העמוד היומי מסכת שבת דף קנו עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת שבת דף קנו עמוד ב

[מוזיקה] דף קו עמוד ב מסופר על אחד מראשי הישיבות מראשי ישיבות מיר אחד ממשפחת המלוכה משפחת פינקל כמדומני שזה היה רבי נתן צבי פינקל או שהסיפור היה עם אחד נסיכים האחרים למשפחת המלוכה הזו הוא הזדמן בעת זקנותו הוא היה ללה מ-80 קבעה לו פגישה קריטית משמעותית למע תיד מוסדות לעיד עולם התורה היא נקבעה במנת מרכז הסחר העולמי מרכז העצבים של ארצות הברית הוא הגיע לשם ביחד עם מלווה הנהג שהיה גם המלווה שלו יהודי שומר תורה ומצוות לא היה שם חניה והם נאלצו לכנות במרחק חצי רחוב מהמשרד שאליו הם היו צריכים להגיע אותו מלווה לוקח מוציא את כיסא הגלגלים אותו רב בזקנותו כבר היה לו מאוד קשה ללכת כל תנועה עלתה לו באיסורים הושיב אותו על כיסא הגלגלים והתחיל ללכת לכיוון המרכז לכיוון אותו בניין משרדים במהלך הדרך מנעת מזמנת כמובן ליהודים מראות שהנפש היפה סולדת מהם ואותו רב אותו הרב פינקל במאמצים כבירים כשכל תנועה עולה לו בייסורים קשים הרים את ידיו לעבר עיניו והסיר את משקפיו היהודי ראה ונדם אותו מלווה כשהגיעו למגדל המשרדים ונכנסו למעלית שהם שוב היו לבד אותו הרב פינקל מחזיר חזרה את המשקפיים לעיניים שוב במאמצים מרובים שאל אותו אותו מלווה רבי מה אתה כל כך מבוגר דרך קצרצרה העיניים שלך ברצפה מה זה כל החומרה הזו חייך לו רבי נתן צביק ם דומני זה היה חייך ואמר לו אני גם בן אדם גם לי יש יצר הרע וזהו חייך אמר ולא יסף והסיפור הזה הוא כל כך נפלא שמראה לנו שגדולי הדור שלנו גדולי הדור היהודים הם לא נזירים הם בני אדם לא סתם בגמרא מובא כל כך הרבה פעמים בתורה בחמישה חומשי תורה בנביא בגמרא תנאים המוראים אין לנו השגה בהם אבל לפעמים מובאים כל מיני הנהגות אנושיות שלהם אפילו כל מיני חטאים שלהם בנביאים במלכים באבות הקדושים אז כמובן דבר ראשון בוא נשים את העובדה על השולחן אין לנו שום השגה בהם כשכתוב חטא אנחנו לא באמת מבינים מה זה אומר אבל ייתכן שהתורה שהנביא שהחומר שהגמרא מלמדת אותנו כן דווקא תדעו הם לא היו מלאכים מלאכים לא חסר לקדוש ברוך הוא יכול לברוא לו כמה מלאכים שהוא רוצה שיגידו ויאמרו שירה שלהם אין בחירה אין ניסיונות אין תאוות אין יצרים אין מלחמות לא זה מה שהוא רוצה הוא רוצה דווקא בני אדם כאלו שמתמודדים עם היצרים הכי אפלים הכי שפל שיש דווקא אותם רוצה הקדוש ברוך הוא שיעבדו לפניו היום בעמוד שלנו גם כן נראה את רב נחמן בר יצחק שנולד במזל שהוא היה אמור להיות גנב אתם מבינים מה קורה פה גנב ויותר מכך לא רק שהוא נולד במזל הזה אלא הוא שם על עצמו איזשהו דבר חיצוני שעזר לו כן אמא שלו שמה עליו כיסוי ראש כפי שנראה שזה עזר לו להימנע מכך ברגע שהכיסוי ראש עף ממנו באותה שנייה כלום לא עזר והוא טיפס על ראש הדקל כדי לגנוב משם תמרים לאחר מכן אומרים המפרשים הוא כבר עדן את עצמו עד כדי כך שאתמול ראינו שמדברים על צדקן אותו רב נחמן בר יצחק מגיע ואומר שהוא יהיה חזרן אחר מצוות חזרן אחר מצוות צדקה מזדרז במצוות וכדומה כי הוא שינה את טיבו הטבע שלו לא היה כזה וזה גדלותו אדם שנולד על ההר מלאך אין לקדוש ברוך הוא כל חפץ ו יש לו כמה מלאכים שהוא רוצה דווקא אדם שנולד במקום הנמוך והנמוך ביותר הוא זה שיכול להעלות את כל הניצוצות את כל המקומות הנמוכים האלה עד הקדושה הכי גדולה אומרת הגמרא הקדושה ואנחנו מתחילים בדף קו עמוד ב ראינו אתמול דיון האם יש מזל לישראל זאת אומרת האם המזל משליך משפיע קובע על יהודים או רק על שאינם יהודים כמו שראינו שהגויים יפחדו ממזלות ואנחנו לא מביאה הגמרא כמה סיפורים סיפור ראשון ומדי שמואל נמי שלוש שורות מלמעלה דף ק נוו עמוד ב אומרת הגמרא מהמעשה שקרה עם שמואל גם כן מוכרח אין מזל לישראל מספרת הגמרא דשמואל ואבלט אבלת היה אחד מגדולי החכמים חכמי אומות העולם שמואל גם כן ידוע כחכם והם ישבו יחד וכנה עסקו בדברי חוכמה אבו ית ויישבו ואב וקאז לאן חין שלאג מה הלכו קבוצת אנשים לאגם לאחו למראה כדי לקצוץ קנים זה היייתה עבודתם אמר ליבלת לשמואל אי גברה אזיל ולא תי אבלת היה בקיא במזלות הוא הצביע על בן אדם אחד ואמר זה הוא כאן בהלוך בחזור הוא כבר לא יהיה כאן הוא ימות במראה בשדה למה טריק לחיבה ומת אותו הולך לשוך נחש יקיש אותו נחש והוא ימות אמר לשמואל איבר ישראלי אם הוא יהודי אזיל ואתי סיכוי כביר שהוא ילך ויחזור כי על יהודים אין השפעה של מזל יתכן שהוא יעשה מעשה טוב יתכן שאיזו תפילה תלווה אותו והוא ינצל עדית וישבו שם אזיל ואתי באמת עברו השעות ואותו קבוצה חזרה מהשדה והנה אותו בן אדם ביניהם חי וקיים קם אבלת צדיה לטונה קם אבלת אמר לא יכול להיות יש כאן משהו מאוד מעניין תביא בקשה זרק את המסע אותו בן אדם הלך עם מסע של קנים אותם הוא קצץ באגם על כתפו הוא זרק את החבילה ברר בין הקנים אשקך בחיב פסיק ושדי גו במצב הו נחש שחתול לשניים שהוא קצץ אותם יחד עם הקנים כשהוא חתב את העצים כשהוא חתך את הקנים יחד איתם הוא חתך את הנחש שבעיקרון היה אמור להזיק לו בעצם הבל תוכיח שהיה אמור לקרוא כפי שהוא אמר הנה הנחש היה מזומן והוא היה אמור להקיש אותו רק קרה משהו והשתמש אמר לו שמואל שמואל הבין שכנראה הה כאן איזה מעשה טוב איזה משהו שהגן עליו אמר לשמואל שאל שמואל את אותו אדם מ אבד איזה מעשה טוב הגן עליך בזכות מה ניצלת אמר לינה לו או בן אדם כל יום מרינן רפת בד דד וחנן יש לנו מנהג שכל יום כל הפועלים עובר אחד ביניהם עם סל כל אחד שם את המנה את הלחם שהוא הביא באותו יום בסל ואז אנחנו מחלקים את זה שווה בשווה בין כולם היום ראיתי הדנה אבק חד מנן דלא אב ריפתא היה אחד שלא הביא לחם והוא התבייש אבק מכסף הוא אמר מה יהיה כל אחד ישים את מנתו אני לא ישים ההוא שמחלק יצעק עליי יבייש אותי מול כולם שלא הבאתי המינהלה הוא מספר אותו בן אדם הניצול אומר אני אמרתי כך נק האמנה רמינה אני אני אקח היום את המינוי אני אקח את התפקיד להסתובב בין כולם ולקחת מכל אחד את מנתו כי מתי לגבי כשהגעתי אליו וידעתי שאין לו שוי נפשי כמ דשקיל מני עשיתי את עצמי כאילו ואני לוקח ממנו לחם אבל באמת שמתי מעצמי שמתי את החלק שלו משלי כארי דלא לכסף כדי שלא יתבייש אמר לי אמר לו שמואל מצווה דת עשית את מצווה צדקה וצדקה תציל נפק שמואל ודרש הו צדקת תציל ממוות ולא רק ממיטה משונה היא לא מגינה על בן אדם שמגיע זמנו ולא ימות במיטה משונה אלא במיטה רגילה אלא ממיטה עצמה מעצם המיטה היא מצילה אותותו כמו שאנחנו רואים כאן שאותו בן אדם היה אמור למות כמו שאמר אבלת הנחש היה כבר מזומן להורגו ובזכות המצווה הוא ניצול ממיטה לאלתר לחיים טובים מביאה הגמרא סיפור נוסף הוא מדי רבי עקיבא נמי גם אנחנו רואים שאין מזל לישראל דרבי עקיבא אבית לברטה היה לו בת אמי לי קלדי אמרו החוזים הכוכבים שמבינים בתורת המזלות הו יום דילה לגנן טריק לחיבה ומת דע לך ביום שהיא תכנס לחופתה שהיא תעלה לחופ ותתחתן באותו יום יעקוץ אות הנחש יקיש אות הנחש והי תמות אודי גמ תוב רב עקיבא מאוד דאג מכך בכל אופן הוא לא אמר לה מילה ההוא יומא ביום הכניסה לחופה שקלת למחבת היא לקחה את התכשיט זהב שיש לו חוד יש לו כמו סיקה מחת בראשו דצה בגודה היא תחווה אותו בכותל לא היה לה איפה לאחסן אותו היא תקעה אותו ככה ברווח בין הלבנים הטרמי בדיוק המקרה איתי בינה דחייה זה ככה ננעץ בתוך עינו של הנחש אותו נחש שהיה אמור להקיש אותה ולהרוג אותה הייא פשוט צה את זה בעינו ואותו נחש מת היא כמובן לא יידעה מזה כלום הלכה לישון הכל היה אחרי החתונה בליל החתונה שמה היא שמה החסנה אפסנה את סיקת הזהב שלה והלכה לישון לצפר כשהיא קמה כי קשק ללה וקסי ואת חי בטרה היא שלפה את הסיקה ויחד עם זה נשלף אותו נחש מת גופתו של אותו נחש מת היא ראתה שהיא ניצלה אמר לה אבוא הרב עקיבא ראה הוא ידע שהיא הייתה אמורה למות אמר לי מה מה שאל אותה מה אבד איזה מעשה טוב עשית שבזכותו ניצלת אמרה לי בפניה ניקרה בב בערב היה באולם חתונות הגיע איזה אני דפק על הדלת וביקש שייתנו לו משהו לאכול וארוכי בסעודת כולם היו טרודים בסעודת הנישואין ואף אחד לא השכיח בו אף אחד לא שם לב ולקדש אף אחד לא שמע שהוא מבקש אני שמתי לב אני הכלה בכבודה ובעצמה כמנה ושקלתי לרני והבת לי לקחתי את המנה של האוכל שהכינו במיוחד לכלה בשבילי והבאתי לאותו ני יבי תני עלי אמר לה אמר לה רבי עקיבא מצווה עבדת נפק רבי עקיבא ודרש דקה תציל ממוות ולא ממיטה משונה אלא ממיטה עצמה היא נותנת חיים בתי זכתה בחיים בזכות מצוות הצדקה שוב אנחנו רואים שהמזלות יכולים לתכנן יכולים להגיע לכל מיני מקומות יכולים באמת לראות מה הולך לקרוא אבל על היהודים אין שום שליטה כי כל מעשה טוב כל תפילה כל כוונה טובה משנה את כל הסיפור מביאה הגמרא ומרב נחמן בר יצחק נמי גם המעשה שם רב נחמן בר יצחק גם נראה אין מזל לישראל דמי דרב נחמן בר יצחק אמרי לי קלדי אמרו לאחוזים בכוכבים בריך גן וא בן שלך יהיה גנב מדופלם גנב מומחה לא שוקת גלו רישה אמא שלו אמא שלו החליטה שהיא נוהגת לכסות את ראשו תמיד את כל ראשו כל הזמן אמרה לה כסי רשך כתא והלך אמת דשמיה זה יביא לך יראת שמיים ולכן תחסה את ראשך הוא בא רחמה ותבקש רחמים שהיצר הרע לא ישלוט בך הוא לא ידע למה היא כל כך נזהרת עליו כל כך מגנה עליו עושה עליו סגולות וכדומה לאיד המיק אמר לי יום אחד קגס דקלי ישב מתחת הדקל ולמד נפל גלי ממילה רישי תוך כדי לימוד הגלימה הכיסוי ראש נפל לו מראשו באותו רגע נכנס בו יצר הגניבה שהה אמור להיות בו כבר מתור ילד דלי הנה חזה לדיקלה הוא ראה דקל הדקל שהוא ישב שמה לא היה שלו הוא ראה דקל על מיצרה היצר נכנס בו בחוזקה סליק עלה פסק כיבור בשיני לא היה לו שם סכין לא היה לו כלום אבל כיוון שיצר הגנבה נכנס בו כל כך חזק הוא טלש את אשכול התמרים בשיניו ואכל אותו אתה רואה שכיוון שאמא שלו דאגה והתפללה ושפחה דמעות ודאגה לעשות כל מיני הגנות ותפילות וסגולות זה באמת זר והוא לא היה גנב אם כן אנחנו רואים מכל הסיפורים הללו שאין מזל לישראל גם אם המזל יודע מה שהוא אומר עדיין יהודי בכוחו בכוח תפילתו בכוח מעשיו יכול לשנות את הדין לחלוטין אומרת המשנה הקדושה ואת המשנה הזו כבר הבאנו בימים האחרונים כתוב כך מחתכים את הדלועים לפני הבהמה כן יש לך דלת הדלת היא קשה מחתכים אותה לפני הבהמה ואת הנבלה לפני הכלבים שיאכלו אותה בעצם הלף שבבי השמשות של שבת הנבלה הייתה חיה היא לא הייתה ראוייה לכלבים בכל אופן מתיירים זו שיטת הנקמה שיטת רבי שמעון רבי יהודה אומר אם לא היייתה נבלה מערב שבת אסורה לפי שאינה מנה מוכן יש כאן בעצם מחלוקת מעניינת רבי יהודה אומר תשמע הנבלה הזו אם היא היייתה חיה בערב שבת היא לא הייתה ראוייה קנה לה דלון בערב שבת הם היו מיועדים בשביל אנשים אתה לא יכול להחליט בערב שבת לעשות את זה בשביל בהמה בשביל כלבים וכדומה כיוון שמוכן לאדם לא ומוכן לבהמה עכשיו אתה מחליט זה אסור בשבת בעצם יש לנו כאן מחלוקת בין רבי שמעון לרבי יהודה לגבי מוקצה שמוכן לאדם האם הוא מוכן לבהמה גם כן איתמר הרל שכז סימן זה המוראים שפוסקים הלכה כמו רבי יהודה או כמו רבי שמעון אמר הו ההלכה כרבי יהודה ושמואל אמר הלכה כרבי שמעון ואף רב סבר הלכה כרבי יהודה מאיפה אני יודע מדקר ד זוזה מחצלות של ספינות זה היה כל מיני ברזנטים כאלה שהיו מיועדים לכסות בהם את הסחורה דרב עסר רב עסר לטלטל למה הוא סר לטלטל את זה כי הם מיועדים לתשמיש מסוים ולא הכנת אותם לתשמיש אחר בעצם בהקבלה למשנת הם מיועדים למשהו מסוים אתה לא יכול תוך כדי שבת לשנות אות לדבר אחר ואילו שמואל שרי אנחנו רואים ששמואל סובר כשיטת רבי שמעון ממשיכה הגמרא ואף ליוי שבע הלכה כי רבי יהודה כמו שאנחנו רואים מהמעשה צורת בדיקה של רב ליוי כיאה ליוי קיאה ומייתי טרפת לקמה ביום תוה שהיו מביאים לבדוק בשר שהו ספק טריפה ביום טוב היו מביאים לו את זה הוא לא היה מקבל את זה בבית לא אבחזי אלא כיתי וכלכלית רק שהוא יושב במקום האשפה ששם שליחים נבלות שאין מה לעשות איתם ולמה אמר דילמה לא מתקשר ואפילו לכלבים לא חזייה אם זה ראוי אם זה כשר תאכל לטלטל את זה נפלא זה אוכל אבל אם לא יהיה אסור לגעת בזה אני אאלץ להשאיר את זה כאן במקום ויהיה אסור לטלטל את זה כי אפילו לכלבים זה לא ראוי כמו שאומר רבי יהודה במשנתנו כיוון שזה לא היה ראוי מערב שבת בין השמשות של ערב שבת זה לא היה מיועד לכלבים ולכן אמר לוי אני לא אבדוק את זה בסלון אני לא אוכל להשאיר את זה שם עוד מוצאי שבת מוותר על התענוג עד מוצאי יום טוב לכן הוא בדק את זה דווקא על ההשפעה מכאן אנו רואים שהוא סובר כרבי יהודה ואילו שמואל אמר הלכה כרבי שמעון שמותר ואף זהיר סבה הלכה כרבי שמעון דתנן בהמה ש מ לא זינה ממקומה אל תיגע בה ותרגמה זהירי שלא בכל בהמה אלא דווקא בהמת קודשים בהמת קודשים שמתה היא אשורה בהנאה אסור אפילו לכלבים ובאמת אסור להזיזה אבל בחולין שהפרדה מבהמה רגילה מותר ככיוון שהיא ראוייה לכלבים כשיטת רבי שמעון ואמורה השלישי ואף רבי יוחנן אמר הלכה כרבי שמעון אם כ אם כן יש לנו את הסימן שהגמרא נתנה הרל שחז הרל זה אולה רב ולוי שהם סוברים כרבי יהודה ושחה זה שמואל זה אירי ורבי יוחנן הם סוברים שהלכה כרבי שמעון מחר נקשה ל רבי שמעון ונמשיך כן מסתם משנה וכדומה נמשיך באותה סוגיה רע קודם בוא נסכם דבר ראשון ראינו שלושה סיפורים שמואל ואבלט בזכות צדקה ניצל אין מזל לישראל רבי עקיבא בתו בזכות צדקה ניצלה אין מזל לישראל רבי נחמן בר יצחק היה אמור להיות הבן אדם הגנב הכי גדול בארץ והיה הבן אדם הכי צדיק בזכות כל מיני השתדלויות ובזכות כך שהוא התפלל אם כן אין מזל לישראל מחלוקת במשנה לגבי דלועים ולגבי נבלה אז כפי שאמרנו המחלוקת מה קורה אם זה לא מוכן בערב שבת בשביל כלבים אלא בשביל אדם וכדומה האם אני יכול לשנות את זה במהלך שבת רבי יהודה סובר שאסור ואותו דבר פוסקים ארל שזה אולה רב ולוי ולוי אנ רב אנחנו רואים את זה מהמחצית ולווי אנחנו רואים את זה מזה שהוא היה בודק את הספק נבלה ביום טוב דווקא ליד האשפה כי אחרת הוא לא יוכל לטלטלה והנו רבי שמעון מתיר וכך פסקו שמואל כמו שאנחנו רואים מהמחצית וכך פסק רבי יוחנן ונקש עליו מחר וכך פסק זעירי כפי שאנחנו רואים שכל מה שהוא לא התחיל לטלטל ביום טוב זה במת קודשים אבל בהמת חולין מותרת בהצלחה רבה ולהתראות מחר [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: