העמוד היומי מסכת שבת דף קמה עמוד א
העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/
העמוד היומי מסכת שבת דף קמה עמוד א
[מוזיקה] דף קמ עמוד א יש חשיבות מיוחדת לאמת הפנימית שלך אל תתבייש להשמיע אותה לך עם האותנטיות לך עם האמת הזאת אל תשמע מה שאנשים אומרים אל תעתיק אחרים אל תחכה דמויות אחרות לך דווקא עם האמת שלך ואיתה את בעזרת השם תצליח את הדבר הזה רואים גם בעמוד שלנו דף קמ עמוד א אנחנו רואים שלגבי שחיטה בשבת יש דין אחד לפירות שהמיץ קנוס בתוכם הוא באמת שלהם שזה נחשב כשאתה לוקח אותם וסוחט אותם עשית מעשה בשבת הוצאת מים היה כאן אוכל בראת משהו חדש אבל שיש לך כבשים ושלכת זאת אומרת ירקות שבלאו מים על ידי כבישה או על ידי בישול וכדומה כאן הדין הרבה יותר קל למה כי לא לקחת משהו אמיתי והוצאת לקחת משהו מלאכותי משהו מוסף משהו שהגיע מבחוץ וזה לא שווה כלום כשאדם מושפע מאחרים כשאדם הדעות שלו הם לא אמת פנימית של עצמו זה ממש ממש נראה זה מלאכותי זה לא משכנע זה לא קונה זה לא מוכר לך עם האמת שלך ובעזרת השם תצליח אומרת הגמרא הקדושה ואנחנו מתחילים בדף ק קמד עמוד ב למטה בשורה האחרונה מה תבר וינה ראינו בעצם דין של שמואל שאומר אם אני לוקח ענבים בשבת אשכול ענבים כמו שאמרנו אתמול המוצר אולי הכי קיצוני בשבת שברור שכולם שוחטים אותו ומשתמשים במיץ שלו זאת אומרת שאסור לשחוט אותו בשבת אבל אם אני שוחט אותו על גבי אוכל אין שום בעיה זה נחשב כאוכל משכה הבא לתוך אוכל נחשב כאוכל ואם כן לא פרקתי משקה מאוכל כביכול הפרדתי חתיכת אוכל מה זאת אומרת הפרדתי אוכל לחתיכות זה אין שום בעיה כך ראינו אתמול שואלת הגמרא מה תבר בינה תמ מת ש שחת זיתים וענבים תמ מת הוא בעצם מטמא את מה שהוא נוגע בו הוא לוקח זיתים וענבים וסוחט אותם הפרי כמובן הפך להיות טמא אבל אם זה כביצה מכוונת בדיוק גודל של ביצה שימו לב לגבי דיני טומה האוכל שהוא נוגע ב הוא נטמע כי הוא גודל כביצה ואני רוצה שתקשיבו טוב משקה נטמא בכל שהו משקה שנוגע בו טמ מת או כל טומה אחרת שמטמא משקין מטמא בכל שהו אבל יש דין מעניין האוכל עצמו אומנם נטמע אבל בשביל שהוא יתמ משהו אחר הוא חייב להיות לכל הפחות בגודל של ביצה עכשיו אותות ממת שלקח את הזית את הענב סליחה את אשכול הענבים וסוחט אותו כשהשכל שלם הוא נטמע כמובן כי הוא נמצא בידיים של טמי מת אבל המשקים שכנו שים בו לא נטמעו עכשיו כשההוא שוחט אותם המשקין הללו לא יכולים להטמא אתם יודעים מדוע כי ברגע שהוא סוחטות אותם הפרי נחסר מכביצה אם חסר בו כביצה הוא כבר לא מטמא ולכן טהור יפה זה הדין מדייקת הגמרא כל זה דווקא אם הוא פח אם הוא כביצה מכוונת שברגע שאני מקוצץ אותו הוא נהייה פחות מכביצה לכן טהור אבל ה יותר מכביצה בוא נאמר זה גודל הרבה יותר מכביצה ברווח אז כן המשקים שיוצאים ממנו טמאים למה כי הם בעצם נטמעים על ידי מגע מגע הטמ מת הטמ מת נוגע בהם סוחט על ידי זה יוצא מיץ המיץ הזה נטמע כל זה מתאים רק אם אני אומר שזה נחשב כמץ נחשב כ מים אז זה נטמע כמו שאמרנו אתמול אוכל חייב להיות רטוב חייב להתרטב באחד משבעה משקים שסימנה יד שחת דם ונחזור על זה בפעם השלישית יין דבש שמן חלב טל דם או מים הוא חייב שיעברו עליו אחד מהמשכן הללו לרצון ברצון הבעלים אוקיי וכדומה ברצון הבן אדם ואז לאחר שהתנגד הוא מוכשר לקבלת טומא כל טומא שתעבור תטמא אותו לפני זה לא תטמא הדין הזה רק באוכל ולא במשקה עכשיו אומרת הגמרא בוא נדמיין שאותו אש כל ענבים שלקחת טמא ולמעלה מכביצה אם אני מחשיב את את מה שיוצא מזה כמשקה אני מבין למה זה נטמע פשוט מאוד כי משקים לא צריכים שום דבר שום הכשרה שום תהליך בשביל לקבל טומאה אבל אם אני מחשיב את מה שיוצא מהמהם כאוכל לדוגמה כמו שאומר שמואל אם אני סוחט את זה לתוך קערה וכדומה לתוך מאכל לתוך קדרה סליחה או לתוך מאכל אם כן האוכל הזה במה הוכשר לקבלת ומה וי אמרת משכה הבא לאוכל אוכל הוא במה התקשר במה הוא נכשל לקבלת ומה עונה הגמרא פשוט מאוד אם אתם ז שמואל דיבר רק אם אני סוחט לתוך קדרה אבל אם אני סוחט לתוך קערה זה כן משקיע אפילו אם בתכנון שלי לשים את זה אחרי זה באוכל אונה הגמרה הוא מוטיב לה והוא מפרק לה אורבינה הוא שאל והוא גם מתרץ וסוחט לתוך הקערה ברגע שהוא סוחט לתוך הקערה זה לא נחשב כאוכל זה לא נקרא משקה הבא לתוך אוכל הוא נחשב כמשקה לחלוטין ומשקה לא צריך שום תהליך בשביל להיות מוכשר לקבלת תומא ולכן הוא יקבל תומא כל עוד והפרי המקורי הוא יותר מכביצה וכמו שכתוב במשנה אם זה כביצה מכוונת או פחות מכך ר רק אז הוא לא יקבל טומ אמר רבי ירמיה שמואל מגיע ואומר משקה בא לאוכל נידון כאוכל אומרת הגמרא זה מחלוקת נים כתנאי יש ופה במאפיה מחליק בענבים הוא לוקח את הכיכרות לפני האפייה ומחליק אותם בענבים הוא בעצם מעביר עליהם ענבים שהמים שיוצאים ענב ישיר נכנסים לתוך הבצק אומרת המשנה לא הוכשר הוא לא הוכשר לקבלת טומה כך אומרת הנקמה רבי יהודה אומר הוכשר בעצם יש כאן מחלוקת עם המשקה הזה של הענבים שיוצא מהענבים הכשיר אותם לקבלת טומה או לא מה אליו אומרת הגמרא כמפלגה אתה יודע מה המחלוקת שלהם מר סבר תנק מה אומר משקי ה בא לאוכל אוכל הוא ברגע שזה אוכל למה כי הוא נסחת ישיר לתוך הפת הוא נחשב כאוכל ולא מכשיר לקבלת וממה ואילו מסב רבי יהודה סובר ליו אוכל הוא זה נחשב כמשקה ואם כן המיץ שיוצא מתוך עניו לתוך אוכל נחשב כמשקה הדין של שמואל תלוי במחלוקת הנעב אמר פפה ממש לא כולה עלמה אפשר לומר שמשקה הבא לא אוכל לאב אוכל הוא משקה שבא לי אוכל נחשב כמשקה בוא נאמר וא במשקה הבא לאיבוד כמפלגה המשקה הזה שאני שם בתוך הפת הזו הוא הולך לאיבוד אחרי שהם ייצאו מהתנור הלחמים הללו לא יראו לא יהיה בו שום ממשות של הענב של המיץ ענבים שהחלק עליו הוא רק נועד בשביל להיות עליו לפני האפייה זה מתאייד במהלך האפייה ונעלם זה רק מצחצח את פניו נותן לו מרקם טוב נותן לו מראה טוב אבל זה לא נועד להישאר עליו לכן זה נחשב משקה הבא לעיבוד זאת אומרת כך בדין של משקה הבא לאוכל כולם יאמרו שזה משקה אף אחד לא יסכים עם שמואל יתכן אבל אד ין כאן זה מחלוקת אחרת לחלוטין מה קורה במשקה שהולך להאבד מר סבר משכה הוא מר סבר עליו משקה הוא תן הקמה סובר זה לא נחשב כמשקה ולכן הוא לא מכשיר לקבלת ומ ואילו רבי יהודה סובר הוא נחשב כמשקה וככזה הוא מכשיר לקבלת אומה מביא רב בבא מחלוקת נוספת שגם שם אנחנו רואים מה קורה במשקה שהולך לאיבוד ופלוגת ד נתנה יש לי מחלוקת דומה גם כן לגבי משקה שהולך לאיבוד תניה ה מפצע בזיתים אדם הוא פוצע זיתים פוצע אותם קשה זאת אומרת חובל בהם מועך אותם וכדומה למה כדי לרכך אותם אם הוא עושה את זה בידיים מסוב ידיים מסוב זה אומר סתם ידיים שלא נטלת ידיים זה נחשב מסוב למה חכמים גזו על זה טומה כדי שידיים עסקניות הם והם נוגעים הרבה פעמים בשרצים או בכל דבר טמא אחר ולאחר מכן הם יגעו בתרומה לכן אמרו תשמע כל הידיים הם בחזקת טומאה אבל לא טומא שמתא אוכל חולין אלא רק טומא כזאת שמטמא תרומה וכדומה לכן תמיד טול ידיים קודם אדם שנוגע בידיים שהוא לא נטל קודם הוכשר אז זיתים הללו הוכש בעצם הידיים ובות זה לא העניין פה יכול להיות שתו אנחנו הולכים לדבר כאן בבריטה מה קורה האם זה נחשב משקה לגבי להכשיר לקבלת טומה או לא המשנה מכניסה פה הברייתא מכניסה פה את העניין של הידיים מסובבות רק לגבי תרומה במאמר המוסגר אוקיי אדם שבעצם מפצע זיתים הוכשר המים שיוצאים מהמהם הוכשרו זה נחשב כמשקה והם הוכשרו אותו משכה הכשיר את הזיתים לקבלת טומה כל זה דווקא כשמטרת הלינץ' הזה בזיתים המטרה שלו לפצוע אותם היייתה בשביל לרכך אותם בשביל למתק אותם אז אני אומר אומר תשמע שמן שיוצא מהם הוא נוח לבעלים הרי כמו שאמרנו משקה שנועד להכשרה לקבלת ומה חייב לצאת לרצון הבעלים ורק בכזה מקרה אני אומר תשמע הוא פצע את זה בשביל לרכך בשביל למתק השמן שיוצא הוא נוח לבעלים ולכן הוא מכשיר לקבלת ומה אבל אם הוא עושה את זה לסופת במלח שיהיה ראוי לאכול את זה כך לא הוכשר כי הבן אדם מעדיף שלא יצא שמן וברגע שהוא מעדיף שלא יצא זה לא נחשב לרצונו ולכן הוא לא מכשיר לקבלת טומה ואם הוא עושה את זה ליעדה אם הגיעו זיתיו למסוק עם לו גם כן לא הוכשר למה כי כאן הרעיון הוא שהשמן הולך לאיבוד ברגע שהוא עושה את זה כדי לבדוק אם זה כבר ראוי להתחלת תהליך המשיקה ולהכין שמן פה יכול להיות שנוח לו הוא באמת רוצה לבדוק אבל עדיין אולי זה נחשב כמשקה אבל ככזה משקה שהולך לאיבוד ואומרת הנקמה זה לא מכשיר לקבלת אומה רבי יהודה אומר הוכשר ואם כן יש לנו שוב מחלוקת תואמת באותו רעיון המשקה שהולך לאיבוד ראוי להכשרה לקבלת טומ או לא נחשב כמשקה או לא ואם כך אומרת הגמרא מה אליו בק מפלג זו מחלוקתם דמר סב רבי יהודה סובר משקה עומד לאיבוד משקה לכן הוא אומר שהוא מכשיר לקבלת טומה ומה סברת נקם אומר לו משכה זאת אומרת כך ברור שיוצא כאן משכה שנוח לבעלים אבל כיוון שה הולך לעיבוד הם נחלקים האם הוא נחשב כמשקה או לא כך אומר רב פפא אבל רב הונה חולק ואומר לא המחלוקת הזו והמחלוקת של ההוא שאותו נחתום שמורחת הענבים על פני הכיכרות זה לא אותה מחלוקת רב פפה באמת משווה אותם ואומר בשניהם הם נחלקים ומשקה הולך לעיבוד אבל רבינ בריד רבי יהושע אמר לא א נתנא אותם תנאים כאן לגבי הזיתים הפצועים קשה הם משקה עומד לאיבוד פליגי הם באמת נחלקו כמו שאמרנו במשקיע עומד לאיבוד לגבי המחלוקת שאדם שבודק את הזיתים שלו אם הם ראויים למסיקה או לא שנוח לו בשמן רק המשקה הולך לאיבוד זה באמת המחלוקת אבל אנח תנאי לגבי ההחלקה בענבים ממש לא המחלוקת שלהם לגבי משקה עומד לאיבוד במשקה עומד לצח צחוק המפלגה יש כאן מחלוקת חדשה מה קורה במשקה שהוא לא מיועד בשביל אכילה ולא בשביל שתייה הוא הוא מיועד היעוד שלו המטרה שלו היא רק לצחצח את האוכל ולעשות אותו יותר ראוי מרקם יותר טוב מראה יותר טוב בזה הם חולקים האם הוא נחשב כמשקה או לא אבל שוב אומר אבונה ברדר ויהושע דלח זה לא אותה מחלוקת כמו המחלוקת לגבי הזיתים הפצועים כאן בזיתים זה באמת מחלוקת לגבי משקה העומד לאיבוד האם הוא נחשב כמשקה או לא ואילו לגבי הנחתום שעומד ככה ומחליק את פני עיסתו את פני הלחם בענבים זה מחלוקת אחרת לגמרי לגבי משקה עומד לצחצח את האוכל האם נחשב כמשקה או לא יפה מאוד ממשיכה הגמרא ומביאה שוב פעם את הדין שראיינו בשם שמואל ועכשיו שימו לב בשם רב אמר אב זיר ארב חיה ברשי אמר רב שסוחט אדם אשכול של ענבים לתוך הקדרה שוב זה אוכל מאוכל אבל לא לתוך הקערה ודג לציות דג להוציא את הציר שנבל בו מותר אפילו לתוך הקערה זה לא נחשב כמשקה זה נחשב כאוכל זה לא היה בו אף פעם בתוכו זה בעצם הוא קנה את זה מבחוץ הוא התבשל יחד עם זה וכדומה ולכן מותר שימו לב לא רק לתוך הקדירה אלא אפילו לתוך הקערה אפילו אם זה לא לתוך אוכל מותר כך אומר רב זרא בשם רב חיא ברשי בשם רב יפה יתיב רב דימי וקמר ללה שמעתה רב דימי אמר את השמועה הזו אמר לבי לרב דימי הבי שומע ואומר לרב דימי כך אתון אתם בני ארץ ישראל רב דימי קנה את משנתו מארץ ישראל ווא אומר לו כך אתון משני דרב מניטו ללא קש לכו אתם יודעים את זה בשם רב ולכן אתם מסתדרים מצויין אבל אנן בשמי ד שמואל מתנין וקשל אנחנו בני בבל ראינו את השמועה הזו כולל התוספת של דג ל צירו בשם שמואל ובאמת קשה לנו הרי דג לציון זה בדיוק כמו כבשים ו שלקות הוא קונה בעצם כמו שלקות הוא בונה את הציר מבחוץ לבתו לעצמו על ידי בישול ואם כן בוא נראה מה הדין לגבי כבשים מושלכות ולכן קשה לנו מי אמר שמואל דג לציו אפילו לתוך הקערה שמותר לסחוט אותו הרי דג כמו שאמרנו זה ממש כמו שלקות ואיתמר בוא נראה מה הדין לגבי כבשים מושלכות לפי שמואל ואיתמר כבשים ש סחתן כבשים זה ירקות חיים כבשתי אותם ביין בחומץ במלח בכל דבר כזה כמו מלפפון חמוץ לדוגמה אם אומר מגיע רב ואומר אתה יודע מה הדין של כבשים אם לגופן אם אני סוחט אותם אבל אני לא צריך את המים שנוזלים מהמהם אני צריך רק שהמ לפון חמוץ יהיה פחות מאימי אם לגופן מותר לכתחילה מותר לי לכתחילה לשחות אותם למה נכון שיש בהם מים אבל עדיין זה לא נחשב כמו שחיטה רגילה זה מים שהגיעו מבחוץ הם בלוים בתוכם אבל הם בעצם על ידי הכבישה הם נכנסו לתוכם זה לא אותנטי זה לא נולד ככה זה לא כנוס בתוכו מאז ומעולם ולכן מותר לכתחילה למימן אם אניני רוצה את המים שיוצאים מהם אז אומר רב פטור אבל אסור זה יותר קל משחיטת פירות אבל בכל אופן חכמים גזרו גם על זה אבל בשלות ירקות שיתב שלו במים אומר רב זה נחשב ממש המים שכנו בהם שנכנסו על ידי הבישול נחשבים כאוכל על מלא ולכן בין לגופם בין למימן מותר כך אומר רב ושמואל אמר אחד כבשים ואחד שלקות יש לו דין אחיד לגופן מותר לממן פטור אבל אסור יפה מאוד בעצם ירקות שלוקים זה בדיוק כמו דג מה אומר שמואל בדג ראינו הרגע בעצם בשם רב ראינו את זה אבל או אומר הבי אנחנו לומדים את זה בשם שמואל מותר לכתחילה פה כתוב פטור אבל אסור לכן זה השאלה לבני בבל אמר אומר עבדי מאלוקים הוא נשבע ואומר עיני ראו ולא זר זה לשון של פסוק אבל הוא אומר אני ראיתי בעיניי ולא זר אמר לי לא שמעתי את זה ממישהו אני פשוט יודע את זה בעצם רשי מסביר שהוא התכוון שהוא יודע את זה באופן מאוד מוסמך מפו מד רבי ירמי השמיע לי ורבי ירמיה מרב זרע ורב זרא מרב חיה ברשי ורב חיה ברשי מרב ולכן אני מעיד שזה רב ואם כן אין כלל שאלה רב באמת מתיר בשלות לכתחילה והוא זה שאומר את הדין שגם דג לצירופו לתוך הקערה אפילו לכתחילה כיוון שכפי שאמרנו לפי רב המים שנמצא ים בתוכו לא נחשבים כלל כמים אלא כאוכל יפה מאוד גופה נכנסת הגמרא למחלוקת בין רב לשמואל ונביא שיטה נוספת מה קורה בכבשים ומה קורה בשלות אחזו ראש תעקבו זה פשוט מאוד גופה כבשים של סחתן אמר רב לגופן מותר כמו שאמרנו לממן אם אתה צריך את המים שיוצא מהמהם פטור אבל אסור ו שלקות בין לגופן בין למימן מותר זה שיטת רב כבר ראינו אותה לאל ושמואל אמר אחד זה ואחד זה שמואל הוא גם ממש קל הוא לא מחלק בין כבשים לשלק תלוי פשוט מאוד לגופן מותר למי מן פטור אבל עסור רבי יוחנן הוא הדעה השלישית הוא מגיע ואומר אחד כבשים ואחד שלקות לגופן מותר למי מאן חייו חטאת שימו לב לגופן זה לא נחשב כלום ולכן מותר אני צריך רק שהירקות לכתחילה ואם אני יעשה את זה לצורך ממן שימו לב עד איפה הוא הולך חייב חטאת קיצוני לחלוטין מטי מביאה הגמרא עכשיו בריתה שתקשה בבת אחת על שלושתם על רב שמואל ורבי יוחנן נתפוס אותם בעצם במקום שמשותף לכולם ושם נשאל עלי בוא נמצא איפה המקום שמשותף לכולם מיטיו שוחתים כבשים בשבת לצורך השבת אבל לא למוצאי שבת זה עניין של מכין משבת לכול אסור לשחט בשבת לצורך מוצאי שבת יפה שימו לב מה כתוב כאן על כבשים וזיתים וענבים לא ישחט ואם שחת חייב חטאת זה ברור עכשיו בכבשים שימו לב לא כתוב כאן בבריטה סחת לא כתוב לגופן לא כתוב למימן כתוב מותר לכתחילה עכשיו אין אף אחד תעקבו לא רב לא שמואל לא רבי יוחנן אין אפילו אחד מהם שמתיר לשחות כבשים לצורך מימן אפילו לכתחילה אין כזה דבר אומרת הגמרא קשה לרב קשה לשמואל קשה לרבי יוחנן לפי כולם קשה אומרת הגמרא פשוט מאוד הבריתה הזו משובשת כח את הברייתא כל אחד מהמורים הולך להסביר אותה לשיטתו אומרת הגמרא הקדושה רב מתרץ לטעמי שמואל מתרץ לטעמי רבי יוחנן מתרץ לטעמי כל אחד לשיטתו איך כולם יגידו שסוחטים כבשים שכתוב מותר לכתחילה מדובר דווקא שהוא סוחט אותם לגופם ובוא נראה איך הם ימשיכו את המשך הברייתא רב מתרץ לטעמי סוחטים כבשים בשבת לצורך השבת אבל לא למוצאי שבת במה דברים אמורים שימו לב מה הוא מוסיף במה דברים אמורים לגופן אבל למימן פטור אבל אסור ברגע שזה למי מן הנה פה הוא הוסיף בעצם את שיטתו פטור אבל אסור ושלכת הוא מוסיף גם את שיטתו לגבי שלקות בין לגופן בין למי מאן מותר והוא ממשיך את הבריתה כרגיל וזיתים וענבים לא ישחט ואם סחתן חייב חטאת רב בעצם חילק פה בכבשים וחילק פה בשלות ובעצם בשלות הוא אמר את הדין הגורף שלו שמותר לכתחילה נפלא ביותר שמואל מתרץ עמי שמואל בעצם יש ל תמיד דין גורף בין בכבשים בין בשלות הוא רק מחלק בין לגופן למימן שמואל מתרץ לטעמי וחתן כבשים בשבת לצורך השבת והוא הדין לשלק זאת אומרת דווקא לצורך השבת מותר וגם וגם שלקות אבל במת דברים אמורים לגופן הנה פה הוא מכניס בעצם את השינוי כולל גם שלקות אבל דווקא לגופן אבל למימן גם כבשים וגם שלקות פטור אבל אסור והמשך הבריתה כרגיל וזיתים וענבים לא ישחוט ואם שחת חייב חטאת זה שיטת שמואל רבי יוחנן מתרץ טעמי וכך הוא מפרש סוחטים כבשים לצורך השבת אבל לא למוצאי שבת אחד כבשים ואחד שלקות במ דברים אמורים לגופן שימו לב הוא מאוד דומה לשמואל שהוא לא מחלק מין כבשים ל שלקות לגופן יפה מאוד אבל מם אין לו ישחו ואם שחת שימו לב נעשה כמי ששחט זיתים וענבים הוא גם משלב כבר את הדין הבא של הבריתה ואומר אדם ששוחט כבשים מושלכות לצורך מ מן זה ממש כמו שהוא שחת זיתים וענבים וחייב חטאת יפה מאוד שימו לב אם כן יש לנו כאן שלוש שיטות שכל אחד מסד לשיטתו וכבר נסכם אותם נסכם את כל הדף נסכם גם אותם בקצרה אמר רבחי בר אשי אמר רב דבר תורה שימו לב רב מגיע ואומר למדנו פה המון על דיני חיטה זיתים ענבים זב מאיליו כל מיני דברים דע לך המקור אחד דבר תורה אינו חייב מדאורייתא אלא על דריסת זיתים וענבים בלבד דווקא לדרוך אותם דווקא לשחות זיתים וענבים אבל בצורה שרגילים לסוכת ותני ד מנש כך כתוב בבית מדרשו של מנש הביאו ברייתא תורה אינו חייב לה הדריסה זיתים וענבים בלבד ומשם בעצם סטיף כל הייסורים הבאים עוד כל סוגי פירות גם בדרך שאין רגילים לסוכ תן וכדומה וכן הלאה בואו נסכם דבר ראשון התחלנו עם הדין של שמואל שאדם ששוחט לתוך אוכל נחשב כאוכל הקש עליו מהת ממת שסוחט שאני אומר דווקא כביצה במה זה הוכשר לקבלת טומה אבל הכל בסדר אמרנו שמדובר שם ב שהוא סוחט לקערה ברגע שהוא שסוחט לקערה זה נחשב כמשקה ולא כאוכל ולא צריך להתקשר הוא לא צריך לעבור את התהליך של הכש לקבלת טומה יפה מאוד הבאנו אחר כך שתי מחלוקות נוספות א' מה קורה לגבי המחליק בענבים ניסינו לומר שזה אותו מחלוקת של משקי הבע לאוכל אמרנו לא הם חולקים מה קורה משקי עומד לאיבוד קנה לגבי אותו אחד שמרכך את הענבים אמרנו אם זה לצורך למתק אותם השמן ברור נחשב כמשקה כי נוח לו לבן אדם אם הוא עושה את זה לצפות במלח ברור שזה לא נוח וראינו מה קורה אם הוא עושה את זה כדי לבדוק אם כבר הגיע את המסיק אז מצד אחד הוא שמח שזה יוצא אבל מצד שני זה הולך לאיבוד שוב מחלוקת ש הולך לאיבוד כיבוד דמיו לא רב פפה משווה את שתי המחלוקות רבונה ברד רב יהושע אומר מה פתאום לגבי זיתים זה באמת המחלוקת שלו לאיבוד האם זה כמשקה דמי או לא אבל לגבי המרכך ההוא שמורחים ענבים זה מחלוקת אחרת לחלוטין מה קורה אדם שמתכוון לצחצח האם זה נחשב כמשקה או לא ראינו בשם רב סוחט אדם השכול של ענבים וקנ ל אמרנו דג לצירופו אם זה רב זה מצויין כי ככ הוא סובר גם בכבשים ושלות אם זה שמואל זה מסתבך ולכן רב דימי מעיד ביו דין רב אמר את זה הבאנו שלוש שיטות שלקות ברייתא שאלה כל אחד תירץ לשיטתו לאחר מכ לאחר מכן ראינו שסוחט שכל האיסור מדאורייתא זה דווקא זיתים וענבים ודריסה כדרכן מה שלושת דיני שלקות אז יש לנו את רב רב הוא זה שמחלק בין כבשים ללקות היחיד רב אומר כך בכבשים סחטתי את זה לצורך גופו של הירק מותר לכתחילה לצורך מימו פטור אבל אסור בשלות הוא אומר תמיד יהיה מותר לכתחילה זה רב בוא נשים אותו בצד שמואל ורבי יוחנן הם אלו שלא מחלקים בין כבשים ללקות אלא אומרים הכל אותו דין הם רק מחלקים בין לגופו או למימיו לפי שמואל הוא אומר ככה בין כבשים בין שלקות שחטתי לגופו מותר שחטתי למימיו פטור אבל אסור רבי יוחנן הוא זה הקיצוני לגופו מותר לכתחילה למימיו חייב חטאת עד כדי כך זה הדף שראיינו בהצלחה רבה ולהתראות [מוזיקה] מחר m
לצפיה בתכנים נוספים:
נהנתם? יש לנו עוד תוכן משובח באתר
רוצים ללמוד דף יומי בגמרא? לחצו כאן ללימוד הדף היומי
רוצים ללמוד על פרשת השבוע? לחצו כאן לשיעורי תורה על הפרשה
רוצים ללמוד מתוך ספרי הקודש השונים אונליין? לחצו כאן לקריאת ספרי קודש
צריכים לשאול רב שאלות בהלכה או הנהגה? שאל את הרב שאלות בכל התחומים
רוצים להתפלל? תפילות חובה ורשות? לתפילות חובה, רשות וסגולות
רוצים לברך ברכת המזון? לקריאת ברכת המזון בנוסח עדות המזרח או אשכנז
נוסעים ממקום למקום? לחצו כאן כדי לקרוא תפילת הדרך או תפילה לטיסה