העמוד היומי מסכת שבת דף קנד עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת שבת דף קנד עמוד ב

[מוזיקה] דף קנד עמוד ב כשאדם עושה מצווה הוא מתעלה הוא ממש מתעלה מה זה אומר מתעלה אנחנו החיים שלנו הם כמו יער סבוך אדם מסתובב ביער הוא לא יודע איפה הדרך הוא טועה בדרכו הרבה פעמים הוא חושב על כל מיני דברים הנה כאן הדרך הנכונה ומתגלה לו שלא או להפך הוא בטוח שלא וזה כ הוא לא יודע מה האמת אבל כשמגיע איזה מצ כשמגיע איזה יום טוב איזה תאריך טוב איזה חג הוא מתעלה כביכול מרימים אותו מלמעלה עם רחפן מראים לו הכל תראה מה יש כאן ואז הוא רואה בבריות הוא רואה את הדרך הוא רואה את הסוף את האור בקצה המנהרה לאחר מכן עובר היום טוב הוא יורד חזרה אבל המבט הזה שהוא קיבל נשאר איתו הוא יודע לתמרן הוא יודע את הכיוון הוא יודע מה הוא רוצה מעצמו ולאן הוא שואף לכן לכל מצווה או לכל חג אנחנו קוראים עליה לעלות להתעלות רמז לכך אפשר לראות היום בעמוד שלנו אנחנו נדבר על סוכה רשי מדגיש שכל פעם שמדבר עולין לה ביום טוב אין עולין לה ביום טוב מדברים על הסוכה הוא אומר שדרכם היה שהסוכה היייתה במקום גבוה לכן קוראים תמיד להעלות לסוכה או להוריד כלים מהסוכה לבית אבל לפי מה שאנחנו אומרים יש כאן רמז עמוק יותר כל פעם שאנחנו נכנסים לסוכה או לכל מצווה אחרת או לכל תאריך טוב אחר זה נקרא עלייה מעלים אותך למעלה מרים לך הכל ממעוף הציפור מרים לך את הכיוון מרים לך את הדרך לאחר מכן נכון מטילים אותך חזרה לתוך אותו מקום שהיית קודם אבל כבר יש לך את המבט כבר יש לך את הכ כיוון אומרת הגמרא הקדושה ואנחנו מתחילים בדף קנד עמוד ב למעלה שלוש שורות מלמעלה בנקודתיים ראינו במשנה שהגיע לחצר החיצונה כן אם נמצאים כילים על חמורו בשבת הוא שם את הכיס וכדומה הח החמור הגיע לחצרי החיצונה של העיר הוא מתיר אותו מהכבלים והכלים יפלו מאליהם אמר אבונה הייתה באמתו תאונה כלי זכוכית אם זה כלי זכוכית שבעצם אסור לטלטל אותם בשבת כבר נראה מדוע אבל במקרה שאסור לטלטל אותם בשבת והוא לא רוצה להתיר אותם ויפלו מאליהם הם ישבעו הם התנפצו לרסיסים מביא קרים וכסתות ומניח תחתיה הוא מתיר את החבלים והעסקים נופלים הוא שם קודם מרפד את המקום שם שמה שמיכות פוח קריות וכדומה ואז הכלים יפלו עליהם ולא התנפצו שואלת הגמרא וענן תנן מה הבעיה נטל את הכלים הניטלים בשבת קח את זה ביד למה אתה צריך את כל הפתרונות האלה עונה הגמרא פשוט מאוד כאן מדובר בכאלו שלא מטלטלים בשבת כיכ אמר אבונה בקרנה ד אומנה דלא חז אלי בכוסות של האומן בעצם במבחנות מסוימים וכדומה יש בהם דם הם מאוסות הם גם יקרות לא משתמשים בהם סתם הם לא ראויות לשימוש בשבת ולכן אסור לו לטלטל אותם בידו הפתרון שכן יש לו לשים מתחת קרים וקסת להתיר את זה מעל החמור ואז הכל נפלא שואלת הגמרא ואקה מבטל כלי מאכנו גם על זה כבר דיברנו עלך המסכת הקריות האלה עד עכשיו היו ראויות לשימוש ברגע שאתה שם עליהם את הכלי זכוכית זהו הם כבר לא ראויות לשימוש יש אומרים שזה בעיה של בונה כי כאילו אתה מקבע אותם במקום יש כאלה שאומרים שלהפך זה בעיה של סותר עד עכשיו זה היה כלי עכשיו כ קלת אותו זה כבר לא כלי ונה הגמ בשליפה זוטרה מדובר בקרני ומן האלה הכוסות המבחנות האלה הם קטנטנות הם יפלו על הקריות ולא התנפצו לאחר מכן אני אוכל לשלוף את הקריות ממתחת בעצם בטלטול מן הצד ולהעביר אותם לארץ בצורה רגועה יותר שלא התנפצו ואז אני לא מבטל את הקריות לכל השבת סך הכל לכמה רגעים זה מותר שואלת הגמרא מיטיו הייתה באמתו תאונה תבל טבל פירות שלא פו שמהם טמות ומעשרות אסור לטלטל אותם בשבת או הששי מה עושים השיות זה חתיכות של זכוכית כתוב מתיר את החבלים והעסקים נופלים ואף על פי שמשתפים אם כן אתה רואה במפורש אין מה לעשות תתיר את זה שיפול על הארץ עלף שישו זה מה שעושים ואין פה את הפתרון הזה של להביא קרים מוקסות אם כן איך רב אונה הוא היחיד שהברק את הרעיון הזה כנראה גם הבריתה ידע מזה ובכל אופן היא וסרת אונה הגמרא אתה מדובר בקול מדובר בחתיכות זכוכית שהולכים מילא לפרק אותם לחלק אותם לנפץ אותם לפירורים ולכן אני אומר תשמע תפיל את זה זה מילא הולך וור גם אם זה לא ישור בצורה הכי טובה שיש בכל אופן כאן אני כבר לא מתיר לך להביא קרים וכסתות די ק נמי אומרת הגמרא דקט דומייה ד טבל מה טבל דלא חזי הפח הנמי דלא חזי מדובר בששי שהם לא ראויות וגם אני לומד עוד דמיון לטבל כמו תבל פירות לא קורה להם כלום כשהם נופלות על הארץ אין לי כאן זק ספי אותו דבר באותם השיות כלי זכוכית באותם נקרא לזה פלטות של זכוכית גם כן מדובר שאין לי שום נזק מזה שזה נופל על הארץ שואלת הגמרא אם כן מה אף על פי שמשבר אם אתה אומר לי שאותם העששיות מילא נועדו לשבירה והבן אדם לא מפסיד כלום כשהם נופלים לאץ ומשברים אז מה מדגישה הבריתה ואומרת תשמע אין פתרון תוריד את זה תן לזה ליפול מאיליו מהחמור ואף על פי שמשתפים אם זה מיועד לכך אז מה ההדגשה הזו אונה הגמרא מהוד ותימה להפסד מועט נמי חששו כמהש מלן כשזה נשבר בכזאת צורה ולא אני מנפץ אותם כפי הצורך שלי תמיד יהיה בליי תמיד יהיה שבירה שבר לא במקומו איזה סדק לא רצוי ועל המיעוט הזה לא חששנו ואני אומר כן תפיל את זה בשבת אל תביא לו קרים קסטות כמובן אל תשאיר את זה על החמור עצת שבת אל תיקח את זה גם בידך תפיל את זה על הקרקע לכזה הפסד מועט לא חששו תניה הבן שמעון בן יוחאי אומר היייתה באמתו תאונה שליף של תבואה המון תבואה של טבל כמובן שאסור לטלטל אותה מניח ראשו תחתיה וא מכניס את הראש מתחת המסע בעצם טלטול כלאחר יד בצורה שלא רגילים הוא מסלקל לצד אחר והוא נופל מאליו חמורו של רבן גמליאל מספר את הברייתא היייתה תאונת דבש ולא רצה לפורק עד מוצאי שבת ומרוב הכובד והסבל של אותו חמור למוצאי שבת מתה מהסבל מהכובד שואלת הגמרא למה הוא עשה את זה הרי דבש זה ניטל בשבת אפשר להשתמש בו וענן תנן נוטל הכלים הניטלים למה הוא לא לקח את הדבש ופרק את זה בידו אונה הגמרא מדובר כש הדבי הדבש היה חמוץ הוא הביש הוא לא היה ראוי לאכילה ולכן הוא לא נחשב ככלי הניטל שואלת הגמרא אם ככה דביש למי חזי למה הרבן גמליאל בכלל נשה את זה מה יש לו לעשות עם כזה דבש או נהג מה לקטית דגמל לכל מיני פצעים שיש לגמל מחמת המסע שהוא סוחב עליו מאוד טוב להשתמש בדבש זה מרפא זה משכך את הכאב זה מרכך את המקום ולכן הוא שמר את הדבש הזה אבל בשבת אסור לטול את זה לכן הוא השאיר את זה על החמור עד מוצאי שבת שואלת הגמרא ויתיר חבלים ויפלו סכין שייעשה בעצם את הפתרון הרגיל הקלאסי להתיר את החבלים והעסקים יפלו מאליהם אונה הגמרא מצט וזי כי הנודדות היו מתבקעים והדבש היה ניגר מהם ונפסד שואלת הגמרא בעצם היה לנו עוד פתרון של רב אונה ויביא קרים קסטות ויניח תחתיהן ואחר כך כמו שאמרנו היה לנו בעיה שמבטל כלי יכנו אחר כך יגלגל את זה חזרה וכך בעצם יפיל אותם על הקרקע בנחת אונה גמ מת אנפה היה נשפך עליהם דבש והם לא היו ראויים לשימוש וממילא כם מבטל כלי מאכנו כל אותו השבת הם היו נהרסים לא היה איך להשתמש בהם וזה אסור שואלת הגמרא והי קצר בעלי חיים שמבינה הגמרא שהוא איסור דאורייתא כשאתה משאיר את המסע על החמור כל כך הרבה זמן זה גורם לו סבל וצער וכמו שאנחנו רואים שבאמת במוצאי שבת הבהמה מתה ואסור את זה מדאורייתא ואם כן מסביר רשי יבוא האיסור הזה זה וידחה את האיסור של רבנן שמותר כלי יכנו ואם כן יהיה מותר לרבן שמעון בן גמליאל לקחת קרים וכסתות לשים מתחת החמור ואז להתיר את החבלים והנד יפלו מאליהם ולא יבקעו ולא יפסלו כי זה יפול על הקרים וכסתות א מבותר כלי מחנו בסדר זה דרבנן פה יש צר בעלי חיים דאורייתא אונה הגמרא כסבר צר בעלי חיים דרבנן רבן גמליאל סובר שזה איסור דרבנן ולכן זה לא דוכה את האיסור שמוותר כלי מחנו שגם הוא איסור דרבנן ולכן הוא השאיר את המסע על החמור עד צת השבת מספרת הגמרא הב אשק לרבא דכ משפשף לי לברי הגבה דחמרא הוא שפשף את בנו על גבי החמור כדי לשעשע אותו בשבת בעצם הוא השתמש בחמור כ מגלצ ככה הגליץ את בנו אמר לי כם משתמש מה בבעלי חיים וכתוב שעשו אמר לי צדדין אני לא משתמש בחמור עצמו על גבו אלא על צדדיו וצדדיים לא גזו בהו רבנן מותר ו באמת אומרת הגמרא הגמרא מביאה ראייה מנה תמר דתנן מתיר החבלים והסכין נופלים איך מתיירים חבלים חמור מבינה הגמרא מה אליו בחבר גב כי הרצועות קשורות משני צידי החמור והוא ככה נשען על החמור ומתיר אותם מותר למה כי הוא משתמש בצדדים דבל הוא צדדים ואם ככה אתה רואה צדדים לא גזרו באו רבנן אומרת הגמרא ממש לא מדובר בחבר הגבל קה דלא אהבו צדדים הרצועות מחוברות לא מתחת החמור אלא בראש מעל החמור שאני יכול להגיע בזהירות בעדינות לנתק את הרצועות בלי להישען כלל על החמור לא משתמש בצדדיו לא בגבו לא בכלום וכך מותר או אפשרות נוספת אנמי בלכתה יש איזה רשי מסביר חתיכת עץ איזה שהוא כרס שמחבר בין הטבעות שגם את זה אני יכול לקחת בעדינות אני לא צריך כאן להישען על החמור בכוח וככה להשתמש בצדדיו אלא עושה את זה בצורה יותר חלקה יותר רגועה פחות נשענת ככה על החמור ורק בכזאת צורה מותר אבל עדיין אין לנו ראיה שלא גזרו על צדדים אז ראיה לדבריו אין לנו ולא זו אף זו אלא הבי גם מביא שאלה הטו כתוב לגבי סוכה שסוכה ההיקף המינימלי שלה הוא שלוש דפנות אומרת הגמרא כך מה קורה עם שתיים בדי אדם ואחת ב באילן אחת אדם יצירתי בנה שתיים לבדו ואחת הוא עשה באילן כבר נראה איך בדיוק הוא בנה את הדופן הזו באילן מה הדין של הסוכה הזו כשרה רשי אומר כל הבעייה של מחובר פסול של מחובר שידוע לגבי סוכה הוא דווקא על הסכך דפנות אין לי בעיה שיהיו מחוברות ולכן היא כשרה אבל ואין ולין לה ביום טוב אני אסור להיכנס אליה ביום טוב למה אומר רשי כיוון שהסכך מונח על הדפנות אני חושב שהוא יניח כלים על הסכך ואז נמצא שהוא משתמש באילן מבינה הגמרא מה אליו מדובר דחק בי באילן הוא לא שמש באילן בעצמו אלא הוא חקק נקבים באילן בחורים האלה הוא מכניס קנים וזו הדופן זה נקרא שהוא עשה דופן באילן ובכל אופן אתה עוסר לי למדה ולהו צדדים ומכאן מוכרח שצדדים אסורים אסור להשתמש זה לא האילן עצמו סך הכל דבר שתקע אתי באילן אם כן אנחנו רואים שצדדים אסורים כאילן כך בהמה כשאני גוזר גזרתי לעלות באילן וגזרתי לעלות על בהמה ואם כן אני רואה שגם הצדדים אסורים קשה על רבא שהשתרשה עם בנו על גבי צידי החמור אומנה הגמרא לא ממש לא מדובר דקפ אילן ונח סיק וחילו האילן עצמו הוא זה שמשמש כדופן ועליו מונח הסכך ואם כן אתה לא משתמש בצדדים אתה משתמש באילן עצמו ורק זה זה ברור לפי כולם אסור וא נח סיקו חילו דכ משתמש באילן זה ברור אסור ש שואלת הגמרא הי אחי אם מדובר שהאין עצמו הוא הדופן אי מ הסיפה במסכת סוכה בסוף המשנה כתוב כך שלוש בידי אדם ואחת באילן כשרה ועולין לה ביום טוב למה כי בעצם כל ההיקף של הסוכה שנצרך הוא כבר כשר הוא כבר עשה בידי אדם עכשיו שואלת הגמרא אם תאמר לי שהבעיה היא כמו שאמרנו שהוא משתמש שם כהילים על הסכך והד כפיה לאילן המלינה ביום טוב תכלס השרך מונח על גבי האילן לא משנה אם בשלוש צדדים או רק בצד אחד או רק בחצי צד זה ממש לא משנה כשההוא מניח כלים הוא משתמש באילן עצמו ואמור להיות אסור הגמרא כדרכה מרחיבה את השאלה ואומרת רגע הבאת כאן שאלה נפלאה אבל גם לפי שיטתך המקשה ני קשה ואלמה מה תאמר לי אתה לשיטתך צדדין אסורים ומדובר כאן בכזה מקרה שהוא חקק קווים באילן שם שם קנים והם הדופן והסכך מונח על הדופן ולכן אסור להשתמש כזה צדדים אז מה תעשה עם הסיפה כשהבנו את הסיפה קשה עליך אותו דבר סוף סוף המי עולין לה ביום טוב גם אם שלוש בידי אדם ואחת באילן למה שהה מותר לעלות ביום טוב מה אתה תענה אלתם חייבים להסביר בגוז הפר סחנה מדובר כאן באילן עם הרבה ענפים שעצם הענפים שלו הם דופן והוא משתמש בו רק בתור דופן הוא מניח את הסרח בכלל על קרשים אחרים על קונסטרוקציה אחרת הוא לא משתמש באילן ולכן מותר לעלות יום טוב וזה יותר מצוי ששלוש בידי אדם ואחת באילן אם הוא משתמש בשתיים באילן או יותר מסביר המרשה חייב להיות שסרח נשמח גם על האילן ולכן אסור אז חייב להיות שמדובר כאן בגוז הפר סכנה דילן גופי דופן בעלמה הוד שוייה הוא לא מניח עליו את הסכך די ק נמי מוכיחה הגמרא ואומרת כתוב דקתני זה הכלל כל שינט לה אילן ויכולה לעמוד עולים לה ביום טוב שמע מינה יפה מאוד אז אתה רואה כאן שהעניין זה האם הסוכה הסך יכול לעמוד בלי האילן או לא ולכן זה מה שהב יסביר והביה ימר כן מדובר כאן שהוא משתמש באילן רק כדופן ולכן ברגע שזה שלוש בידי אדם ואחת באילן שלא חייב להיות זאת אומרת במקרה כזה שהשר עצמו לא עומד על האילן לא נשן על האילן אז מותר להשתמש יפה אז בעצם נשארנו במחלוקת רבי אומר שרק צדדים אסורים אבל שרק גב האילן אסור אבל צדדים מותרים ואילו הבי אומר לא גם הצדדים אסורים לימה קטנה הי אומרת הגמרה בוא נביא מחלוקת תנאים שיש לגבי סוכה ונשווה אותם כתוב כך כשרא אותה סוכה שרע ואין עולין לה ביום טוב רבי שמעון בן אלעזר אומר משום רבי מאיר עולין לה ביום טוב מדובר כאן על שתיים בידי אדם ואחת בידי אילן הם נחלקים האם עולים ביום טוב או לא מהלה בק המפלגה מדובר שהוא כן חקק כן במקרה של הבה שבאמת מדובר שהוא חקק שם קנים ועל אותם קנים הוא מניח את הסכך והחשש שלי שהוא משתמש בסכך וכאן אני אראה האם צדדים אסורים או לא מהס הצדדים אסורים ללכן תנ קמה עוסר להיכנס לכזו סוכה ביום טוב ואילו מהסבר רבי מאיר סובר מותרים אמר ב ממש לא לא חייב להיות כולה עלמה צדדים עשוים כמו שאני סובר ואכה בצידי צדדים כמפלגה הם נחלקים מה קורה שהדופן נמצאת באילן ועל האילן ועל הדופן נמצא הסכך ואני משתמש על הסכך השאלה אם זה נחשב כצדדים או לא מה הסבת צידי צדדין עדיין אסורים ולכן הוא עוסר בכזה מקרה ואילו מסבת צידי צדדין מותרים אבל בצדדים כולם אמרו כשיטת שאסור רב אמר לו מה פתאום מן דסר בצדדי אסר נמי בצידי צדדין ומן דשרי בצידי צדדין שר נמי בצדדים זאת אומרת אני מסכים איתך שכאן הם חולקים לגבי צידי צדדים אבל אני לא מסכים איתך שהדין משתנה רבי מאיר שמתיר בצידי צדדים יתיר גם בצדדים וזה דעתו של רבא לאל שבאמת השתעשע עם בנו על צידי הבהמה מחר נמשיך בעניין זה עכשיו בואו נסכם דבר ראשון הגיע לחצרי החיצונה ראינו שבמקרה שיש לו כלי זכוכית שאסור לטלטל בשבת כמו שראינו לגבי תבל א רגע סליחה כלי זכוכית שאסור לטלטל בשבת יכול להניח מתחת קריות אין גם בעיה שמבטל קלימי חנו כי אחר כך הוא מגלגל אותם על הקרקע ראינו מקרה שאמרנו לא מפיל אותם אף על פי שמשת בין זה פירות אבל והששים של זכוכית ה אמרה הגמרא בוא נשווה אותם חייב להיות שאין כאן נזק מדובר שזה מילא הולך להשת ומה כתוב אף על פי שמשתפים שנזק קטנטן אני לא חושש יפה מאוד ראינו פתרון נוסף שרבי שמעון בן יוחאי לעשות את זה כלאחר יד עם ראשו וכך להפיל את זה לארץ ראינו סיפור עם רבן גמליאל שהיה לו דבש והדבש הזה החמיץ ויה ראו רק לגמלים ולכן הוא לא מטלטל בשבת והוא גם לא יכל להפיל את זה לקרקע כי זה היה נשבר גם לא על גבי קרים ה פסטות גם כי בעצם זה מבטל כלי מאכנו והוא סבר שצער בעלי חיים זה דרבנן ולא מבטל את האיסור הזה ולכן הוא השאיר את זה עד מוצאי שבת ובאמת מתה הביה כן התיר להשתמש בצדדים הוא ניסה להביא ראיה מהמשנה שלנו שמתיר את החבלים אמרנו שזה עשוי בכל מיני צורות קלילות יותר רגועות יותר עדינות יותר שהוא לא צריך להגיע לידי להשתמש בצדדים שאלנו ממה שכתוב בסוכה ניסינו להבין אם זה צדדים או צידי צדדים בסופו של דבר אמרנו שמדובר שבכלל הוא לא משתמש בסרח זאת אומרת שהסכך כלל לא מונח על גבי האילן יפה מאוד בעצם זה נשאר במחלוקת המוראים ניסו להביא שזה גם מחלוקת תנאים רבא אומר אתה צודק זה באמת מחלוקת תנאים ואילו הביה יאמר לא יכול להיות שכולם סוברים שצדדים אסורים הם חולקים רק לגבי צידי צדדים מחר נמשיך בסוגייה זו בהצלחה רבה ואדירה ולהתראות מחר [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: