העמוד היומי מסכת שבת דף קמ עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת שבת דף קמ עמוד ב

[מוזיקה] דף קמ עמוד ב יש אנשים שכשאתה מדבר איתם על תורה ועבודת השם הם מאוד בקטע הם מאוד בעניין יותר מזה הם גם אומרים לך תראה זה בדיוק הכיוון שלי אתה משכנע יותר מזה אני משוכנע עוד יותר ממך אבל כן מכירים את המילה אבל בעברית המילה הבל בעברית זה מילה שממש חבל שהיא הומצאה כי כל דבר טוב נגדה במילה אבל אני בכיוון אני בקטע אני אפילו הולך על זה אבל וכולי אותם אנשים אומרים אבל אני באמצע לימודים באמצע פרויקט תשמע זה לא הזמן עכשיו בוא נחכה קצת אחרי זה אני אהייה עובד השם נבר one מספר אחד אני הולך להקדיש את החיים שלי לתורה היום נראה למה זה לא כל כך קורה אומר לנו רב חסדא היום נראה צרור הנהגות הלכות בעצם הם לא הלכות הם הנהגות הדרכות איך להתנהג בחיים רב חסדא מביא לנו למעלה מ-10 הדרכות אחד מהם אומר כך לכאורה דבר מאוד פשטני הוא אומר דע לך כשאני הת אני לא נגעתי בירק גם היום כשאני עשיר אני לא נוגע בירק ואתה יודע מדוע כשהייתי ני פשוט מאוד ירק הוא גורר את אהבת האכילה הוא פותח את התיאבון וכשהייתי אני פשוט חסתי על המזון שהיה לי לכן לא אכלתי ערק כדי לא לפתוח את התיאבון אכלתי רק מה שאני חייב ואומר רב חיזק היום כשאני בעשירות אני גם לא נוגע בירקות מסיבה אחרת לחלוטין אם כבר יש לי מקום במאים לירק עדיף להכניס שם דברים יותר משובחים כבשר ודגים על פניו זה הפשט ומתכוון רב חיס ללמד אותנו הנהגות עולם הזה וזה ותו לו מידה אבל כידוע הגמרא היא גבוה מעל גבוה יש בה דברים נשגבים שבאמת אנחנו לא מבינים ואני גם לא מתיימר להבין את הפירוש של המאמר הזה אבל ראיתי פירוש נפלא שאומר כך בדיוק על אותם אנשים שאומרים תשמע אני עדיין צריך ללמוד ולסיים פרוייקטים וכדומה ואחר כך אני אלמד אומר המחיז דדה לך אני בעניות כשהייתי מרוחק מדברי תורה לא הכנסתי ערק זאת אומרת לא התעסקתי בדברים אחרים חוץ מהתורה ואתה יודע מדוע כי גרי זה גורר את הלב זה פותח את התיאבון ולאט לאט אתה תגיע למקומות נוספים ומהפרעות לפרויקט נוסף מהקורס לימודים הקצרצר הזה תעבור לסדרת לימודים ארוכה ותורה מהתה עליה ואומר רב חסדה כשאתה תעשיר אם אתה תעזוב את כל השטויות תעזוב את השער ירקות את כלל הטרדות ותעסוק בתורה אחרי זה אתה לא תרצה להתנתק ממנה ואתה תאמר עכשיו אחרי שאני מיליתי קרסי מילאתי קרסי בשס ו פוסקים עכשיו אני אכניס שער ירקות מה פתאום אם כבר יש לי מקום במוח אם כבר יש לי מקום לדעת עוד משהו למה שאני אכניס את זה לידיות של עולם הזה אני אנצל את זה לתורה הקדושה וככה אדם צריך לעבוד נגד יצרא הרע תמיד לומר תשמע בוא נתחיל עם לימוד אחרי זה נראה מה הלאה מובטח לך שכבר תתאם את הלימוד תתאם את עבודת השם לא תרצה להתנתק ממנה ייאי רצון שנזכה אומרת הגמרא הקדושה ואנחנו מתחילים בדף קמ עמוד א' ממש למטה בשורה האחרונה אתמול דיברנו לגבי כתונת פשטן שאתה מכבש אותה ועל ידי שאתה משפשף אותה בעצם זה גם מלבין וגם מתרכך האם מותר לעשות את זה בשבת ממשיך רב חיסה לדבר מה קורה שלב אחרי כביסה אני טולה את זה לייבוש אמר רב חיסה אי קטנית הכתונת של פשתן אחרי שקיב שתי אני טולה אותה לייבוש היו נוהגים כדי לעצב אותה לשמור על העיצוב של הבגד לשמור על העיצוב בעין ועל העיצוב בי שיהיה מיוצב ועמיד היו תוקעים בקנה בעצם כמו קולב מכתף לכתף משרוול לשרוול היו טולים וכך בעצם זה היה מתייבש כשאתה מגיע ללבוש את זה בשבת האם מותר לך להסיר את זה מהקנה או לא אומר רב חיסה משלף ו לדידה מכאן ישר אם מותר לי לוף אותם מהקנה פשוט מאוד כ אתה צריך את הבגד אתה לא נוגע בקנה אתה לוקח אתה פשוט מסיר אותו מהקנה אבל קניה ממנה לשלוף את הקנה ממנה זה אסור כיוון שהקנה הוא מוקצה הוא לא מיועד לזה הוא מיועד לעסקה אתהה לוקח סתם איזהשהו קנה לא היה קנה מיוחד לתליה הזו בעצם לקולב הזה ולכן מותר לך לקחת את הבגד מהקנה ואסור לך לקחת את הקנה מהבגד אמר רבה ואם באמת זה דבר שנוהגים להשתמש בו ותורת כלי עליו ואם כלי קיבה הו זאת אומרת הוא לוקח כלי שכן נועד לשימוש לדוגמה כלי של הריגה וכדומה מותר גם לשלוף את הקנה מהכונן כיוון שגם הוא נחשב ככלי אמר רב חזק אישת דירק אם יש לך אגודת ירק אי חזיה למאכל בהמה שרי לטלטול זה ראוי למאכל בהמה מותר לטלטל אותה בשבת והיא לא אסיר אם זה גם למאכל בהמה לא ראוי אסור לטלטל אותה בשבת אמ הבחי ברשי אמר רב הטליה ד ביסרה בשר תלוי היו לוקחים בשר מלוח טולים אותו כך היה הדרך לשמר אותו שרי לטלטול כיוון שהוא ראוי לאכילה כך בעצם הולכים אותו כש משמרים אותו לדרך ארוכה וכדומה זה במקום בישול זה ראוי כך לאכילה ולכן מותר לטלטלו אבל דקבר הסיר שתולים על החבל דגים והדרך היה תלו דגים חיים שהם לא נאכלים כמות שהם כנראה במקומם לא שמעו על סושי וכדומה שהיום זה להית לאכול דג חי אבל בזמנם כנראה היו אנשים קצת יותר ניני טעם ופשוט לא אכלו דגים חיים ולכן הוא אומר לך דג שתולים אותו בכזו צורה אסור לטלטלו בשבת אף אחד לא אוכל אותו הוא לא ראוי לאכילה ועשור בטלטול אמר רב קטינה באמצע נכנס פ ממרה של רב קטינה יש אומרים שאמורים לגרוס פה אמר רב חיסדא בשם רב קטינה ולכן זה נכנס כאן ענייני ערעור עבירה העומד באמצע המיתה שבעל ואישה רגילים לישון שם כאילו עומד בקריסה של אישה אומר רשי זה מביא אותו לידי עירור אבל אומרת הגמרא ולו מילתא הי ממש לא זה לא נכון אין איסור בדבר זה לא מביא לידי עירור מותר לעשות את זה ואמר רב חסדה עכשיו רב חסדה מתחיל עם כל ענייני ההנהגות כמו שפתחנו ואמרנו שהוא יביא לנו צרור הנהגות ולכות דרך ארץ ואמ אב חסדה בר בירב דז ירקה תלמיד חכם יש לך מוח נכון תלמיד חכם זה אדם שופ שף אדם שמפעיל את המוח אתה הולך לקנות אגודת ירק ליז בין אריך תקנה אגודה של ירק של קרוב וכדומה תקנה את הארוכה ביותר למה כי בעצם ההיקף הם עושים כולם את אותו היקף יש גודל אחיד לעובי של אגודות הכרוב של אגודות הירק קישה כי קיישה כל האגודות אותו עובי אבל הורקה ממילא זאת אומרת הם נמכרים באותו מחיר העובי ה אותו עובי כמה שהיה יותר ארוך בעצם תרוויח יותר חומר באותו מחיר זאת אומרת תרוויח יותר ירקות באותו מחיר ששילמת ולכן אני אומר לך פטן דע לך דיל משתלם תקנה דווקא את אלו הארוכים ואמר הרב חיסדא אותו דבר בא בירב דזבין קניה אם אתה קונה חבילת קנים של עצים להעסקה וכדומה שוב ליס בין ריכל גם כן טונה כי טונה המסע של כולם שווה העובי של כולם שווה גודל אחית וורקה ממילא ועל ידי זה אתה מרוויח את האורך ומקבל יותר עצים באותו מחיר ממשיך אב חזנה ואומר ואמר רב חסדה בר בירב דלא נפי שלי ריפתא אם הוא עני ואין לו הרבה לחם בביתו לא ליחו ליר שלא יאכל ירק כפי שאמרנו משום ד גריר זה גורר את אהבת האכילה זה פותח את התיאבון ופשוט מאוד אין לך מה לאכול אז אל תתחיל עם זה ואמר רב חסדה ענה אני עצמי כך מספר רב חסדה על עצמו לא בעניות י אח לירק ולא בעתירות יח לי רקה גם כשהייתי אני לא הייתי נוגע בירק וגם כשהתהליך עליי מזלי והתהפך הגלגל התעשרתי גם אני לא נוגע בירק והוא מסביר מדוע ואני אותי משום דגרי זה מגרה את התיאבון ופשוט לא היה לי אוכל תיירותי דמינה איך דא אלי רקה לאול ביסה וקברה אם יש מקום במאי לירק עדיף כבר להכניס שם בשר ודגים ודברים משובחים יותר ולכן גם אז לא נגעתי בירקות ואמר אריז דבר בירב דלא נפי ש לריבת אם אין לו הרבה לחם לא לבצע בצו זאת אומרת לא כל פעם שיש לו מעט לחם יאכל כי זה לא ישביע אותו אותה כמות אם הוא יאכל אותה בפעם אחת תתיישב דעתו עליו והוא ישבע ולכן תשמור את כל הפירורים שמצטברים לך במהלך היום ותאכל אכילה אחת שיש בה כדי שביעה ועל ידי כך תשבע ואמר רב חסדה עוד דין בר בהירו עוד הנהגה ברבירב דלו נפי ש לריבת אם אין לו הרבה לחם לא לבצע שלא יהיה הוא הבוצע זאת אומרת גם אם הוא מתארח באיזשהו מקום ומכבדים אותו לבצוע ולחלק למסובים שיפרוש מהכיבוד פשוט מאוד מהת העמה ולא הביד בעין יפה הוא רגיל תמיד לחוס על הלחם לבצוע בצורה מצומצמת זה גם לא מתאים לא נעים וגם אתה יודע בסוף הקהל ישער רעב לכן ברח פרוש ומינויים הללו ובהקשר לדין הזה אומר הב חסדה על עצמו אני כשהייתי אני והיו מכבדים אותי בכיבוד הזה של לבצוע את הפת הייתי מתגבר על הבעיה הזו מה הייתי עושה נה מעיקר צנה הייתי אני והיו מכבדים אותי לא הייתי בוצע עד שמה עד שד ידי בכו למנה ואשק בכל סורקי הייתי בודק ככה במטבח בארגז בכלי לראות שיש מספיק חלות ואז דעתי היייתה מתיישבת הייתי נרגע יש כאן שפע גדול לכולם ואז הייתי בוצע בעין יפה ואמר רב חסמן ד אפשרל נעמה דסר אדם שיכול לאכול לחם זול לחם שעשוי משעורים אבל הוא מתפנק ואכל דחיה כעבר משום בעל תשחית הוא סתם מבזבז את ממונו למה אתה מש יותר יקר תאכל לחם שעורים אם אתה יכול לאכול אם לא הכל אחרת אבל אם אתה יכול לאכול חבל תחוס על הממון שלך ואמר א פפא אותו דבר אמן אפשר למי שת שחרה ושתי חמרה והכסף של יין בעצם עלות היין יקרה יותר מעלות השיכר אם אתה יכול לשתות שח הרחבה למה אתה מרגיל את עצמך ברמת חיים גבוהה יותר ובעצם מבזבז כסף לריק עובר משום בעל תשחית אבל אומרת הגמרא וליו מילת הבלת ש דגוף ה עדיף כיוון שהיין יותר בריא משחר כיוון שלחם החיטים יותר בריא מלחם השעורים לכן אומרת הגמרא לב מיטה עדיף להשחית את הממון אבל לא להשחית את הגוף לחוס על הבריאות עיף עדיף יותר ולכן לא עוברים על בעל תשחית אדם שמשדרג את עצמו עליו שהוא יכול באמת להסתפק במועט ואמר רב חסדה בר בירב דלת לי משח אם אין לו שמן בשביל סוך ידיים אחרי האוכל נמ שבמ ידי חריצה ממה ידי חריצה המים הללו שבעצם עומדים בחריצים של הרחובות וכדומה עולה שם ירוקת המים האלה נהים שומניים זה כמו שמן בדיוק בעצם אומרים המפרשים רב חיס רוצה לומר נכון אתה עני אתה מתמודד אבל הקדוש ברוך הוא דואג לך הוא לא יקפח אותך גם אם אתה צריך שמן לסוך יש לך את זה באופן זמין זול חינמי נמצא בכל מקום לך שם על החריצים ויהיה לך שמן לסוך ואמר רב חסד בר בירו דזן אומצה תלמיד חכם אדם שיודע קצת שמבין וקונה בשר לזבין אונקה שיקנה מצו הבהמה דת בתלת מין ביסרה יש שם גם בשר שמן גם כחוש גם גיד של הצוואר ואז בעצם הוא יקבל מיקס בשרים הוא יקבל את כל הסוגים ב תיחה אחת ואמ אב חיסר דז קטונית שהוא קונה בגד חדש ליזבי מד נער אבא שיקנה פשתן שמגיע ממקום שנקרא נער אבא הפשתן שמה הוא איכותי הוא יפה והוא חזק ונחו קטלט יומן תחפש את זה פעם ב-30 יום דמפטי טריסי השת על ידי זה זה יעמוד ויתקיים לך שנה שלמה שנה תמימה לא תצטרך לחדש את החליפה את אותה כתונת שקנית ונהר ואני ארב שאם באמת הוא ישמור על זה לפי ההוראות שלי יקנה איזה מינר אבא יחפש את אזה פעם ב-30 יום הוא לא יצטרך לקנות חדשה שנה שלמה זה יאחוז לו מי קי טונית אומרת הגמרא כיתה נעה זאת אומרת זה מרמז שם הבגד מרמז שם המלבוש מרמז על מה שמשתמשים בו כי אדם שלובש אותו קוראים לו ככה לכל מיני קטות חבורות נעות של אנשים זה מראה על הבן אדם שהוא תלמיד חכם שהוא מורע מים שהוא אדם גדול ולכן כך נקראת שמ ואמר רב חיס בר בירב לו ליתי ציפת חד אתה שלא ישב על מחצלת חדשה מגמי ומיכל ימנה הלכלוכית של גמי מחלה את בגדיו ואם אתה רוצה לשמ ע הבגד אל תשב על כזו מחצלת ואמר רב חסד בר בירו תלמיד חכם לא לשדר משפי לח שלא ישלח את בגדיו הפנימיים לאחסנת למערת כדי שכבש דלר זה לא דרך ארץ דחזי ב ת למגני תראה בוקרי וכדומה והוא יבוא להתנות בעיניה לכן שלא יעשה את זה אמר ל עד כאן ראינו בעצם כל מיני הנחיות כל מיני הדרכות של רבי של רב חסדה לעניים לתלמידי חכמים וגם לכלל האוכלוסיה עכשיו אומרת הגמרא אמב חיס לבנת מנחה אותם בכל מיני אירועים שבין איש לאשתו הוא אמר לבנותיו הוא הדריך אותם תאה צנית נדה גברי חויות צנועות בפנים של בעלי כם לא תאכלו נעם מבאפ גברו אל תאכלו לחם בפני הבעלים שלכם הם יראו שאתם אוכלים הרבה הם תגנו בעיניהם תשמרו על הכבוד שלכם בעיניהם ואומר להם הוראה נוספת לא תאכלו ירקה בליליה אל תאכלו ירק בלילה שהוא גורם לריח רע בפה לא תאכלו תמרה בלילה ולא תשתו שיך בלילה ש תמרים ושיכר מביא לידי שלשול הז את שניהם אל תאכלו בלילה ולא תפנו אךד מפנ גברו אל תתפנו במקום ששם תפנים עליכם אפילו כשהם לא שם כי זה יביא אותם לידי עירור שהיא נמצאת במצב הזה והיא תתגנה בעיניהם וחיק ועוד הוראה וחיק קרי הבו איניש כשבן אדם דופק על פתח הבית לא תאמרון מנו שזה לשון זכר שזה לשון זכר אלא מני שזה לשון נקבה כדי שתתרגלו תמיד שכל שיג ושיח שלכם יהיה רק בלשון נקבה שלא יהיה לכם עסק עם הזכרים והוא אומר להם בשעה תשמיש נקת מרגנית באחד ידי מרגלית אומר זה כינוי לדד וקורע בחד הידי אומר רשי זה כינוי לאותו מקום מרגנית אכולי תתנו להם וקורע לו אכולי כדי להרבות את אהבתם לתשמיש עד מצטער ועד הרכ ולהו זה עוד ההדרכה שנותן רב חסדה לבנותיו ולאחר כל ההוראות הנפלאות הללו אנחנו חוזרים לדברי המשנה שם ראינו כרשינין שזה מאכל בהמה אסור לקבור אותם בקברה זאת אומרת לסנן אותם במסננת זה בעיה של בורר אבל אם אין לך כלי אחסון ואתה רוצה לאחסן את הקרשים בתוך אותה קברה מותר לך עלף שבעצם חלקם הסתננו זה מותר אומרת הגמרא זה לא כשיטת כולם מתניתין דלא כתנה מה שכתוב אבל נותן לתוך הכברה נוגד את שיטתו של אותו תנא ד תניה רבי אליעזר בן יעקב אומר הן משגיחים בקברה כל עיקר לא משתמשים כלל בקברה בשבת גם לא בתור כלי אכסון ואם כן משנתנו לא כמו שיטתו של רבי אליעזר בן יעקב אומרת המשנה הקדושה אנחנו ממשיכים לדבר על דיני טיפול בבהמה וכדומה גורפן מלפני הפטם שור שמפתים אותו שמים לפניו תבן עורים וכדומה גורפים את האפרורית צריך לתת לו אוכל משובח ולכן אתה קודם גורף את האפרורית את כל העפר והצוות שיש שם ואז שם לו את האוכל מותר לעשות זאת אחרת הוא לא יאכל נראה בגמרא נפרט הוא מסלקין לצדדים מפני הרעי זה בעצם לכל שור אני יכול לסלק לצדדים זה לא כמו שראיינו לגרוף אלא לסלק לצדדים זה יותר קל כדי שהוא לא ילכלך את זה ברי ברגליו ועל ידי כך הוא לא יאכל מזה כך כתוב מסלקין לצדדים מפני הרעי אבל זה דברי רבי דוסא וחכמים אוסרים נראה גמרא מה הם בדיוק אוסרים האם גם גריפה מלפני הפטם וגם סילוק מפני הרעי או רק חלק וכדומה נראה בגמרא ודין נוסף נוטלים מלפני בהמה זו ונותנים לפני בהמה זו בשבת למה בעצם אל תאמר לי שזה דבר שאינו ראוי זאת אומרת אתם מכירים את המושג מפה לפה בן אדם לא אוכל כן יש עניני דעת שלא אוכלים ממאכל שחברה אכל אוקיי בהמה אין לה בעיה אומרת הגמרא ולכן רמים בהמה התחילה לאכול מותר לך לקחת את שיערי מאכלה ולתת לבהמה אחרת כי הם לא מקפידות על כך הם אוכלות אם כן זה ראוי לאכילה בשבת ומותר לטלטל שואלת הגמרא הבא אלי הו בעצם במשנה ראינו שני דינים כן בתחילתה גם גופין מלפני הפטם וגם מסלקים מלפני הרעי שואלת הגמרא רבנן הרשע פליגי או הסיף פליגי הם חולקים רק על הרשע ואומרים לא לא גורפים לפני הפטם אבל הם ודים שמסלקים לצדדים מפני הרעי או שגם על כך הם חולקים או טרבי הו פליגי אולי הם חולקים על שניהם תשמע אומרת הגמרא ד תניה וחכמים אומרים כתוב בפירוש בברייתא כך אחד זה ואחד זה לא יסלקו לצדדים גם תאפי שבבו גם דת אבן שלפני הפטם אנחנו רואים שהם חולקים על שניהם וסוברים שאסור אמר חסדה אבל כל המחלוקת ביניהם דווקא באבוס של קרקע זאת אומרת שיש איזשהו שוליים איזשהו גדר על מחוברת לקרקע ובתוכה שזה בקרקע עצמה שם יש את מאכל הבהמה אז הם חולקים אבל באבוס של כלי דברי הכל מותר זאת אומרת הם חולקים האם אני חושש לכך שהוא ישווה גומות בקרקע הוא יישר אחרי שהוא גורף והוא יעבור על מלאכת בונה אבל ברגע שזה כלי שאין את החשש הזה ברור שמותר שואלת הגמרא מה פתאום דוחה הגמרא ובוס של קרקע מאיקה למן דשרי קמש וגומות לא יתכן מדאורייתא אסור זה איסור בונה הוא יבוא להשוות את הגומות כשהוא מסלק כשהוא גורף ברור שלכול העלמה אסור אלא אומרת הגמרא דומה דומה אבל שונה ממש הית מרח היתמר המחיז ה מחלוקת באבוס של כלי כאן הם חולקים האם בעצם אין כאן בעיה של להשוות גומות אבל חכמים גוזרים אפילו כאן ועושים אבל באבוס של קרקע דברי הכל אסור כיוון שיש שם גומות והוא יבוא לישרים ויעבור בככ ל איסור תורה זה ברור אסור ראינו במשנה ונוטלים מלפני בהמה ונ כן אמרנו אפשר לקחת אוכל שיערי אוכל של בהמה זו ולתת לבהמה אחרת אומרת הגמרא זה לא כל כך פשוט בוא נראה תני חדה בברייתא נוטלים מלפני בהמה של פי היפה ונותנים לפני בהמה שפי הרע ותניה דח לא נוטלים מלפני בהמה שפי הרע ונותנים לפני בהמה שפי היפה בעצם יש לנו כאן גם משהו מנוגד וגם בוא תסביר לי במשנה זה נראה שתמיד מותר פה אתה רואה שרק פי היפה פי הרע בוא תסביר לי מה זה אומר פי ה יפה פי הרה אומרת הגמרא בוא תקשיב אמר הבי אידי ואידי בעצם ההסבר כאן בשני הברייתות הוא אחד מכמה חמרה לכמה תורה שקלינטון חמרה לא שקלינטון שור וזה בסדר גמור למה כי החמור אוכל בצורה יפה הוא לא משאיר רוק במאכל שנשאר ולכן השור יאכל ממנו אבל השור כשהוא אוכל הוא משאיר ריר רוק במאכל ולכן החמור כבר לא יאכל מאותו שרי מאכל ולכן מותר לקחת מלפני החמור לקמי השור לפני השור כי זה פשוט יהיה אכל זה ראוי לאכילה השור יאכל אותו אבל מה שהשור אכל אני כבר לא יכול להביא לגבי החמור זה בעצם הדין עכשיו בוא נסדר את הברייתות ועד הקטן מה שב בעצם שני הביתות מתכוונים לומר בדיוק אותו דבר כל אחד תפס ניסוח שונה ועד קטן עמה שכתוב נוטל מלפני בהמה של פי ה יפה בחמור דלט ריר זאת אומרת אני לוקח לפני בהמה של פי היפה שזה החמור שפיו יפה הוא לא משאיר רי רוק במאכל נפלא נהדר ונותן לחמור ש שפי ורע שהוא כן משאיר ריר ורוק במאכל ונותנים לפני בהמה שפי הרה זה מדובר בפרה או בשור ד הטלר הירה ולכן אני קורא לו בהמה של פי הרה ועד דקתני בבריתה השנייה שכתוב נוטלין מלפני בהמה של פי הרע שימו לב כאן בדיוק להפך לחמור הוא קורא פיו רע למה דלא דק ואכל הוא אוכל הכל לא מעניין אותו פיו רע הוא לא ענין טעם וכדומה ונותנים לפני בהמה שפי היפה פי היפה זאת אומרת שהיא מקפידה על מזונה ולא לא אוכלת כל דבר בפרה דדיקה ואחלה היא לא אוכלת כל דבר ולכן אני קורא לה פי ה יפה ובעצם שני הביתות מתכוונים שלפני חמור ללפני פרה מותר לקחת ולפני הפרה לחמור אסור לקחת וכל ושני הבריתות באים על מכונם בצורה מדויקת ושווה בהצלחה רבה ולהתראות [מוזיקה] מחר ‏y
לצפיה בתכנים נוספים: