העמוד היומי מסכת שבת דף קנז עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת שבת דף קנז עמוד א

[מוזיקה] דף קנז עמוד א טוב אני רוצה לפתוח עם כל הרשמיות כרגיל אבל אני לא עומד בזה אם אתם חושבים שאני אתאר את הקצוצים את התחושות את הגרד את ההתרגשות בכל הגוף בדף האחרון של מסכת שבת מתנצל היום זה לא הכתובת אולי מחר מחר זה באמת הסיום קצת נדבר על העניין הזה על השמחה האדירה שמציפה את כולנו אבל עכשיו אני לא מסוגל אני חושב שכל דיבור רק יקאה את הרגש רק יחלל את העוצמה כל אחד ואחד מאיתנו מרגיש שזה מספיק בתוך הלב מחר נתפ עד מחר בואו נצלול ללימוד אומרת הגמרא הקדושה רגע הקדמה קצרה מוס הסכל נפלא שאפשר ללמוד מהעמוד שלנו אנחנו ראינו בתוך כל הדפים בתוך כל הפרקים משובצים כל מיני מחלוקות בין רבי יהודה לרבי שמעון בלי סוף ראינו את זה רבי יהודה מחמיר בהלכות שבת במוקסה ועוד הלכות שבת ואילו רבי שמעון מקל כאן יש לנו כ אולי קוראים לזה קולז' יכול להיות יש מילה כזו כמין איזה סיכומון ואומרת הגמרא דלך בכל הלכות שבת הלכה כרבי שמעון חוץ מאיפה מחלוקת המור אחד אומר בהכל לכות שבת חוץ ממוקצע מחמת מיוס מוקצה מחמת מיוס לדוגמה נר שהדליקו בו כבר פעם אחת והשמן נבל בו הוא מאוס בזה אין הלכה כי רבי שמעון ואסור לטלטלו וא ואילו המורא אחד אומר גם במוקצה מחמת מיוס עדיין הלכה כי רבי שמעון ורק במוקצה מחמת חסרון כיס שבעצם הבעלים דוחה אותו בידיים הוא לא מתכוון להשתמש בו כלל רק אז אין הלכה כי רבי שמעון או שמה אפילו רבי שמעון מודה ואומר שלא משתמשים בו שאסור לטלטלו יש כאן מוסר השכל נפלא מוקצה מחמת מיאוס זה בן אדם שלאו עלינו לדאבונינו התלכלך בעבירות הוא מאוס הוא מוקצה הוא מרוחק אומרים לנו דע לך גם כאן הלכה כי רבי שמעון יש תקנה בכוח השבת יש תקנה לכל אחד גם מי שחושב שהוא יתרחק שהוא מאוס שהוא מלוכלך אבל מוקצה מחמת חיסרון כיס הוא היחיד שנשאר בצד אתה דוחה בידיים אתה מדביק על עצמך תוית של פגום אתה בידיים שלך בעצם לא מאמין בכוחות שלך כאן כבר אין עצה ואין תבונה בשביל שבן אדם תקרב אין בעה שהוא יהיה מלוכלך אין בעיה שהוא יהיה מאוס אבל צריך דבר אחד תאמין בכוח שלך תאמין בעצמך אתה אף פעם לא מרוחק אתה אף פעם לא אל תדחה את עצמך בידיים זה הדבר הגרוע ביותר לכל אחד יש צ'אנס יש סיכוי רק בוא רק תתקרב רק תאמין בכוחות שלך אומרת הגמרא הקדושה ואנחנו מתחילים בדף קנז עמוד א' למטה איפ שראינו שאלה בעצם על רבי יוחנן ראינו אתמול את דע רבי יוחנן הינו במשנה מחלוקת לגבי מוקצה סוג כזה של מוקצה לאדם האם הוא מוקצה לבהמה או לא זאת אומרת שבין השמשות הוא היה מוכן לאדם דלת לדוגמה או בהמה שהיא חיה וכרגע היא ברעיון מיועדת לאכילת אדם כרגע היא לא מיועדת כלל לאכילה כי היא חיה נושמת ובועטת אבל ברעיון הם מיועדת לאכילת אדם במהלך השבת היא תנובלה או שהחלטתי להביא את הדלועיים לבהמות השאלה אם מותר לי או אסור רבי יהודה אמר אסור כיוון שזה לא היה ראוי לכלבים ולבהמה בערב שבת ואילו רבי שמעון מתיר ראינו שלוש המוראים שאמרו הלכה כ רבי יהודה ושלוש שאמרו הלכה כ רבי שמעון רבי יוחנן היה אחד מאלה שאמר הלכה כרבי שמעון ושואלת הגמרא שאלה ש שואלים הרבה על רבי יוחנן רבי יוחנן כל פעם שהוא פוסק הלכה כמעט תמיד הרבה פעמים בכל אופן הוא נתקל בפסק הלכה אחר שהוא אמר מה הוא אמר הלכה כסתם משנה כל מקום שהמשנה סתומה שרבי סתם את המשנה ולא כתב מי אומר אותה הלכה כך ואם כן יש לנו משנה מנוגדת להוראה של רבי שמו של רבי יוחנן שהלכה כרבי שמעון שואלת הגמרא שועה מלמטה ומי אמר רבי יוחנן אחי שהלכה כמו רבי שמעון ואמר רבי יוחנן הלכה כסתם משנה ותנן כתוב בסתם משנה לא במסכת שבת מסכת ביצה אין מבקעים עצים מן הקורות ולא מן הקורה שנשברה ביום טוב אסור לבקע עצים להסקה כן מותר בעיקרון לבקע עצים לעסקה ביום טוב אבל לא מקורות שמסודרים לדבר אחר לצורך בניין וכדומה ולא מקורה שנשברה ביום טוב למה כי בערב שבת זה היה מוכן לדבר אחר לחלוטין זה תמך בתקרה של הבית וכדומה ואם כן אנחנו רואים כאן בדיוק את שיטת רבי יהודה בניגוד לדעתו של רבי שמעון סתם משנה איך רבי יוחנן הסתדר אונה הגמרא רבי יוחנן אומר המשנה הזאת מסכת ביצה היא לא סתם הטעות ההוא כרבי יוסי בר יהודה מתני לה זה שיטת רבי יוסי בר יהודה הוא זה שסובר כך הוא יחידה כל מה שאמרתי שפוסקים כסתם משנה כשזה סתום כשאין שם אבל שמה שרבי יוסי ורבי יהודה שונה את זה זה דעתו ואילו אני רבי שמעון חולק עליו ואני פוסק כרבי שמעון תשמה מביאה הגמרא משנה נוספת כתוב כך מתחילים בערימת תבן אני רוצה לקחת טבן להסקה ביום טוב מותר מותר לקחת אפילו מערימה של טבן אפילו שלא איחדתי את זה מערב שבת מערב יום טוב בשביל זה אפילו שאף פעם לא לקחו אני הראשון שלוקח מותר אבל לא בעצים ש במוקצה עצים שהנחתי במחסן מאחורי הבית בעצם הסחת את דעתי מהמהם לא התכוונתי לקחת אסור לקחת מהמהם ביום טוב זאת אומרת שוב אתה רואה כאן את העניין של רבי יהודה בניגוד לדעתו של רבי שמעון שדבר שלא התכוונתי דבר שלא איחדתי מראש דבר שלא היה מוכן מערב שבת אסור לי להשתמש בו אונ גמ ממש לא אתם גם רבי שמעון מודה אתם מדובר בארזה ושוחה באצי ארז אצי אשוח רשי אומר זה ארז זכר וארז נקבה מיני ארזים מסוימים הם מאוד יקרים הם מיועדים אך ורק לבנייה ד מוקצה מחמד חיסרון כיס ומוקצה מחמת חסרון כיס שכביכול הבעלים בידיים מסיח דעתו הוא לא הולך להשתמש בהם לחלוטין הוא ממש לא מתכוון לגעת בהם אפילו רבי שמעון מודה שזה מוקצה וממילא גם כאן אסתמה הזו היא שיטת רבי שמעון אין בעיה רבי שמעון גם מודה שאסור לקחת מהם אבל במשנה שלנו הלכה כרבי שמעון אין אף סתמה שנוגדת את זה שחולקת על כך תשמה מביאה הגמ סתם משנה נוספת כתוב כך הן משקין ושוחטים את המדבריות זאת אומרת בהמות שלא נמצאות בבית הם נמצאות בעפר באחו שמה יש דיון מה נקרא בייתיות מה נקרא מדבריות בכל אופן מה שנקרא מדבריות אסור לשחות אותם למה כי אין דעתך עליהם הם לא נמצאים בכלל בבית גם אם במהלך היום טוב הם הגיעו עדיין זה נהיה מוכן רק עכשיו ואסור לעשות זאת משקין בעצם פעולת ההשקעה היא סך הכל עוזרת להפשיט אותם לאחר השחיטה כמובן אין בעיה להשקות סתם כך את המדבריות גם את המדבריות ביום טוב אבל כיוון שפעולת ההשקיה הייתה נעשית על פי רוב לפני השחיטה כדי שיהיה קל להפשיט את האור אנחנו כוללים את זה יחד ואומרים כך לא משכים ושוחטים את המדבריות שוב כיוון שאין דעתך עליהם הם הגיעו פה באמצע יום טוב ממש אחד על אחד כשיטת רבי יהודה אבל משקיים ושוחטים את הבעייתיות כי היה דעתך עלהם כבר מערב יום טוב ואם כן אנחנו רואים כאן סתם משנה כרבי יהודה איך יכול רבי יוחן לפסוק כרבי שמעון והרי יש סתם משנה כרבי יהודה עונה הגמרא רבי יוחנן סתם האחרי נ אשכך ומצא משנה סתומה נוספת שפוסק את כרבי שמעון ועליה הוא שמח ולכן כך הוא פסק שכתוב כך ראינו את זה כבר במסכת שבת בית שמאי אומרים מגביעים מעל השולחן העצמות וקליפים מותר לקחת את העצמות והקליפות עצמם אין בהם בעיה של מוקצה לטלטלם ולזרוק אותם ואילו בתיל אומרים מה פתאום אל תיקח ביד מסלק את הטבלה כולה ומנער ואז הם יפלו מאליהם תרים את כל המשטח את כל טבלת השולחן תנער וכך זה ייפול אבל אסור לקחת אותם בנפרד ועל כך אמר רב נחמן מה פתאום כאן משמ שבית הילל מחמירים ממש לא תהפוך את הדעות אנו אין לנו אלא שמעתי כך מ רבותיי אין לנו אלא ככה בת שמ כ רבי יהודה שמחמיר והם אוסרים ואילו בתי כ רבי שמעון שמקל בכללי בדיני מוקצה וגם כאן הוא מקל ואם ככה אנחנו רואים באמת הלכה כרבי שמעון סתם משנה של שנויה כרבי שמעון ועל כך שמח רבי יוחנן ופוסק כרבי שמעון ויש לו גם סתם משנה כדעת למסקנה מה קורה כמו שאמרנו לסיכום מה קורה עם כל המחלוקות של רבי שמעון ורבי יהודה במהלך המסכת יש לנו כמה מחלוקות אם אתם זוכרים במהלך הדפים אני כמובן לא זוכר לבד אבל זה מובא כאן בגמרא מוקצה מחמת מיוס מוקצה מחמת איסור נולד דבר שלא היה מוכן ונהיה מוכן בתוך שבת בקיצור כל מיני מחלוקות מעניינים מלאכה שאינה צריכה לגופה מקלקל כל מיני מחלוקות שראיינו בין רבי יהודה לרבי שמעון פליגי ב רבח ובינה אחד אמר בכל השבת כולה לחר כרבי שמעון לבר מוקצה מחמ מיוס מוקצה מחמת מיוס הלכה כרבי יהודה כמו שאמרנו מה זה מוקצה מחמת מיוס כבר אמרנו בהקדמה ומה הניו נר ישן נר ישן שכבר הודלק הוא נחשב מוקצה מחמת מיוס והוא הלר כרבי יהודה שאסור לטלטלו ואילו חד אמרלו חד אמר במוקצה מחמת מיוס נמי הלכה כרבי שמעון שמותר לבר מ מוקצה מחמת איסור ומה הניו נר שהדליקו בה באותה שבת נר שהדליקו בה באותה שבת זה גם כן אותו רעיון של דבר שדחיתי אותו בידיים אבל זה לא עד כדי כך כמו מוקצה מחמת חסרון כיס אבל מוקסה מחמת חסרון כיס על כך אין ספק אפילו רבי שמעון מודה דתנן כל הכהלים נטלים בשבת חוץ מן המסר הגדול ויתד של מחרשה שבהם גם רבי שמעון מודה שהבעלים מסיע אותם לחלוטין מדעתו ואין מצב שהוא ישתמש בהם אז שוב המחלוקת בשינוי קטן מה שאמרנו בהקדמה הרעיון נשאר אותו רעיון אבל אחד אומר הכל הלכה כ כרבי שמעון חוץ ממוקצע מחמת מיוס השני אומר גם מוקצה מחמת מיוס עדיין כן אבל מוקצה מחמת איסור שהדלקת בונר בערב שבת חית אותו בידיים אסור להשתמש אבל לפי שני מוקצה מחמת רשון כיס בברור שאסור אבל לא כהלכה כרבי יהודה אלא כי גם רבי שמעון מודה לכך שמוקצה מחמת כיס הבעלים כל כך מקפידים שלא ישתמשו הם מסיחים את הדעת הם לא רוצים להשתמש בהם לחלוטין ולכן באמת יהיה עשור להשתמש בהם אומרת המשנה הקדושה והמשנה מביאה עוד כל מיני סיכומי דינים חלקם שכבר דיברנו עליהם ומסכמת ונותנת לנו הלכות שבת אומרת המשנה מפירים נדרים בשבת ליהודי יש כוח גדול בפיו מה שהוא מחליט הוא יכול לסור על עצמו כל מיני דברים והם פשוט נהים אסורים יש דין מיוחד שאישה כשהיא תחת בעלה היא נודרת אז בעלה כשהוא שומע יש לו יום להפרת נדרה במקום בלי בית דין בלי חכם במקום הוא מפרת נדרה והנדר נעלם כמה זה אומר בדיוק יום נראה בגמרא אבל בכל אופן לכן מותר לעשות את זה בשבת כי יש לו רק את היום זה קריטי זהות אותו עובר ונשלים לנדרים שהם לצורך השבת בן אדם רגיל או אישה שהיא לא תחת בעלה או שעבר כבר יום והבעל ו הפר עכשיו היא רוצה להפר את הנדר זה לא בוקוס פוקוס זה לא בשני אחת צריך ללכת לחכם החכם יבדוק ישאל אותך כל מיני דברים ימצא פתח אולי על דעת כך לא נדרת וכדומה והוא יתיר לך את נדרך זה מותר דווקא לנדרים שהן לצורך השבת כיוון שאפשר להשאל גם לאחר השבת אין כאן את הבהילות הזו אין כאן את הדדליין של יום אחד לכן רק אם זה לצורך השבת זה כרגע מפריע לך קיבלת על עצמך לא לאכול וכדומה רק אז מותר להתיר אותם דין נוסף הוא פה כקן את המאור מותר לסתום חלון בשבת אבל דווקא בסתימה זמנית אמנם אנחנו ראינו מחלוקת בנושא או שזה באמת רק לשיטת רחמים יש מהמפרשים שאומרים שזה גם לשיטת רבי אליעזר ומסדרים את המקרה בכל אופן המשנה פוסקת דין מותר לבקו דין נוסף הוא מודדין את המטלית ענייני מדידה ושבת בעיקרון נאסרו כי זה דומה ליום חול אתה תתחיל לעסוק במדידות בארכיטקטורה וכדומה אדריכלות אני לא יודע לאן תגיע לכן אמרו אל תמדוד בשבת אבל מודדין את המטלית בגד הרי ראינו יש שיעור מינימלי בכמה מה הכי קטן ובגד יקבל טומא אז בוא בוא נמר שהיה לי בגד ל שקיבל טומא אבל מאז שהוא קיבל הוא נשחק כיבסו אותו אני לא יודע קרה לו לא כיבסו אבל זאת אומרת התמא עדיין נשארה אבל הוא נשחק הוא נהייה קטן יותר עכשיו הוא נגע בטהרות באוכל או משקים באוכל טהור וכדומה אני רוצה לדעת האם יש עדיין טומה בבגד הזה למדוד אותו הם יש בו את הגודל המינימלי והוא עדיין מקבל טומ או לא מותר לי לעשות את זה כי במקור מצווה לא גזרו ואותו דבר מודדים את המקווה אני רוצה לדעת אם המקווה מטאר אם יש בו 40 שיעה אני יכול למדוד את עומקו אני יכול למדוד את הנפח כמה יש בו בעיקרון צריך בסיה שירו חכמים קחו קוביה של מים כן כביכול באופן תיאורטי של אמה על אמה ברום אמה עוד קוביה כזו עוד קוביה כזו שלוש כאלה זה שיעור מקווה מותר למדוד את זה בשבת ומספרת המשנה מעשה בימי אביו של רבי צדוק ובמ אבא שאול בן בוטנית שפקרו את המור בטפיחות את החלון בתפיחה של חרס וקשרו את ה מקידה איזה כלי חרס קשרו את זה בגמי לידה אם יש בגיגית פותח טפח עם לאו בעצם היה שם איזה סיפור שאת הסיפור במלו נראה בעזרת השם מחר ביום של העמוד האחרון של מסכת שבת שהסיפור הזה אנחנו רואים את כל שלושת הדינים של המשנה גם את עניין פקית החלון תפיח גם את עניין הכשירה בעצם קשירה לא כתוב כאן וגם את עניין המדידה בשבת ומדבריהם למדנו מאותו סיפור למדנו שפו קקי הוא מודדים וקושרים בשבת כל שלושת הדברים הללו ואת הסיפור נראה בעזרת השם מחר אומרת הגמרא הקדושה ראינו שבעל יכול להפר את נדרי אשתו בשבת היא באה אליהו האם הפרה בין לצורך ובין שלא לצורך זאת אומרת גם אם היא נדרה על דבר שלא צורך השבת עדיין מותר לבעלה להפר בשבת ואילו לגבי שאלה בעצם לגבי שאלת נדר שזה ברור אפשר לעשות גם בהמשך על זה נאמר דווקא מה שלצורך לצורך אין שלא לצורך לו ולכן משום אחי כפל גינו מהדדי ולכן בעצם המשנה חילקה את זה לשני דינים נפרדים אחרת היא היייתה כוללת אותם מזה שהיא חילקה אני מבין כנראה שיש הבדל בע לאשתו יכול להפר תמיד ולמה כבר נבין שזה תלוי במחלוקת עד מתי אפשר להפר את נדריה אבל בכל אופן הוא יכול להפר את נדריה תמיד ואילו שאלת ים זה רק לצורך או דלמה אוו שתאמר לי לא צד שני אפרה נמי לצורך אין שלא לצורך לא וד קפלי ודד בגלל דין אחר לחלוטין לא בגלל הלכות שבת משום דפרה אין צריך בית דין מספיק הבל ואילו שאלה צריכה בית דין שוב בעצם כבר נראה את זה בגמרא אבל בוא נקדים יש מחלוקת האם כשאני מדבר ואומר שבל יכול להפר ביום שומו פירושו ביום עד השקיעה או יום 24 שעות מאז שהוא שומע את זה אם תאמר לי שהוא יכול להפר 24 שעות מאז שהוא שומע אז על פי רוב הוא שומע מזה באמצע שבת אין סיבה אין בעילות אין דחף להגיד לו תתיר עכשיו לאשתך את הנדר חכה למוצאי שבת ואז תתיר אלא אם כן זה צורך שבת אז אם תאמר לי שזה רק לצורך אני מבין אבל אם תאמר לי שגם שלא לצורך כנראה שאין לו 24 שעות אלא רק עד השקיעה ולכן ברגע שיצא שבת הוא כבר לא יוכל להתיר זה בעצם שאלת הגמרא הגמרא שואלת בכזו צורה מה הדין אבל היא מתכוונת לרובד הפנימי יותר העמוק יותר בוא תאמר לי מה באמת הסברה האם מותר 24 שעות זה הדדליין זה הזמן או שמה עד השקיעה בלבד תשמ אומרת הגמרא בוא ואני אביא לך ראיה דתן זודי רב פפה זו נבית מדרש רב פפה דרש כך מפירים נדרים בשבת לצורך השבת לצורך השבת אין שלא לצורך השבת לא ומכאן אנחנו רואים שבעצם הדדליין זמן ההפרה הוא 24 שעות ולא עד השקיעה ולכן תתיר רק מהתפר רק מה שלצורך השבת ולא מה שלא לצורך שאותו תפר לאחר מכן לשנה אחנה כאן הגמרא מפרטת יותר בעצם כל מה שאמרנו בעל פה כאן כבר נכנס בתוך הגמרא לשנ חינ בא עליו שאלו לצורך האם לצורך טרבי וקטני ושלא לצורך לא מפירים באמת שלא לצורך בין בהפרה של בעל ובין לשאלה של חכם בשניהם לא מתעסקים אלמה ומכאן אנחנו רואים שהפרת נדרים מעת לעת ולבעל יש מספיק זמן לעשות את זה גם לאחר שבת אם זה לא לצורך עוד דילמה לא כי קטני לצורך זה רק השאלה הוד קטני שאלה של חכם שאת זה ברור אפשר לעשות אחרי השבת רק על זה זה נאמר אבל הפרת נדרים אפילו שלא לצורך הפרת נדרים גם זה לא לצורך למה כי יש דדליין מאוד צפוף על מהפרת נדרים כל היום כאן הגמרא כבר מפרטת את השאלה ועל כך עונה הגמרא בדיוק כמו שענינו למעלה תשמ דתני רב זוט דב רב פפי מפירי נדרים בשבת לצורך השבת לצורך השבת אין שלא לצורך השבת לא עלמה מכאן אני רואה הפרת נדרים מעת לעת ויש מספיק זמן גם לאחר השבת ולכן בעצם זה דין גורף במשנה לומר לי דע לך גם הפרה וגם שאלה זה דווקה מה שלצורך מה שלא לצורך חכה אחרי שבת למה הם נכתבו בנפרד כפי שאמרנו כדי לומר לך ש הפרת בעל לא צריכה בית דין ואילו להישאל אצל חכם שם כבר צריך בית דין או יחיד מומחה כפי שמרחב בהרחבה בהלכות נדרים אז בעצם אנחנו רואים כאן שאתה פוסק למסקנה שהפרת נדרים הפרה של בעל לאשתו זה 24 שעות שואלת הגמרא מה פתאום אמר הושי איך יתכן וענן תנן הפרת נדרים כל היום מה זה אומר כל היום בוא הגמרא מפרטת ויש בדבר להקל ולהחמיר לפעמים יש הרבה זמן ולפעמים קצת אתה רואה שזה לא זמן קצוב של 24 שעות זה משתנה והגמרא מפרדת כיצד נדרה לילי שבת אם בליל שבת מיד אחרי השקיעה ינדרה יש מספיק זמן הוא מפר לה גם בלילי שבת וגם ביום שבת עד שתחשך יש לו כמעט 24 שעות אבל אם נדרה עם חשכה קצת לפני השקיעה מפר עד שלא תחשך 40 דקות לפני השקיעה יש לו סך הכל 40 דקות עד השקיעה וטו לא יותר לא שאם לא אפר מש חשכי אינו יכול לאפר אין כבר את הסמכות של הבעל להפר אם כן אנחנו רואים במפורש שיום פירושו עד השקיעה ולא כפי שאתה פשטת ולפי זה הסברת את המשנה ש 24 שעות ומר מותר להפר רק לצורך שבת אונה הגמרא תנאי זה באמת מחלוקת תנאים ד תניה הפרת נדרים כל היום עד השקיעה בלבד רבי יוסי ברבי יהודה ורבי אלעזר ורבי שמעון אמרו מעת לעת אז אם כן זו מחלוקת תנאים מהמחלוקת הזו תהיה גם השלכה ישירה על המשנה שלנו האם לגבי הפרת נדרים של בעל לאשתו מותר רק נדרים שהם לצורך השבת כיוון שיש 24 שעות אז יש מספיק זמן או שגם נדרים שהם לא לצורך השבת כי פשוט לאחר מכן היתר הזה פוקע ונעלם ברגע שמגיעה השקיעה היתר פוקע נעלם ולכן אני אתיר לו גם נדרים שאינם לצורך השבת ראינו אוקיי עוזבת המשנה את הפרת בע לאשתו ועוברת לשאילת חכם נשאלים לנדרים ראינו שנשלים לנדרים בשבת היבי עליו כשלא היה לו פנאי או דילמה אפילו כשהיה לו פנא כל מה שאני מתיר לך בשבת כן כמובן לנדרים שהם לצורך השבת אדם נדר שלא יאכל אבל זה דווקא אם הוא נדר את זה דקה לפני שבת או בשבת עצמה או גם אם הוא נדר את זה ביום שלישי והיה לו מספיק זמן להפר גם אז אני נזקק לו ומפר אונה הגמרא תה שמע יזדקקו לי רבנן נזקקו להתיר החכמים לרב זו רב דרב זירה ושרו לי נדרי התירו לו את הנדר בשבת ואף על גב דב לפני היה לו דב לו פניא היה לו מספיק זמן מערב שבת ככה היה באותו סיפור ובכל אופן החכמים נזקקו לו והתירו את נדרו לצורך השבת מכאן אנו רואים שגם אם היה לו פנאי היה לו זמן קודם עדיין אנחנו באים לקראתו וכיוון שזה לצורך השבת אנחנו מתיירים לו את נדרו יפה מאוד זכינו בואו נסכם מה ראינו היום דבר ראשון ראינו שאלה רבי יוחנן פסק אתמול הלכה כי רבי שמעון לגבי מוקצה ראינו סתם משנה הלכה ובעצם רבי יוחנן פוסק הלכה כסתם משנה וראינו לגבי לבקע עצים מן הקורות והקורה שנשברה שעשו בעצם בניגוד לדעתו של רבי שמעון ענינו ששמה זה רבי יוסי רבי יהודה הוא יחידה משנה נוספת אמרנו שמדובר בעצים יקרים שבהם גם רבי שמעון מודה ולגבי ראינו סתם משנה לגבי שאין משקין ושוחטים את המדבריות הוא אמר יפה אז יש לך סתם משנה אבל גם לי סתם משנה לגבי קליפן ועצמות שהחלפנו את בית שמי ובית הלל ובית הלל זה בעצם כסתם משנה הם פוסקים כרבי שמעון ולכן כך גם רבי מאיר פוסק מה קורה בכל הולכות מוקצה ראינו הרבה מחלוקות הלכה בעיקרון כרבי שמעון חוץ מי או נחלקו בזה המוראים או חוץ מ מוקצה מחמת מיאוס או חוץ ממוקצע מחמת מחמת איסור אבל מוקצה מחמת חסרון כיס אין כלל מחלוקת כי גם רבי שמעון עצמו אומר דעלך המוקצה הזה אסור בשבת כי בן אדם מסיח דעתו בן אדם בידיים לא רוצה להשתמש בו בשבת דין ראשון במשנה מפירים נדרים בשבת דין שני נשאלים נדרים ש לצורך השבת דין שליש שעליו לא דיברנו הום דבר עליו מחר פוקין את המאור ראינו שבעצם יש כאן איזשהו פסק הלכה מודדים את המטלית מודדין את המקווה וראינו גם כן שיש איזה סיפור שבעצם מגיע נראה אותו מחר והוא ישליך לנו הוא בעצם יתן לנו ראיה משמה אנחנו רואים גם שקושרים בשבת גם שמודדים בשבת וגם שפוקדת עכשיו עוד בוא נוריד עוד משהו שברור לנו שנשלים לנדרים שהם לצורך השבת גם אם היה לו פניא כמו הסיפור שראיינו שחכמים יזדקקו לו גם כשהיה לו פנאי עכשיו לגבי הפרה יש מחלוקת תנאים כן בוא נסכם את זה ככה מחלוקת תנאים האם מעת לעת 24 שעות ולפי זה באמת במשנתנו גם נדרים שהם לא לצורך השבת נדרים שהם לא לצורך השבת הבעל לא יכול להפר והסיבה שהם לא נכתבו ביחד שאלת נדרים והפרת נדרים זה כדי לומר לך שזה לא צריך בית דין וזה כן צריך בית דין והתנה השני אומר לא דווקא עד השקיעה ולפי זה באמת אפשר להפר בע לאשתו יכול להפר גם נדרים שהם לא לצורך השבת ולמה זה נכתב בנפרד פשוט מאוד כי לגבי הפרה של בעל לאשתו זה אפילו נדרים שהם לא לצורך השבת ולו לגבי שאלת חכם זה דווקא נדרים שהם לצורך השבת נפלא ביותר בהצלחה רבה ואדירה תעזרו כוח למחר גדול יהיה היום הזה בעזרת השם יתברך [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: