העמוד היומי מסכת שבת דף קמד עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת שבת דף קמד עמוד א

[מוזיקה] שב דף קמד עמוד א נתחיל בק מג עמוד ב שורה עשרית מלמטה וסוב רבי יהודה סתם או אסור ראינו במשנה מחלוקת רבי יוד וחומים לגבי אדם שהניח פירות וזב הו המשקים מעצמם האם אנחנו אוסרים כאשר הפירות עומדים לאכילה האם אנחנו אוסרים את המשקים שזו הו שמה הוא יבוא לשחוט אותם או כיוון שהמטרה שלו היא לאכילה אז ממילא הוא לא יבוא לשחט את הפירות האלו הבאנו מחלוקת המירים במה נחלקו האם בזיתים וענבים גם רבי יהודה מודה שכיוון שרוב רובם של האנשים משתמשים בזיתים וענבים למשקה אז גם אם הוא יעד אותם לאכילה שהוא יראה שזו מהמהם משקין הוא יחליט וישנה את דעתו לקחת אותם למשקים ולכן גם רבי יהודה מודה לאסור בכזה מקרה שמה יבוא לשחות אותם למרות שהם כעת מיועדים לאכילה אולי הוא ישנה את דעתו או שנחלק רבי יהודה גם בזיתים וענבים אגב זה הבאנו את שיטת רב נחמן בר צחוק שהוא ביאר את מה שאנחנו רצינו לומר שיטה נוספת בעמ הרועים שלא רק שרבי יהודה מודה בזיתים וענבים שיהיה אסור אלא חכמי מודים בשאר פירות שכלל אין הדרך לשחות אות אותם שיהיה מותר כיוון שכשהם עומדים לאכילה והם פירות שמעולם לא סוחטים אותם אין סיבה לומר שבגלל שזב הו מעט משכין הוא יבוא לשחוט אותם אז לכן חחמ הודים לרבי יהודה ובנו ברייסה שמשמע כדבריו בברייס שם מוזכר מה קורה בסטומה אמרנו מה קורה זה מיועד לאכילה מה קורה זה מיועד לשתייה אבל יחד עם המקרה שזה עומד למשכן הבנו בסטומה והלשון של הברייה הייתה תותים שמשך מהמהם ין מים ורימונים שמשך מהן יין והכניסם לאוכלן היצא מהן מותר למשקי ולסתם היצ מהן אסור אז רואים שבסו זה דינו כמו אם הוא מעמיד אותם למשכן וזה אסור שואלת הגמרא וסוב אביד סתם אסור יוצא מכאן שרבי דסור מה קורה בפירות כאלו שהוא מעמיד אותם בסתו הוא לא חשב עליהם האם הוא הולך לקחת אותם למשכן או לאכילה זה כמו שהוא מעמיד אותם למשקים והם יהיו אסורים ויהיה להם דין של משקים וממילא יהיה אסורים לעניין החשש שמוא יבוא לשחות אותם כמו בפירות שהוא מעמיד אותם למשכן שואלת הגמרא מעניין אחר שמצינו לגבי משקין ישנו דין שמשקים מכשירים פירות לקבל טומא מתי דווקא כש המשקים האלו הגיעו לרצון הגיעו לפירות מרצונו של האדם אבל אם הם הגיעו שלא מרצונו של האדם הם לא מכשירים אותו לקבל טומא נחלקו חכמים ורב קיבה בדין נוסף בעניין משקין משקין שמקבלים טומא האם זה דווקא כשהם משכים שהגיעו לרצון שהם יצאו מהמקור שלהם לרצון של האדם או גם כשהם הגיעו שלא לרצון ואנן שואלת הגמרא ממשנה חלב אישה מטמ לרצון ושלא לרצון גם אם הוא הגיע לרצון על ידי שהוציאו אותו בכוונה מה אישה גם אם זה שלא לרצון שזה נטף ממנה בכל אופן תמיד אני אומר שהוא מטמה יש לו דין של משקין וזה מקבל טומ חלב בהמה אינו מטמה אלא לרצון אבל בחלב בהמה שמה מתי הוא מטמה מתי הוא מקבל טומא דווקא אם הוא הגיע לרצון אבל אם הוא הגיע שלא לרצון נטף ממנה וכדומה שם אני אומר שהוא אין לו שם של משקה לעניין זה שהוא יקבל תומא אומר רב קיבה קל וחומר הוא ומה חלב האישה שאינו מיוחד אלא לקטנים מטמ לרצון ושלו לרצון חלב הבהמה שמיוחד בין לקטנים בין לגדולים אינו דין שידמה בין לרצון וביין שלא לרצון הרי איזה חלב יותר חשוב חלב אישה מיועד רק לקטנים חלב בהמה מיועד לכל אדם ממילא אם בחלב אישה אתה אומר שמטמא גם כשזה שלא לרצון אז ודאי שחלב בהמה שהוא חשוב עוד יותר יהיה לו שם חשיבות שם של משכין גם אם זה בא שלא לרצון אז איך אתה אומר שבחלב בהמה רק מטמא רק כאשר הוא לרצון ורב קיבא בעצם נראה קמן מהמשא ומתן עם רחום שהוא בעצם סובר ש כל מה שחילקנו בין לרצון ושלא לרצון זה הכל רק לעניין אכשר לקבל טומא כשזה נוגע בפירות שם זה יהיה תלוי ברצון ושלא לרצון אבל לגבי האם המשכה עצמו מקבל טומא או לא סובר רבי עקיבא זה לא תלוי ברצון ושלא לרצון אתם חכמים סוברים שזה כן תלוי בכך אז אני אגיד לכם כל וחומר אם בחלו אישה אמרתם שגם שלא לרצון מקבל טומאה כל שכן בחלו במשהו חשוב עוד יותר כי הוא מיועד ליותר אנשים ודאי שזה טמא גם שלא לרצון אמרו לו אם תמא חלב האישה שלא לרצון שדם מגפת טמא יטמא חלב הבהמה שלא לרצון שדם מגפת טהור דהיינו הסיבה שחלב אישה מטמא שלא לרצון זה לא בסטומה כי אנחנו סוברים שיש לשם של משק גם שלא לרצון אלא זה גזר קוסוב כיוון ש אנחנו לומדים את החלב האישה שיש ל שם של משקה מדם כי חלב הוא נצר מדם ולגבי דם מגפה כתוב שיש לזה שם של משקה ודורשים את זה דם חללים דם חללים אשתה לשון של משקה על דם של חללים ואנחנו יודעים שהוא הדין בדם של מגיפה דם של מכה אנחנו אומרים מה לימה כולו נהרג ליעם חציון נהרג גם דם של מכה ישיש לזה שם של שכה אז מדם אני לומד לחלב שחלב של בהמה תטמא ממילא כיוון שבדם של מכה זה ודאי בדרך כלל שלא לרצון אף אחד לא רוצה להנג לקבל מכה ושיצא לו דם אז רואים שמקבל תומ גם שלאו לרצון אז ממילא לכן מחלב אישה שאני לומד את זה מדם אני סבור שמקבל תומא גם שלא לרצון אבל בחלב בהמה ששם המקור הוא לא מדה מגפה כי הרי דה מגפה ש של בהמה טהור שם אין לי לימוד שני מקבל טומא אז אם כן הסיבה שזה מטמא זה רק מדין משקה אז בחלב בהמה שלא לרצון אני אומר אין לזה דין אין לזה שם של משקה רק כאשר זה לרצון וזה ההבדל בין חלב אישה חלב בהמה נכון שמכל וחומר אתה צודק אבל יש סיבה לכך וחלב האישה יש סיבה לומר גזר או לם זה מקבל טומאה גם שלא גם שלא לרצון והסיבה הזאת לא קיימת בחלב של בהמה אמר להן מחמיר אני בחלב מב דם שחולב לרפואה טמא והמקיף לרפואה טהור אתם סוברים שכל המקור של חלב לתמות זה רק מצד מצד דם הרי מצינו שחלב חמור יותר מדם למה כי אדם שחולב לרפואה החלב מקבל שם של משקה הוא לא רוצה שיתמלא חלב בבהמה ולכן הוא חולב אותה יש לזה שם של משקה אבל בהזה לרפואה כתוב שאדם דם הוא יהיה טהור אז אתה רואה שהחלב מקבל תומא יותר מאשר בדם אז למרות שבדם של מכה שלא לרצון אצל בהמה אמרנו שלא יקבל טומאה עדיין זה לא יכול להשפיע ולגרום לנו לחלב שלא לרצון שלא יקבל טומא ואם כן בכל אופן בעצם הוא רק עונה לחומים אי אפשר ללמוד מכך שדם שלא לרצון טהור בבהמה שגם חלב שלא לרצון יהיה טהור אבל בעצם רב עקיבא מבוסס על כך שהוא סובר שכל החילוק בין רצון ושלא לרצון זה הכל רק לגבי אכשר לקבל טומאה אבל לא לגבי שם של משקה שם של משקה לא אמור להיות חילוק בין לרצון ושלא לרצון ותמיד אמור להיות לזה שם תמיד אמור להיות לזה שם של משקין שיקבל טומא אומרו לו אנו ח החומים ורב עקיבה סליזיים ונוב כיחו שהמשכנו ה צין מהם לרצון טמאין שלא לרצון תרין אדם יש סלי זיתים וענבים אם יצאו מזה משקים שלא לרצון הם תהורים הם לא מכשירים לכבל תומה והם לא טמאים אם כן גם בחלב של בהמה נאמר כך שברגע שזה שלאו לרצון זה טהור עד כאן הבאנו את המשא ומתן בין חחים לרבי עקיבא ושם זה ממשיך וזה אבל הבאנו את מה שנוגע לעניינינו מה אליו לרצון ניכ שלא לרצון בסטומה מדייקת הגמורה כשאתה אומר שלס זיתים וענבים שיצאו מהם משקין מטמא דווקא שזה לרצון לכאורה לרצון הכוונה כפשוטו שהוא רוצה את המשקים שייצאו מזה שלו רוצו זה במקרה שאין לו עניין שיצא משקין אלא בסטומה וממילא מדייקת הגם הור ומקשה ומה זיתים וענבים דבני שחינו בדרך כלל זה עומד לסחיטה שלא רוצם ולא י כלום בכל אופן אתה אומר שכשזה בסטומה זה נחשב שזה טהור ולא מקבל טומה אין זה שם של משקין אז אם כן תותים ורימונים דלה בני כיט נינו לא יכל שכן אז בתותים ורימונים שהם הרבה פחות עומדים לסחיטה כמו שאמרנו זיתים וענבים בסטומה זה עומד למשקי אבל תים ורימונים יש כאלו ויש כאלו אז כל שכ ש בסטומה אנחנו נאמר שאין לזה שם של משקין ואם כן קשה איך אנחנו אומרים בברייס שרבי יהוד סובר שבסו יש לזה שם של משקין וזה בתותים ורימונים שכאשר הוא לא כיוון האם זה למשקה או לאכילה וסתום הזה יעשר כמו מה שעומד למשקי כך שואלת הגמור ורשי כאן מבאר שבעצם כשאנחנו אומרים את הקושיה כאן אי אפשר לומר שהביסה הזאת היא עלי בדרך החומים ולא עלי בדרב יודה יתכן שיכולנו לומר איןו חנמ מה אנחנו מקשים ברייסה הביסה כן כשיטת ח אבל רבי יודה שסבר בסטומה זה אסור וזה עומד למשקי חולק על הברייה הזאת אומר רשי אי אפשר לומר כך כיוון שהרי מצינו שחומים מחמירים יותר מרבי יהודה ורבי יהודה בדבר שעומד לאכילה שרבי יהודה החשיב שהוא לא בני סחית נין הוא לא עומד לסחיטה אין חשש שהוא יבוא לסחוט אותו אם זה עומד לאכילה באים חכמים ואומרים גם כשזה עומד לאכילה יש חשש שהוא ישנה דעתו וזה אסור אז אם ככה רואים שחכמים מחמירים עוד יותר מרבי יהודה וחוששים לשחיטה חוששים שיבוא לסחוט את זה אז כאן בדבר שהוא בסטומה בזיתים וענבים בסטומה שאנחנו רואים שזה לא עומד לשחיטה זה לא עומד ל משקין זה נחשב שלא לרצון אז אם ככה אם תאמר ששית חומים כל שכן לרבי יהודה שזה לא אמור להיות למשקים וכל שכש יסבור שזה לא עומד לסחיטה אז אם כן גם אם נעמיד את זה קרחומים יהייה קשה רבי יהודה שמצינו איך רבי יהודה אומר שבסו זה עומד למשקי הרי כאן בברייס אנחנו רואים שאפילו זתים וענבים בסטומה לא עומדים למשקי ואין לזה שם שמקבל טומי רשי מוסיף עוד דבר שכשאנחנו מקשים דרך זיתים וענבים לתותים ורימונים יכולנו להקשות סתירה ישירה מזיתים וענבים על זיתים וענבים הרי אמרנו בברייס ש בזיתים וענבים כולל מ מודים שיהיה אסור כיוון ש גם אם זה עומד לאכילה זה דעתו ה עלולה להשתנות ברגע שהוא רואה שמשקים זב מהם יש חשש שהוא יחליט לקחת את זה למשכן ולסחוט אותם ולכן משקין שזב ו מהם אסורים בין לרביד בין לחומים זאת אומרת שאפילו בעומד לאכילה אתה עוסר אותם משום משקים אז כל שכן בסטומה שיהיו אסורים משום משקים ואילו כאן בברי האינו לגבי זיתים וענבים ש בסטומה הם לא עומדים לאכילה הם לא עומדים ל משקין ואפילו בסטומה אין להם שם של משקין והם לא טמאין אז יכולנו להקשות מזיתים וענבים על זיתים וענבים אומר רשי אין ח הנמי אבל רצינו להקשות קושיה גדולה יותר ולהגדיל את הקושיה לא רק ש מזיתים וענבים יהיה קשה אלא אפילו מתותים ורימונים יהיה קשה כיוון שאפילו בטוטים ורימונים אנחנו יכולים לדייק מכאן שאם זיתים וענבים מבואר כאן ש בסטומה הם לא למשקי אז כל שכן תותים ורימונים שהם לא בני חיטה ודאי שהם לא למשקי ואם כן יהיה קשה ולכן הגדלנו את הקושיה על ידי תוים ורימונים אבל אכנ הקושיה הג מזיתים וענבים מתרץ את הגמורה וי לא כמו שאתה רצית לומר מה אליו שלרון זה הכוונה שהוא רוצה את המשקין ושלא לרצון זה הכונה בסטומה לרצון בסטומה ש לרצ גדלי מתי זה נחשב שלא לרצון בסטומה המקרה הזה שעליו אנחנו מדברים שהוא לא החליט עדין אם זה ל משקין או שלא יל משקין על זה אנחנו אומרים זה נחשב שלא לרצון דהיינו שהוא שעזה אנחנו קוראים לזה לרצון וזזה אנחנו אומרים שזה ודאי מקבל דומ על זה אמרנו שאם זה לרצון זה נחשב למשקי וזה מקבל טומה מה זה שלא לרצון זה לא בסטומה אלא במקרה שהוא אומר אני לא מעוניין במשקין שעצוב מזה ממילא זה גם תרץ גם את הקושיה מזיתים וענבים בזיתים וענבים ראינו אמנם שאפילו אם זה עומד לאכילה הם אסורים כיוון שהמשקה שזב מהם הוא יכול לבוא לשחות מהמהם אז אם כן לכאורה זה נחשב לרצון אתה אומר הוא מעוניין במשקים שיצאו עד כדי כך שהוא יכול להחליט לשנות את דעתו ולסחוט את כל הזיתים והענבים ויהיה לזה שם של משקין התשובה היא במקרה שהוא אומר אני לא מעוניין במשקין זה עוד יותר גרוע מאשר מקרה שהוא מעמיד אותם לאכילה כיוון שהוא אומר לאדה וכך רשי אומר בדיו אמס דוליד הוא אומר לידיה אני לא מעוניין במשקים שבהם וזה נחשב שלא לרצון אז זה אנחנו אומרים שזה טהור ולא נחשב למשקי וכזה מקרה באמת אין חנ ייתכן שגם לעניין שבס לא נחשוש שהוא יבוא לשחוט אותם זה תירוץ אחד ויבו סמה באמת כמו שרצינו לומר קודם שלרון זה הכוונה שניל שלא לרצון זה בסטומה שניסע לזה סנו כןק מקור אקור מפקר להו אם נשים לב את הלשון בין הברייה הזאת לבריס הקודמת הברייה כאן דיברה על סלי זיתים וענבים הבריה הראשונה דיברה על זיתים וענבים שנמצאים בכלים אז אם כן כאן זה סלים הסלים הם דברים שהם עשויים מדקל כל המשקים ש שנוטים מהפירות הם הולכים לאיבוד ממילה כיוון שהם הולכים לאיבוד אז הוא מפקיר את זה מראש ואיין לו עניין בהם לכן אנחנו קוראים בסטומה גם כן שלוי לרצוי ואין לזה שם של משקין אבל במקרה שנמצא בתוך כילים ושמה גם אלו שזו לו אפילו בזיתים וענבים שהוא המיד לאכילה הם ווים לו בתוך כלי סגור אז יש לו בזה מטרה ממילא זה יחשב לרצון וזה יהיה לזה שם של משקין ולכן יש לזה חשש שם הוא יבוא לסחוט אותו ולכן בטוי ורימוני גם כן רבי וד אומר שבסו שנמצאים בתוך כלים סגורים אז בסטו זה כמו למשקים ויהיה אסור פה מדובר בסלים זה הולך לעיבוד לכן אין לו עניין בזה ולכן זה לא נחשב למשקי זה ההבדל בין הברייה הזאת לברייס הראשונה אז אם כן ראינו כאן לגבי מה שרבי וד אמר ש בסטומה אני מחשיב את זה כמו פירות שעומדים למשכן שאלנו ממשנה לעניין טומה ותר שנחלקו רבי קיב וחומים האם לעניין כבוס טומה גם כן יש מקום לחלק בין לרצון ושלא רוצו רב הקיב רצה עתון ל חומים גם אתם שאתם מחלקים טוב תעשו כל חומר מחלב אישה לחלב בהמה שלא נחלק כמו שבחלב אישה לא מחלקים גם בחלב בהמה לא נחלק אמרו חכמים בחלב אישה נכון שהוא חשוב פחות כיוון שהוא רק לקטנים ואילו חלב בהמה הוא גם לגדולים אבל עדיין חלב אישה הסיבה לכך הוא גזר כוסו כי לומדים איזה מידם של מכה שהוא שלא לרו צון והוא מקבל טומה ויש לו שם של משקין כך גם החלב שלה מקבל טומה ויש לו שם של משקין לא לרוץ אבל לגבי בהמה שדם מכה שלה לא מקבל משק לא מקבל תומ אז הוא הדין שהחלב שלה כי שלא לרוץ אני לא יקבל טומ אמר להם אני מחמיר מצאת אם אתם רוצים ללמוד זה מדם אז מצאנו שחלב לא דומה לדם אלא מצאנו של חלב חמור יותר מדם כי הרי דם הכזה בבהמה טהור ואילו חלב כן טמא אז רואים שחל מקבל טומא יותר בכל אופן רב הקיבה סובר שאין מקום לחלק בין לרוץ שלא לרו צון הוא עונה לחומים על מה שהם רצו ללמוד מדם אבל הוכחנו ממה שחומים נו מכך שסל זיתים וענבים כיחו ש שלא לרצון תרין ואם כן פשטות שלא לרצון מבינה הגמרא שהכוונה בסטומה אז רואים שבסו זה נחשב שלא לרצון תרוץ ראשון אמרנו לא בסטומה זה נחשב לרו צוין שלא לרצון הכוונה מתם תאורים מדין של לרצון זה מדובר במקרה שהוא אומר לא הניח לי במשקים שלהם תירוץ שני שם מדובר שזה הולך לאיבוד ולכן סתומה זה נחשב שלא לרוון כי באמת אין לו עניין בהם הוא מפקיר אותם מראש אבל אצלנו מדובר שבכלים סגורים אז גם בסטומה לכן רבי יהודה סר כיוון ש בסטומה גם כן נחשב לנילי ו יהיה להם דין של משקין ולכן יש חשש שמה יבוא לסחוט [מוזיקה] אותם א
לצפיה בתכנים נוספים: