העמוד היומי מסכת שבת דף קמז עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת שבת דף קמז עמוד ב

[מוזיקה] דף קמז עמוד ב מסופר על אחד מגדולי ישראל שאני לא זוכר את שמו כרגע שאמר לע את זקנותו כך הוא אמר בעבר כשהייתי צעיר אמרתי לעצמי אני הולך לתקן ולשלוט על כל העולם לאט לאט כשגדלתי התפכחתי ואמרתי לעצמי תשמע כל העולם זה לא כל כך ראלי אבל על המחוז שלי על המדינה שלי שמה אני אתקן את כולם אני אשלוט על כולם כשגדלתי יותר אמרתי על בני עירי על בני משפחתי ואומר והיום כשאני זקן ושבה ימים אני אומר לו יהי שישלוט על עצמי שתקן את עצמי זה דבר נפלא והוא עובד גם להפך כשבן אדם מתקן את עצמו על ידי זה הוא יכול להגיע לשליטה מלאה על עצמו ועל כולם מסביבו כמו שאנחנו רואים ביוסף הצדיק שכשהוא שלט על עצמו בסופו של דבר הוא הגיע לשלוט על האימפריה שנקראת מצרים ששלטה על כלכלת העולם כולו יפה מאוד בעמוד שלנו זה שוב פוגש אותנו דבר מדהים רבי אלזר רח שבאמת אין לנו השגה בו ואני לוקח רק כדוגמה את הסיפור שהגמרא הביאה לנו תורה אי וללמוד אני צריך לא שיש לנו שמץ של השגה באותו רבי אלזר בן רח הוא הלך למקום שיש שם גשמיות מפתה זמין מעיינות נובעים כל מיני ג'קוזי דברים טובים יין טוב והלך ונמשך אחריהם כך כתוב בגמרא שוב אני אני קורא מה כתוב בגמרא נמשך אחריהם עד שהוא הגיע לקרוא את פרשת החודש וטעה בדבר כל כך בסיסי ובמקום לקרוא החודש הזה לכם הוא החליף את האותיות וקרא החרש היה לי הוא תפס את עצמו התרחק וחזר ושוב אין לנו השגה בכל העניין אבל יש כאן מושע השכל עצום כשבן אדם כביכול כביכול כביכול בוא ניקח את זה רק לעצמנו כשבן אדם הולך אחר תענוגות ליבו הוא כבר לא שולט על עצמו ממילא אחרי שהיה ליבם יש דין מיוחד בהלכות ראש חודש הוא בעצם בהלכות ראש חודש אבל הוא בדברים נוספים אומר הקדוש ברוך הוא אתם היהודים שולטים על הירח על הכל אתם תחליטו מתי חג אתם תחליטו מתי ראש השנה מתי יום הדין אתם תחליטו כל דבר אתם יש לכם שליטה על הירח אתם קובעים מה קורה בעולם אבל זה אפשר רק שהבן אדם שולט על עצמו וכפי שאמרנו כשאתה שולט על עצמך אתה יכול לשלוט גם על דברים אחרים עד כדי כך לשלוט מתי הקדוש ברוך הוא ישב וידון את בני ישראל את העולם כולו מתי ראש השנה מתי יום כיפור וכדומה אבל כשבן אדם הולך שבי אחר תענוגות ליבו ועל עצמו הוא לא שולט על אחת כמה וכמה שעל סביבתו ועל העולם כולו אין לו אפשרות לשלוט ואני שוב לוקח את זה רק למקום האישי רק למקום שנדע שאנחנו יודעים לדחות סיפוקים כשאנחנו יודעים לשלוט על עצמינו אחרי זה נוכל גם על משפחתינו תלמידינו בנינו וכדומה אבל אם לא נדרוש מעצמנו אפס ונרצה רק מהסביבה כולה זה לא עובד זה לא ילך אומרת הגמרא הקדושה ואנחנו מתחילים בדף קמז עמוד א למטה ראינו אתמול במשנה אדם שרוחץ במי מערה ובמי טבריה מה קורה לעניין להסתפק להתנגב להביא את זה הביתה וכדומה אומרת הגמרא קטני מי מערה דומיה מי טבריה מה מי טבריה חמין אף מי מערה חמים מי טבריה לך תיגע זה נובע זה נשאר מהמבול זה חם מי מערה חייב להיות שגם כן מדובר ב מים חמים וכמו שאמרנו אתמול שימו לב לניסוח הרוחץ דיעבד אין לכתחילה לא מכלל ד להשתתף כל גופו אפילו לכתחילה ש רדמי שוב מי שזוכה בדף מ בתחילת המסכת או לא כל כך בתחילתה אבל לפני למעלה ממ הדף שם ראינו את העניין של גזירת רחיצה וחילקנו בין רחיצה שזה בעצם לטבול במים לבין להשתתפות שזה לשפוך על גופו מים כאן אתה רואה את הנוסח הרוחץ מ שמע שדווקא ברחיצה זה דיעה ודין לכתחילה לא אבל שטיפה מותר שטיפה אפילו ל תחיל לשפיר דמי במים חמים כן מי מערה או מי טבריה שואלת הגמרא מני מי זה התנא הזה עונה הגמרא רבי שמעון י ד תניה לא השתתף אדם בין בחמין בין בצונן דברי רבי מאיר שימו לב רבי מאיר קיצוני לכיוון אחד אפילו לא להשתתף ששמו לב השתתפות זה לא רחיצה זה שונה מחיצה בין בחמין בין בצונן אסור זו שיטת רבי מאיר רבי שמעון מתיר הוא אומר אין שום בעיה להשתתף בחמין גם בצונן ברור שמותר רבי יהודה אומר בחמין אסור באופן גורף אסור לא רחיצה לא השתתפות לא וכמו מערב שבת לא מעניין אותי בצונן מותר בכל אופן מהמחלוקת הזו יוצא לנו שיטת רבי מאיר תמיד אסור שיטת רבי יהודה בחמים תמיד אסור ושיטת רבי שמעון שהוא בעצם מתנה של משנתנו שאומר השתתפות מותר אבל מהים חמים רחיצה אסור וזה המשנה שלנו הרוחץ בדיעבד מה קורה לגבי להתנגב ראינו ב במשנה ספ נסתפק אפילו ב10 אלונטיות שלא הביאם לביתו 10 בני אדם אפילו כולם באלונקות אחת מביאים הביתה אומרת הגמרא רשע רבות כמ שמל וספ רבות כמה שמלן בעצם חייב להיות ברשע יש חידוש מיוחד ובשפע יש חידוש מיוחד נוסף רשע אומרת הגמרא רבות כמה שמלן יש חידוש מיוחד פילו אנה דלא נפי ש באומאה אותם 10 מגבות שאיין בהם הרבה מים כן הנגבי ב1 מגבות תעשה חשבון כמה מים יכול להיות בכל אחד כלום שב כלום בכל אופן כיוון דחד הו כיוון שמדובר כאן בן אדם אחד אין כאן מי שיזכיר לו ולכן אני אומר לו בבקשה אסור אז לידי סחיטה ואסור לך לקחת את זה הביתה וסעי הסיפה שמתירה בהרבה אנשים גם כן רבו את הקמש מלן ואפילו ענד נפי ש באומאה 10 אנשים במגבת אחת היא ממש ספוגה ומלאה מים בכל אופן מותר ולמה כיוון דרבים נינו מד כר עדדי כיוון שהם רבים הם יזכירו אחד לראו ולא יבואו לידי שחיתה אז ברשע החידוש שאפילו מעט מים לבן אדם אחד אסור ובשפע החידוש שאפילו הרבה מים להרבה אנשים מותר תנו רבנן מסתפק אדם בלונ שבת יום טוב מותר לו להסתפק במגבת הוא מניחה בחלון הוא משאיר את זה בבית מרחץ ושוב כמו שאמרנו לא קחה לביתו כיוון שאני חושש לסחיטה ולא ם סינה ולירין בטח אל תביא את זה לבלנמ למה מפני שחשודים על אותו דבר הם חשודים כל מגבת שהם מקבלים ליד הם סוחטים וזורקים לסל כביסה הם לא רוצים שזה יהיה מלא מים ולכן אל תביא להם את זה רבי שמעון חולק על המשנה שלנו שימו לב רבי שמעון אומר מסתפק באלוט אחת ומביאה בידו לתוך ביתו לא אכפת לי יכול לקחת מגבת צפורה במים ולקחת לתוך ביתו אמר להבי לרב יוסף אלך את מי אני רואה פה מחלוקת תנאים משנתנו אומרת שעשו רבי שמעון מת מה ההלכה אמר לי רבי שמעון הרבי ה שמואל ו רבי יוחנן כל ארבעת הקדושים הללו מתיירים לקחת את המגבת ולא חוששים שיבואו לידי חיטה ולכן מותר מביאה הגמרא את דעתו של כל אחד איפה רואים רבי שמעון עד המרן רבי שמעון ראינו במפורש אומר כאן מותר לבן אדם אחד לקחת את המגבת ולהביאה לביתו רבי דתני אמר רבי כשהיינו למדין תורה אצל רבי שמעון בית קוה באיר תקוע ורצינו בשבת לרחוץ במעיין היינו מעלן שמן ונתת שמן לסור סבון ואלונים להתנגב מחצר לגג ו מגג לקרפ כן בצורה שיהיה מותר להעביר אותה ברשות בעצם לא דרך רשות הרבים אלא מגג חצר קרפף ראינו את זה בהרחבה שהוא סובר שבדרך הזו מותר לאויר עד שהיינו מגיעים אצל מעיין שהיינו רוחצים בו רשי אומר לא כתוב פה שהם לקחו איתם את המגבת חזרה אבל מסתבר המקום שם היה מקום הפקר הם לא הביאו כל פעם מגבת והשאירו אותו שם לחסדי העוברים ושווים אלא הם לקחו את זה יחד איתם ומכאן מהמסת הזה אנו רואים שגם רבי סבר שמותר לקחת את המגבת בחזור אני לא חושש כלל לסחיטה שמואל דמב יהודה אומר במפורש אמב יהודה אמר שמואל מסתפק אדם באלומת ומביאה בידו לתוך ביתו רבי יוחנן שוב בפירוש דמ רבי חיה ברבה אמר רבי יוחנן הלכה מסתפק אדם באלומת ומביאה בידו לתוך ביתו בקיצור יש לנו כאן שני תנאים רבי שמעון ורבי שני המוראים שמואל ורבי יוחנן שמתירים ולכן אמר רבי יוסף מותר למעשה להלכה מותר לקחת את המגבת ולהחזירה לביתו אפילו בן אדם יחיד שואלת הגמרא ומי אמר רבי יוחנן אחי ש שבאמת הלכה מותר לקחת את המגבת איך ייתכן ואמר רבי יוחנן והרי רבי יוחנן אומר באופן גורף בשס הלכה כסתם משנה כל מקום שרבי לא כתב מי הוא זה שסובר מי הוא זה שאמר את הדין של המשנה אלא סתם אותו הלכה כמו אותו תנא ובסתם משנה במשנתנו שלא כתוב משנה כתוב במפורש ותנן נסתפק אפילו ב10 אלונטיות לא הביאם בידו איך יתכן שפוסק רבי יוחנן שמותר אונה הגמרא פשוט מאוד לפי רבי יוחנן יש גרסה אחרת במשנתנו הוא מוסיף ואומר ההוא כבן חכיני נילה הוא אומר במשנתנו דברי בן חכיני ואם כן זה שיטת יחיד זה לא נקרא סתם משנה ורבי יוחנן באמת לא סובר כך והלכה הוא מתיר לקחת את אותה אלונטית לביתו אמר הבחי בב רבי יוחנן דין נוסף האולין מבין בלרי נשים לבי בנה מותר לבנים להבים מגבות שאנשים נוהגות להסתפק בהם בשבת לבית המרחץ דרך רשות הרבים איך ובלבד שתכסה בהם ראשן ורובן ואז יהיה דרך מלבוש ולא דרך מסע ומותר להם להעביר אותם ברשות הרבים חניתה אומרת הגמרא אדם שלבוש בסכנת הרשי אומר זה סודר גדול שעוטף את ראשו ואת כתפיו אומרת הגמרא צריך לקשור שני ראשיה למטה יש לה שני ראשים זאת אומרת שני קצוות צריך לקשור אותם יחד כדי שזה לא ייפול והוא יבוא לטלטל את זה ברשות הרבים איפה זה למטה אמר החי בבא אמר רבי יוחנן למטה מן הכתפיים זה הכוונה ככה היו קושרים את זה בצורה טובה שלא תישמט ממנו אמר לורב לבני מחוז כי מעברית ומן לבני חילה מגיעים חיל סביבות העיר חיילים של המלך צריך לדאוג להם לאוכל צריך לדאוג להם ב בגדים כשאתם מעבירים בגדים שרביבו בהו למטה מכתפי זאת אומרת אל תיקחו את זה בצורה של מסע אלא בצורה של מלבוש ורק כך יהיה מותר לכם להאיר ראינו במשנה כינו ממשמשים על כל הגוף והסברנו כבר אתמול כיוון שעושים את זה בשביל הנאה מסז עיסוי זה לא לשם רפואה לכן מותר לעשות את זה בשבת אבל כבר אתמול אמרנו צריך לעשות איזשהו שינוי מיום חול תנו רבנן כינו ממשמשים בבני מאים בשבת חולה עושים לו את זה על בני מאב וזה חידוש שאפילו כך מותר כי זה לא נחשב כרפואה ובלבד שלא יעשה דרך שהוא עושה בחול איך יבת שואלת הגמרא מה איך אני בעצם משנה מיום חול לשבת רב חמא בר חנינה אמר סך ואחר כך ממשמש רבי יוחנן אמר סח ו ממשמש בבת אחת זאת אומרת ברור לא כמו ביום חול השאלה מה השינוי מיום חול רבי רב חמה אומר עצם זה שאתה קודם סך ואחרי זה ממשמש זה כבר נחשב שינוי כי על פי רוב ביום חול עושים להפך וא רבי יוחנן אמר לא לפעמים עושים כךה ולפעמים כך ולכן ביום ולכן בשבת תשנה ותעשה את השיחה והמשמש ממש יחד אבל ו ממלין זה אסור אמר חיבב אמר רבי יוחנן אסור לעמוד בקרקעית של דומס יש נהר בארץ ישראל שנקרא דומס אסור לעמוד שם פני שממת ומרפה יש כוח סגולי יש שם כל מיני סגולות רפואיות במים זה גורם להתעמלות זה גורם לרפיון זה גורם לכל מיני דברים טובים ואסור בשבת מדין התעמלות כמו שראיינו זה הוב דין דחול ויכול אף להגיע לידי רפואה אמר יהודה רב כל ימיה של דיום סת הימים שאז דיום סת היא הכי אפקטיבית הכי יעילה 21 יום ועצרת מן המניין שואלת הגמרא אם אתה אומר הצרת כנראה זה או תחילתה או סופה זאת אומרת ה-21 יום האלה שאז זה פופולרי אז זה עובד וכולם מגיעים לקרקעית אותה נהר יש בזה משהו עם הצרת או שזה מתחיל צרת למשך 21 יום או שזה מתחיל 21 יום לפני הצרת והצרת מסמל את יום הסיום היא באיה להו הצרת לאיי גיסה או לאי גיסה זה הראשון או האחרון תשמה אומרת הגמרא דמר שמואל כול שקנה כל המשקאות שנועדו לרפואה מדוח ועד עצרת מעלה מפסח לשבועות זה התאריך הכי טוב כנראה שגם אה רפואה הזמן הכי טוב שלה היא בין פסח לשבועות ולכן כשאני אומר לך שבועות אני מתכוון ליום האחרון כש 21 יום קודם מאז מתחיל הזמן הכי מוצלח של אותו נער אומרת הגמרא ממש לא דיל מטם לעניין רפואה הו ד כמה קריר אלמה מעלה אני רוצה דווקא את התקופה של האביב כי העולם עדיין צריך להיות קצת קר לא קור של חורף אבל לא חום של קיץ זה הזמן הכי טוב ולכן אני אומר דווקא מדוך ועד עצרת מפסח ועד הצרת אבל אבל אחה מה כל הרפואה שם בנהר משום אב להו אני צריך שהמים יהיו חמים ורק על זה שאת כל הסגולות הרפואיות והמינרלים הנפלאים שיש בו אז הייתי אומר כיוון ד חמים עעל מטפי מעלה להפך הדיף כמה שיותר להתקרב לכיוון הקיץ לכיוון תמוז ולכן דווקא הסרט הוא היום הראשון שאז מתחיל התקופה נפלאה של אותו נהר והגמרא באמת לא פושטת את העניין אמר המחל בו דיברנו על נהר הד ומסת דע לך חמר דפר גיטה היין של המקום שנקרא פוגיט שהוא יין נהדר יין משובח ומידד יומס את המים של הנהר הזה שמים מאוד טובים מפנקים עם הרבה סגולות כמו שאמרנו כי פחו עשרת השבטים מישראל הם הביאו את עשרת השבטים להימשך אחרי ההבל אחרי תענוגות העולם הזה וזה מה שגרם להם לגלות ויפרו אותם והם נעלמו מעם ישראל מספרת הגמרא רבי אלעזר בן ארך אקלה לאתם למקום הזה לפרו גיטה לדיום סת המשיך בטרו אחרי היין אחרי הנהר יעקר תלמוד הוא שכח את תלמודו כיעד הרתה כשהוא חזר בעצם הוא עזב את המקום קם למקרה בספרי החודש הזה לכם הוא הגיע לקרוא בספר תורה את הפסוק החודש הזה לכם ראש חודשים אמר הוא טעה אחר שהיה הוא שכח את תלמודו המילים התעוותו לו קפצו לו מול העיניים וקרא אחר שהי ליבם ראו את זה החכמים באו רבנן רך מעליי ועדר תלמודי כשהוא עזב שם את המקום אז באמת ביקשו עליו רחמים ותלמודו חזר אליו כבתחילה והינו דתנן רבי נאורי אומר אוה גולה למקום תורה ואל תאמר שהיא תבוא אחריך שחבריה יקיימו בידיך ואל בינתך אל תישען יש הרחבה בסיפור הזה במדרש בסיפור של רבי אלעזר בן ערח שהיה פשוט ויכוח בינו לבין חבריו האם שהוא ילך אליהם ליבנה או הם יבואו אליו לאותו מקום ואם כן רואים שכשהוא התעקש ואמר שהם יגיעו אליו בסופו של דבר הוא שכח תלמודו וזה הכוונה מה שכתוב פה הוה גול למקום תורה ואל תאמר אל תסמוך על זה שחבריך יגיעו כי אם הם לא יגיעו תלמוד יכר ממך תנא אומרת הגמרא לא רבי נאורי שמ אותו אחד שומר את האמרה הזו זה לא רבי נאורי אלא רבני חמיה שמו ואמרי לה שימו לב רבי אלעזר בן ארח שמו זאת אומרת הוא סיפר את זה על בסיס חווייה אישית שהוא עבר הוא אמר את זה לא סתם הוא עצמו חווה את זה בד יום סת שם ולמה ניק ולמה נקרא שמו רבי נאורי שמעיר עיני חכמים בהלכה על שם שההוא העיר את עיניהם לכן קראו לו באותו ברייתא רבי נאורי ראינו במשנה ו לא מתגרים למה הסברנו שזה כמו עובדין דחול זה אותו דבר כמו שאתה עושה בחול אבל יש אופציות שמותר תנו רבנן איין גוררים במגררת בשבת רבי שמעון בן גמליאל אומר ברגע שאתה לא עושה את זה לתענוג אם היו רגליו מלוכלכות בטיטו צועה גורר כדרכו ואינו חושש רב שמואל בר יהודה מספרת הגמרא אבד לאמ מגרדת דקסה ה הכינה לו מגרדת מיוחדת של כסף ובזה ה מותר גרת בשבת כי זה משהו מיוחד לשבת אין כאן עובדין דחול ראינו במשנה אין יורדין לקדימה מתמה אומרת הגמרא משום פיקה פשוט מאוד הספד הנהר שמה מאוד מאוד מחליק באותו נהר קורדי ואני חושב שאותו בן אדם פשוט יעוף גלץ יחליק לתוך המים בגדיו התרטבו יבוא לידי חיתה לכן אני אומר תשמע אל תתקרב לנהר הזה אל תיגע בו הוא לא ראוי להיות בו לשעוט בקרבתו בשבת ון עושין אפיקטוזין בשבת ראינו שאסור לגרום להקי בשבת אמר הבבא חנ אמר רבי יוחנן לא שנו אלא בס לקחת איזשהו סם שגורם להקאה זה אסור זה דומה לרפואה אבל ביד פשוט להכניס אצבע לגרון ולגרום עעל די כך להקאה מותר תניה ארב נחמיה אומר אף בחול אסור את אותו הפיק טיזין את אותו גרימת הקעה לא רק בשבת גם ביום חול אסור מפני הפסד אוכלין פשוט מאוד כל העשירים המענגים המפונקים היו נוהגים להגיע למשט ים אוכל היו אוכלים אכילה גסת שהמעיין שלהם מתמלאים לחלוטין אבל הם עדיין היו טאבים למאכל היו פורשים הצידה מקיים ומתחילים את הארוחה מתחילה אומר רשי זה הפסד אוכלים מתוך זה הוא אוכל יותר יותר מכך אומרים הראשונים זה גם נוהג מגונה בלתי מוסרי בעליל לרוקן את המעים בשביל להכניס עוד אוכל ולכן אומר הבני חמיה אסור גם ביום חול ראינו במשנה ואין מעצבן את הקטן אסור לסדר את העצמות של הקטן אמר הברכ אמר רבי יוחנן לפופה ינוקה שפיר דמי לפופה ינוקה בשבתה זאת אומרת ללפף לקרח אותו בבגדים ולעצב ולסדר מותר שואלת הגמרא ונתן אין מעצבן כתוב במפורש שאסור עונה הגמרא פשוט מאוד אתם בחומרי שדרה דמח זה כבונה לקחת מקצוען כירופרקט שיסדר לך ככ את העצמות בדיוק בסדר הנכון במקום הנכון זה באמת אסור זה נראה בונה אבל ללפף כדרך התינוקות שתמיד מלפפים אותם קצת בחוזקה בתוך בגד בשבת כדי לשמור על עיצוב האיברים והעצמות שהם עדיין מאוד עדינים ורגישים זה מותר כמובן חובה לסיג את הדברים ולומר שכל דבר וכל עניינים יש פה סכנת חיים ברגע הלידה וכדומה ברור שמותר אבל כאן מדובר על המעבר ואז יש באמת אם אתה מעצב את זה ובונה את העצמות הוא רק מלפף שזה מותר מחר בעזרת השם נמשיך הלאה להתראות מחר [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: