העמוד היומי מסכת שבת דף קמג עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת שבת דף קמג עמוד א

[מוזיקה] שבס דף קמג עמוד שורה ה שביעיית מלמעלה במשנה נראה כעת מחלוקת להפך ממה שאנחנו רגילים שבית שמאי הם המחמירים וסי ליל המקלים כנראה בית שמאי הם המקלים ויסי ליל המחמירים בית שמיים מעבירים מעל השולחן העצמות וכליפי אדם סיים את הסעודה יש על השולחן עצמות שאינם ראויות לכלבים ו קליפי אגוזים שאינם רואים לבעלי חיים אומרים בת שמה אפשר ליטול אותם ביד ולזרוק אותם ולמה אומר רשי כרב שימ שמצמצמים באלכס מוקצה ובסל למרים מסלק את הטבלה כולה ומנהרה אנחנו סומרים כרבי יהודה שכן גוזרים על אלחס מוקצה וכיוון שהם לא ראויים אז ממילא הם מוקצה אסור לטלטל אותם מה כן אפשר לעשות לקחת את הטבלה של השולחן החלק העליון של השולחן שהוא מטלטל והוא ראוי מותר בטלטול הוא לא מוקצה לקחת אותו יחד עם כל הדברים שמעליו ולהשליך אותו במקום אחר ממשיכה המשנה מעבירים מלפני השולחן פירורן פחות מכזית מותר להעביר וזה בסטומה שמותר להעביר מהשולחן פירורים פחות מכזית זה לא מוצי כיוון שזה ראוי למאכל בהמה ושער של אפונין הו שער עדשים מפני שהוא מאכול באמו אומרת המשנה לידיה למה מותר כיוון שרואי למאכל במה ממילא זה לא נאסר זה לא מוקצה ספוג הלכה נוספת בלחות שבס יש לאדם ספוג אם יש לו ור בת אחיזה אם יש איזשהו ידית לספוג שכשהוא תופס אותה הוא לא צריך לתפוס בספוג עצמו מקנחים בו מותר להשתמש בו כיוון שמדובר שזה יבש אבל כיוון שזה יש לזה בית אחיזה אז גם אם זה היה רטוב לא היה צריך להגיע לידי שחיתה לכן לא גזרו בזה ואם לאו אין מקלחים בו אבל אם אלה זה בית אחיזה אז במצב שזה רטוב ספוג במשקין בהכרח שוא יבוא לידי שחיטה אז הכלי הזה הספוג הזה הוא מוקצה אין כלל אפשרות להשתמש בו בין ביבש בין בלך וחח אומרים בין כך וביין כך ליטל בשבס והנה מקבל טומה מותר כן ולא גזרו על זה כאשר אין בו משקין אוטו מקרה שיהייה משקין ואינו מקבל טומה עוד הלכה נוספת לעניין טומה הספוג הזה למרות שבתורה מצינו כמה וכמה סוגי כלי אבל סוג של בגד של ספוג לא מצינו ברשימת הבגדים שמקבלים טומ ולכן נכון שלעניין שבת הוא נחשב לכלי כלי שמלכת לאיסור אבל עדיין לעניין טומא אין לו שם של כלי ולכן הוא לא יקבל טומא אומרת הגמורה אומר רב נחמן הגרסה שראיינו במשנה שבתם הים המקלים ובצליל המחמירים אנו אין לנו אלא בית שמי ק רב יוד ובצלי קרב שימן אנחנו בישיבה למדנו את הגרסה להפך שבית שם המחמירים ובי סלל מקילין ואגב הראשונים מוכחים מסכת סדס שם הובה רשימה של מחלוקות בין ב שם ובי סלל שבת שמה הם מחמירים ובשיא ל מכלים והמחלוקת הזאת לא מובת שמה והכרח שהגרסה הנכונה היקר רב נחמן שבית שמאי כאן הם לחומרה לא כמו הגרסה שלפנינו ממשיכה הגמרא מעבירים מלפני השלחן פירורים מסייע לה לרבי וחנון ההלכה הזאת שאנחנו אומרים שפורים פחות מכזית מותר לזרוק אותם מסייע לרבי יוחנן ומרבי וחן פרורים שאין בנו כזית אסור לבדן ביד כתוב מלשון מעבירים לא כתוב זורקן משליכים אלא רק מעבירים מותר לו להעביר את זה מהשולחן אבל הדיין הוא צריך לנהוג בזה בצורה שהוא לא מאבד אותם זה מסייה לרבי יוחנן שגם בפורים פחות מכזית עדיין יש איסור לאבד בידיים שיער של אפונין ראינו במשנה מותר כיוון שזה ראוי למאכל בהמה זה לא מוקצה מותר לטלטל אותם בידיים מני כמו מ המשנה הולכת הב שימני דלס ל מוקצה הב שימ שסובר שכיוון שזה כעת ראוי למאכל בהמה למרות שבערב שבס זה לא היה מיועד למאכל בהמה התרמיל הזה של האפון שיער של אפונין זה תרמיל של אפונין הוא הוציא את הגרעיני מבפנים נשאר הקליפה כעת הקליפה ראוייה למאכל בהמה אבל לפי רבי יהוד סוף סוף בערב שבת זה היה מיועד למאכל מאכל אדם עכשיו לא אומרים שזה ניתר בטלטול כיוון שזה רואי למאכל בהמה כיוון שזה נקרא נולד זה כעת יצירה חדשה שכעת אתה רוצה לומר זה ראוי למשהו אחר לפי רב שימן אין בזה בעיה וליס מוקצה ולכן מותר אז המשנה שלנו היא בשיטת רב שימ ולכן מותר בטלטול א מספ אם כך שזה שיטת רב שימן בספר של המשנה כתוב ספוג אם יש לו בית אחיזה מקנחים בו ואם לי אין מק מכין בו האסון לרבי יודה שמה הרי ודאי שכשהוא תופס את הספוג גם כשההוא מלא במשקין והוא מגיע לידי שחייתה עדיין זה דובר של מסקול אין לו עניין בשחיטה הזאת ולכאורה אם אנחנו אוסרים את זה ורוצים לגזור אפילו בספוג שאיין בו משקי זה בכיח כשיטת רבי יהודה דומר דו שאין מסכן אוסו אז אם כך לכאורה המשנה היא מצד אחד כרב שימן מצד אחד כרב יהודה איך זה מסתדר אונה גמור ב אפילו רב ב מועידה דב ורוב דמב מועד רש פסיק רישה ולא ימוס כיוון שזה פסיק רישה דנו זה דבר שבהכרח יבוא זה כמו אדם שחותך את הראש של הבהמה ואומר אני רק רוצה להניח את הראש במדף אני רק רוצה את הראש אני לא רוצה שהיא תמות ודאי שיהיה חייב על הוא צס נשומה גם כאן אדם שתופס את הספוג הוא לא יכול לומר אני לא מעוניין בכך שזה ישחק זה בהכרח סחט אם אין לו בית יד ולכן גם רב שמל מודה שכזה מקרה זה יהיה אסור אז המשנה היא כולה כרב שמל גם במה שהיתר בדבר שראוי למאכל בהמה ולא חששנו לנולד וגם במה שהסרנו ב ספוג שאין לו בית אחיזה לאסור כיוון שזה פסיק רש ממשיכה הגמרא הלכה נוספת לעניין הגרעיני של התמרים אני גרינין תמרי ארמס ישנם שני סוגי תמרים יש תמרים משובחים שכשוכים את התמרים נשאר רק הגרעין בלי תערובת של מהמאכל עליהם יש תמרים שהם גרועים יותר תמרי אר מייסה שורו טלטולי ארמיס הם הגרועים שכאשר הוא אוכל את התמר נשאר שריות על הגרים מותר לטלטל אותם הויל וחזיון אגב אמון כיוון ש אגב אמו הם רות לבהמה דהיינו כיוון שהתמרורים מאכילים הרבה מהם לבהמה גם את התמרים עצמם אז לכן עכשיו את הגרעינים שלהם אני לא אומר יש פה נולד יש פה משהו חדש אלא ודאי שאפשר י ידל הבהמה כיוון שמראש התמרים האלו ורובם הולכים לבהמה וד פרסי היסה אסור אבל תמרים טובים משובחים שמה אין הדרך להכיל אותם לבהמה זה מיועד למאכל הדם אז לכן כשנשאר לו את הגרעין אסור לו להביא את זה למאכל בהמה כיוון שעכשיו זה כבר דבר חדש שלא היה מיועד למאכל בהמה ולכן אסור וכעת הגמרא תביא כמה וכמה אפשרויות מנהגים שממירים נהגו איך לטלטל את הגרעינים לאחר אכילת התמרים שמואל מטלטל להו אגב ריפטה שמואל היה לוקח את הגרעינים מוציא אותם מפי ושם את זה על גבי לחם וכך הוא היה מטל את זה למקום אחר לזרוק את זה או להניח באיזשהו מקום ואיין בזה איסור כיוון שהוא מניח את זה הדבר שמותר בטיטול על גבי פת שרנשי סימן והוא בעצם שמות של שישה הרועים שנראה כעת מה המנהג שלהם בעניין של גריני תמרים שמואל תמד אמר שמואל עושה אדם כל צורכו בפת שמואל התיר לעצמו להניח את זה על גבי פת הוא סובר שאפשר להשתמש בפת לצרכי האדם זה לא נחשב לזלזול באוכלי רבי מטלת אגב קדמ רבי היה לוקח ספל של מים ושם את התמרים את הגרינים בתוך הספל הרי הספל הוא מותר בדדו זה נמצא כבר בידו וכך הוא היה ממשיך עם זה למקום שהוא רוצה להניח את הגרעינים רבוד רבש ד להו כגר של רי הוא היה יושב ועושה רימה של גרעינים עוד אחד ועוד אחד עד שזה הפך להיות גרף של רעי שזה עתר מיוחד על דבר שמסריח אדם שיש לו בביתו איזהשהו גרף של ראי תומרת כלי מאוס שעושים שמה צוע מותר לטלטל את זה ממנו יתר מיוחד שהתירו חזל כדי שאדם לא ימאס בשבת מותר לו להוציא את זה מביתו כך גם פה הרימה של הגרעיני זה דבר שממיס אותו ומותר לו לטלטל את זה ולזרוק את זה להשפעה או לשים את זה בצד למאכל בהמה אומר לרב אשי למימר מחוסן גב של רי לכתחילה אם נוצר כאן דבר מאוס התירו לטלטל אותו אבל כאן אתה בא ויוצר גרב של רעי וכעת את בא ואומר יהיה מותר לי לטל את זה מדי גרף של רעי אז לכן לא הסכים עם זה רבשי רב שש זוריק להו בשנה רב שס היה מעדיף שלא לגעת בזה בידיו אלא ישר מפיו היה משליך את זה אומר רשי לעבר לשולחן מקום שלא עוברים שמה ולא רואים את זה וכך הוא נמנע מלל את זה רב פה זורק אחמית הוא היה סב על מיטה היה זורק את זה אחורי המיטה אומרו לכר בכו שהיה מחזיר פניו אחורי המיטו וזורק קאן ישירות מהפה היה משליך את זה לאחורי המיטה וכך זה לא נמצא לפניו והוא לא צריך לטלטל את זה אדו ודום אז בנוי אז ראינו כאן את המשנה מחלוקת ב שמה בילל האם מותר לטלטל את העצמות והקליפות שלא ראויות למאכל בהמה האם מותר לטלטל אותם ביודע אם הוא רק על ידי הטבלה הגרסאות במשנה ראיינו שבמה הם מקילים אבל בג הבאנו גרסה שבצים המחמירים אמרנו לגבי לאוויר מהשולחן פירורים פחות מגזית או קליפות של אפונים ועדשים כיוון שראוי למאכל בהמה מותר הגמור הביע שזה כרב שימן שהוא סובר שאיין מוקצה אין נולד ולכן למרות שזה היה לפני כן מיועד למאכל אדם זה היה מחובר יחד עם הגרעינים כעת אפשר להעביר את זה למאכל בהמה ספוג ראינו שאם יש בית אחיזה אז מותר לקנח בו אבל אם אין בית אחיזה אסור ולפי חכמים תמיד מותר וומה זה לא מקבל הגמור הביעה שרב שין מודה לעניין ספוג ולכן למרות שההלכה של שיער של אפונין זה כרב שימן שמותר בטלטול למרות שזה נולד אין בזה חשש כי זה כרב שימן שהוא לא סובר את נולד ולגבי ספוג הוא מודה שאסור כיוון שזה פסיק רש שאפשר להגיע לידי שחיטה אם הוא אם אין לזה ידית בפני עצמו כיוון שוודאי שיהיה שמה משקין הוא יסחוט את זה אמרנו לגבי גרעינים ה זה גרעינים גרועות שגם ככה הגרעינים הולכות הרבה מהם לבהמות אז מותר לטל את הגרינים שלהם כיוון שמראש התמרים שלהם מיועדות לבהמה אז גם הגרינים צ תת את זה לבהמה אבל אם זה גריני פרסיה יס שהם משובחות כעת הגרין הוא רוצה להשליך את זה לבהמה אז ממנו כמה מנהגים שמואל תטל את זה אגב לחם רבה אגב ספל של מים רבונה עשה את זה כ גרף של רעי ורבה שהקשה עליו איך מותר לעשות תחיל גרף של רעי אבש שזרק את זה בפיו לאחורי השולחן רב פופה זרק את זה לאחורי המיטה וגם הסכר בנ אבקולס השליך את זה ישירות מפיו לאחורי המיטה עדו טודום נוי ולי נדר [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: