר לא נחשב לרשות היחיד אלא זה חלק מרשות הרבים שהוגבה אז אם בתוך פער בתוך שטח של ארבע עמות הוא עולה בגובה עשרה תפח אז אני מחשיב את זה כרשות היחיד תניה נ מאחי מביאה הגמרא ראיה מברייתא מבוי ששווה לתוכו זאת אומרת המבוי ה הוא גובה אחיד ונעשה מדרון לרשות הרבים הוא נמצא בעצם במקום גבוה של הרשות הרבים אני צריך לרדת במדרון או בדיוק הפוך שווה לרשות הרבים ונעשה מדרון לתוכו אותו מבוי אינו צריך לא לכי ולא קורה כי הוא בעצם נחשב כמחיצה נפרדת יש היכר הרי כל העניין של לכי וקורה להתיר את הטלטול בו זה רק עניין של חכמים כדי שיהיה הכר פה לא צריך הכר והנה הראיה מגיעה מדבריו של רבי חנינה בן גמליאל שהוא אומר במפורש תן המתלקט עשרה מתוך ארבע וזרק ונח על גביו חייב מכאן הראייה שזה באמת השיעור שאנחנו צריכים שני דברים חשובים שרשי מדגיש וכמדומני שחשוב להדגיש אותם גם כן דבר ראשון לגבי אותו מדרון עצם המדרון עצם המקום המשופע כך משמע לפי שיטת רשי לא החשב כרשות היחיד ורק מקום גובאו בשונה משאר הראשונים שרוצים לומר שגם שגם בעצם שטח המדרון עצמו נחשב כרשות הרבים כרשות היחיד סליחה ודבר נוסף מה שכתוב שברשות ש מה שכתוב לגבי המבוי שהוא שווה לרשות הרבים זה לאו דווקא כמובן גם אם מיד מרשות הרבים יש מדרון כלפי מעלה או כלפי מטה הדין נשאר אותו דבר רק העניין הוא כדי העניין של הנוחות והפרקטיקה על פי רוב לא היו עושים רשות הרבים מיד במדרון בעליה או בירידה אלא קצת שווה ולאחריו מדרון אומרת המשנה הקדושה זרק מה קורה אדם שזורק למקום מסוים ובסופו של דבר לא נתקיימה מחשבתו זרק לתוך אבמ ונתגלגל חוץ ל 4מ פטור כי תכלס לא נתקיימה מחשבתו והוא התכוון לזרוק לתוך ארבות ועל אף שזה יצא למקום שבעיקרון חיייבים עליו פטור אם הוא התכוון לזרוק חוץ לארבע עמות ונתגלגל לתוך ארבע עמות חייב שואלת הגמרא מיד על המקרה הזה והלו נח הרי תכלס הוא התכוון להניח את זה במקום מסוים נכון אבל בסופו של דבר זה נח בתוך ארבע עמות איך אתה יכול לחייב על כזה דבר אמר רבי יוחנן צודק אם זה כלל לא נח מחוץ לארבע עמות באמת לא התחייב כאן מדובר שנח על גבי משהו זאת אומרת על גבי משהו שיש בו ארבעה על ארבעה שנקרא מקום חשוב זה נח לפחות לשנייה אחת מחוץ לארבע עמות ולאחר מכן על ידי הרוח זה התגלגל לתוך ארבע עמות רק במקרה כזה אני אומר שבאמת חייב תניה נמי אחי זרק חוץ ל400 ודחפה תו הרוח והכניס התו ואף על פי שחזרה והוציא התו זה כבר לא עניין שלו פטור אבל כאן הרי היה אחזתו הרוח משהו קבע אותו קצת אף על פי שחזרה והכניסה את הוא חייב כי הוא נח חוץ ל400 ושם באמת התקיימה מחשבתו והיה פעולה של איסור גם במשנתנו זה הפשט שזה קצת שנייה אחת לפחות נ חוץ לא 4 ות ואז התקימה מחשבתו ואף על פי כן שזה לאחר מכן נכנס בכל אופן חייו אמר רבא תוך שלושה זאת אומרת תוך שלושה טפחים סמוך ל שבעיקרון אומרים אז לבוד לרבנן אם אתם זוכרים היה לנו מחלוקת בין חכמים לרבי עקיבא מה קורה באדם שזועק מרשות הרבים לרשות הרבים ורשות היחיד באמצע האם כיוון שזה באביר רשות היחיד אני מחשיב קלוטה כמי שהונחה וחייב על כך כך אמר רבי עקיבא או לפי חכמים לא אומרים קלוטה כמי שהונחה אז לפי חכמים גם אם זה יהיה בכזה מרחק טנטן של שלושה טפחים סמוך לקרקע עדיין אני לא אומר שזה נחשב כמונח כמובן במקרה שזה תף במקרה שזה עובר מעל עליו שזה בתוך שלושה חים זה יצטרך לנוח ע על דבר מסוים שהוא ד' על ד' לכל הפחות ואז אני אשיב את זה כמונח זה מה שאומר רבא תוך שלושה לרבנן בעצם הוא אומר את זה על בסיס מה שרבי יוחנן אומר כאן שזה צריך לנוח על משהו ארבעה טפחים תוך שלושה לרבנן שלא אומרים קלוטה כמי שהונחה צריך הנחה על גבי משהו שואלת הגמרא זה בדיוק מה שרבי יוחנן אמר מה מגיע כאן רבה ומחדש יתי מרמר וקמר ללה שמתה אמר רבינ למרמר לאונו מתניתין שעליה ואמרי ר יוחנן והוא שנח על גבי משהו מה הגיע כאן רבא וחידש אומרת הגמרא יש כאן חידוש עצום בעצם מה שרבא אומר זה נפק מינה לכמה דברים זה נפק מינה להחשיב שדבר בתוך שלושה יחשב כמונח רשי מביא דוגמה לגבי בן אדם שהתחיל את הפעולה בשגגה ופתאום באמצע נזכר יש דין שבן אדם בשביל שיהיה חייב בשגגה חטאת צריך שיהיה שוגג מתחילה ועד סוף אבל אם הוא נזכר באמצע זה כבר לא נקרא שגגה כבר חלק מהמעשה היה במזיד היה מידיעה אז מה קורה ם בן אדם זרק חפץ בוא נאמר ארבע אמות ברשות הרבים כשזה הגיע שלוש סמוך לקרקע הוא נזכר יאמר רבה אם זה נח על גבי משהו זה נזכר זה נקרא שהפעולה כבר הסתיימה ואז הוא נזכר לאחר הפעולה ונחשב שהכל היה בשגגה אבל אם זה עדיין לא נחל כלום אפילו שזה תוך שלושה סמוך לקרקע זה עדיין אמצע ביצוע הפעולה ואם הוא יזכר זה לא נחשב כשגגה מלאה אומרת הגמרא כאן יש חילוק מתגלגל כמר את מה שרבי יוחנן מדבר הוא מדבר על דבר שמתגלגל אנחנו אוחזים בעצם באמצע התהליך שעל ידי הרוח זז ממקום למקום מתגלגל אין סופו לנוח ולכן ייתכן שרק במקרה כזה רבי יוחנן אומר שתוך שלושה עדיין צריך לנוח על גבי משהו אבל אי במקרה של רבה לדוגמה בנק מינה של השגגה שאמרנו בן אדם זורק הוא מתכוון שזה ינוח כאן במקום זה לא מתגלגל זה לא אמצע תהליך זה סיום התהליך זה אמור לנוח עוד שנייה כרגע הקפת את המצב הנתון אני רואה מה קורה עם זה שזה בתוך שלושה סמוך לקרקע אבל בוא נאמר ותמשיך תריץ את הסרט הלאה זה עוד שנייה הולך לפגוע בקרקע בטיסה ישירה איי כוונ ד סופו לנוח הייתי חושב לומר אף לגב דלא נח כמן ד נח דמי כמהש מלן לכן רבה מגיע זאת אומרת שוב בוא נחדד במקרה שרבי יוחנן מדבר על משנתנו זה עף על ידי הרוח זה אתה רואה שלאחר מכן זה אפילו נכנס לתוך השטח שבו אמורים להיות פתור אז יתכן שרבי יוחנן מגיע ומחדש דין עליו שזה תוך שלושה סמוך לקרקע זה צריך לנוח אבל רבה מדבר במקרה שזה הולך לנוח כאן בטיסה ישירה עוד שנייה זה כבר פוגע בקרקע זה לא הולך להתגלגל למקום אחר אולי בכזה מקרה נומר שאפילו אם זה לא נחל ארבעה לארבעה בכל אופן יהיה חייב כי זה עומד לנוח על כן רבה מגיע ומחדש כאן את הדין לא גם לשיטת גם דעלך במקרה אחר רבנן שלא סוברים קלוטה כמי שהונחה יסברו שתוך שלושה סמוך לקרקע זה חייב לנוח על גבי משהו לכל הפחות ארבעה טפחים בהצלחה רבה ולהתראות [מוזיקה] מחר '
לצפיה בתכנים נוספים: