העמוד היומי מסכת שבת דף קנה עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת שבת דף קנה עמוד א

[מוזיקה] שבץ דף קנה עמוד א' נתחיל בקנד עמוד ב בשורה האחרונה ראינו שרבי מתיר להשתמש בבעלי חיים מן הדודי כל האיסור להשתמש בבעל חי עצמו להרכב עליו להשתמש על גביו אבל מן הצד אין איסור הביה לא הניח אלי בכך והביה רצה לומר ש גם כשרצינו לומר שמחלוקת סטנים אמר הביי לכול מצדו דין אסורי כל המחלוקת היא האם צדדי צדדין מותרים או אסורים וכמו שם אנחנו אומרים לגבי בעלי חיים הוא הדין לגבי האיסור להשתמש בעצים לדבר שמחובר לארץ שאסרו שמע תלו שאסור להשתמש באילנות אז ממילא גם כן אם צדדין מותרין אז בצידי האילן מותר ואם צדדי צדדין מותרים אז רק בצדדי צדדין של האילן יהיה מותר רוב לא רעה לחלק בין צדדי צדדין לצדדין אלא אומר ובה אם מותר תמיד מותר ואם צדדין אסורין אז גם צדדי צדדין אסורים שואלת הגמור איס רב משרשי לרובה שואל רב משרשי ל שיטס רובה שלא רואה לחלק בין צדו דין לצדו צדו דין נצ יתד באילן ותלה בכלכלה יש דין שאדם שרוצה ללכת יותר מ-2000 אמה מחוץ לעיר הוא צריך להניח שביטה להניח ח עירוב תחומים הוא מניח דבר מאכל לאחר 2000 אמה ובזה הוא קונה שביטה לאחר 2000 אמה וממילא נותנים לו ללכת מהדבר מאכל עוד 2000 אמה לכיוון שהוא צריך אבל הדבר מאכל הזה צריך שהוא יהיה ראוי למאכל זאת אומרת ברשות שהוא נמצא אם המקום שהוא קנה את השביתה נמצא ברשות ורבים ושם הוא הניח את דבר המאכל אין בעיה הוא יכול לאכול את זה כשהוא מגיע ל2000 ממה ולכן זה נחשב ש טוסו אבל אם זה נמצא סוס היכי והוא נמצא האדם עצמו ברשו ורבים אז זה לא רשו שוא יכול לאכול במקום שהוא נמצא ממילא הדבר מאכל הזה לא נחשב ראוי למאכל כשהוא יגיע לשם ולכן זה לא מועיל לו שהוא קנה שביטה כתוב נעץ יתד באילן וטלה בכלכלה הוא שם איזשהו יתד מסמר באילן והוא טלה סל על גבי היתד ובתוך הסל יש את המאכל שהוא רוצה לקנות איתו שביטה אחרי 2000 אמה למעלה מער טפחים אין עירובו עירוב למטה מעשר טפחים עירובו עירוב אם היתד הסל נמצא למטה מע טפחים אז זה נחשב שהמאכל נמצא ברשו ורבים ולמה כיוון שכאשר הסל נמצא למעלה מעשר טפחים אז אני מחשיב את הסל שהוא רחב ארבעות פוחים לרשות יוחי כרשות יוכי צריך שיהיה רחב ארבעות פוחים עם מחיצות של סורו במחיצות יש דין שאומרים גוד איס מחיצת גם אם המחיצות הם לא בפועל בגובה של 10 אבל יש דין הלא כלמ ש מסינה שמסתכלים כאילו המחיצות של הסל יורדות עד למטה השאלה כמה מרווח יש לו עד למטה אם הסל למעלה מהשר אז יש מקום להוריד את המחיצות כביכול להסתכל עליהם שהם יורדות למטה עשרה ואז אני דן את הסל כר שוס יוכין וממילא כשההוא קונה שביטה ברשות סרבים אז דבר המאכל לא נמצא ברשות יחד איתו אבל אם הסל נמצא למטה מסורות פוחים אז ממילא זה לא נחשב לרש סחל לכן אז הוא קונה ערובות אומרת הגמ אותם מד נעץ יתת באילן או לא נעץ אפילו למטה מעשרה טפחים אין עירוב עירוב נשים לב שמדובר שמה דווקא בכט יםצ שהוא נועץ יתד ועל היתד הוא שם את הסל למה לא באילן עצמו אומרת הגמורה לכאורה אם הוא לא היה נועץ יתד אלא היה תולה את זה באילן עצמו אפילו למטה מעשרה תכים אין עירוב העירוב גם במקרה שאי אפשר לתת לסל הדין של רשו סוכית כיוון שנמצא למטה מהעשרה גם לא היינו אומרים ששבתו סוי שביס כיוון שהוא לא יכול לקחת את האוכל מהאין ולאכול את זה ולמה כיוון שזה נחשב שהוא משתמש באילן ברגע שהוא מוציא דבר שתפוס על האילן ואתס בצדו דין וקשור בציד צדדין הרי כשההוא טולה את הסל על האילן זה נחשב צידי האילן וכשהוא טולה ואז אנחנו אומרים שזה אסור ככה אנחנו מדייקים ואם כן בכל אופן כשהוא טולה את זה על יתד שעל האילן שזה ציד צדו התד נחש צדדי האילן והסל שעלה ה נחשב לצידי צדדים שם אנחנו אומרים שאם זה למטה סור אין לזה בעיה של רש סוכית זה רשות אחרת מצד עצם זה שזה מונח על האילן אין איסור כיוון שה יכול לקחת את דבר מאכל מהסל זאת אומרת הנה יש לנו תנה שעושר בצדדי ומתיר בציד צדדי אומר ר פופה אוכ בקלקול דחוק הקינן די ד רוב ק לאלן וקו משמש בילן גופ יש פה בעיה אחרת הס עצמו מדובר בסל מאוד מצומצם וממילא הפתח שלו מצומצם כשהוא יבוא להוציא דבר המאכל מתוך הסל האילן מתנדנד וממילא אם האילן זז על ידי זה שהוא נוטל משמה אז גם אם זה ציד צ דודן תמיד אני אוסר את זה וזה הסיבה שאנחנו אוסרים באמת התנ הזה סובר שצדו דין מוטורין וגם צידי צדו דין מוטורין והסיבה לכך שהוא סובר שאם זה היה מונח על האילן זה היה אסור מצד שזה מנדנד את האילן ולכן ב באופן שהוא מנדנד את האילן ודאי שזה אסור לכול הלמה ולכן זה הסיבה לאסור את זה אבל לא בגלל שהוא סובר שצדו דין אסורי ואלכס אומרת הגמורה את דודין אסורין ציד צדדין מורין לוי כמו שהב רצה לומר שיש לחלק כן בין צדדין לציד דודין אומר רבשי אד ודין אסורי אומר רבשי הלוך אלי מיס נלמד מכך אחרי שאנחנו אומרים שאסור להשתמש בצדדים של בעלי חיים צדדין של אילנות א דרג ד מדלה מדרגות סולם שעולות לבית השומר למקום שהוא בנה איזשהו ביטן לשומר לצפות על השדה שלו לינ חיני שדיק שלא יניח את הסולם על הדקל שסמוך לביתן ד לו דודין כיוון שאז הסולם בעצם נשאר על הדקל עצמו אז כל הולם מקבל דין של צידי האילן אלא לנח הגב זה לבר מדיקל שייעשה איזשהו יתדות דקל והסולם יהיה מונח מושן על היתדות ואז מ ציד דודן כיוון שזה לא מונח לא נשען בדקן עצמו אלא ביתדות שיוצאות מהדקה וכי סוליק ללי נחקר הגבה זה אלא ליד נחנ גם כשהוא יוצא מהבטן ורוצה לרדת בסולם אז שלא יניח את רגלו הגבה זה דהיינו ל אומר רשי שלא יניח את שלא יניח נחי אגבה זה אלא לנכי הגבה זה לבר מדיקלי שלא יניח את הרגל שלו תקה ראש הסולם הדקלה לא יסמוך ראש הסולם לצד דקל דכי סולג משתמש בדודים אלא לינ ח גבו זה לב מדיק תקה יתת בצידי האילן וכי סוליק וכאשר הוא עולה על הסולם והוא בא לעלות לד לביתן שלא יניח את רגלו על היתדות עצמם שמחוברות לדקל ככיוון שהית אדות נחשבות לצדדים אסור לו להשתמש בצידי האילן לא לי נחקר ההגבה זה אללית נח קונין שיניח את רגלו רק על שליוות הסולם ואז ידלג לביתן אבל לא יניח על דות כין שידות עצמם הם אסורות רק על השליות של הסום שזה נחשב לצידי צדדים אומרת המשנה וכעת אנחנו עוברים לדברי מאכל לבהמה מה מותר להכין בשביל להקל על הבהמה ומה אסור מתירים קיי אמיר לפני בהמה דיינו היה לו חבילות של אמיר של תבואה קשין של שיבולים שהיו עודים אותם והוא רוצה להתיר את החבלים שלהם כדי שיהיה נוח לבהמה לאכול אותה מותר ומפספסים את העקיפים מותר גם לפזר את הקיפי לפני הבהמה אבל לא את הזיין הגמרא תבאר מה הסבורה בכל דבר אין מרסקי אסור לחתוך לא את השחת ולא את הרובין לפני בהמה בין דקה ובין גסה בין לפני בהמה דקה בין גסה רבי יהוד מטי ב חרובין לדקה ונראה בגמרא את כל המשנה לפירוש אומר רבונה איןן פקיעין איןן כיפין כשהשנה דיברה על פקעי אמיר ועל כיפין הכוונה לאותו דבר שניהם מדברים על חבילות של קשין של תבועה רק פקין טריי פקין היו מחוברים עם שני חבלים בשני הקצוות של החבילה ויפין קלוסה בקפן יש חבן נוסף באמצע החבילה אבל זירן דרזה זירן הכוונה לענפים של אילן של ארז שזה אנחנו אומרים שהדין יהיה שונה אז המשנה אמרה שמותר להתיר ולפספס פקיעין ויפין אבל זרין אסור וכי קומה מתירים פקעי אמיר לפני בהמה ומפספסים פקעי אמיר זה אמרנו חבילות של קש מותר להתיר את החבלים וגם לפזר אותם והוא הדין לכיפי וגם בקפן מותר לפזר כל שכן שמותר להתיר אבל לא את הירן אבל ענפים ענפים של ארז שהוא רוצה להביא לבהמה לאכילה לא לפספס ולא להתיר אסור להתיר את החבלים שלהם ואסור גם לפזר אותם אומר רב חסדה מתמ דרב הונה מה הסברה למה רב הונה מבאר כך מה הטעם שזה יהיה אסור וזה יהיה מותר כסו למיתר בוכ רכינ לשבו וכל למשנ הכלל במאכלי בהמה הם שהתורה ה שחל התירו לדבר שהוא דבר מאכל ראוי למאכל בהמה אז התירו לטרוח באוכל ולעשות לה את זה שזהה יותר ראוי ולכן חבילות כש שזה ראוי למאכל רק אתה רוצה להקל מעליה אז אתה מעדיף להתיר את החבלים שיהיה לה את זה פתוח או אתה מעדיף לפזר את זה לפניה שיהיה פתוח זה בסדר אבל לשבוי אוכל השביל לקחת דבר שהוא לא ראוי לאכילה ולהשוות את זה לאכילה לשבוי אוכ זה כבר תרכ שלא התירו ולכן בענפי ארז שהם קשים יותר שמה אתה רוצה לבוא ו להתיר את זה ועל ידי ההתרה או על ידי הפיזור זה בכלל נהיה ראוי לאכילה לפני זה לא ראוי לאכילה זה לא מתירים משום טרכ בשבס רביד אמר אין אן פקיעין אין אן זרין רבי הוד מבאר אחרת את המשנה הוא סובר שפיאן וזיין זה חוזר על אותו דבר זה חוזר על חבילות קש פקין טרי זרין טלוס פקין זה מחובר בשני חבלים בראש החבילה אחד בראש אחד בקצה זרין יש עו עוד חבל שקושר אותו באמצעו כיפין דרזה כיפין מדובר על ענפים של ארז ואחי קומה מתיירים תקיאי אמיר לפני בהמה אבל פספוס אלוי מותר להתיר את החבלים של חבילות של אמיר אבל לפספס לפזר את זה זה לא התירו ויפין פספוס מפספס את הקיפי מותר גם לפספס מה זה כיפין זה ענפים של ארז פה יהיה מותר גם להתיר אותם וגם לפזר אותם אבל לא הזיין שזה בעצם אמרנו כמו הקין זה שמה אסור לפספס אלא להתיר כפי שראינו לגבי פפקין את החבלים אתה יכול להתיר אבל אסור לך לפזר אומר רוב מתמד רב יודה ולמה רב יודה מסביר כך את המשנה כוסבה שווך ל משונן מרבו לא תרכין הוא סובר שהתנה של המשנה אוחז שמותר לעשות דבר שהוא לא ראוי למאכל להשוות אותו למאכל זה לא טך שלא יצרך אבל דבר ש כבר הבהמה יכולה לאכול את זה במצב הזה רק אתה רוצה לבוא ולהקל מעליה בשביל זה שאתה תבוא ותרח בשבת זה לא התירו מטרח באוך ללא יתר חינן לכן לגבי פקיעין וזיין אנחנו אומרים אתה יכול להסתדר הבהמה יכולה להסתדר בלי בלי שנפז אותה אז מתיירים רק להתיר אבל לגבי ארז שאם לא תפזר את זה זה לא יהיה לא יהיה אפשרות לבהמה לאכול אותה שמה התירו גם לפספס את הכיפיים ולפזר אותם תנן כתוב במשנה אין מרסקים את השחת ואת החרובים לפני בהמה בין דקה ובין גסה המשנה שלנו בהמשך מביאה שלחתול שחת חרובין אסור לפני בהמה בין דקה וובין גסה מה אליו חובין דומי ד שחד מה שחד דרכיך אף חובין דרכיך שחד בדרך כלל זה תבואה שלא הגיעה לשליש גדולה היא ודאי רכה אז לכאורה חרובין ושחת אתה משווה אותם אז גם חרובין מדובר בכאלו שהם רכים וראויים למאכל בהמה על מלא תרכין באוכל ועל זה המשנה אומרת שאסור געת בהם אסור לחתוך אותם כיוון שאתה טורח באוכל שהוא ראוי גם ככה לבהמה היא יכולה לאכול זה רך אתה רוצה לבוא ולעשות את זה יותר נוח שיהיה חתוך לחתיכות זה לא התירו היד רב הונה שהוא סובר שהתירו לטרוח כדי להקל על הבהמה גם בדבר שראוי לאכילה אומר לו חרבון אלוי שחזו מד חרובין אני מדייק להפך מדובר ששניהם קשיים מה חרובין ד הקושי חרובין בדרך כלל הם קשים אף שחת מדובר ב שחת שהיא קשה לבהמה לאכילה איך היא משכחת לו איך שייך שיהיה שחת שקשה לבהמה לאכילה בילי זוטרי מדובר בעירים חמורים צעירים מאוד וקשה להם לאכול שחת בשבילהם זה קשה זה כמו חרובין קשים ופה על זה אנחנו אומרים אל תיגע בזה כיוון שזה כבר לשבוי אוכלה את זה חזל לא התירו לבוא ולקחת דבר שלא ראוי למאכל בהמה ולהכשיר את זה לאכילה זה לא התירו כך רבונה יבאר את המשנה לפי שיטוס תושמע רבי יהוד מתיר בחורן לדקה לדקה אן לגס רבי יוד בהמשך המשנה סובר שמותר להתיר את החורין לדקה אתה נק מוסר גם לדקה אני לדקה מירין שנן לכ אם אתה אומר שתק לגבי פקין סובר את הכלל כמו רב וד שמותר מותר להשוות דבר מאכל לעשות אות ר אלה אבל אסור לטרוח בדבר שכבר ראוי לאכילה לעשות אותו יותר ראוי לאכילה אז אני יכול להבין שבא רבי יהודה ואומר חובין לבהמה דכה שקשה לה לאכול החרובים לא ראויים לה לאכילה וממילא היא לא יכולה להסתדר אם לא תעשה לה אם לא תחתוך לה את זה בא רבי וד ומר אתה יכול לחתוך לדקה כיוון ששוות אוכל אפשר זה מסתדר אם נאמר כרב יודה אלו מסק שושבינה אבל אם אתה אומר כמו רב הונה שבעצם תנ קמה אומר ששוות אוכל אסור מטרח באוכל רכינ לטרוח באוכל ולהכשיר את זה עוד יותר דבר שכבר ראוי לאכילה זה מותר רבי יהודה דמת חרובין לדקה כל שכן לגסה בא רבי יהודה ואומר חרובין יהיה מותר לעשות לדקה הרי אם לדקה מותר למה כיוון שאתה סובר שהדקות יכולה להסתדר גם בלי זה אז אתה לא שבוי האוכל אתה לא עושה אוכל אתה רק טורח באוכל אתה רק מכשיר את זה עוד יותר אז אני ככה עם כלפי דקה היא כבר ראוייה לאכילה ואתה רק מכשיר כל שכן לגסה ש היא אמורה להיות שוודאי שאתה לא עושה אוכל אלא רק טורח באוכל ומכשיר את זה עוד יותר כל שכן לגסה אז למה אתה אומר שרק לדקה ורשי מוסיף ואוי דולה למי שנה מזרין להתיר ו לפספס הרב יהודה היה צריך לחלוק גם על הראשה שאמרנו לגבי זירן הוא היה צריך לומר שיהיה מותר גם לאטו לפספס ד שבוי אוכלה נמו אם הוא מתיר לעשות אוכל אז אם ככה איך שת הסרבית תסתדר אם הנחנו מ כרב הונה שאומר שאסור לעשות דבר מאכל מותר רק לטרוח בדבר שכבר ראוי למאכל אז למה לדקה דווקא היר ולא לגסה צריך להיות כל שכן ש מותר גם לגסה כי שמה זה ודאי ראוי לגסה וזה רק טרחה בתוך דבר שכבר ראוי למאכל אונה הגמור מיסס דקה דקה ממש מה היא דקה גסה חידוש גדול כשכתוב במשנה רביד מתיר בדקה זה לא בהמה דקה זה בהמה גסה מה היא קורא לדקה דדי ק באוכלי הלשון דקה לא מלשון בהמה דקה אלא מלשון שהיא כוססת יפה ואוכלת יש לה כוח בפה שלה בשיניים שלה לאכול לכן ה נקראת דקי דייקה מלשון דיקה שהיא לועסת ואם כן מובן שרבי יודי תיר דווקא בסה כיוון שגה אצלה זה כפי שדת רבונה זה רק טרחה באוכל ולא עשיית דבר מאכל שהיא ראוי למאכל כי מה גסה היא ראוייה יכולה לאכול את זה גם בלי שטרח בזה אומרת הגמור איך אפשר לומר ככה או מדקטון ראה שבין דקה בן גסה מכ רבוד דקה דקה ממש כ אומר הלשון בין דקה בין גסה ממה שמ ודאי על בהמות דקות וגסות ורבי יהודה על זה אומר אני מתיר בדקה בכח שדקה שכתוב ב זה מלשון בהמה דקה ולא מלשון דיקה ואיך אפשר לומר שדקה זה הכוונה לגסה אומר הגמור קנמה יש פה קושיה על שיטת רבו אז אם כן ראינו כאן ראייה קושייה על רובה שאמר שאם אנחנו רים צדות דין אז אנחנו צריכים לאסור גם צידי צדדין הגמור שאלה ממשנה בגבי רוי תחומי ששם ממש צדות דין אסורין אבל ציד צד מורים ולכן נעמדנו בסל שתלוי על יתת ולא בעץ עצמו כיוון שא זה בעץ עצמו אז יהיה אסור אז אנחנו אומרים שזה יהיה אסור גם אם זה פחות מעש פוחים גם אם זה לא סוכית ולמה לכאורה מדין דודין ובכל אופן זה עלי תד ציד צדדים ומותר אומרת הגמורה לא הסיבה שזה יהיה אסור זה רק בגלל שהוא הוזיז את האילן אבל לא בגלל שצדו אסורין ונונו חנמ צריך לומר שזה כתנה שסובר שהכל מותר גם דודן וגם ציד צ דודי למה דווקא העמדנו בסע שתלוי ביתד כי אם זה תלוי באילן עצמו זה יבוא להוזיז את האילן עצמו ולכן זה אסור אמרנו שרב השי אמר אחרי שאנחנו פוסקים על וכה שצדו דין אסורין ציד צדדין מוטורין הסולם אל תשן על הדקל עצמו אלא על היתדות שתלויות בדקל וגם כשההוא עולה שלא ישן שלא ידרוך על היתדות האלו אלא רק על הסולם עצמו ולא על הדקל ולא על היתדות הדקל כיוון שצי דקל צ ציד אילון כאלון דומי המשנה הביאה שמותר להתיר פקיא אמיר לפני בהמה לפספס תקיפין אבל לא זירן אסור לרסק שחת וחרון לפני כל בהמה ורביד מתיר לדקה אומרת הגמורה שני לכים איך ללמוד את המשנה רב הונה אומר הכלל הוא לעשות דבר מאכל להכשיר אותו למאכל בהמה לא התירו אבל להכשיר דבר שהוא כבר ראוי למאכל רק פות אותו לטרוח באוכל שיהיה יותר קל הבהמה לאכול זה כן התרו ולכן קין ויפין זה אותו דבר זה עם שני חבלים זה שלושה חבלים והתירו גם להתיר וגם לפספס לפזר אותם כי זה ראוי למאכל גם בלי זה אבל זירן שזה דבר שזה ענפי ארז שהם לא רואים למחל זה לא התירו בכלל ורב יהודה אומר שלא להכשיר דבר מאחל שלא ראוי זה התירו כדי שיהיה לבהמה מה לאכול אבל לטרוח באוכל זה שלא יהיה צורך למה שאתה תטרח כדי של הבהמה יהיה יותר קל לאכול אם היא יכולה להסתדר תשאיר את זה ככה ולכן רבי וד אומר ש פקיעין וזיר זה חוזר על תבועות קש זה עם שני חבלים זה עם שלושה חבלים ומותר להתיר ואילו זירן אנחנו אומרים שפקע מותר רק אז יהיה מותר פקיעין וזיין יהיה מותר להתיר ולפספס אבל זירן שזה זירן שזה דבר ש פקין וזיר זה חוזר על אותו דבר וזה הכוונה לשני חבלים ושלושה חבלים ואילו כיפין אנחנו אומרים שזה דבר שזה ענפי ארז וזה מותר זה כיוון שזה לא ראוי למאכל אם לא תפספס את זה ולא תפזר את זה התירו אפילו לפזר את זה הגמורה הקשתה על רבונה משחת חרובין ששם רבי התי ר רק לדקה הגמרא אומרת ההתחלה הגמורה שעלה ממה שכתוב שח דומיה דובין שקשים הגמורה אומרת לא מדובר לא מדובר ברקים אלא מדובר בקשן ואומר רבונה לכן אסור כיוון שזה להכשיר את זה לדבר מאכל ולא לטרוח במאכל גמו של רבי ש מתיר בדקה דווקא לפי רבונה צריך להיות כל שכן גסה אבל הגמורה דחתה שדקה זה הכוונה לבהמה גסה רק דקה מלשון דייקה וזה הגמורה שאלה שלא יכו להיות כיוון שתק אומר בין דקה בין גסה ולכן נשאר קושייה על רב הונה כיוון שאם רבי יהוד מציר בדקה ואנחנו אומרים שהתירו תמיד לטרוח באוכל ולא להשוות באוכל אז כל שכן שיהיה מותר בגס כיוון שודאי שזה אצלה רק לטרוח באוכל ולא רק ולא עשיית אוכל [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: