העמוד היומי מסכת שבת דף קנה עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת שבת דף קנה עמוד ב

[מוזיקה] דף קנ עמוד ב האמת היא שאני קצת צרוד הדיבור קצת קשה עליי אבל כמו שכל אחד מכיר את העצר הרע האישי שלו שלפני שהוא מתחיל איזה דבר טוב הוא מתיישב לו בלב ומתחיל חביר עליו בתירוצים למה זה לא ילך למה זה לא כל כך מוצלח היום למה ממחר זה יהיה הרבה יותר טוב בוא תדחה את זה קצת אפילו לפעמים הוא ינסה אותך בשעה שעתיים העיקר שתדחה את זה ואז הוא כבר יראה איך למוסס את זה וברגע שאתה מתגבר ומתחיל הכל נעלם הכל מתנדף הכל הרבה יותר קל כולי תקווה שזה יהיה גם כאן ובמהלך השיעור פשוט נשכח מהאירוע הזה מהיצר הרע שמנסה להפריע אז בואו נתחיל בסיעתא דשמיה דף קנה עמוד ב מוס זכל נפלא שרואים העמוד שלנו אנחנו רואים ש בהמה וחייה שנמצאים תחת חסותך ואתה אמור לדאוג להם לאוכל מותר לך ואף חובה עליך לאכיל בשבת בדיוק באיזה דרך מה מותר מה אסור אבל התפקיד שלך לתת להם אוכל בשבת ואילו בהמה חיה ועוף עלף שהם שלך אבל אם הם ניזונים מן ההפקר אם הם דואגים לעצמם בכל מיני דרכים כגון עופות יונים וכדומה שניזונים מכל הסביבה מהאשפה מההפקר אסור לך להכילם בשבת למה כי זה תרכה ייתרה בשביל מה שתרחם הם דואגים לעצמם וכאן מגיע הקבלה ומוסא השכל נפלא כלפינו בעולם הזה כשאדם יודע יש לו מודעות ברורה שהוא נשמח על הקדוש ברוך הוא הקדוש ברוך הוא הוא בעל הבית והוא יתן לו אוכל ופרנסה הקדוש ברוך הוא מביא את זה עד אליו אבל כשבן אדם אם מתבלבל וומר אני אקבן אני אחמ הוא לפעמים בטוח שלא בדיוק הוא סמוך על הקדוש ברוך הוא אלא הוא יכול להשיג מהעולם הוא מערבב הוא ישיג מבחוץ יש לו את המנהל יש לו קשרים עם הבוס יש הוא לפעמים מתבלבל הוא שוכח מיזן ומפרנס וכאן הוא בקבוצת סיכון מוגברת כאן הוא כבר צריך הרבה יותר רחמים כי הקדוש ברוך הוא אומנם ורחמיו על כל מעשיו אבל צריך שיהיה עיני יכול אליך יסברו לדעת מי האמיתי מי אזן ומפרנס על מי אנחנו סמוכים על מי אנחנו נסמכים ובמי אנחנו נתמכים השם יעזור שבאמת נדע ונזכה גם לראות בעין שפע בגשמיות ורוחניות אומרת הגמרא הקדושה ואנחנו מתחילים בדף קנ עמוד א' למטה תשמע היה לנו אתמול דיון למי שזוכר וכולנו זוכרים ברוך השם היה את שיטת רב יהודה ושיטת רב חיסדא קמ דומני סליחה רב הונה רב הונה הגיע ואמר תשמע כל דבר שהוא אוכל תתעסק בו כמה שיותר תיתן לה בהמה תפתח את זה שיהיה טרי שיהיה נעים יותר שיהיה אכיל יותר תשדרג ותפק אבל להפוך דבר לאוכל לדוגמה במשנה שלנו ראינו ענפי ארז שכרגע הם לא אוכל ורק אם תטפל בהם הם יהיו אוכל זה אסור אתמול טיפלנו בדעת רב אונה הקשו וברוך השם גם מצאנו תירוצים עכשיו אנחנו מדברים על דעת רב יהודה רב יהודה מגיע ואומר מה פתאום בדיוק להפך ברגע שזה אוכל אל תגע בו יש כבר לבהמה אוכל אין סיבה לטרוח אבל אם זה עדיין לא אוכל הבהמה צריכה לאכול בבקשה תעבוד כן בעצם לא אמר לנו את הסברה של רב אונה שהוא אומר אל תברא אל תוליד אל תייצר זה בעיה של נולד אל תעשה דבר שהוא לא אוכל אוכל אבל רב יהודה אומר בדיוק א בדיוק הפוך אומר מה פתאום באוכל אל תגע כי כבר יש לה אוכל דבר שהוא עדיין לא אוכל את זה תהפוך לאוכל זה מותר מביאה הגמרא שאלה על רב יהודה תשמה כתוב כך במשנה מחתכים את הדלועים לפני הבהמה ואת הנבלה לפני הכלבים יש לך דלת הענקית דלון תחתך אותם לפני הבהמה שתוכל לאכול אותם יש לך נבלה תחתך את זה לכלבים שיאכלו לאכול מה אליו משווה המשנה משוה הגמרא את שני הדברים של הברייתא את הנבלה ואת הדלת דלון דומי ד נבלה מה נבלה דרכיך נבלה כן בהמה שמתה נת נבלה הבשר שלה רך וראוי לאכילה לכלבים לבהמות אף גלויים דרכיך מדובר שהם ראויים למאכל מידי ובכל אופן אומרת המשנה מותר לך להתעסק בזה על מה אנחנו רואים מכאן תרכין וכלה ותיבת דרב יהודה זה אוכל ובכל אופן מותר לי לטרוח בשבילם באוכל לחתוך את זה להפוך את זה לאוכל יותר נעים יותר אכיל שיותר קל לאוכלו בדיוק כשיטת רב הונה ובניגוד לשיטת רב יהודה אונה הגמרא אמר לך רב יהודה לא ממש לא להפך תדמה באמת את שני הדברים ש של הבריתה של המשנה אבל בדיוק להפך נבלה דומיה ד דלון מה דלון ד השונה הירקות האלה הדלת היא על פי רוב קשה אף אף נבלה ד השונה מדובר בנבלה קשה וכבר נראה מה זה אומר נבלה קשה זאת אומרת שהיא לא ראוייה לאכילה אם לא תחתוך וזה לא נקרא להתעסק באוכל אז נקרא להפך אני עושה את זה כרגע אוכל כי תביא דלה את ענקית לבהמה אין לה איך להתמודד עם זה זה לא נקרא אוכל אתה חייב לחתוך ואז אתה הופך את זה לאוכל אותו דבר גם בנבלה ואיך היא משכחת לה איזה נבלה הי כל כך קשה שאם לא תחתוך אותה אי אפשר לאוכלה אומרת הגמרא בבשר פילה בשר פילים הוא מאוד מאוד קשה הכלבים לא יכולים לאכול אותו אם לא תחתוך להם את זה לחתיכות יותר קטנות ואז בעצם כמו שאומר רב יהודה אתה מתעסק בדבר שהוא אינו אוכל ועל ידי החיתוך אתה הופך אותו לאוכל אנמי הסבר נוסף בגוריה הזוטרה גורי כלבים קטנטנים שהם לא יכולים לאכול גם נבלה רגילה אלא אם כן תחתוך להם אותו ולכן אני מציר לך לחתוך כי שוב אתה לא מתעסק באוכל וגורם לו להיות יותר אכיל או יותר מפנק אלא כרגע אתה הופך אותו לאוכל ולכן מותר תשמ מביאה הגמרא שאלה נוספת על רב יהודה דתני רב חנן מנ הרדה מפרחי תבן ספסה ו מערבין מפוררים את התבן ואת השחת ומערבים אותם יחד בשביל הבהמה בשבת תבן ספסה תבן ושחת זה האוכל הקלאסי של הבהמות ואם כן אתה רואה שמתעסקים באוכל פה אתה לא הופך את זה לאוכל זה כבר היה קודם אוכל ובכל אופן מותר לך לשדרג את זה בשביל הבהמות קשה על רב יהודה אונה הגמרא תבן בטב נסריה גם כן מדובר בתבן רקוב הוא לא ראוי לאכילה אם לא פורר אותותו ואותו דבר אספסת באי זיטר בחמורים צעירים שמאוד קשה להם לאכול את השחת עד שתפור ושוב כשיטת רב יהודה מותר רק לקחת דבר שהוא כרגע לא אכיל ולהפוך אותו לאוכל ולא להפך באוכל אסור לטרוח אומרת המשנה הקדושה אן ובסין את הגמל פה מדברת המשנה על כל מיני סוגי האכלות של בעלי חיים אתם יודעים מי שיש לו תוכי יודע יש האכלת יד יש אחד שאוכל לבד אז כאן אנחנו נראה לדוגמה אין ובסין את הגמל אתה לא יכול לתת לגמל לאכול הרבה יותר הבת טן של הגמל לפעמים משמשת כמחסן אנחנו נראה במשנה בגמרא שהלשון מאביסים מלשון אבוס אני רוצה לצאת למדבר להליכה ארוכה אין לי מספיק אין לי מקום בדרך לעצור ולתת לו לאכול אני קודם הופך את הבטן שלו לאבוס וככה אני יוצא לדרך אסור לעשות זאת ולא דורסן דורסן זה קצת פחות מבוס זה עדיין להכיל אותו בעל כורחו אבל לא הבסה אל דריסה אנחנו נראה בדיוק בגמרא מה הגדר של כל דבר אבל מלטין להלעיט כן מותר ושוב נראה בגמרא מה זה אומר ממשיכה המשנה ואומרת ואין מאמירים את העגלים אבל מלטין זאת אומרת גם בעגלים המראה אסורה ואילו הלתה מותרת זה בעצם אותו רעיון בדיוק של גמל רק בשם אחר כמו שבגמר אני וסר לאבוס ומתיר להלעיט פה אני אוסר לאמרות להאמיר ומתיר להלעיט ומלקטים לתרנגולים לתרנגולים מותר לתת בעל כורחם ונראה בדיוק מדוע ובאיזו צורה ונותנים מים למורס מותר להרב מים במורס אבל לא גובלין לא לקבל את זה יחד כי זה חשש לישה ונדון בזה בהרחבה בגמרא ב בעזרת השם ודין נוסף הן נותנים מים לפני דבורים ולא לפני יונים ש בשובך למה כי לא מזונות עליך הם ניזונים בשדה בהשפעה בכל המקומות מסביב אין שום סיבה שתתן שתטרחי להם לאכול אבל נותנים לפני הבזים ותרנגולים ולפני יוני הרדס יוני הרדס זה יונים בייתיות יש אומרים שהם נקראים כך על שם מקומם יש אומרים שהם נקראים כך על שם המלך אורדוס אבל בכל אופן הם יונים שנמצאות בבית ולכן מזו נותן עליך ולכן מותר לתת להם מים ואוכל לאותם יונים ובזים ותרנגולים אומרת הגמרא הקדושה וכמו שאמרנו דבר ראשוני תתייחס למילה ובסין שואלת הגמרא מן ובסין בוא תתרגם לי תרגום סימולטני תרגום מילולי מה פירוש אן ובסין עמב יהודה אן אוסין לאבוס בתוך מא כמו שהסברנו לא הופכים את הבטן שלה למחסן לאבוס של תבואה שואלת הגמרא מאיקה כ הגבנה יש דבר כזה להכיל גמל כמות כל כך גדולה של תבואה עד שאתה מגדיר את זה כבוס עונה הגמרא אנו כדי אמר רבי ירמיה מדפתי לדידי חז אליהו תיה אני עצמי ראיתי סוחר ערבי דחלה קורע הוא הכיל את הגמל שלו קור של מאכל גמלים קור של שעורים קור של מספור זה כמות עצומה שאין לנו בכלל מושג והעין הקור ועוד הטעין עליו קור נוסף זאת אומרת אנחנו רואים כאן שיש את הדבר הזה יש את המושג ואת זה אסור לעשות בשבת אין מעמיר ראינו לגבי הגלים אין מעמיר אבל מל עיטין שואלת הגמרא מה ההבדל ביניהם איזו היא אמרה ואיזו היא לתה נחלקו בזה המוראים המרב יהודה המראה פירושו למקום שאינה יכולה להחזיר שאתה מכניס לה לגרון ממש באל כורחה למקום שהיא גם לא יכולה להוציא לאחר שתעזוב את היד אחרי שתניח לה את זה בתוך הגרון היא כבר לא יכולה להוציא אלא לבלוע זה אסור לעשות בשבת אבל עלתה מדובר למקום שיכולה להחזיר ועלתה מותרת בשבת אמנם זה בעל כורך אבל כשאתה מכניס את זה אחרי שאתה מוציא את היד זה במקום שהיא יכולה להחזיר ו ולא חייבת לבלוע ולכן מותר בשבת רב חיסדא חולק ואומר אידי ואידי למקום שאינה יכולה להחזיר המראה בכלי ועשור ועלטה זה ביד ומותר זאת אומרת אומר חיסדא מותר לשים גם במקום שאינה יכולה להחזיר אבל רק ביד ואסור לשים גם במקום שכן יכולה להחזיר בכף זאת אומרת כל מה שאני מתיר זה דווקא ביד מביאה הגמרא שאלה על רב יהודה מתיב רב יוסף כתוב כך בברייתא מעל קטין לתרנגולים ואין צריך לומר שמלכת שימו לב אני עדיין לא יודע מה זה לקטין מה זה מלקטי אבל כבר מהניסוח אני יודע ש מלקטי זה פעולה אגרסיבית תקיפה יותר כי אתה אומר לי שזה מותר וברור שמלכת מותר כנראה שמלכת זה דבר עדין יותר ש אפילו זאת אומרת שלא צריך לומר שהוא מותר ושימו לב להמשך הדין ואין מלקטי ליוני שבח ולי וני עליה ואין צריך לומר שאיין לקטין אז את הדין כבר יש לנו עכשיו ניכנס להגדרות שואלת הגמרא מה עם לקטין ומה עם לקטין בוא תסביר לי את ההגדרות אי לימה אם תרצה לומר לי שמל קיטין פירושו ד ספילי בידיים שהוא מכניס לתוך פיב זאת אומרת מכריח אותו אבל בידיים ואם כך מלקטי שזה שלב עדין יותר דשדי וקמו שהוא סך הכל משליך את האוכל לפניהם אומרת הגמרא לא ייתכן למה בוא נמשיך בבריתה מכלל מזהן יבין דיוני שבח ויוני עליה שכתוב שאפילו אין מלכיתים להם משד מהונה מילא אפילו לא לזרוק לפניהם לא ייתכן סך הכל נכון שהם ניזונים גם ממקומות אחרים אבל לא ייתכן שתאסור עליה אפילו את הפעולה הפשוטה של לזרוק להם אוכל אין כאן שום תרכה מיוחדת בשבת אין סיבה שיהיה אסור אל עליו אומרת הגמרא חייבים לעלות בעצם ללחוץ על הגז לעלות רמה אל עליו כנראה שמלכת העדין זה להכניס בידיים אבל למקום שאינה יכולה להחזיר ומלכת פירושו למקום מקום שיכולה להחזיר ואם כן כתוב במפורש שמלכת לתרנגולים מותר להכניס להם אפילו למקום שאינם יכולים להחזיר זו פעולה מותרת מה שמותר בתרנגולים מותר גם בעגלים כנראה מה שכתוב מלטין את העגלים מותר לתת להם זאת אומרת מותר כמו שבתרגום מותר לתת למקום שאי אפשר להחזיר גם לאותם עגלים מותר לתת למקום שאי אפשר להחזיר ואילו המראה שהמשנה סרה כנראה שהמראה פירושו בכלי מכלל ד המראה בכלי וזה מה שעשו יוב תד רב יהודה רב יהודה אמר שאני בח מסתכל על כף וכלי אני רק מסתכל עלי ה יכולה להחזיר או לא יכולה להחזיר כאן אתה רואה במפורש שמותר למקום שאינה יכולה להחזיר ורק בכלי זה מה שעשו אונה הגמרא פשוט מאוד אמר לך רב יהודה לעולם לקטין ספילי בידיים ומל קטין פירושו דשדי להו קמו כמו שהבנת בהתחלה כן לך על הגרסה העדינה יותר מה שכתוב מעל קטין שזה אגרסיבי בסך הכל בידיים מה שכתוב מלכיתים פירושו רק לזרוק אוכל לפניהם אה אם ככה היה קשה לנו דקשי עלי אם כך יוני שבח ויונה עליה למיש דקמ הונה מלאו מה יוני שבח ויוני עליה אפילו יהיה אסור לי לזרוק לפניהם אוכל התשובה היא כן יהיה אסור לך אנה מזונות עליך התרנגולים שנמצאים בבית הבהמות שנמצאות בבית וסומכים עליך תפקידך לזון אותם ולכן יהיה מותר לך אפילו לתת להם לתוך הפה בידיים אבל אנה היוני שבח ויוני עליה אין מזונות עליך יש להם בשדות יש להם במצבורי אשפה הם לא צריכים אותך ולכן אסור לך אפילו לזרוק לפניהם כד תניה נותנים מזונות לפני כלב ו והן נותנים מזונות לפני חזיר ולמה ומה ההפרש שיש בין זה לזה זה מזונותיו עליך וזה מזונותיו עליך ולכן כיוון שהכלב גדל אצלך באופן כמובן שמותר לגדל כלב שהוא אינו כלב רע או שהוא משלשלת וכדומה מזו נותן עליך ולכן תזו אותו בשבת ואילו חזיר אסור לאדם שיגדל חזיר בתוך ביתו ולכן גם אם אדם מגדל עדיין זה נחשב אין מ מזונותיו עליך לכן גם הגמרא תפסה כזה דוגמה של חזיר שאף אחד לא גדל הוא כנראה של הבקר וכדומה ולכן אסור אפילו לא להניח לפניו מזונות בשבת אמר רבשי מתנית נ מדיקה גם מהמשנה שלנו אפשר לדייק באמת כמו שאומר רבי יהודה כמו שכתוב בסעיף ה הם נותנים מים לפני דבורים ולא לפני יולים ש בשובך אבל נותנים לפני הבזים ולפני תרנגולים ולפני יוני הדסי מה הי טעמה למה להם נותנים ולהם לא לאו משום דען מזונות עליך ואן אין מזונותיו עליך ואם כן אנחנו רואים שוב את הרעיון הזה שמגיע ומחדש לנו רב יהודה שדווקא מה שז עליך מותר לך לתת לפניהם ואילו אלו שאין מזונם עליך כי הם ניזונים בשדות וכדומה אפילו להניח לפניהם אסור דוכה הגמרא ואומר את הדין של רב יהודה נפלא יתכן שהוא גם נכון אבל ראה מהמשנה שלנו אין שים לב לניסוח התנה אומר אין נותנים מים לפני דבורים וכדומה ולעמך מייר ימיה לפי מה שאתה אומר לפי הדין של רבי יהודה לאו דווקא מים אפילו חיט וסר נמי לא גם אסור לפזר לפניהם אלא חייב להיות שאתה נקן לא מתייחס לדין הזה שני מ דשי בגמה מים באמת יש להם בכל מקום לכן אני אומר אל תיתן להם זה תרכה מיותרת אבל לפזר לפניהם חיטים שעורים אוכל וכדומה התנא של משנתנו מתיר בשונה מידעת רבי יהודה שאומר שברגע שאין מזונותיהם עליך אסור כלום לתת לפניהם לכן לא חייב להיות לא בהכרח שהמשנה שלנו נותנת ראיה לדבריו של רב יהודה אומרים המפרשים עדיין חזיר שראיינו למעלה הוא אסור לתת לו מזונות גם לפי התנא של המשנה או כיוון שאסור לגדלו או כיוון שמזונותיו מצויים בשפע כי הוא נובר בהשפעה תמיד יש לו אוכל ולכן זה כמו מים שבאמת מצויים תמיד ואסור לתת לו אוכל כלל ממשיכה הגמרא ומביאה כמה דברים מעניינים מאוד לגבי מה שדיברנו דיברנו על כלב דיברנו על חזיר דרש רב יונה הפתחה דבי נשיא עמד על פתח בית הנשיא ודרש מה דכתיב יודע צדיק דין דלים יודע הצדיק זה כינוי לקדוש ברוך הוא דין דלים את האומללים יודע הקדוש ברוך הוא בכלב שמזונותיו מועטים אדם לא נותן הרבה אוכל לכלב לכן לפי כך שואה אכילתו במאיו שלושה ימים לוקח הרבה זמן לאוכל עד שיתעכל שלושה ימים כדי שלא י אב כדתנן כתוב לגבי טומא כמה תשה אכילתו במאה ויהיה תמת שם מדובר לגבי כלב שאכל כזית בשר מן המת כזית בשר מן המת מטמא אבי אבות הטמא זה טומא חמורה כמובן כל עוד והבשר הזה בתוך מאי הכלב הוא לא מטמא כי זה טומא בלואה בתוך בעל חי אין בזה בעיה הבעיה מתחילה ם הכלב מת אם הכלב מת אז הבשר שבתוך מאיו השאלה אם אני מחשיב אותו כמאכל והוא לא מטמא או שאני מחשיב אותו עדיין כ כזית בשר מן המת והוא מטמא אומרת שם המשנה כמה זמן באמת תשאה אכילתו במאה ויהיה טמא בכלב שלושה ימים מעת לעת הרואה שזמני כולו הוא שלושה ימים ואילו בעופות ובדגים העיכול שלהם הוא מאוד מהר כדי שתיפול אהו ותשרף אותו אוכל ייפול לאש הזמן שייקח לו להישרף זה הזמן שלוקח לעופות ולדגים להקל את האוכל ולאחר מכן זה כבר נחשב מעוקל ולא מטמא אנחנו רואים מכאן שזמן קולו של כלב הוא שלושה ימים וזה נעשה לטובתו כדי שלא ירעב אמר רב אמנונה שמ מינה אורך ארה למיש אומצא לכלבה יש אתה רואה כלב אפ אילו שהוא לא שלך אפילו שהוא של אפקל צלח לו זרוק לו חתיכת בשר כי אנחנו רואים מכאן שאנשים לא מרחמים על כלבים ולא נותנים להם אוכל וכמה כמה לתת לו אמר רב מרי משך ודני תן לו קצת כזה בגודל של אוזן של כלב ואל תשכח וחוט רע בטרי אחרי זה תקה אותו במקל כי אחרת הוא תרגל שאצלך מקבלים רק פינוקים הוא לא יגמור לרדוף אחריך אנה מילה בדברה יותר מזה כל זה רק בשדה אבל במטה לא דעתה למסר בשדה אתה נמצא פעם ב אתה רואה כלב תן לו אבל בעיר אם אתה רואה כלב ונותן לו שוב הוא ילך אחריך הוא לא יעזוב אותך הוא יגרר אחריך כל הזמן עד שתביא לו עוד ועוד ולכן אל תיתן לו אמר הפאפא דאניה מכלבה אין אני יותר מכלב שעליו אנשים לא נותנים לו לאכול כמו שראיינו אנשים לא חסים לא מרחמים עליו ולא נותנים לו לאכול ול דעתר מחזירה אין בעל חי עשיר יותר מחזיר שגם דואגים לו נותנים לו וגם כפי שראיינו מזונותיו מצויים לו בכל מקום הוא נובר בהשפעה הוא אוכל דברים מאוסים ולכן איין אשיר ממנו הוא תמיד שבע אנחנו חוזרים למשנה תניה כבת דרב יהודה בעצם ראינו מחלוקת האם העניין זה מקום שיכולה להחזיר או אין יכולה להחזיר או האם העניין בכלי או ביד פה אנחנו רואים רה לרב יהודה שאומר שהחילונים את פיה הוא בעצם מכניס איזשהו אתתקן לתוך הפה שהיא לא תוכל לסגור את הפה ומאכילה כרשינין ומים בבת אחת ואז על ידי זה היא פשוט לא יכולה להחזיר את זה המים והקרש נכנסים יחד וגם שתה עוזב גם כשאתה כבר היד שלך יוצאת מהפה שלה אין לה ברירה אלא לבלוע אלא להכניס את זה לתוך מאה ואילו עלטה זה רגוע יותר מאכילה מאומד ומשקה מאומד ונותנים כר שינים בפני עצמם ומים בפני עצמן וזה החילוק כמו שאנחנו רואים כמו שרב יהודה אמר זה החילוק ב בין הלתה בין הלתה להמראה ראינו במשנה מעל קטין התרנגולים נותנים מים למורן אבל לא גובלין אסור לגב את המאוס אמר הבי אמרית כמי דמר כמי דמר על פי רוב זה רבה אומרים המפרשים זה רבי יוסף מתניתין מני מי זה המשנה שפה אנחנו רואים שבעצם במשנה אנחנו רואים שמותר לתת מים למסן מי זה התנא הזה אמר לי רבי יוסף רבי יהודה הוד תניה לגבי הלכות שבת כתוב כך אחד נותן את הקמח ואחד נותן לתוכו מים אומר תנ קם האחרון חייב בעצם בעיה של לישה ללוש בשבת האחרון חייב כי רק שהוא נתן את המים אז התחיל להתערב יחד וזה הבעייה זה דברי רבי רבי יוסי בר יהודה אומר אינו חייב עד שגבל אף אחד מהם לא הראשון ולא השני עד שייגבה כנראה הוא זה שאומרת משנתנו שמותר לשים ביחד את המסן ואת המים הו בלבד שלא גבל אומרת הגמרא ממש לא חייב להיות דיל מעד כאן לא קמה אבי יוסי ואבי יהודה אתם אלא קמח דבר גיבול באמת זה נהייה ככה בצק על ידי שאתה מערבב אבל מוסן דלו בר גבולו אפילו רבי יוסיף בר יהודה מודה הרי לא הולך להיות כאן באמת עיסה כל הרעיון זה לשים את המרסן והמים ביחד ייתכן שהוא אומר נתינת המים לתוך המרסן בלי רבוב זה כבר נחשב לגיבוב אז מי אמר אז עדיין לא חייב להיות שם ששנה שלנו זה רבי יוסף ברבי יהודה יכול להיות שלגבי קמח ומים הוא יגיד כל עוד ואתה לא מערבב זה עדיין לא נחשב כמגבלה ואתה לא מתחייב ואילו במסן שלא צריך הוא לא ברבר גיבול הוא לא עד כדי כך הופך לעיסה ובצק הוא יאמר שכבר נתינת המים אסורה אומרת הגמרא ממש לא לא סלק דתך תניה באדיה כתוב במפורש בברייתא הן נותנים מים למורס דברי רבי רבי יוסף רבי יהודה אומר נותנים מים למסן ואם כן אנחנו רואים שבאמת זה אותה מחלוקת במדויק ואותו רבי ששמה עוסר ששמה מחייב בנתינת המים גם לגבי מורסן הוא עסר לתת את המים לתוכו בשבת ואילו רבי יוסי ברבי יהודה ששם אומר שכל עוד ואתה לא מערבב לא נחשב כ גיבול אומר את זה גם כן לגבי מורסן מחר נמשיך בעזרת השם ונרחיב בדיני גיבול בשבת נגיע למספר דעות מספר שיטות ופתרונות גם כן בואו נסכם מה ראינו היום שתי שאלות על רב יהודה שראיינו אתמול שהוא סובר שלא מתעסקים באוכל ובשתי הוא ענה בעצם שלא מדובר באוכל אלא להשוות את זה עכשיו לאוכל כמו שראינו ש הנבלה זה כמו ה זה כמו הדלת שהיא קשה ומדובר או בבשר פילים או בגורי כלבים קטנים ואותו דבר לגבי תבן ושחת הוא אמר שמדובר ברקוב וכן בחמורים צעירים שלא יכולים לאכול אם לא תטפל בזה ראנו ראינו במשנה אין ובסין את הגמל פירושו ראינו לא לעשות אותו כאבו כמו שראינו אותו אחד שהכיל את הגמל קור דבר מאוד מוגזם דבר מאוד נפלא עכשיו ראינו ככה יש המראה שאסורה ויש הלעטה שמותרת קנה לגבי תרנגולים וכדומה כבר נטפל בזה בואו נסגור את העניין הסופי ש בהמות שנמצאות שחיות שעופר שאיין מזונות עליך אומר אבי יהודה אסור לך להכיל אותם כלל אפילו לפזר לפניהם זו שיטת רב יהודה אין ראייה לכך מהמשנה שלנו כיוון שכפי שאמרנו כתוב רק מים שזה דבר מאוד מצוי אבל לא כתוב לגבי חיטים ושעורים מה נחשב אמרה מה נחשב לתה היה לנו מחלוקת היה לנו את שיטת רבי יהודה שאומר תלוי אם היא יכולה להחזיר או לא היה לנו את השטה השנייה שאמרה תלוי אם בכף או בכלי דבר ראשון ניסינו להביא ראייה מזה שכתוב מלקטים ומלקטים לגבי תרנג ולים וכנראה כמו שהבנו שמה הרעיון הוא מקום יכולה להחזיר או לא ושניהם מותרים וכל הבעייה זה רק בכף רב יהודה הסתדר גם כן ואמר שמלכת ומלקטים פירושו בידיים ולהניח לפניהם ואילו לחיות ועופות שאין מזונות הם עליך אשור אפילו להניח לפניהם וכמו שאמרנו לא חייב להיות שיש ראייה מהמשנה בוא נעקוב שנייה את האגד אתה ונגיע לסוף ששם ראינו גם לגבי גיבול המאורס שזה שיטת רבי יוסי ברבי יהודה ואל תאמר לי שיש הבדל בין זה לקמח ומים כי זה בר גיבול ולא בר גיבול כי ראינו את המחלוקת הזו במפורש בברייתא דבר נוסף ראינו שאכילת של כלב שואה במאו שלושה ימים הקדוש ברוך הוא ריחם עליו לכן עשה את זה וראינו שזה גם נפק מינ מאוד חשובה לגבי תומא אם הוא בל זית מן המת עד מתי זמן הי כולו וראינו שבה ודג שעוף ודג זה מאוד מהר כדי שתיפול עהו תשרף אורח חרה למש דה אומצה לכלבה אבל תן לו מכה ובעיר אל תעשה את זה בכלל כי הוא יבוא ללכת ולהגר אחריך אין יותר ני מכלב הן יותר עשיר מחזיר וראינו גם תניה כבתי דרב יהודה זה כל העמוד שלנו מקווה שיצאנו ברורים בסיעת ה בהצל רה להראות מחר [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: