העמוד היומי מסכת שבת דף קמח עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת שבת דף קמח עמוד א

[מוזיקה] דף קמח עמוד א ובטח חלקכם כבר מיד על ההתחלה מזהים את העליצות שיש לי בקל והסיבה היא פשוט הגענו לסיומו של עוד פרק כל פרק שאנחנו מסיימים זה עוד פרק של זהב בהיסטוריה שלנו בהיסטוריה האישית של כל אחד מאיתנו עוד פרק אנחנו מכניסים לתרמיל מכניסים לקורות חיים שלנו איזה שמחה איזה אושר יש כאלה שהעיניים שלהם קצת מצטמצמות של נזכרים שעוד מעט מגיעים עירובים אבל חבר'ה על דאגה אנחנו חזקים הרבה יותר מכל דבר אם עברנו את ברכות אם עברנו את שבת ובעזרת השם הנה עוד אטו אנחנו בסיום בעזרת השם גם רובן וזה הזמן וזה המקום לומר לכם תתארגנו לסיום תכינו את בני הבית תחייב את עצמכם לעשות איזה אירוע גדול זה באמת שמחה כל כך גדולה בשביל כל אחד ואחד ואנחנו מתחילים בדף קמח עמוד א לא לפני שנראה איזה מוסע השכל עצום מהעמוד שלנו עוד מעט נראה שיש הבדל בפרק החדש זה כבר יהיה יש הבדל בין שאלה להלוואה כשאני מבקש הלוואה אני מתכוון להחזיר משהו אחר תן לי בבקשה תלווה לי 100 דולר זה אומר ש אני לא אחזיר לך את אותם 100 דולרים בהם אני אשתמש אני אעשה שופין ואני אתן לך 100 דולר אחר כשאני מבקש ממך השאלה על פי רוב זה חפץ תשי לי בבקשה את הפלאפון שלך תשיא לי בבקשה את השור שלך את המחרשה ואני אחזיר לך את אותו חפץ על פי זה אומר האור החיים דבר מדהים החיים שלנו הם שאלה מפי הקדוש ברוך הוא ובדיוק עלה לי איזשהו הברקה שזה מה שאנו אומרים בתהילים חיים שאל ממך נתת לא אנחנו הפשט זה חיים שעל אנחנו מבקשים אבל חיים של אנחנו לוקחים את זה בתור שאלה ועלינו להחזיר את הנשמה שלנו מצוחצחת ונקיה כיום וולדה כמו שלקחנו כמו שאתה לוקח שור אתה לא מחזיר אותו עם קנץ עם רגל שבועה ממש לא אתה מחזיר אותו שלם כמו שלקחת אותו דבר החיים שלנו כך צריך להחזיר אותם לקדוש ברוך הוא אומר האור החיים אבל איך אפשר אין צדיק טוב בארץ אשר יעשה טוב בארץ ולא יחתה אין מושג כזה אומר האור החיים דבר מדהים הרי שואל חייב בהכל ונסיים פשייה אין בריירה אין לך איך להימלאיה תהיה חייב ויותר מזה אומר האור החיים החיים האלה הם הנאה שלו אנחנו מקבלים הכל על מגש של כסף אז מה נעשה אומר האור החיים פתרון אחד מי שיודע דיני שאילה בעליו אמו לא ישלם אם הבעלים נמצאים איתך יחד עובדים אצלך נמצאים איתך ליד אותו דבר שאתה משתמש אתה לא חייב על כלום אומר האור החיים בעליו אמו אם תדע כל דבר הבעלי ממי הקדוש ברוך הוא נמצא לידי לא מפחד מכלום אז באמת לא ישלם אתה פטור מהכל אתה באמונה אתה מחובר אחד עם הקדוש ברוך הוא בעליו אמו לא ישלם אומרת הגמרא הקדושה ואנחנו מתחילים בדף קמז עמוד ב ממש למטה ראינו במשנה אן מחזירים את השבר נשבר עצם אל תשים גבס אל תקבע אסור בשבת אמר חנא בגדתה אמר שמואל אמר רב חנא בגדתה מהעיר בגדד בשם שמואל הלכה מחזירין את השבר כן מותר רבא ברחנא מספר את הגמרא הקלה ל פומבדיתא הגיע לעיר שמה לא לפרק ד רב יהודה הוא לא הלך לדרשה של רב יהודה לא הגיע שדרי ליד הדיל הרב יהודה כן רצה שהוא ישתתף שלח את רב עדה משמש שיקרא לו שיכנס לשיעור אמר ליזיל גרבי לך תשקן תמשוך לו את הבגד כך הוא יהיה חייב לבוא כך רשי מסביר את המילה גרבי אז אזי גרבי באמת לקח לו את הבגד כדי שיגיע לשיעור רב אב אבחנה באמת לא רצה להסתבך והגיע לשיעור אתה אשכח ד קדרי שוא מצא את רבי יהודה דורש ואמר אין מחזירין את השבר כמו שכתוב במשנה אמר לימב בחנה אח חנה בגדתה אמר שמואל הלכה מחזירין את השבר אמר לימב יהודה הוא כל כך שמח שהוא הגיע לשיעור אחנה דידן וא שמואל דידן הם בני בבל ואני הייתי אמור לדעת את הדין הזה ובכל אופן לא ידעתי לא ש לי ול בדין הגרתי האם לא טוב עשיתי לא בצדק עשיתי כשמשכירים יטריד אותך כדי שתגיע האם לא טוב עשיתי שבזכות זה התחדשה לי הלכה שלא ידעתי ראינו במשנה מי שנפרק ידו או רגלו לא טרפם מצונן שזה רפואה אלא רוחץ כדרכו ואם נתרפא נתרפא מספרת הגמרא רב אביה וי תקמה דרב יוסף שני עלה ידי פתאום התפרקה לו היד כן יש לפרוק את הכתף זה לא שבר בדיוק גם כאן נפרקה ידו לא ידע מה מותר מה עשור והוא פשוט שאל את רבי יוסף אמר לי אחי מאי הראה לו אבל כמובן לא עשה את זה בידיים כי הוא לא יודע אם מותר או לא שאל אותו אם כך מותר לעשות אמר לו לא אסור אחי מי שאל אותו עוד דוגמה אמר לי גם זה אסור ע ד אחי הוא לא עשה כלום אבל טפח ידי בינתיים ברוך השם היד חזרה לקדמותו אמר לי מה תי בא אליי אחרי שנרגעו שם העניינים שאל רבי יוסף מה בכלל שאלת הרי כתוב במפורש במשנה מה מותר ומה עסור ולהחזיר את זה בכל צורה שהיא עשור אתנן מי שנפרק ידור רגלו לא תרפה מצונן אבל רוחץ כד דרקו ואם נתרפא נתרפא ואם כן למה אתה חושב שהיה מותר לך להחזיר את זה בכל מיני צורות אחרות רק ברחיצה כמו שכתוב במשנה זה האופציה היחידה שמותר אמר לי אמר לו רב אביה פשוט אני מתבסס על הדין הקודם שראינו בסוף שהוא לא כל כך נכון ולא תנן אין מחזירים את השבר ובכל אופן אמר רב חנא בגדתה אמר שמואל הלכה כן מחזירים את השבר אז אני רואה שהמשנה הזו לא תמיד כל כך צודקת כביכול אז אולי גם הדין הזה אני יכול להסתדר איתו ולומר ולגל פינות ולהתיר לעצמי כל מיני דברים של חזרת היד למקומה גם לא דרכים שמופיעות במשנה אמר לו רב יוסף מה פתאום אמר לי כ כולו בחד המחית המתינו נראה לך הכל זה אותו בגד הכל זה בהריגה אחת נראה לך היה כאן סקת חבילה על כל המשנה וברגע שאמרנו על דין אחד שאין הלכה כמותו כ כל המשנה נשמטת ומתפרקת ממקומה ממש לא איחד תמר תמר איח דלא תמר לא תמר במקום שבאמת הגיע רב חנא בשם שמואל ואומר אין הלכה בסדר גמור קיבלתי אבל איפה שלא נאמר וכגון בדין הזה ממש לא ואיין שום התר בשום צורה אחרת אלא רק על ידי רחיצה כדרכו ו נתרפא נתרפא כמו שהמשנה מביאה זו האופציה היחידה דרן הלך אבית דרן הלך בעזרת השם נחזור ונשנה את הפרק הזה ונמשיך הלאה ילכו מחייל אל חיל אומרת המשנה הקדושה שואל אדם מחברו כדי יין וכדי שמן המשנה תופסת הלשון שואל כי ככ צריך לומר בשבת אבל עוד רגע נראה שכאן לא מדובר לא על שאלה ולא על הלוואה אני רק מדיין מה הלשון הנכונה בשבת פה הוא מתכוון באחרי שבת לשלם לו זה בעצם מחירה שואל אדם מחברו קדי יין וכדי שמן ובלבד שלא יאמר לו לוני הוא לא אמר אלוני נראה בגמרא למה אלא ומרת לשון אילני וכן האישה מותר לה לשאול מחברתה כיכרות וגם לא בלשון שאילה אלא בלשון הלוואה גבר יותר דרכו ללוות יין ו לקחת לקנות יין ושמן אישה יותר דרכה בכיכרות ולכן אומרים את הדוגמה הזו ואם אינו מאמיו זאת אומרת אותו אחד בע ל החביות בעל הכיכר בע ל השמן לא מאמין לה הוא שישלם מה עושה מותר לו עד כדי כך מניח טליתו אצלו ועושה עמו חשבון לאחר שבת הוא יקח ממנו משכון ומר בבקשה תן לי את השטריימל תן לי את הטלית תשאיר אותם אצלי ואחרי שבת נעשה חשבון אני אחזיר לך ואתה תביא לי את הכסף שמגיע לי מביאה הגמרא דוגמה נוספת וכן ארב פסח בירושלים שיכה להיות בשבת וצריך להקריב את הפסח כמובן מותר להקריב אותו בשבת אבל אותו בן אדם שעושה הכל בשעת השן בדקה האחרונה לא הספיק לקנות כבש מה יעשה מניח טליתו אצלו אצל אותו מוכר צאן מניח טליתו אצלו ונותן את פסחו ועושה עמו חשבון לאחר יום טוב בעצם הדין פה בגמרא פשוט מותר לקחת דווקא בלשון שאילה אם זה כדי יין אם זה כדי שמן אם זה בערב פסח ושימו לב מותר אפילו למשכן להשאיר אצלו טלית כעירבון כמשכון אומרת הגמרא הקדושה וכמובן אם מיד דנה למה המשנה מחלקת בין אלוני להשיל אמר לי רבא ברב חנן לאביי מה ישנה אשיל ומה ישנה אלוני אנחנו יודעים שבעברית וגם בלשון של המשנה יש הבדל והבדל הוא פשוט כמו שפתחנו השלה זה אומר שהחפץ חוזר בעין אותו חפץ והלוואה זה אומר שאני מחזיר לך תמורתו לא את אותו 100 דולר לא את אותו דבר שאני לוקח אלא משהו אחר אמר לי עונה לו הביה כךש הילני לא התי למכתב כשאני אומר הילני זה אומר שאני אגיע לך אני אביא לך את אותו דבר נכון שפה במשנה לא מדובר על אותו דבר כי הוא לוקח יין ושמן וכמו שראיינו הוא בכלל הולך לשלם לו כסף אבל הלשון שאילה מצלצל לאנשים כמשהו שלא צריך לזכור לקח ממני את הפלאפון לקח ממני את עוד שנייה הוא מחזיר לי ולכן הוא לא יגיע לכתוב את זה בשבת אבל הלווה ניע תי למכתב כשאדם מדבר על הלוואה ווואו תלווה לי 100 דולר לא יודע מתי אני אפגוש אותך אתה הולך עכשיו הרי לקניות אז אדם רושם את זה ולכן הלשון הלוואה מצלצלת לאנשים כדבר שצריך לכתוב אני חושש שהוא יכתוב בשבת בוא נחדד עוד פעם מדובר כאן על אותו דבר בין מה לא משנה לי מה הוא אומר מדובר כאן על מכירה בכלל כך ואני אשלם לך אחרי שבת תביא ואני אשלם לך אחרי שבת בכל אופן אומרת הגמרא אני לא רוצה שתגיד לשון שיצלצל לי כמשהו שצריך לכתוב ולכן תאמר דווקא אילני שזה לא נוהגים אנשים לכתוב ולא עלוני שואלת הגמרא והכיוון אנשים לא יודעים את הדקדוק אנשים סתכלו סביבכם אנשים לא יודעים לדבר עברית בצורה טובה וכיוון ד בכל דב למימר לי אלוני ואמר לי שלני ולא קפיד לו ואתי למכתב הרי ביום חול יש מספיק אנשים שלא בדיוק יודעים את ההבדלים והם לא יודעים עברית ברמה גבוהה והם לא יודעים מה נקרא להשיל ומה נקרא להלוות ותמיד הם יגידו על אותו דבר בין להשיל בין להלוות ואם כן אנשים כן מגיעים לכתוב תמיד כי אדם שומע הוא לא לא מצלצל לו המילה כי ההוא לא יודע איך לדבר והוא לא יודע איך לשמוע ממילא תמיד הוא כותב ואם כך בשבת נ מייתי למכתב בסופו של דבר אם אנשים ביום חול תמיד כותבים גם בשבת הם תמיד יכתבו אומרת הגמרא ממש לא אמר לי אני לא גורס את הסוגר אמר לי בשבת כיוון דשנו שולי רבנן לני לא שולי מן קמל ולאי למכתב אתה צודק שביום חול אנשים באמת לא שמים לב ואנשים כותבים תמיד אבל כיוון שפה בשבת יש דין מיוחד הרב עומד ואומר את הדין הזה אז אנשים כן מתאים זה לשמוע רגע יש חילוק ביום חול תן להם לדבר איך שהם רוצים ותמיד הם יכתבו אבל בשבת כיוון שסוג אחד אני בכלל לא מרשה להגיד אני לא מרשה להגיד עלוני רק אשיל אז אנשים דקדקו ומרו הופה אילני למה אומר אשיל כי באמת אין דרך לכתוב ולא יבואו לכתוב בשבת ממשיכה הגמרא אמר לירב בב חנן להבי בעצם הדיון הבא לא קשור למה שראינו אבל כיוון שהדיון הקודם היה ם בין רבא ברב חנן להבאה מביאה הגמרא דיוון נוסף עם אותם שמות והוא שואל אותו כך מכ דה הרי אמרו רבנן כל מיל דיום טוב כל מלאכה שאני מתיר ביום טוב משום אוכל נפש וכדומה כמה ד אפשר לשנ משני ן נכון שמותר אבל כמה שאני יכול לשנות שזה לא יהיה דומה לאותה דרך פעולה שאני עושה ביום חול אני משנה ואם כן הוא שואל אותו בוא ואביא לך דבר מסוים שאני מתיר ביום טוב ולא משנה בו כלום למה אנש חצו הם ממלאים מים בקים מהנהר ולוקחים הביתה למה שם יתמה לא משנה אנחנו לא משנים כלום אומר לו הבי תקשיב טוב הסיבה שאנחנו לא משנים שם זה כיוון שאם אני אשנה יהיה פה עוד השפעות רחבות יותר שאותם אני לא רוצה שיהיו אנה לוקח משום דלא אפשר איך היא לאבד איך מה אתה מציע בוא תן לי המלצה איך אני משנה מה נאמר דמלין בחץ ברב למלו בחץ זוה אותם אלו ש תמיד מילו בקד גדול עכשיו ימלו פחות כמות בקד קטן לא נרוויח כלום רק המפ שבלוח הם יצטרכו לקחת שתי קדים ילכו עד הנהר הלוך ועוד פעם חזור ועוד פעם הלוך ועוד פעם לא רוצה להטריח ביום טוב אז מה תאמר לי דמלין בחצב זוטה למלו בחץ רבה שיקחו קד גדול והם עלו עליו שהם צריכים רק קצת מים כמה פשו במשו שוב אני לא רוצה להטריח ביום טוב תריחה יתרה ולכן אין לי פתרון מה תגיד ניפו סודרה שתציע אותו שתכניס אותו לתוך איזה שקית תעטוף אותו בבגד לא אני חושב שהמים ישפכו על הבגד תי לדי שחיתה מה תאמר לי נכסי בנחמה שתשים את זה בתוך איזה תיבה של עץ או תחסה את זה באיזשהו מכסה גם לו זי ד מפסק ואת הי למיק טרי היא תבוא לקשור ביום טוב אל כך לא אפשר נכון שאני שמח מאוד לשנות אבל רק שאני יודע שזה לא יגע בשום דין אחר זה לא ישפיע על דברים נוספים כל עוד ואני לא בטוח בזה במעט האחוזים אני לא משנה ולכן הם ימשיכו לקחת את המים מהנהר באותה צורה כפי שהם עושים בחול בהצלחה רבה ואדירה ולהתראות מחר ה [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: