העמוד היומי מסכת שבת דף קמז עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת שבת דף קמז עמוד א

[מוזיקה] דף קמז עמוד א' תתמקדו בבקשה במשפט הבא אנשים מחפשים בעיות אז הם מוצאים אותם וואו משפט כל כך פשוט וכל כך אמיתי ונכון כי החיים שלנו בסופו של דבר מורכבים מטוב ורע הם מגוונים הם מנוקדים בהרבה נקודות טובות וגם פחות ואנחנו בוחרים מה לחפש במה להתמקד ובת מה שנחפש אותו נמצא ולכן כולנו מכירים את מחפשי הבעיות בכל דבר טוב הם ימצאו תמיד את הנקודה השחורה את הדבר הפחות טוב זה מה שהם ימצאו וחבל מה כל זה קשור אלינו יש בגמרא מושג שנקרא מן דקפיד כף דלי זאת אומרת בן אדם שמייחס המון משקל לעין הרע לכל מיני אמונות תפלות נפלה מקלי מידי נפלה פתי מפי זה מסמן כל מיני דברים רעים קמתי על צד שמאל ראיתי חתול שחור וואו לך תדע איך ימשיך היום הזה בן אדם שמקפיד באמת יקפידו לו משמיים וכל מה שהוא מפחד באמת יגיע אליו כך כתוב בגמרא לא בעמוד שלנו זה כמדומני כתוב בנדרים לכאורה זה עניין סגולי מי שמקפיד מקפידים איתו אבל יש כאן גם הרבה מעבר יש כאן עניין אמיתי פשוט הרי כל אחד בסופו של דבר יש לו גם דברים פחות טובים ואותו אחד שכל הזמן עסוק בה לחפש אותם ולהגיד וואו לך תדע איך ימשיך היום הזה שהתחיל כל כך גרוע על צד שמאל ופגשתי חתול שחור בסופו של דבר כשהוא יקבל טלפון מהבנק הלה נטרה מספקת הוא יגיד וואוו הנה תראה איך התחיל היום הזה גרוע ידעתי כבר מראש ושוב הטלה את כל תחלואי החברה ומחווה בקימה המאוחרת שלו או בחתול שחור שהוא פגש זה בן אדם שקפי הוא כל הזמן מקפיד וממילא הוא מוצא את כל קפידות כי זה קורה לו בחיים והוא ממקד עליהם את המבת לחילופין אדם אחר במקרה שלו שקם מאוחר ורע חתול שחור וגם באמת קיבל טלפון מהבנק אבל הוא חי בזרימה באמונה הוא חי יותר רגוע הוא לא כף אז גם לא כף דלי אז היה טלפון מהבנק הוא לא נבעל מזה הוא חי עם זה טוב זה לא שהנתונים משתנים הנתונים אותו דבר אבל אותו אדם שקפי בסופו של דבר הוא זה שמקדש על הבעיות שלו בחיים ואילו אותו בן אדם שקם בזרימה בשמחה באמונה אז יש לו גם בעיות אבל זה לא משפיע לו על מכלול החיים שוב איפה כל זה פוגש אותנו בעמוד שלנו בעמוד יש דבר מדהים מי שמקפיד אסור מי שלא מקפיד מותר בן אדם שמקפיד שתמיד הוא ירעה אריסטוקרט הכובע שלו יהיה כאילו יצא עכשיו מהמלתחה אם זה ייפול בשבת ו יתאבק יהיה אסור לו לנקות את זה למה כי הוא קפיד הוא בן אדם שמקפיד על כל דבר בסופו של דבר כמו שאמרנו הוא מוצא את הבעיות והנה גם זה אסור לו אומנם זה ורט אבל יש כאן אמת אמיתית לחלוטין ואילו אותו בן אדם שלא כל כך אכפת לו איך הכובע שלו נראה וגם אם הוא מאובק בשוליים הוא לא מחריב על זה את המדינה הוא זה שדווקא מותר לו בשבת לנקות כי הוא לא מקפיד ממילא זה לא נחשב ניקוי זה לא נחשב כיבוס ולכן מותר לו אמנם לקחנו את זה לכיוון קצת אחר אבל לדעתי זה כיוון אמיתי קחו את זה לאן שאתם רוצים אומרת הגמרא הקדושה ואנחנו מתחילים בדף קמו עמוד ב ממש למטה שלוש מילים אחרונות בעמוד אמר אבונה לגבי ניקוי בגדים המנהל טליתו בשבת חייב חטאת רשי אומר עזוב בלי מים אין על זה ל שום דבר יש עלזה אבק ועפר הוא מנהר את הטלית שלו את הטלית שלו בשבת הוא חייב חטאת זה כמו שהוא מכבס אותה ולא אמרן אומרת הגמרא אלא בחד בחדש בן אדם שמנערים על הניקיון זה נקרא הכיבוס אבל ברגע שזה ישן בעתיקה לט לן בה מותר לנהר את זה כלוד וזה רק מאוק ועפר ואין כאן מים זה לא דומה כלל לכיבוס ומותר ולא המרן הגבלה נוספת אלא באוכ מה בגד שחור רואים עליו את האבק כמו שכולנו רואים רכבים שחורים ברחוב הם לא יותר מאובקים פשוט האבוק יותר בולט עליהם אז שוב באוכ מה כשאתה מנער אותם מאבק וואו פנים חדשות באו לכאן וזה נקרא כיבוס ואסור אבל אם זה לא אוכמה זה צבעוני או לבן מותר לנער אבל בחברה וסומק לבן הוא אדום טלן בה והו דקפיד אומרת הגמרא זה דווקא כשבן אדם מקפיד לנהר אותם ולא ללבוש אותם מאובקים אז זה נחשב כלבון שלהם כ הכביסה שלהם אבל אם הוא לא מקפיד אין בעיה מספרת הגמרא אווק אולה אקלה לפומפיה הגיע לעיר פומבדיתא בשבת חז רבנן דק מנפס גליו הם נירות ה חלוקים מהאבק אמר קמח בנן שבטא התלמידים הללו מחללים שבת אמר לו רב יהודה נפוצו לו בפה תנהרו לו בפנים כנראה זה היה שחור וחדש כן כמו כל התנאים שראיינו קודם למה ענן לא קפדינן מידה כיוון שאנחנו לא מקפידים אנחנו עושים את זה עכשיו רק בשביל כבוד השבת ולכן בבקשה תנהרו לו בפניו והכל בסדר לא מחללין ולא שבטא ומותר לעשות את זה מספרת הגמרא הב וק קמדי רב יוסף אמר ליבלי קומטי רב יוסף אומר להבי תביא לי בבקשה את המגבת חז דיק טללי הוא ראה שיש טל למגבת אבק מחס למת הוא בעצם התלבט האם רבי יוסף מקפיד הוא לא מקפיד אפשר לנהר או לא אמר לנפוץ שדה ענן לא כף דין מידה תנער הכל בסדר זרוק ותנהל אני לא מקפיד על זה אם זה קצת מלוכלך ולכן אין שום בעיה לנהר נהר את המקבת ותביא לי אותה ללבישה ממשיכה הגמרא לדבר לגבי טלטול בגדים אמר רב יצחק בר יוסף אמר רבי יוחנן היוצא בטלית מקופלת ומונחת לו על כתפו בשבת חייב חטאת אדם שלא מתעטף בטלית כנהוג אלא הוא מקפל אותה ומניחה על כתפו זה כבר לא נחשב כדרך מלבוש אלה כדרך מס ולכן הוא יהיה חייב חטאת מביאה הגמרא ראייה תנינ מי אחי כתוב בבריתה במפורש סוחרי כסות היוצאים בטליתות לא לבושות אלא מקופלות ומונחות על כתפיים בשבת חייבין חטאת ומציינת הגמרא מיד אל תיצמד לי לדוגמה של סוחרי קסות ולא סוחרי קססות בלבד אמרו אלא כל אדם אלא דרכן של מוכרים לצאת כך פשוט דרך המוכרים לצאת לפרסם את מרכולתם הם שמים על הכתף גוונים ודגמים שונים לכן אני תופס אותם כדוגמה אבל כל אדם שיצא כך יהיה חייב חטאת כי זה לא מלבוש אל המסע מביאה הגמרא דין נוסף דומה וחנני ה יוצא במות הצורן לו בסדי כמובן במקרה שהמהות לא מוקצים לגבי הוצאה חייב חטאת זה לא נקרא הוצאה שלא כדרכה דרך מלבוש זה ברור שזה לא אבל אפילו זה לא נחשב הוצאה שלא כדרכה ולא חנווני בלבד אמרו אלא כל אדם אלא לקחנו אותו כדוגמה שדרכו של חנווני לצאת כך עד עכשיו דיברנו על לגבי הטלית אם אני לוקח טלית מקפל אותי על מקפל אותה על כתפי זה לא נקרא דרך הוצאה אבל שימו לב והתנין יוצאים מסודרים א סודרין שעל כתפם סודר שמקובל על הכתף אנשי רטן כן היו נוהגים לצאת כך ולכן לכולם מותר לצאת כך ולא רטנ בלבד אמרו אלא כל אדם אלא שדרכן של רטנ לצאת בכך אבל שימו לב לחילוק בין טלית שהיא בעיקרון בגד על כל הגוף ולכן אין דרכה לצאת מקופלת על כתפו וזה יחשב כמסע לבין סודר שהוא רשמי בגד על חצי גוף ולכן גם כשהוא מקופל לו על כתפיו הדרך לצאת כך ומותר אמר רבי יהודה מעשה באוקינוס בנו של רבי אליעזר בן אוקינוס שיצא בסעודה של כתפו בשבת והוא עוד חמיר אלא שנימה כורחה לו באצבעו כי הוא חשש שזה ייפול ואטי לטויה הוא יטלטל את זה אכן הוא קרח חלק נימה שערה חלק מהסיבים מהחוטים על אצבעו כדי שזה לא ייפול וכשבא הדבה לפני חכמים אמרו כמו שראיינו בעצם אפילו אין מה קוח לו על אצבעו מותר לצאת באותו סודר כי זה דרך מלבוש כמו שראיינו שאנשי רטן היו נוהגים לצאת כך וגם כל אדם מותרים דרש רב נחמן בר חיסה משמי דרב חסדה הלכה אף על פי שאין אמק הוחה לו באצבעותיו סודר על כתפיו כמו שרינו בבריתה מותר ל ולא צריך להחמיר ולקרו נימה על אצבעותיו מספרת הגמרא אוקלה לבי אסי בריני לבית המדרש של אסי בריני באו מני מה הוא לעשות מרזב בשבת צורה של מרזב כבר נראה מה זה אומר זה לקפל את הטלית בצורה מסויימת האם מותר לצאת ככה לרשות הרבים או לא אמר לה אחי אמר הבילי אסור לעשות מרזב בשבת מסבירה הגמרא מה מה אסור מה הצורה של הקיפול מה מרזב אמר אבזר כיס בבליטה בבליים היו כך נוהגים לעשות זה בעצם לכפול את הבגד מלמטה כלפי מעלה קשור אותו בחוטים כך שנוצר לך איזשהו כלי קיבול שלא הגמרא קוראת מרזב זה אסור לעשות בשבת מספרת הגמרא רב ירמיה אביב קמי דרב זירה ואמר לי הוא הדגים לו זה היה ביום חול אבל הוא הדגים לו למדו הלכות שבת כל מיני צורות של קיפול טליתות ושאל אותו האם מותר לעשות כך בשבת או אסור ואמר לי אחי מאי אמר לי אסור ואחי מאי אמר לו גם כן אסור אמר פפה נקות אי כללה בידך בוא אני אתן לך כלל כל אחד מקפל בצורה שונה אחד תוחב את זה בגרט אחד שם את זה על הכתף התמנים שמים את שני הקצוות על כתפיים בוא אני אתן לך כלל מה מותר מה אסור נקט אי כללה בידך כך כלל כל הדת ד לנופה הוא רוצה בעצם לאסוף את זה ולהשאיר את זה בצורה כזאת לתמיד אסור אבל כל ד להתנאות כרגע רק שאני יוצא לדרך אני רוצה זה יהיה יותר יפה יותר נוח יותר פרקטי זה מותר שרי כי עד רב שישבר ד עבידי מתנאה בסינו אבא הוא היה מקפל את זה גם בשבת כי זה היה עשוי רק לשעה הוא היה מתנאה עושה את זה בצורה יפה זה מותר אבל אם אתה מקפל את זה בצורה עמידה בצורה קבועה זה אסור מספרת הגמרא כית הרב דימי אמר רב דימי היה מארץ ישראל כשההוא הגיע לבבל הוא דקן מה החידושים ההלכתיים שקורים בארץ ישראל והוא אומר כך פעם אחת יצא רבי לשדה והיו שני צידי טליתו מקופלים ומונחים על כתפו יצא לשדה בשבת והטלית שלו מימין ומשמאל הייתה מקופלת על כתפו כש מאחור זה כן גלש לאורך גופו כך הוא יצא בשבת אמר לפניו יהוושע בן זרוז שהיה שמה ואותו יהושע בן זרוז היה גיסו של רבי מאיר בן חמיו של רבי מאיר אמר לו בזו לו חייב רבי מאיר חטאת זה הרי לא דרך לבישה זה דרך מסע ואם בעצם העיר לו כביכול רבי מאיר מחייב באזה חטאת אמר לה אמר רבי הומה דקדק רבי מאיר עד כאן גם בכזה מקרה שרק הצדדים מקופלים ומאחורה זה לאורך גופי שזה כן דרך מלבוש עד כדי כך רבי מאיר מחייב חטאת כך הוא טמה אבל על אף תמתו הוא קיבל את דבריו ושלשל רבי טליתו ומיד הוא הפשיל אותה כדי שכן תהיה דרך מלבוש לכול העלמה ויוכל להמשיך להלך בה כי אתה רב ינמ הוא אמר מה פתאום רב דימי סיפר את זה בצורה לא מדוייקת לא יהושע בן זוז אב אלא יהושע בן כפוסי היה חתנו של רבי עקיבא אמר בזו לאו חייב רבי עקיבא חטאת זה לא היה עם גיסו של רבי מאיר והוראת רבי מאיר אלא חתנו של רבי עקיבא והוא הורה בשם רבי עקיבא אמר לו רבי אנה לו באותו ניסוח דקדק רבי עקיבא עד כאן ובכל אופן ששל רבי טליתו וקיבל את דבריו מביאה הגמרא הגרסה השלישית כית הרב שמואל ורב יהודה אמר נשאל איתמר רבי לא יצא בכזו צורה מה פתאום הוא סך הכל שאלו אותו מה הדין והוא ענה שמותר ואז אותו אחד שהיה לפניו אם זה חתנו של רבי עקיבא או גיסו של רבי מאיר אמר מה פתאום הוא מח וקח טת ואז קיבל את דבריו אבל המעשה לא היה עם רבי עצמו אומרת המשנה הקדושה הרוחץ במי מערה אדם שרוחץ בשבת במים חמים שחיממו אותם מערב שבת והם נמצאים במערה כדי לשמור על חומם איך בדיוק מותר להתרחץ בהם מי שזוכר דף מ תחילת המסכת או לא כל כך תחילה ראינו את כל העניין של גזירת רחיצה מתי מותר מתי אסור מחר בעזרת השם נרחיב בזה ונראה מי התן ה שסובר שמותר אבל אני כבר ממליץ לכם לשים לב לניסוח לא כתוב רוחץ אלא הרוחץ שזה אומר רק בדיעבד ולא לכתחילה בואו נזכור את זה בשביל מחר אז אדם שרוחץ במי מערה או במי טבריה שבהם מותר לרחוץ ונסתפג תנגב אפילו ב-10 אלונטיות לא הביאם בידו אפילו אם הוא תנגב ב-10 מגבות זאת אומרת בכל מגבת יש ממש קצת מים אל תביא אותם הביתה אני חושב שתפחו אותם להתנגב תירו לך כי אחרת אין ערך להתר של רחיצה אם אני לא יכול להתנגב לאחריה אבל בכל אופן להביא את זה הביתה ממש לא כי אני חושב ש תסחט אז אפילו אם התנגדת ב-10 מגבות שבקושי מה לשחט מהם בכל אופן אסור אבל שימו לב עשרה בני אדם מסתפקים באלוט אחת פניהם ידיהם ורגליהם מה שאומר ש המגבת ממש ספוגה מים ומביאים בידם זה מותר למה כי כל אחד יזכיר לשני ולא יבואו לידי שחיתה כמובן שמדובר שעיר מעורבת ואיין כאן בעיה של טלטול והוצאה אנ אנחנו מדברים כרגע רק לגבי העניין של חיתה ממשיכה הגמרא בהלכות נוספות סחין ו ממשמשים מותר לסוך בשמן ולמשמע לעשות כל מיני עיסוים מסאז' וכדומה לשם הנאה ולא לשם ש נוהגים לעשות את זה גם בחול לשם הנאה ולכן מותר אמנם נראה בגמרא שצריך לשנות כל מיני דברים מיום חול אבל לא מתעמלים מת אמלין היום אנחנו משתמשים במילה הזו זה מלשון עמל לעמול להגיע את הגוף ולהגיע לידי זהה ולכן אני עוסר את זה א' מישהו ובדין כל יש אומרים שזה גם יכול להגיע לענייני רפואה ולכן אני עוסר ולא מתגרים גם אסור לגרר את הבשר את האור במגררת שמיועדת דווקא בשביל זה זה משום ובדין דחול נראה בגמרא איך כן מותר מביאה משנה דינים נוספים אין יורדים לכורדי יש נהר שנקרא קורדי אל תרד אליו בשבת נראה בגמרא למה ונושן אפקטביז לגרום להכאה לקחת בעצם סם שגורם להקיא את כל האוכל גם כן אסור ונראה מחר מדוע ואן מעצבן את הקטן לסדר את העצמות של הקטן גם כן אסור והן מחזירים את השבר לא מקבעים שבר בשבת מי שנפרק ידו ורגלו זה נשמט זה לא נשבר לא רפם בצונן במים צוננים כי זה הרפואה שלהם אבל רוחץ כדרכו ואם נתרפא נתרפא זה בעיה מחר בעזרת השם נרחיב בכל ענייני המשנה נגרע כמעט בהכל נבין את זה הרבה יותר טוב בהצלחה רבה ולהתראות מחר [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: