העמוד היומי מסכת שבת דף קמו עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת שבת דף קמו עמוד א

[מוזיקה] דף קמו עמוד א' אנחנו זוכים היום לראות את המשך דבריו של רבי יוחנן שראינו אתמול כל מיני שאלות שלרב אסי שאל את רב חיה הוא ענה לו תשובות רב יוחנן ענה תשובות אחרות בין השאלות שאלה שנזכה לראות היום למה עובדי כוכבים יש בהם זוהמה והסברנו אתמול בשם המפרשים הכוונה היא זומה פנימית זומה נפשית זומה רוחנית אמנם אני אמר שלול דספינה באמת אפשר לומר שגם בעיניים גשמיות עיניים בשריות יש בהם זוהמה אבל לא זו הכוונה המפרשים מסבירים זוהמה רוחנית למה היום נראה שרבי יוחנן מסביר בעוד רקת נראה את זה שפשוט מאוד כשאדם הראשון חטא בחטא עץ הדת כל בני העולם קיבלו זומה בעצם דרך חווה נחש בעל חווה והטיל בזוהמה לכל בני העולם בני ישראל זכו להתקדש לעמוד במעמד הר סיני ושם פסקה זו המתן יפה מאוד שואל רב הרוך מותך אזרחי ראש ישיבת תרת ישראל מה רז מה עם בני ישראל עמדו במעמד הר סיני נכון זה מעמד נשגב מעמד נפלא אבל בסופו של דבר אם אתה אומר שמציאות של חד וסה זו אמה מה עוזר המעמד הר סיני מה עוזר התורה שלמדת ומיד הוא עונה ואומר כן כיוון שהתורה משנה את האדם התורה זה לא איזשהו ערך מוסף שהאדם גם לומד תורה זה פשוט לא רק מעדן אותו אלא משנה אותו לחלוטין התורה משנה את האדם ולכן זה לא אותו אדם ולא רק שימו לב מה טמון כאן לא רק שהוא לומד תורה אלא עצם זה שהוא הביע נכונות ללמוד תורה הוא עומד במעמד הר סיני ומקבל על עצמו רצינות מקבל על עצמו ול תורה ומצוות זה מה שמשנה את הבן אדם ושם פסקה זו המתן אנחנו יכולים בכל יום לבחור מחדש להפסיק את הזוהמה הרגעית שהוטלה עלינו על ידי היצר הרע באותו יום או בכל זמן אחר ברגע שנקבל על עצמנו ול תורה נהייה אנשים חדשים נפסיק אתז את הזוהמה שיש בנו ונתחיל חיים חדשים חיים של תורה חיים של אווירה רוחנית נקיה בלי זוהמה אומרת הגמרא הקדושה ואנחנו מתחילים בדף קמ עמוד ב ממש בשורה האחרונה ראינו שאחד מהשאלות היה מפני מה עובדי כוכבים מזומן עונה רבי יוחנן שלאו עמדו על הר סיני ולכן הם נשארו בזו המתן שבשעה אומר רבי יוחנן שבשעה שבא נחש על חווה בא נחש על חווה כתוב הנחש אייני ואוכל חווה הקדוש ברוך הוא שואל אותה למה טעמת מעץ הדעת כן הוא שואל את אדם אדם זורק את האשמה על חווה הוא שואל את חווה חווה אומרת הנחש שכנע אותי ה היא משתמשת במילה השיני שכנע אותי מכאן דורשים חכמים לשון סיני לשון נישואין ובא עליה והטיל בזומה והטו הזו הזוהמה הזו עברה לכל בני העולם ישראל שעמדו על הר סיני פסקה זו המתן כמו שאמרנו הם חזרו לטהרה הראשונית כיוון שהם קיבלו על עצמם עול תורה אבל עובדי כוכבים ש לא עמדו על ה סיני לא פסקה זו המתן ולכן הם נשארו מזוהמים עד עצם היום הזה אמר לרב חבר דרבה לרב עשי גרים מי אם תאמר גרים שבאו להסתופף בתוך נחלתנו בתוך עם השם להם גם כן אין זומה הם לא עמדו על הר סיני אמר לי אף לגב דינו לא אבו הם באמת לא היו במעמד הר סיני אבל מזלי הו אבו המזל שלהם בשמיים הוא כן השתתף שם דכתיב כתוב הברית שמשה קוראת עם בני ישראל בסוף ה-40 שנה במדבר ומשם אנחנו לומדים גם בעצם מה היה בברית שקראת הקדוש ברוך הוא עם בני ישראל בהר סיני כתוב כך לא רק אתכם לבדכם אני קוראת את הברית הזו אלא את אשר ישנו פה אמנו עומד היום לפני השם אלוקינו ואת אשר איננו פה זאת אומרת הנפשות כולם ברור היו בכלל הנפשות היהודים המקוריים האותנטיים האורגינלים אבל גם הגירים ש באו לאחר מכן להסתפח לנחלת הר השם הם כלולים במילים אשר איננו פה הם גם מזלם היה שמה ולכן פסקה זו המתן אומרת הגמרא כל ההסבר הנפלא הזה שהזוהר פסקה במעמד הר סיני ופליג דרבא ברקנה שהוא סובר שהזוכה מעם ישראל עוד הרבה קודם דמר רבי אבא בר כהנה עד שלושה דורות לא פסקה זומה מאבותינו אברהם הוליד את ישמעאל בעצם אברהם זה נחלק חלק הזוהמה הלך לישמעאל החלק הנקי והברור הלך ליצחק אז עדיין היה איזושהי זוהמה ביצחק צמו גם כן הוליד את עשיו לא רק את יעקב גם את עשיו ואז לאחר שלושה דורות של קדושה עליונה הגיע יעקב והוליד 12 שבטים שלא היה בהן שום דופי הם כבר נמלטו מזוהמת הנחש הם כבר נפטרו הם נטרו חזרו לטהרת הראשונה ואם כן אנו רואים שרב בא ברקנה ב ניגוד לדעתו של רבי יוחנן אומר שכבר בזמן הזה של יעקב אבינו של 12 השבטים תערו מזוהמת הנחש אומרת המשנה הקדושה שובר אדם את החבית לאכול אמנה גרוגרות יש לי גרוגרות בתוך חבית מותר לי לשבור את החבית כדי לאוכלם זה מקלקל אין בזה שום בעיה הוא בלבד שלא התכוון לעשות כלי שלא יעשה נקב שהוא פתח כבר נראה בעצם בגמרא מה ההגדרות של פתח אסור לעשות פתח זה תיקון כלי ולכן רק לשבור מותר ולא לפתוח בצורה יפה ואין וקון מגופה של חבית מגופה היו ללוקחים חבית החבית היייתה עשוייה כלי חרס שהיו ופים אותו בתנור מחזקים אותו מחסמים אותו מחסנים אותו למעלה היו שמים תיט שהוא יותר קליל תיט שרק יבשו אותו בשמש וככה היו סוגרים את החבית אומרת ה אומרת המשנה אין עוקבים מגופה של חבית דברי רבי יהודה קך את כל הגופה ביחד זה אין שום בעיה כי זה לא נחשב כמחוז זה סוג טית אחר מאשר החבית זה לא נחשב כמחוז בבקשה תוריד את כל המגובה זה דברי רבי יהודה ואילו חכמים מתירן חכמים כן מתיירים לעשות נקב במ גופה ולא יכוון ה מצידה זאת אומרת כולם מסכימים לא ליקוב את גוף החבית מצידה בגמרא נסביר במה הם בדיוק חולקים ואם היייתה נקובה כבר הייתה נקובה החבית לא יתן עליה שאוה רוצה עכשיו לסתום אל תשים שם שעווה מפני שהוא ממרח יש דין של מלאכת ממחק כל דבר שאתה מורח משחה על גבי תחבושת שאווה על גבי נקב זה תולדה של מלאכת ממחק שהעיקר שלה זה בעצם להחליק את ה להחליק את האור משיער הבהמה ולכן אסור לה לתת עליה שהווה אמר רבי יהודה מעשה בא לפני רבי יוחנן בן זכאי בערב הוא היה רב בעיר ערב לא הגיעו אליו כמעט שאלות אחד מהשאלות הבודדות היה סך הכל שני שאלות שהגיעו אליו בכל שנותיו בהרב והשאלה היייתה כך בן אדם שמר ח שבה בשבת ואמר חוששני לא מחטאת שאסור לעשות זאת בעצם הביא רבי יהודה סיפור שבו אנחנו רואים כמשנה שאסור למרח שעווה בשבת אמר רבי יושי לא שנו הדין הראשון של המשנה שראינו שמותר לשבור את החבית ובעצם בשביל לשבור חוית אני לוקח סייף סכין בשביל להתיז את רושה כל זה אל דרוסות כשיש לי תאנים דרוסות ואני צריך במילא את אותו סייף או סקין כדי לנסר אותם כדי לאכול אותם אז אני כבר לוקח את ה אני לוקח את הסייף בשביל מלאכה כזו שהיא ור מותרת בשבת מותר לי על הדרך כבר להוריד את ראשה להוריד את ראש החבית אבל מפורד אם לא צריך כלי להפריד אותם הם נמצאים מפורטות ואתה ככה לוקח מהם כמה ואוכל לא אסור לטלטל את הסכים בשביל זה למה אם אתם זוכרים ראינו מחלוקת האם מותר לטלטל סתם כלי בשבת לא לצורך תשמישו המיוחד לו עכשיו ברור שאותו סייף לא נועד בשביל לשבור חביות הוא נועד אולי בשביל לגרר לנסר את אותו עיגול של דבלה מחובר לכן אסו אסור לי לטלטל אותו לפי רב נחמיה בכל אופן לפי התנא המחמיר אסור לי לטלטל אותו בשביל ה שבירת החבית ולכן רק אם אני מטלטל אותו כבר לצורך הגרוגרת בעצמם אז יהיה מותר לטלטל אותו גם בשביל שבירת החבית שואלת הגמרא בעצם הגמרא עוד לא הבינה שזה כשיטת רב נחמייה ולכן היא שואלת ומפורד לא אם התאנים באמת פרודות נמצאים בנפרד כיחידות כפריטים אסור לטלטל את הסיף בשביל שבירת החבית מתיו רבן שמעון בן גמליאל אומר מביא אדם את החבית שימו לב של יין מתיז רושה בסיף ומניחה לפני האורחים בשבת ואינו חושש אין בזה בעיה של חילול שבת כי הוא שובר ולא מתכוון לעשות כלי ואם כן אנו רואים במפורש אף אחד לא משתמש בסייף בשביל להפריד את היין היין הוא נוזל אז כל מה שהוא מטלטל את זה זה בשביל שבירת הכלי אונה הגמרא אתה צודק זה באמת מחלוקת היי רבנן מתניתין רב נחמיה הי בעצם מה שכתוב בשם רבן שמעון גמליאל זה שיטת חכמים שמותר לטלטל כלי לכל דבר שמותר בשבת גם אם זה לא לצורך תשמישו המיוחד לו אבל רב נחמיה סובר מה פתאום מותר לטלטל כלי רק זאת אומרת גם מזלג מותר לך לטלטל רק לתשמיש שמיועד לכל דבר אחר א אפילו אם הוא מותר לעשייה מותר לעשות אותו בשבת אסור לטלטל את אותו מזלג ללכן גם כאן הוא אומר דווקא אם אתה לוקח את הסיף הזה את אותו חרב בשביל לנסר את הגור גרות שבשביל זה זה מיועד אז אני מתיר לך כבר על הדרך גם להוריד את ראש החבית אבל אם לא אם הם פרודות או במקרה של יין בטח אני אשור כך שיטת רב נחמיה שואלת הגמרא אם כן למה דחוף לך מה קרייתי לך מה דחף אותך להעמיד את המשנה כאב נחמיה להגיד שמדובר דווקא בתאנים מחוברות תומר שמדובר בתאנים פרודות ומדובר כשיטת חכמים כמו השיטה השלטת דעת הרוב שואלת הגמרא הומה דוח כד רבי יושי לוק מתנית כב נחמיה מה דוחף אותו לזה ואז הוא חייב להעמיד גם כן שמדובר בדוסות לא כמה במפורד וכ רבנן אפילו כמו בעצם כשיטת חכמים שהלכה כמותם הם הרוב וגם במפורד מותר לטלטל את הסייף בשביל החווית בלבד אומרת הגמרא א רב מתנית קשית פשוט הלשון של המשנה היייתה קשה לו ולכן זה ד ף אותו לפינה ואילץ אותו להסביר שמדובר בתאנים מחוברות וכשיר נחמיה בלבד מה דתני גרוגרות למה אומר חבית של גרוגרות ליתני פירות למה הוא תפס דוגמה פרטנית וספציפית של גרוגרות אלא שמ מינה בדרוש הוא אומר גרוגרות דווקא ש לגרו גרות יש מצב שהם מאוחדות יחד וחייבים את הסכין חייבים את הסיף בשבילם ורק אז אני אתיר לך כשיטת רב נחמיה לקחת את הסייף גם בשביל החבית אבל כך מתכוון התנה כך אומר הבוש מתכוון התנא של המשנה לומר לנו ברגע שהם פרודות ו כשיטת רב נחמיה לכן בעצם מהלשון שהתנה בחר ואמר לנו גרוגרות זה מה ש שאילץ אותו להסביר שמדובר כשיטת רב נחמיה מביאה הגמרא שוב שני ברייתות סוות האחת את רעותה שנוכל ליישב אותם בקלות אם נאמר שאחת היא רב נחמיה והשנייה הייא חכמים תניה חדה חותלות סלים של גורעות ושל תמרים אם זה קשור בחבל מתיר הוא יכול לפתוח את החבל ולא רק להתיר אלא גם מפקיע וחותך מותר לפרום את החבל או לחתוך אותו על ידי סכין ותניה ידח ר אבל לא מפקיע ולא חותך זאת אומרת מותר להתיר אבל לא להפקיע ולחתוך ולמה בעצם אשמע שאסור לטלטל את הסכין לצורך זה בעצם כרגע יש לנו בריתות סותרות האם מותר לחתוך ולהבקיע או לא אומרת הגמרא לא קשייה אר בנן אר בני חמיה לפי חכמים מותר כי מותר לי לטלטל סכין גם לצורך הקשירה גם לצורך החיתוך והבקעה של אותו חבל כי כלי ניטל גם לצורך דבר שהוא אינו תשמישו אבל לפי רב נחמיה שכפי שאמרנו כלי ניטל רק לדבר שהוא צורך תשמישו יהיה אסור עכשיו לטלטל סכין בשביל אותו ח כדי לפתוח אותו כדי לקרוע אותו או פורמו תניה רב נחמייה אומר אפילו טרוד כף אפילו טלית בגד ואפילו סכין אין טלין אלא לצורך תשמיש זה שיטת רב נחמייה יפה עכשיו ראינו בעצם לגבי הגופה של החבית איפה מותר לעשות נקב איפה אסור נכנסת הגמרא לעניין באו מני מרב ששת מהאו למברז חביתה בבורו בשבתא יש לי רומח חרב כמובן לא לשיטת רבני חמיה שעשו בכלל לטלטל אותה אבל לשיטת חכמים האם מותר לי לנעוץ אותה בצידי החבית בשביל לפתוח פתח האם מסבירה הגמרא מה הספק האם לפת חק המכוון וא אסור לעשות פתח כמו שאמרנו זה תיקון כלי ודין מלאן יפ ה מיחון הוא נועץ את הרומח כדי לעשות פתח גדול כדי להראות לכולם תשמעו אני לא מחזיר כלום הביתה הכל פה הולך אם אתם לא שותים זה הולך לאיבוד בבקשה תרגישו בנוח לשתות כמה שיותר ולכן השאלה הוא לא מתכוון לעשיית פתח ולתיקון כלי ולכן יהיה מותר אמר לוא עונה להם רב ששת לפצח המחוון ואסיר תוכים רומח על פי רוב מתכוונים לפתח זה מספיק גדול מספיק גם כנראה מתוקן בצורה יפה וטובה בשביל פתח ולכן אסור שואלת הגמרא מתיו ראינו את זה למעלה רבן שמעון בן גמליאל אומר מביא אדם חבית של יין ומתיז ראשה בסייף למה ראינו כדי לפותח ומניח אותה בפני האורחים בשבת הבינה הגמרא שהיתר שלו מתבסס על כך שזה בפני האורחים שהוא מתכוון לעיין יפה אומרת הגמרא בכל אופן זה שו בעצם הגמרא רצתה להשוות ולומר שברגע שעושים את זה בצורה של עין יפה כמו לתקוע רומח בצידי החבית אמור להיות מותר למה רב ששת עוסר אומרת הגמרא ר זה לא דומה אתם ודאי לעין יפה כמכוון שמה בעצם הוא יכול להוריד רק את ה מגופה הוא בוחר להוריד גם חלק מהחבית באותה טזה מפוארת כדי באמת להדגיש לכולם כמו שאתה פותח בקבוק שמפניה והפקק אף חבר'ה זה לא הולך להיסגר אנחנו הולכים פה לשתות עד עד הטיפה האחרונה זה מה שהוא מתכוון שם להראות ולכן ברור שזה לעין יפה אבל אחה כאן כשאתה תוחב רומח בדופן של החבית פה אני כבר לא אומר שזה עין יפה למה נכון זה שפע זה רחב אבל עדיין אם אית דלין יפה כמכון אם באמת הכוונה שלך זה לעין יפה ושפע לפתוח ם פתח תעיף את החבית תעיף את ה מגופה שזה ראינו שמותר תעיף אפילו חלק מהחבית אוקיי זה מקובל עליי אבל ברגע שאתה מתעסק בצד זה מראה לי זה לא בדיוק עין יפה נכון שאתה עושה פה תודעה של שפע ורחב והכל הכל טוב ויפה אבל עדיין יש דרכים אחרות ואם עשית דווקא בצד עם רומח זה מראה שאתה מתכוון לפתח ולכן אומר רב ששת אסור ראינו במשנה אן עוקבים מגופה של חבית כך אומר רבי יהודה חכמים מתירין אבל לגבי מצידה כולם אומרים שאסור שווין שלא יכוון המצדה מסבירה הגמרא במה בדיוק המחלוקת אמר רב אונה כל המחלוקת למעלה על גבי ה מגופה הם נחלקים האם הדרך לעשות שם נקב ולכן האם זה נחשב תיקון כלי או לא אבל מן הצד בצד הגופה דברי הכל אסור כי שמה רגילים אנשים לעשות פתח ולכן זה נחשב כתיקון כלי והיינו דקתני לא יכוון המצדה זאת אומרת בצד של הגופה לפי כולם אסור וב חסדה אמר לא מחלוקת מן הצד של הגופה אז רבי יהודה מתיר וחכמים אוסרים אבל על גבה דברי הכל מותר כי אף אחד לא עושה שם פתח וזה לא נקרא תיקון כלי וד קטני לא לא כוונ מצידה ם בגוף הד חבית אז בעצם נחלקו המורים איפה המחלוקת שלהם אבל שימו לב לפי כולם בגוף החבית אסור לעשות נקב תנו רבנן מביאה הגמרא ברייה אן עוקבי נקב בשבת נקב חדש בשבת אסור לעשות נקב בגוף החבית ואם בא להוסיף מוסיף אם אתה רק רוצה להרחיב נ נקב קיים זה מותר ויש אומרים גם אין מוסיפין אסור אפילו להרחיב את הנקב הקיים ושבין שקים נקב ישן לכתחילה אז שוב חדש בו אסור ישן ברור שמותר ורק אם יש לי נקב שקיים ולהרחיב אותו זה מחלוקת שואלת הגמרא ותנ קמה שמתיר בעצם מה ישנה מנקב חדש דלא דכ מתקן פתח כשאתה עושה נקב חדש אתה מתקן פתח ולכן אסור אוסופ כמתקן פתח בתכלס אתה מרחיב את הנקב תיקנת פתח יותר גדול למה שיהיה מותר אמר הבא פשוט מאוד דבר תורה מדאורייתא אתה יודע מה נחשב פתח כל פתח שאינו עשוי להכניס ולהוציא אינו פתח פתח חייב להיות דבר שגם נעשה להכניס וגם להוציא ברגע שהוא נקב ן שההוא עשוי רק להוציא הוא לא נחשב כפתח ורבנן הוא גזו משום לול של תרנגולים דוד להו לאוירה ופו אבלה לול של תרנגולים יש בו פתח הפתח הזה מיועד הוא נחשב פתח דאורייתא ולמה כי הוא עשוי גם להכניס וגם להוציא להוציא את האבל ואת הסירחון ולהכניס זרימה של אוויר חדשה ולכן הוא נחשב ברור פתח אבל אנשים לא יודעים את זה ויבואו לומר לא מה פתאום זה עשוי רק להכניס אוויר או זה עשוי רק להוציא הבל אנשים לא ידעו את זה ולכן אני גוזר בכל הפתחים בגלל ש תרנגולים שאנשים שאנשים לא יודעים אבל אומרת הנקמה כל ההיגיון זה רק לעשות נקב חדש אפילו כזה נקב שהוא רק נועד להוצאה הוא רק נועד להכנסה אני באמת גוזר אבל עניין להוסיף אנשים לא באים להוסיף בלול של תרנגולים ואני אסביר לך למה אבל ואם בא להוסיף מוסיף כי אוסופ ודאי בלול של תרנגולים לא התי לאסופה אף אחד לא מגיע להרחיב פתח של לול תרנגולים משום ריח שה ברגע שאני ארחיב אני כבר חושב שייכנסו בו חולדות נמיות שער טורפים ולכן אף אחד לא יבוא להוסיף אז כל מה שאני גוזר בפתח כזה קטן שלא עד להוצאה והכנסה רק להוצאת יין אף אחד לא הולך להכניס דרכו שום דבר כל מה שאני גוזר זה משום לול של תרנגולים שהוא באמת עשוי גם להוציא וגם להכניס ואנשים יטעו אבל להוסיף אין בעיה כי אף אחד לא יוסיף וירחיב פתח בלול של תרנגולים ואילו השומרים סוברים אין מוסיפים למה זדק מקר ובי אוקיי נכון שאי אפשר להרחיב עד בלידי פתח שלול של תרנגולים בגלל נמיות ושער טורפים אבל פתח תקני יש לו יתכן מצב שלפעמים הפתח עדיין לא בגודל תקני קטן יותר מהגודל התקני ולאחר מכן הוא יבוא להרחיבו להוסיפו ואם כך אני גוזר גם עולו של תרנגולים שגם בו יש מימד מסוים של הוספה נכון ש בנורמה לא מוסיפים עליו אבל יש מצב שיוסיפו כדי להגיע לתקן הקיים ולכן אסור דרש רב נחמן משום רבי יוחנן הלכה כיש אומרים שבאמת אסור להרחיב כלל נקב בשבת אני גוזר משום לול של תרנגולים שגם אותו אפשר להרחיב אז בואו נסכם מה ראינו היום דבר ראשון ראינו למה באמת יש זומה בעובדי כוכבים כי בשעה שחטה אה אדם הראשון בא נחש על חבה והטיל בזוהמה עם ישראל במעמד הר סיני פסקה זוהמתן גויים לא גרים היו איתנו גם כי כמו שכתוב בפסוק ופליג דרב קהן אשר ראינו הוא אומר שפסק הזו אמר אחרי אברהם יצחק ויעקב שכבר היה שם 12 שבטי קה שלא היה בהם שום דופי ראינו במשנה אדם יכול לשבור את החבית בשביל לאכול את הגור גרות אבל שלא התכוון לעשות כלי לא נוקבין אז ראינו מחלוקת איפה בדיוק לא נוקבין השאלה אם הם מחולקים מלמעלה ומן הצד ברור שאסור או שמן הצד מחלוקת ולמעלה ברור מותר אבל בגוף החבית ברור שאסור לעשות נקב חדש נקובה לא יתן שאווה ממרח ראינו שעד כדי כך זה עניין של חטאת הסברנו את המשנה שמדובר בגור גרות דרוסות וכשיר רב נחמיה ולא היה לנו ברירה להסביר כך כי אחרת התנה לא היה אומר גרוגרות אלא פירות באמת לפי רבנן מותר עוד בריתה שאנחנו מחלקים לגבי החותלות של תמרים האם החוט שקושר אותם מותר לחתוך אותו בסכין והאם מותר לטלטל סכין בשביל זה זה שוב מחלוקת בין רב נחמיה לרבנן האם כלי ניטל לצורך דבר שאינו תשמישו בשבת או לא ולאחר מכן ראינו למברז חויתה בברטה זאת אומרת לעשות את זה עם רומח רב ששת השר אומר שזה לא עניין של עין יפה בשונה ממה שאומר רבן גמליאל לגבי החבית כי שם הו מתיז את רושה בסייף זה ברור עניין של עין יפה אבל פה שזה ברומח בצד הוא אומר שהוא מתכוון לפתח ואסור א נקודה נוספת איין עוקבים גופה זה כבר אמרנו עוד דין חדש ברור שעשו בגוף החבית ישן לפתוח אותו ברור שמותר ולהוסיף מחלוקת תן הקמה אומר מותר למה כי כל הבעיה של כזה נקב שהוא לא עשוי גם להכניס גם להוציא זה זרה משום לול של תרנגולים שאנשים לא יודעים שההוא עשוי גם להוציא וגם להכניס ואף אחד לא מוסיף לול של תרנגולים כי יבואו נמיות וכדומה ולכן הוא מתיר ואו האש שומרים אומר מה פתאום גם שמה אם עדיין לא עשית את הגודל התקנית תבוא להרחיב ולכן אסור והלכה כי האש אומרים בהצלחה רבה ואדירה ולהתראות מחר [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: