העמוד היומי מסכת שבת דף קנ עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת שבת דף קנ עמוד ב

[מוזיקה] דף קנ עמוד ב מכירים את הסיפורים עם ההפ אנד עם הסוף השמח שמגיע מיד אותו יהודי שמר על העיניים שמר על פיו לא דיבר לפני התפילה טבל במקווה של מים קועים לא משנה מה ורגע אחרי פגש אותו הפריץ של העיירה והשאיר אותו באושר רע ונצחי כקורח בשעתו עד סוף כל הדורות זה באמת סיפור שהכי נחמד לספר מה לעשות שרוב הסיפורים שאנחנו נתקלים בהם לא נגמרים ככ הם אוחזים באמצע הסיפור זה רק אחרי שהיהודי טבל במים הקפואים או שמר על העיניים על הפל ו דיבר לפני התפילה שמר שבת וכדומה אבל עדיין הישועה לא תמיד הגיעה היום בעמוד שלנו נראה סיפור דווקא כן עם הפי אנד עם סוף שמח אבל מעשה בחסיד אחד ירד לשדה הוא ראה בשבת שנפרץ שם פרצה בגדר חשב לגדור החליט לא אני לא גודר כי חשבתי על זה בשבת ובאמת היה סוף שמח עלה לו שם צלף וממנו הוא התפרנס הוא ובני ביתו נהייה עשיר מופלג מאותו צלף לכאורה זה סיפור הקלאסי של הסוף השמח אבל שימו לב כאן לא מדובר על אדם ששמר שבת מדובר על אדם שמעבר אדם שלא רק שהוא שמר שבת אלא גם לקח את הדברים המותרים והקדיש אותם והלה אותם דרגה כי בשבת מותר להרהר במשא ומתן בסחורה כל האיסור הוא רק לדבר זאת אומרת שהייה מותר לו לגדור זה לא שהוא שמר על השבת הקלאסית הרגילה שאז באמת מתן שכרה בעזרת השם בעולם הבא יש גם גילוי השגחה בעולם הזה אבל מתן השכר זה בעולם הבא כאן הוא הלך כנגד טבעו עשה משהו שקשה לו כשבן אדם עושה משהו מעבר לטבע הקדוש ברוך הוא עושה גם איתו מעבר לטבע מנן אנחנו יודעים שזה היה מעבר לטבעו אומרים המקובלים בעלי הקבלה זה דבר מופלא הם אומרים שאותו מקושש שהיה במדבר שקוש ש צים ביום השבת ובכך הוא חילל את השבת הרי קראו לו צלופחד שימו לב להתאמה של המילים צלף חד אותו אחד אותו חסיד שכאן התנסה בניסיון בשבת קודש ועמד בו בגבורה עלף שהוא עשה מעבר למה שהוא צריך הוא היה גלגול של אותו מקושש עצים של שמו לפחד והוא עמד בגבורה בעצם תיקן את נשמתו כך אומר גדולה מקובלים ולכן זכה להגיע הנשמה של אותו צלופחד זכתה להגיע לשורשה למקום העליון ולכן גדל לו שם צלופחד ששמו צלף חד כשמו של צלוף חד כאן בעצם יש לנו מימד נוסף שימו לב הרי תמיד אומרים לנו אדם שמגיע לעולם מה בשביל מה הוא בא בשביל הדבר שהכי קשה לו על פניו זה לא נחמד לשמוע את זה אתה תופס אותי דווקא בדבר שהכי קשה ואתה אומר דווקא על זה תעבוד אבל התשובה היא כן הקדוש ברוך הוא הביא אותך לעולם ואם כל ההסתרות והניסיונות והבעל דבר וכל החבר מרעב ים דווק על דבר מסווים כנראה שהם יודעים כמה זה חשוב לכן כנראה אותו יהודי אותו חסיד היה לו ניסיון אדיר בשמירת שבת היה לו באמת קושי גדול כי זה מה שהוא בא לתקן בעולם לדחייתו של המקושש צים של אותו צלוף חד ולכן כשההוא עמד בניסיון הוא קיבל את השכר כאן מיד ועכשיו לא כולנו תמיד רואים את זה לפעמים אנחנו יכולים להתאמץ ולהתאמץ ולהשתדל ולהתגבר וללכת אפילו מעבר ולא תמיד נראה את הישועה אבל דבר אחד נהייה בטוחים אי בוא תבוא הקדוש ברוך הוא לא נשאר חייו לעולם אומרת הגמרא הקדושה וא אנחנו מתחילים בדף קנ עמוד א' ממש למטה ראינו אתמול בעצם דיברנו על העניין של מ חשבונות של מלך מה בכך בוא נראה מה רב יהודה אמר שמואל חשבונות של מלך ושל מאבקך אמרנו שמלך ומה בכך זה בעצם כל מיני סוגי חשבונות שהם לא אפקטיביים אין לי מה לעשות איתם לדוגמה אם אני רוצה לבנות עכשיו אחוזה כמה עולה לי בעצם אין לי פרוטה לפורטה אין לי את היכולת הכספית הפיננסית לבנות אחוזה אבל מעניין אותי כמה יעלה לי זה נקרא חשבונות של מה בכך ומהלך זה חשבונות זאת אומרת שהיו כבר כמה עלה לי החתונה של בני כמה כל מיני דברים לשעבר שכרגע הם לא משנים כלום מותר מותר לחשבן בשבת תניה נמי אחי אומרת הגמרא חשבונות שעברו שעתיד שעתידים להיות אסור לחשבן שימו לב אני יודע שכולנו מזדעקים ואומרים רגע חשבונות שעברו לפני רגע אמרנו שמותר אבל הגמרא כבר תסדר את זה על דאגה והברית ממשיכה ואומרת של מלך ושל מה בקך מותר לחושן בעצם הבריתה קצת בעייתית אבל הגמרא בוחרת להביא שאלה מברייתא אחרת ור מינו בוא וקשה לך מברייתא אחרת חושבים חשבונות שאינן צריכים מותר לחשב חשבונות שהם לא רלוונטים שהם לא נצרכים והן מחשבים חשבונות שצריכים בשבת כייצד מפרט את הבריתה אומר אדם לחברו כך וכך פועלים הוצאתי על שדה זו מותר לומר כך וכך עלה לי העבודה כאן בשדה כאן וכך דינרים הוצאתי על דירה זו השיפוץ עלה כך וכך כסף זה מותר למה כי בעצם אין בעצם כבר נסביר למה אבל לא יאמר לו כך וכך הוצאתי וכך וכך אני עתיד להוציא זאת אומרת אל תמשיך ותאמר דע לך הוצאתי איקס כסף יש לי עוד בחסכונות כך וכך הבו עבודה פה תעלה כככה עבודה כאן תתעלה אחרת זה כבר אסור לומר זה לא נקרא חשבונות שעברו בעצם אבל שימו לב לגבי חשבונות שעברו כאן כתוב במפורש שמותר ברגע שהוא אומר כמה הוצאתי על דירה זו ואין לזה המשך הוא לא ממשיך ומפרט כמה אמשיך להוציא מותר בבריתה הקודמת אמרנו שחשבונות שבו אסורים בשבת אומרת הגמרא רגע רגע השאלה נפלאה אבל הוא לטעמך לפי מה שאתה שואל תאן בבריתה הראשונית שהבאנו שמה בתוך הבריתה עצמה מן וב בתוכה בעצמה כבר יש בעיה כשלך אי גופה בין הרשע לספה אתה מתחיל ואומר לי שונות שעברו אסורים אבל מהלך ומה בכח מותרים זה בעצם סתירה אלא חייב להיות חיייבים לחלק ולומר והחילוק קיים גם בבריתה הראשונית וגם בבריתה הבאה דיגרה דגיר הגבי דגרה דגיר גבי זאת אומרת אין יותר באופן גורף לדבר על דברים שהיו כבר דברים שהיו כבר והסתיים כל האירוע כבר שילמת את כל הכסף אין כבר שם אין שום חוב כספי ממך למישהו אחר אז מותר לדבר עליהם בשבת אבל אם עדיין השכר נמצא אצלך גם אם כבר כל העבודה הסתיימה ועליו שזה דברים שכבר היו זה אסור וכל לדבר בשבת אז שהבריא שניהם זאת אומרת הבריתה הראשונה וגם הבריתה השנייה כשכותבים שדברים שעברו מותרים לדבר בשבת מתכוונים דווקא כשאין להם המשך שאיין אף אחד שעדיין אתה חייב לו כסף וכדומה ואתה לא הולך להוציא על הדירה הזו כלום אז מותר אבל אם עדיין אתה באמצע התהליך ועכשיו מפרט כמה עלה לך זה עסור בשבת ראינו במשנה ממשיכה הגמרא ומצטט את המשנה אין מחשיכים אסור להחשיך על התחום זאת אומרת הסברנו במשנה מותר ללכת מחוץ לעיר עד 2000 אמה אז אסור לך ללכת בתוך השבת 1999 עמה ולחכות שמה בשביל לצאת מחוץ לתחום ולעשות דבר שאסור בשבת אם אתה רוצה לדוגמה לשמור פירות שזה דבר שמותר בשבת מותר לך גם להחשיך בשבילו אבל אם אתה רוצה לתלוש פירות שזה דבר שאסור בשבת אסור לך גם ללכת ולהכשיר בשבילו מספרת הגמרא תנור רבנן מעשה בחסיד אחד שנפרצה לו פרץ בתוך שדהו והיה שם בשבת הוא הלך לטייל ונמלך עליה לגדרה הוא ראה את הפרצה ואמר מיד איך אני גדור אני אני אביא את השיפוצניק נשתמש בחומר הזה בקיצור הללו מיד ענייני הגדירה שלה בשבת ונזכר ששבת הוא ונמנע אותו חסיד ולא גדרה גם לאחר השבת בעצם לפני משורת הדין הוא לא גדר אותה ונעשה לו נס ועלתה בו צלף שהצל הזה בעצם חסם את הפרצה שלא יכנסו אנשים חיות וכדומה וגם ממנה היייתה פרנסתו פרנסת אנשי ביתו זכה לכזה שכר רב בגלל שהוא שמר על אומצו חפצך ודבר דבר ולא רק דבר דבר אלא אפילו יראו שמותר הוא השקיע מעצמו עוד יותר ולכן זכה למה שזכה המרב יהודה אמר שמואל מותר לאדם לומר לחברו לקרח פלוני אני הולך למחר זאת אומרת גם עיר מסויימת שנמצאת למעלה מ-2000 אמה מהעיר הזו שאסור ללכת אליה בשבת מותר לומר אני הולך לשם אמנם אסור לומר אני ארכב לשם או אשה לשם כי זה כבר דברים שאסורים בשבת אבל הולך כיוון שההליכה מותרת ואם תאמר לי רגע מותר רק 2פ אמה הוא מספיר כיוון שאם יש בורגנין הולך יש דין שאם יש בתים בודדים כל מיני בתים של שומרי שדות וכדומה בתוך 70 אמה ושירים 70 אמה וקצת סמוך לעיר אפילו שזה בית בודד אני כבר מחשיב אותו כעיר ואומר אוקיי 2000 ממה לא מתחילים מחומת העיר אלא מאותו בית ואם לאחר 70 אמה יש עוד כזה בית שוב פעם אני מקבל עוד 70 אז יש איזושהי התכנות שאני וכול ללכת לעיר הזו בשבת גם מכאן מהמרכז ועד מתולה יתכן שאני אוכל ללכת בשבת אם יהיה בורגנין אז גם כרגע שאין בורגנין מותר לי לומר את זה כי יש איזשהיא אופציה באיזו שהיא קונסטלציה שאני אוכל ללכת את זה בשבת ולכן מותר אז שוב כל מה שיש אפשרות שיהיה מותר בשבת מותר גם לדבר על זה בשבת שואלת הגמרא באמת תנן ככ ראינו במשנה אין מחשיכים על התחום לזכור פועלים ולהביא לא מחשיכים על התחום בשביל לזכור פועלים שזה דבר שאסור בשבת וגם לא בשביל להביא פירות בשלם אומרת הגמרא לזכור פועלים ד בשבת לא מצי הגר בשבת אין אפשרות לזכור פועלים לכן גם אל תחשך בשביל זה אלא להביא פירות לימה אם יש שם מחיצות מביא אני יכול לומר כמו שאתה אומר לי לגבי העיר שאני יכול ללכת מכאן עד מתולה למה כי אולי יהיה בורגנין אולי יהיה בתים בודדים כאלה בתוך 70 ממל העיר לכן מותר לדבר על זה בשבת אותו דבר שיהיה מותר לי להחשיך להביא פירות כי אם היה שם מחיצות ולא היה בעיה של לטלטל ולא היה בעיה של להביא והכל היה רש היחיד והכל היה מעורב ואני אמציא עוד כמה ועוד וכדומה אני אוכל להביא אותם בשבת אונה הגמרא לא משכחת לה בפירות מחוברים ברגע שזה מחובר לקרקע אין שום אופציה להביא את זה בשבת בצורה מותרת תמיד אתה תצטרך לתלוש את זה ולכן אסור שואלת הגמרא ואת ניר בושייה אין מחשיכים על התחום להביא טבן וקש תבן וקש זה בעצם פסולת של תבואה אבל יש הבדל ביניהם קש זה שהוא עדיין מחובר טבן זה אחרי שהוא כבר נקצר והפרדת אותו מהשיבולים דשת אותו הפרדת אותו אז לפסולת אני קורא קש ו ואם כן אז לפסולת סליחה אני קורא תבן ואם כן שאתה אומר לי לא להביא תבן לא מדובר במחובר קש זה במחובר תבן זה בתלוש ואם כן למה לא נאמר את הטענה הנפלאה הזו שאם היה שם מחיצות הייתי יכול להביא שואלת הגמרא ואתני ר בושייה אין מחשיכים על התחום להביא תבן וקש בשל מקש כמו שאמרת משכחת לה במחובר ולכן אין שום היתר לעשות את זה בשבת אז גם אסור להחשיך בשביל זה אלא תב נחי משכחת לה מה הבעיה בוא נאמר שאם המחיצות היה מביא ויהיה מותר גם להחשיך על זה בשבת אונה הגמרא מדובר בטו נסריה תן רקוב תבן מסריח אסור לטלטלו הוא לא ראוי לשום דבר ולכן גם אסור להחשיך בשבילו בשבת אבל באמת אתה צודק שדבר פירות שהם יהיו תלושים וראויים לאכילה וראויים לטלטול אני אוכל להחשיך בשבילם בגלל הטיעון הלוגי המבריק של שמע שאם היה שם מחיצות הייתי יכול להביאם בשבת וכפי שאמרנו לגבי התחום שהייתי יכול ללכת 70 אמה שהייתי יכול ללכת בעצם מכאן למטולה אם היה שם בורגנין בתוך 70 אמה תשמה שואלת הגמרא שאלה נוספת מחשיכים על התחום לפקח על עסקי כלה ועל עסקי אמת זאת אומרת רק בש עניינים כאלה שזה צורך מצווה צורך שמחת חתן צורך ביזיון המת כבוד המת וכדומה רק אז רק אז אני מתיר מדייק את הגמרא ואומרת עזקי כלה ומת אין עזקי אחר לא כל מה שזה לא צורך מצווה אסור ל לעשות ועל מה מדובר בוא נראה בהתאמה איזה דבר מותר לעשות לכלה ח לחתן וכלה ולאמת ואסור לאדם רגיל בשלמה אחר דומי דכלה שאתה אומר שלכל מותר ולאחר אסור מובן משכחת לה למג זה לאסה לחתוך הדס היו מרקדים עם הגס עם הדס בד של הדס לפני הכלה כלה נ וחסודה זה היה מוסיף שמחה וכדומה וגזוז להחשיך את התחום בשביל לגזוז הדס מותר לעשות לצורך חתן וקלה ואסור לעשות לצורך אחר כי אין שום תר לעשות את זה בשבת אז רק לצורך מצוו התא אותי להחשיך בשבילו אלא מת מהנ הוא מה מדובר על מה אתה אומר שמותר בשביל מת ואסור בשביל אדם רגיל להביא לו ארון ותחריטים אוקיי אז כל הבעיה זה בעצם להביא לטלטל להביא מחוץ לתחום וקטני מת עין אבל אחר לא לאחר אסור להחשיך והמי לפי הטענה לפי מה ששמואל אמר והטענה שהבאנו קודם בוא נאמר לאמא שאם יש המחיצות מביא ואם כן למה רק למת אתה מתיר ולאדם רגיל אתה עוסר עונה הגמרא מת נמי משכחת לה למג זל הגלימה מה הבעיה אתה מחפש אפשרות מה יש באמת שייה עסל בן אדם רגיל לגזוז לו גלימה בעצם לייצר לו תכריכים לתפור לחתוך וכדומה זה באמת אסור בשבת ואיין שום אופציה שיהיה מותר ולכן רק בשביל מת מותר להחשיך בשבת בשביל זה ולבן אדם רגיל אסור אבל עדיין הדין של שמואל קיים שכל עוד ואני יכול להגיע לתוצאה הרצויה הזו בשבת גם בלי לעבור עבירה מותר לי לדבר על זה מותר לי להחשיך את התחום בשביל זה ראינו במשנה אבל מח שיכין על התחום הבינה הגמרא שהכל נעשה באופן רציף סדיר ומיידי ברגע שיוצא שבת אני הולך מחוץ לתחום ועושה את אותה פעולה שאסורה בשבת שבעצם היה אסור לעשות עד עכשיו לעבור את התחום וכדומה שואלת הגמרא אף אלגב דלא אבדיל בעצם כמו שאמרנו הגמרא מבינה שאז אחרי זה שהוא יהיה בשדה אמרנו שוא אפילו יכול להביא פירות מן המחובר זאת אומרת לעשות מלאכה שאסורה בשבת לפני הבדלה איך ייתכן ואמר רבי אלעזר בן אנטיגנוס משום רבי אליעזר בן יעקב אסור לו לאדם שייעשה ח צב קודם שיבדיל אסור לעשות דברים שאסורים בשבת עליו שכבר יצא שבת אם לא עשית הבדלה חית םד הבדיל בתפילה הוא אמר אתה חוננתנו בתפילת ערבית ואמר רב יהודה אמר שמואל זה עדיין לא עוזר המבדיל בתפילה צריך שיבדיל על וחי תמה ד הבדיל על לא ייתכן פרקטי בשדה מעיקה מאיפה יש לו של יין בשדה אומרת הגמרא מה הבעייה תרגמה רבי נתן ברא מקמי דרבה כן באמת אתה צודק הבדלה בתפילה לא מועילה צריך לעשות הבדלה על ומדובר שיש לו שם בנגיד ו שאנוס זה בזמן שהיו דורכים את הענבים כל הגיתות היו שם באזור הכל זמין לו יש לו גביע יש לו נר הבדלה יש לו בסמ יש לו כל מה שצריך והוא עושה שם הבדלה אמר לרב אבא לרב אשי במערב אמרין הנחי יש בעצם פתרון הרבה יותר פשוט ומותר לעשות מלאכה גם קודם שיבדיל אומרים המבדיל בין קודש לחול והבדיל צורכן היינו אומרים רק המבדיל בין קודש לחול לא על עדיין לא הבדלה בעצם כל הטקס וכולי אלא רק את המלל הזה וכבר היינו עושים עבודה ולכן אותו בן אדם שנמצא מחוץ לתרום יאמר המבדיל בן קודש המבדיל בין קודש לחול וילך לעשות את מלאכתו אמר רבשי כי אבינ בי רב קנה באמת אב אמר המבדיל בין קודש לכול ו מסלין אנ סילט ו והיינו חוטבים עצים עוד לפני שעשינו הבדלה על אם כן אין שום בעיה מותר לעשות כך בוא נסכם מה ראינו דבר ראשון ראינו שמה בכך ומהלך ובעצם כל החשבונות יש הבדל האם אני עדיין באמצע התהליך או לא אם כבר סיימתי הכל מותר לי לדבר על זה בשבת אם עדיין חייב לאנשים כסף וכדומה אסור ראינו דבר נוסף אין מחשיכים על מעשה באותו חסיד שהוא בעצם החמיר על עצמו וגדל וצלף נפלא ביותר סיפור מעולה מותר לאדם לחברו ראינו את הדין של שמואל אומר לקרח פלוני אני הולך כי אפשר להגיע על יידי בורגנין אז אפילו שאין שם מותר לפי זה שאינו מכשירין על לזכור פועלים אני מבין למה אסור אבל למה להביא פירות ניסינו לומר שמדובר בפירות מחוברי אמרנו מה תגיד לי על טבן אמרנו בטיב נסריה הבאנו בעצם את הבריתה של שאלה נוספת מ שמכשירי עלמת לצורך עסקי כלה ועסקי מת אז כלה אני מבין שזה לגזוז הדס מה תגיד לי על מת גם את זה סידרנו שבאמת מדובר לגב לזוז לו גלימה ותחיין ובאמת לאדם אחר יהיה אסור כי זה עבודה שאסורה בשבת ופה הבאנו בסוף מה קורה עם הבדלה או שבאמת מדובר בין הגיתות והוא עושה הבדלה כדת וכדין או שמספיק שיאמר ברוך המבדיל דף נפלא נהדר בהצלחה רבה לכל אחד ואחד ולהתראות מחר [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: