העמוד היומי מסכת שבת דף קמ עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת שבת דף קמ עמוד א

[מוזיקה] שבס דף קמ עמוד א' בשורה העליונה אנחנו ממשיכים ע הנושא של המשנה הכנת מאכלים בשבת ישנם דברים שאסורים מצד מלוכה כגון משום בויירר משום לש ישנם דברים שזל ראו צורך לאסור את זה כדי שאדם לא יהיה עסוק וטרוד וירח הרבה בשבת להכנת מאכלים אז אמרו ובדין דחול שלא יעשה את זה בשבת אלא יכין את זה בערב שבת אימח חרדל של לשון מערב שבת גרגרי חרדל משאירים את זה נותנים לזה לשרות מערב שבת בלחות של עצמם למחר אומרה במחו בכלי אבל לא ביד הוא רוצה לערב בפנים מים או יין ולערבב אותם הוא יכול לערבב את זה בכלי אבל לא ביד ולמה כיוון שביד זה מתערבב יותר טוב אז שייעשה בשינוי ולכן שייעשה את זה בכלי על ידי כף או משהו כזה אמר לי שמואל ביד אווק מחולי ביד אתה רוצה שיהיה פה שינוי ונכון שביד זה מתערבב יותר טוב אבל סוף סוף אדם רגיל בדרך כלל לעשות עם כלי אז אם אתה אומר לעשות בכלי אז הוא בעצם לא שינה הרי כל יום הוא לא עושה ביד מאכל חמורים הוא לא מערבב את זה ביד אלא הוא מערבב את זה עם כף אז אם אתה רוצה ש ערבב בכף יוצא שהוא לא שינה כלום אלא אומר שמואל חולק שמואל על רב ואומר אדרבה השינוי הוא ממחה ביד ואינו ממחה בכלי שייעשה את זה דווקא על ידי מהרבה שיערב את זה ביד ולא בכלי כיוון שכלי זה דרך שוא עושה ביום חול למרות שהערב שלו ביד הוא ערבוב יותר טוב אנחנו רצינו שיעשה שינוי וממילא זה השינוי אז לפי רב השינוי הוא בזה שהוא עושה את הריבו ה פחות טוב שזה על ידי כלי ולפי שמואל הבוב הוא בזה שהוא משנה מכל ימות השבוע הוא עושה את זה ביד אדמר הבלוז אמר אחד זה ואחד זה אסור הבלוז עוסר לגמרי משום לש ורבי יוחן אמר אחד זה ואחד זה מותר הב ורוב אדם ה אין הלוכ כרבי יוחנן אין הלכה כמו רבי יוחנן במה שהוא אמר שמותר בין ביד בין בכלי כום רבי יוחנן בידוס דרב לוזר אומרת הגמרא רבי יוחן חזר בו למעשה ואסר וסבר כמו רב ליזר שאסור בשניהם גם ביד וגם בכלי כם רב לוזו בשיו שד שמואל ורב לוזו חזר בו ממה שהוא אמר שתמיד אסור והוא סובר כמו שמואל שביד מותר ובכלי אסור הב ורוב אדמ רב הו הלוך ק רבי יוחנן שאסור תמיד כמו שהוא חזר בו וסבר כשיטת רב לזר שאמר ששניהם אשור אימי דביי אב דלי ולא יאכל אמא של הביי שזה אמרנו שזה בעצם מי שגידלה אותו היא הכינה לו מאכל כזה אבל הוא לא אכל משום שהוא חשש לשיטות שאוסרות דוסו ד זהירה אשתו של זהירה אבד לרב חי ברשי ולא יאכיל אמרה לי לרבו אביד לי ואוכל לרב שלך לזעיר בעלי עשיתי והוא אכל ואת לא אכל ואתה מחמיר יותר ממנו אומר וב בר שבו אקמי דרבנה שימשתי לפני רבנה ובך שילי בשופט דטו רבבת לו בשינוי על ידי קלח של שום ואוכל אוזר נשמ אלא כיו תמר חרדל שלשו מערב שבת למחר ממח בין ביד בין בכלי ונוס ל דבש ולא יטרוף אלא מערב שלא יעשה ערבוב חזק שנקרא טריפה אלא רק ערבוב שכים ש כן מערב שבת הלכה נוספת שכליים ששחק אותם מערב שבת שזה כרישן למחר נותן לתוכן שמן וחומץ הוא ממשיך לתוכון אמיס מכניס לתוכם איזשהו דבר שנקרא ממיסה והגמרא תבאר מה זה ולא יטרוף אלא מערב שלא יערב את זה בצורה חזקה אלא רק בצורה חלשה שום שר זקום ערב שבת למחר נוס לת פולו גריסים ולא ישחק אלא מהרב מבארת הגמרא מהזה הוא ממשיך את המיסה לתוכון מה היה מיסה ניניה סוג של מסוים אונו מעלי לתכ אם אנחנו מערבבים את זה בתוך השכליים סימן שזה דבר מאוד טוב ויחד עם השכליים זה מעליה ועושים נומים ושבס ראינו במשנה שמותר לעשות נומים ושבס ראינו את הכמויות שנחלקו בזה תונו רבו עושין אנומלי בשבס ון וסין לנטיס בשבס ואיזו ה המלין מבארת הברס מה זה אמלין ואיזה לנטיס ומה זה לנטיס אמלין יין ודבש ו פלפלין תערובת של יין דבש ופלפל לנטיס יין ישן ומן צלולי ואפרסמון דלי לב מסוס מקר המטרה של לנטיס היא אח אחרי המרחץ האדם כל גופו רותח אז זה מקרר אותו ממילה כיוון שזה לרפואה אז לכן אסור לשתות מזה בשבת וכל שכן שאסור לעשות את זה אומר רב יס זחלי בווב יום אחד הייתי במות החול נכנסתי אחרי מרוקו לבית סמכת כי נקי אסוי כשיצאתי מהבית ח אשקין חמרו חד כסה הוא ישקע אותי מהיין אחת וחש מבנט דרש וטופ דקרי זה קירר אותי משערות ראשי ועד ציפורני רגלי וישקין הכינים הוא היה נותן לי עוד אב מספ דיל מנקו מוס דל דוסי הייתי מפחד שאולי ינקו לי מהזכויות שלי לעולם הבא כיוון שאני כבר הייתי בגדר סקונה שהייתי צריך להנצל על ידי נס ושואת הגמרא עד כדי כך רבי ייסב חשש שני כוסות יין כבר היו עושים לו את זה וומרו דשתי כל ימה ובכל אופן לא קרה לו כלום שניו דדש בכיוון שההוא היה רגיל בזה לכן זה לא השפיע עליו אבל זה שלא היה רגיל בזה אם הוא היה שותה שני כוסות כ היהה נכנס לשכונה אומרת המשנה שרין את החיל טיס בפוש כעת המשנה ממשיכה עם הכנת מאכלים בשבת ישנם דברים כמו שאמרנו שאסורים משום לישה משום בויירר משום עובדים וחו אומרת המשנה אסור לשרות חלתית בפה אשרי ולמה הגמרא תבער אבל נוצן לתוך החומץ זה כן מותר לו להכניס את זה לחומץ ואן שלין את הקרין אסור לשלוט את הקרין שעל ידי שהוא שם אותם בתוך מים זה מעלה את הפסולת ומציף אותם ואם כן יש פה בעיה של בויירר ולא שפין אותם ביד הוא יכול לשפשף אותם עד שיצא הפסולת שלהם גם עשור משום בויר אבל נושם לתוך הברה או לתוך הקלקול ה יכול להכניס אותם לתוך כברה שזה סוג של נפה או כלכלה סל ולמרות שנופל דרכם חלק מהפסולת הן קוברין את התבן בקברה טבן זה בעצם השיבולים הקליפות של הגרעיני תבועה ומה שנקרא תבן שזה מאכל בהמה אבל מעורב איתם יחד גם הזנבות שלהם השפיצים שעולים למעלה בסוף התבן הוא צריך למאכל בהמה רק את הקליפות עצמם לא את המוץ שנקרא שזה השפיצים שלמעלה אז מה היו עושים היו לוקחים מורג סוג של עץ כבד עם חריצים מעבירים את זה על וזה היה מרסק אותם לחתיכות ואז היו זורים אותם ברוח ועל ידי זה היה נפרד לו בין החלק הזה לחלק הזה או מנפים בקברה אז אומרת המשנה אין קוברים את התבן בקברה זה בויר ולא יתננו על גבי מקום גבוה בשביל שירי דמות שלא ישים את זה במקום שיש רוח חזקה שעל ידי זה המוץ יצא אבל נטלו בקברה ונו יסן לתוך היבוש הוא כן יכול לעשות בארומה כאשר הוא מגיש את התבן לבהמה יניח את הכל בתוך הכברה וילך ת לבהמה למרות שבדרך יפול חלק מהמו זה אנחנו מתיירים ואומר רשי למה כי זה בשיטת רב שימן שדבר שין מסכב אומרת הגמור בוא אלהו שורו מי משום מה אסור לשרות חיטי בפו אשרי איך נידע מה קורה אם הוא כן שרה תרגמו רבד נרש קמי דרב יוסף שרה חייב חוס כן זה שריה של חיוב חוס כיוון ש מסבירים כם הראשונים כיוון שזה בעיה של בישול כיוון שזה ר מלוחה של התהליך של זה וכמו שראיינו על דג מלוח שברגע שהוא שם את זה במים רוחין זה הגמר מלוחה שלו אז זה בישול כך גם פה זה הבישול שלו השריה בפה ישרי אמר לה הבי למה תושה אומצה במאי וכנ מד מחיב הוא ישרי בשר חי במים פושרין עכשיו גם כן תגיד שיהיה חיב חוס כי זה מכשיר אותו ומפשיט שלא יה לומר הביים מד רבון שלא יעשה כדרך שהוא יעשה בחול הסיבה לכך זה בגלל ובדין דחול ולכן כיוון שזה דרך עשייתו אז מננו ממנו להכין מאכל כדרך שהוא עושה בחול בוא מנה רבי יוחנן רבי יני מה הוא לשרוט את החיל תס בצינה האם בצונן כן מותר המשנה אסרה בפושרין האם זה דווקא פושרין אבל צונן מותר אולו דווקא אומר לה אסור נתנ אן שורין אתחיל בפושרין במשנה הרי כתוב דווקא בפושרין לא או בצון מותר אמר לי אם כן מה בין לי ולוך אם אני לא ידע לפרש את המשנה אז אנחנו שווים אז למה שאלת אותי התשובה היא מניסן יחידו הסיבה ש אני לא מתייחס למה שכתוב במשנה שמשמע שמותר פשר שכל האיסור פושרין אבל קרין מותר כי זה שיט יחידו תניה כפי שנראה בברייס אין שורין את החתית לא בחמין ולא בצינה כך סוברים חומי רבי וסי אמר בחמין אסור בצונן מותר ממילא המשנה היא כרבי יוסי שמתיר בצונן ולכן עניתי לך כח החומים שאסור למה יבד מה הייעוד של החיל טיס ליוקר דלי אדם שכבד לו הלב אז זה מרפא אותו וזה עוזר לו אחנ בוודאי לא מדובר במצב שכונה כ זה פיקוח נפש אבל לזה זה מועיל רבח בקר דליב היה לו כובד בלב כמו שראיינו כעת וש קמד מרוק אמר לזי שת לוס קלי חילס לומת ישתה משקל של שלוש חיל תס ושלושה ימים כל יום אוזל אשתי חמש בשבס המעלה שס שותה יום חמישי למחורת ביום שישי כעת הוא רוצה לדעת מה הוא צריך לעשות בשבת לצ וזל של ב מדרש הלך ביום שישי בשבת ושאל מה הוא צריך לעשות אומרו ליתן דבד ואמרי לו תן ד ברמר עדה שותה אדם כב או קביים ואינו חושש מותר לך לשתות בשבת את המשכה הזה אמר לו לשתות לאקו בולי אני לא הסתפקתי אם אני יכול לשתות זה וודאי שזה מאכל גם של בריאים משכה גם של בריאים וכפי שאנחנו יודעים שמשכה שהוא מיועד גם לבריאים וגם לחולים מותר כי קוים בוא לי לשרות מי האם אני יכול לשרוט את זה בשבת אמר לו רב חי רבין בדדי והובד ואסו רהבר ו בוד לא היה לו תשובה היה לי כזאת שאלה שהסתפק האם מותר לי לשרות בשבת את הכיל טס או לא ושאלתי ורב דבר ולא ידע תשובה או שאלתי לרב הונ ואמר שאלתי את רב הונה והוא אמר אוחי קום הרב שורה בצונן מניח בחמור דהיינו כיוון שזה צריך לעשות את זה בשינוי אז מותר לשרות רק בצונן ולא בפו ישרי ואחרי זה כדי שיתחמם שיניח את זה בחמור בשמש כמן דור שואלת הגמרא האם משהוא התיר לשרות את זה זה דווקא כמו המן דומה שראיינו רבי ויסי שאמר שבצ יהיה מותר כפי שדיק גם מהמשנה ואמרנו זה יחידו הי שבפרי אסור אבל בצן מותר אומרת הגמרא אפילו למן דוסר לא מה שהוא התיר זה גם לפי חכמים שאסרו בצונן הוא התיר כאן לעשות בצונן ולמה אני מלכד אלא אשתי כלל אם הוא עדיין לא שתה עד היום והוא מתחיל כעת אז אנחנו אוסרים לו גם בצינה אבל לאכין יש חמש הוא שבס אילא השסי בשבס מסתכן כיוון שהוא כבר התחיל את התהליך כבר שתה חמישי ושישי אם הוא יפסיק כעת באמצע התהליך זה מסוכן משום סקונה התרנו לו ואף על פי כן עדיף שייעשה בשיני כמה שיותר ולכן אמרנו שיעשה בצונן ויקח את זה לחמו זה תחמם אז בעצם אנחנו אומרים שהשכונה כאן הוא לא סקונס נפוס הוא הוא כן סקונס נפוס ולכן יש לו את היתר לשרות את זה בשבס מסתם וז רבח בר יוסף הכת דרב נחמן בר צחוק בר אחתי רבח בר יוסף היה יהודי מבוגר היה קשה לו ללכת הוא נשמח על רב נחמ בר צחוק שהוא היה בן אחותו אמר לי כמתנה לבי רב ספרינ נעבור ליד הבית של רב ספרי תכניס אותי לשמה אני רוצה לשא אותו משהו כי מטולה הגיעו לשמה הכניס אותו בואני מהו לקסוס קניס בשבס האם מותר לאדם לכסכס לשפשף בגדי כותנה בגדי פשתן בשבת או לא בגדי פשתן זה היה ביטוי לבגדים התחתונים שהם לבשו זאת אומרת מתחת לבגד העליון היה עוד בגד דוגמת הגופיה שאנחנו לובשים היום לרקוח קטניס קוחן ושפיר דומי האם המטרה שהוא משפשף כשזה יוצא מהכביסה זה יוצא עם כל החומרים וזה קשה לא נוח ללבוש את זה אז האם כל המטרה שהוא משפשף את זה זה רק כדי לרכך את זה קצת ולכן מותר בשבת אודיל ד חברה כוחן וסיר או שנאמר הרי כשהוא משפשף את הבגד זה גם נהיה לו בוק יותר ממה שהיה לו קודם זה נהייה לבן יותר ונקי יותר אז אולי נאמר שהמטרה שלו גם לזה ואם כן אסור מצד מלבן אמר לי לרקוח קם מחן משפרי דומי ענה לו ענה לו רב ספרי מותר ולמה כיוון שהוא מתכוון רק לרכך ולא להוליד בזה לבנונית מ יותר ממה שהיה לו קודם כי נופ קוסה כשהוא יצא הוא הגיע לרב נחמן בר צחוק אמר לי מי בוא ר מיני שואל אותו רב נחמן צחוק מה שאלתם את רב ספרי ככה הוא שואל את רב אח בר יוסף אמר ל בוי מני שאלתי אותו מה הו קסוס קטני בשבס האם מותר כותנה בפשתן לשפשף בשבת ואמר לי שפר דומי והוא התיר לי ותיבול למה עסו דורי שואל רב נחמ בר צחק את רבח יסף למה אתה לא שאלת על סודר על הבגד העליון עצמו הם מותר לשפשף סודר לאקו בולי זה לא היה לי ספק ולמה דבו מרבונה פשלי כבר שאלתי את רבונה מסודר והוא אסר לי הוא פשט לי את זה לאסו שואלת הגמרא יפשוט למ מסודר אז למה אתה שואל על בגדי פשתן תבין כמו שאסור סודר תאסור גם בגדי פשתן למה חשבת לחלק אמר ליוס מזק חיבר אוכל אומר זה כלו דכבר אדם מקפיד על הבגד העליון שלו שיהיה לבן יותר ונקי יותר ולכן שם יש יותר חשש שהוא מתכוון גם להוליד בזה בוק לבנונית אבל בגדי פשתן אדם לא מקפיד על זה זה לא מעניין אותו איך זה נראה לכן אני אומר שכל רה שלו היא רק לרכך את זה שיהיה לו נוח ללבוש את זה יותר ולא כדי לנקות את זה ולעשות את זה בויק יותר אז ראינו כאן לעניין חרדל שהו לש אותו מערב שבת ראינו כמה וכמה שיטות רב אמר שייעשה יעשה בשינוי על ידי כלי ולא ביד כיוון שביד זה ערבוב חזק שמואל אמר שיעשה ביד ולא בכלי כיוון שבכלי זה הדרך שלו כל השבוע ראינו שיש שיטות שאוסרות בשניהם יש שית ש מתירות בשניהם והבי חשש לזה ולכן הוא לא שתה כשאמו עשתה לו הונו שמוטר אמר שליס לעני אלא מותר בין ביד בין בכלי ואמרנו גם אגב זה גם שכליים מותר גם כן לתת לתוכם שמן וחומץ ולהוסיף לזה המיסה שזה נקרא עסב של מינטה שזה טוב מאוד יחד עם שכלי אמרנו שלגבי נומים ושבס מותר לעשות אבל לונט אסור אנומלי זה יין דבש ובלבל זה מאכל גם זה משקה של בריאים מותר אבל לונט זה מיועד לקרר אותו אחרי המרחץ ושל חולים ולכן זה לרפואה אסור בשבת הבנו את המשנה שאסור לשרות חיטית בפושרין הגמרא רצתה לומר ר רבדה רשוא אמר לפני הביש זה משום חיוב חוס של לש אבל הבית תיקן אותו של מסד ובדין דחול ואין בזה חיוב חוס בשריה בלבד אמרנו במשנה שכל מה שעשו זה רק בפושרין אמרנו שזה שיט יחידו כיוון שזה שיט של רבי יוסי ש בצונן מותר אבל אחים מוסרים בין בפושרין בין בצונן אמרנו עוד כמה וכס לא לשרות את הקרש כיוון שזה בויר אבל הוא רק יכול הוא יכול לשים את זה לתוך הכברה ואגב זה זה יהיה מותר וגם שלא יקח את התבן לתוך קברה להוציא מזה את המוץ אבל יכול להגיש עם זה את התבן לבהמה עם הכברה למרות שהמ יפול בדרך כיוון שדבר של סכון ולרב שימן מותר אמרנו בגורה שיש מחלוקת האם מותר לשרות בצונן או לא האם כל מה שעשו זה רק בפושרין ומה שהתירו במיסה אם שהוא התחיל ביום חמישי ושישי לקחת והוא שאל האם מותר לו לקחת גם בשבת לשרות את זה בשבת אז לשתות וודאי מותר כיוון שזה מאכל גם של בריאים משקה גם של בריאים אבל לשרות את זה אמרנו שיהיה מותר פילו לפי שיטת חום אם יהיה מותר כיוון שכאן זה סקונה אם הוא יפסיק באמצע הבנו את המיסה עם רב אחבר יוסף לעניין שפשוף של בגד פשתן ששמה רב ספרי ענה שמותר ולמרות שלעניין בגד עליון הוא כבר שאל את רבונה ואסר לו דווקא שמה כי אני חושש כיוון שהוא משפשף הוא מתכוון גם ללבן את זה אבל בבגד התחתון אין לו עניין ללבן את זה ולכן כל המטרה שלו זה רק לרכך את זה לכן יהיה מותר [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: