העמוד היומי מסכת שבת דף קמב עמוד א
העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/
העמוד היומי מסכת שבת דף קמב עמוד א
[מוזיקה] דף קמב עמוד א' מכירים את התחושה הזו שאולי לא כל כך נעים לדבר עליה בקול אבל כשאתה מגיע ושואל רב איזו שאלה מהותית שאלה כבדת משקל ואתה כל כך מחכה לשמוע את הכן את הפטור את הטהור את המותר וכשאתה שומע את זה אתה פשוט מרגיש כביכול אבן עגול לך מהלב ואתה לא רוצה לשמוע לא יש מחמירים ולא בעל נפש ולא ואש חולקים פשוט להסתלק וללכת עם המותר שלך אבל היום אנחנו נראה בגמרא דבר מעניין המשנה באופן גורף אומרת אדם שיש לו כלכלה סל עם פירות ואבן בתוכה שיטלטל אותה בשבת היתר גורף הגמרא מגיעה ושואלת כל מיני סיטואציות נראים לכאורה סליחה על המילה קצת טרחניות אולי יש אפשרות כן להשליך את האבן להיפטר ממנה ולטלטל בלי ואני שואל רגע כתוב במשנה מפורש שמותר למה לחפש בעיות למה להגיד איך אפשר בצורה אחרת אבל זה המוסר השכל העצום שאני קונה כאן בסופו של דבר זה שבת בשבת יש איסור טלטול אומרת הגמרא נכון המשנה הטירה אבל בואו ננסה יש כל מיני אפשרויות אחרות לא לעבור על טלטול אולי נעשה את זה בצורה אחרת בואו נלך צעד אחד יותר בואו נתאר לעצמנו שזה היה עניין שלנו ולא עניין הלכתי של החכמים שגזרו גזרות ככה ניקח את התורה ככה ניקח את המצוות איזה חיים הרבה יותר מרוממים יהיו לנו הלוואי ש שנזכה אומרת הגמרא הקדושה דף קמב עמוד א ואנחנו עדיין אוחזים בעצם אתמול תניה כבתי דרבה בעצם בדינים של אתמול מה ראינו אתמול בואו נסכם בקצר צרה ראינו שמותר לאדם לקחת את בנו בידו והאבן בידו זאת אומרת זה שהבן שלך אוחז מו קצה ביד מותר לך להרים אותו כמובן במקום שמותר לטלטל את הילד לא ברשות הרבים וכדומה בחצר יפה מאוד אבל אמרה המשנה זה דווקא בקטן שיש לו גגון עלבי ושם היכלה וכדומה רבא הגיע ואמר דין הוצא את התינוק חי בשבת על התינוק אתה לא חייב אבל על מה שהוא אוחז בידו אתה כן חייב מביאה הגמרא הראייה תניה כבתי דרבה שבאמת ככ הדין שבמקרה רגיל בלי גגון על אבי וכדומה אסור לך לקחת מישהו שאוחז ביד חפץ אם זה מוקצה אם זה עניין טלטול וכדומה אסור לך המוציא כאליו אדם שמעביר את הכילים שלו מרשות לרשות מקופלים ומונחים על כתפו לא לבושים הוא לוקח את זה ככה למקווה מקופל מונח על הכתף וסנדלי טבעותיו בידו הסנדלים או הטבעות לא נודים על האצבע אלא האחוזים בידו חייב זה לא נקרא מלבוש זה לא נקרא תכשיט זה נחשב למסע והוא חייב על עצם ההוצאה עצם העברה מרשות לרשות המוציא אדם וכליו עליו וסנדלי ברגליו ובות בידיו בעצם הוא לבוש כרגיל פטור למה פטור על האדם כיוון שהחינו שא את עצמו ועל כליו כיוון שהוא לבוש בהם כדרך מלבוש ותכשיט ולא כדרך מסע אבל אומרת הגמרא מפה אני למד ואילו הו ציאן כמו שן חייב אם הבן אדם היה מוציא אותם כמו שן מקופלים על כתפו אחוזים בידו וכדומה אז אני מבין אם הברייתא בעצם תפסה כזה מקרה ואומרת דווקא אם הוא לבוש בהם כרגיל אז פטור אבל אם הוא יקח אותם בידיו יהיה חייב למה גם אם אתה הוצאת אותו זאת אומרת אני סחבתי בן אדם והבן אדם שעלי אחז אותם בידו אני יהיה חייו על האדם אני לא אהייה חייב מטעם החי נושא את עצמו וכדומה אבל על הבן אדם אבל על הכילים שלו אני כן אהייה חייב כמו שראיינו שאדם שנושא אדם שנושא מוקצה בידו מתחייב על כך כאילו הוא עצמו אוחז ביד את חפצים ראינו במשנה כלכלה ואבן בתוכה מותר לאדם לקחת סל ואבן בתוכה שואלת הגמרא ומי תאה וכלכלה בסיס לדבר האסור שהסל הזה יהפך לבסיס לדבר האסור ויהיה אסור לטלטל אותו כן נראה מחר בהרחבה את דיני בסיס לדבר האסור אבל בכל אופן כל דבר שיש בו מבין השמשות דבר שהוא מוקצה הופך להיות בסיס הדבר האסור אומרת הגמרא לא לא מדובר פה בכלכלה שיש רק אבן בתוכה אמר הב ברחנא אמר רבי יוחנן אחה בכלכלה מלאה פירות הסקין לכן זה נעשה בסיס דווקא לדבר ההיתר אולי גם לדבר האסור אבל מדובר כאן שהפירות שווים יותר מאותה אבן שבתוכה ולכן מותר לטלטל אומרת הגמרא בסדר ז הבנתי למה מותר לטלטל אבל עדיין כפי שאמרנו מחפשת הגמרא כל מיני אפשרויות שנוכל לטלטל את זה בלי האבן ול שדינו לפרה בוא נעשה ככה נזרוק את הפירות ונשדד לאבן בעצם לא ככה נהפוך את כל הסל הכל ייפול ואז ננקט בידיים ניקח את הפירות ביד לתוך הכלכלה זאת אומרת אני לא טלטל את האבן ביד אני פשוט אהפוך את הסל כל מה שבתוך הסל יצא החוצה ואז אני אלקט את הפירות שאותם מותר לטלטל בשבת בלי שום פקפוק יכניס אותם לתוך הסל וטלטל את הסל בלי האבן אומרת הגמרא אתה צודק זה רעיון נפלא אבל כדי רבי ליי אמר רב כמו שנראה בהמשך את רבי איליי לגבי מקום אחר שהוא מתרץ ואומר שמדובר בפירות המתנפח עוד מעט נראה את זה תשאל למה הוא לא יכול להוציא את הפירות החוצה והגמרא אומרת אם אתה תשפוך החוצה מדובר בתאנים בענבים בפירות רקים שברגע שהם מפחים הם נמאסים ולכן אני לא יכול לעשות את זה אחנ מי בפירות המתנפח אני לא יכול להשליך את זה מהסל ולאחר מכן ללקט אותם בלי האבן אני לא יכול אני משאיר אותם עם האבן בסל ומטלטל אותם יחד שואלת הגמרא אין בעיה לנרו נאורה תנער את הסל הפירות יפרדו מהאבן האבן תהיה לבדה בצד בודדת ואז אני אשליך רק את האבן זאת אומרת מקודם ההצעה שלי היייתה לשפוך הכל ללקט את הפירות חזרה עכשיו אני אומר אין בעיה עדיין מצאתי אפשרות נוספת תנ האבן תלך הצידה אני אעיף ככה את האבן בשינוי לא טלטל אותה בידיים ומצויין מה הבעיה אלא אומרת הגמרא מבחי בר אשי אמר רבה אחה בכלכלה פחותה עסקינן מדובר כאן בסל הכלי הזה הוא ניקב הוא נפחד יש בו חור דאבן גופה נעשה דופן לכלכלה האבן עצמה היא משמשת כחלק מהדופן כחלק מכותלי אותה כלכלה ולכן מותר לטלטל יחד בעצם אומרים רוב המפרשים הגמרא חוזרת בה ואומרת אתה צודק באמת במקרה של פירות מענפים יש עדיין תרון לנהר וכדומה ולהעיף רק את האבן אבל כאן מדובר שהאבן היא חלק אינטגרלי בלתי נפרד מהכלכלה ולכן מותר לטלטלה אמנם יש מהראשונים שאומרים שלא שגם בפירות מתנפ מותר ולא צריך לנהר כך הם גורסים בגמרא הם אומרים ונהרו נורה לא גורסים את זה מסדרים ככה ככ יש מהראשונים שאומרים אבל הפירוש השליט ובו אנחנו משתמשים באמת מדובר לא שאנחנו חלילה יכולים להחליט באיזה פירוש להשתמש אבל כך משמע מגרסת הגמרא הגמרא כו זרת בה ואומרת בפירות מטנפים באמת יש פתרון ועדיין לא לטלטל את הכלכלה יחד עם האבן ורק במקרה שהיא נעשתה דופן בכזה מקרה מותר לטלטל יחד ראינו במשנה דין נוסף מטלטלים תרומה טמאה יחד עם התרומה הטהורה וחולין בעצם אם יש לי תרומה תמאש היא לא ראוייה לאכילה גם לא לכהן כמובן היא ראוייה לשריפה רק והיא נמצאת באותו סל יחד עם תרומ טהורה שראויה לכהן או עם חולין שראויים לכל אדם מותר לי לטלטל אותם יחד אמר רב חסדה לא שנו אלא ש תאורה למטה וטמאה למעלה דווקא שהטראומה התאורה מונחת למטה והטמעה מעליה אז מותר לי לטלטל אותם יחד כי אני לא יכול בעצם הטמאה עם מוקצה אני לא יכול להזיז אותה ולקחת את התאורה ומה ולכן אני רוצה לסחוב אותה מהמחסן או מאן שהוא לשולחן להפוך את זה ולקחת רק את הטהורה אבל טהורה למעלה וא טמאה למטה למה אתה צריך לסחוב את הכל שקי לילה טהורה ושוק ליל טמאה מהמחסן תיקח רק את החבילה של הטהורה הרי מדובר שהם ארוזים וכלים נפרדים כנראה כדי לשמור על הטהרה אחר את זה יתמא או במקרה שהפירות של התרומה לא הוכשרו לקבל טרומה גם הגיוני זאת אומרת של התרומה הטהורה או של החולין גם הגיוני אבל בכל אופן ברגע שהם למעלה כך רק אותם שואלת הגמרא רגע וכי טהורה למטה נמי ל שדינו ולנקי מה הבעיה גם אם התאורה נמצאת למטה אל תיקח את הטמאה ביד כי כמו שאתה אומר זה מוקצה אבל תשפוך את זה באותו מקום ששם זה נמצא ואז תביא רק את הטהורה למה אתה צריך לסרוב את זה לשולחן ולטלטל פה בעצם דבר שאינו ראוי לטלטול בשבת את התרומה הטמאה אומרת הגמרא כמו שאמרנו למעלה נכון כבר אמרנו למעלה שעוד מעט נשתמש בתירוץ של פירות המתנפח בפירות המתנפנפת ענבים אני אשליך אותם פה הם ימאסו לחלוטין ולא יהיו ראויים לכן אמרו אין בעיה אמנם אתה לא יכול לקחת עכשיו את התרומה הטהורה כי נמצאת מתחת לטמאה קח את אכו לשולחן מותר לך לטלטל את הטמאה עם הטהורה קח לשולחן תהפוך קח רק את הטהורה בסדר גמור מיטיו שואלת הגמרא אתה רב חסדה מתיר לטלטל רק בצורה כזו שבעצם אין לך ברירה שהתרומה הטמאה חוסמת אותך נמצאת למעלה מטו כתוב במפורש בברייתא מטלטלים תרומ טמיה עם הטהורה ועם החולין בין שטורה למעלה הוא טמאה למטה בן שמאה למעלה הוא טאורה למטה טיובת דרב חיזה כתוב במפורש שבכל מצב בכל מקרה מותר לטלטל אמר לך רב חסדה פשוט מאוד מתניתין לצורך גופו ברייתא לצורך מקומו המשנה שאני באמת אומר שמותר רק בכזו צורה שהיא לא מפריעה לך מדובר לצורך גופו הוא רוצה לאכול את התרומה ולכן אם זה למעלה מה הבעייה פשוט קח אותה ואל תטלטל זה מה שאני דיברתי אבל הבריתה מדובר לצורך מקומו הוא צריך את המקום שהסל נמצא שמה ואז באמת זה לא משנה מה נמצא למעלה מה למטה הוא פשוט צריך כאן את המקום ולכן מתיירים לו בכל מקרה בין אם זה למעלה בין אם זה למטה לטלטל את כל הסל שואלת הגמרא רגע אם ככה למה הרב חסדה מגיע ואומר לנו תשמע רק במקרה שזה למטה מותר לטלטל תאמר שתמיד מותר לטלטל ומדובר שהוא צריך את המקום הרי כך אתה מעמיד גם את הברייתא אז למה אתה נדחק במשנה להעמיד שמדובר ב סיטואציה צרה כזו שמדובר שהוא רוצה את זה לצורך גופו ולכן רק אם זה נמצא למטה אז מותר למה שואלת הגמרא מדוק דרב חיסדא לו וקמה מתניתין לצורך גופו מה הדוחק של רב חסדה להעמיד את המשנה שמדובר בצורך גופו ואז הוא גם צריך להעמיד שמדובר רק במקרה שהתרומה התאורה נמצאת למטה בשביל מה למה להסתבך אמר רב פשוט מאוד מתניתין קתי דיקה המשנה מדוייקת כמותו שמשמע מהמשנה שמדובר לצורך גופו כמו שרואים במשנה הבאה דקתני סיפה במשנה הבאה שהיא בעצם המשכה של המשנה שלנו כתוב כך מאות שעל הקר אתה מגיע לישון במיטה יש לך מאות על הקר במקרה כמובן שזה לא בסיס לדבר האסור מנער את הקר וה נופלות מותר לך לנער הם נופלות ותישן בבקשה ואמר הבבא ברחן אמר רבי יוחנן לא שנו אלא לצורך גופו כשאתה צריך את זה לצורך גופו אז אני אומר לך תנער אבל לצורך מקומו הוא צריך את המקום של הקר שאז בעצם לא עוזר לו לנהר את המאות כי הם יהיו על אותו מקום שאיפ שהיה כ מקודם וזה ממש לא עוזר לו אז מטלטל ועודן עליו הוא ייקח את הקר יחד עם המאות עליהם וישים את זה באיזה קרן זווית אז שימו לב במשנה שכתוב מטלטל ועודן עליו סליחה במשנה שכתוב מנהר את הקר והם נופלות מדובר שהוא צריך לצורך גופו ומיד סיפה לצורך גופו מזה שהמשנה של הקר עם המאות מדברת על צורך גופו אומר רב חיסדא ר שנ מי לצורך גופו גם המשנה הראשונה מדברת על צורך גופו ולכן הוא אומר אם לצורך גופו רק במקרה שהתרומה הטהורה נמצאת למטה אז מותר לך לטלטל את הטמאה אבל אם היא למעלה בבקשה לצורך גופו קך רק את התאורה והכל בסדר אבל כמובן רב חסדה אומר באמת במקרה שלצורך מקומו כמו שראיינו בברייתא מותר בין אם הטהורה למעלה ובין אם היא למטה תמיד יהיה מותר לטלטל ראינו במשנה רבי יהודה אומר אף מעלין את המדומה באחד ומ מותר לעשות את זה בשבת בואו נסביר קצת הסברנו אתמול בואו נרחיב בעניין מה זה מדומה מעורב יש לי תרומה כילו תרומה התרומה הזו היא עשורה לזרים יש בה קדושה אותו כילו נופל לי עכשיו לתוך קערה לתוך קופסה לתוך ארגז לתוך ק של פירות חולין מה הדין בבשר בחלב כולנו יודעים יש דין של בטל ב60 טיפת חלב לתוך סיר חמין הכל בסדר בטל ב60 בתרומה כיוון שהיא חמורה יותר זה לא בטל ב60 זה בטל ב-100 אם הקילו הזה של תרומה נפל לתוך 90 של חולין הכל אסור נחשב כמדומה אבל נפל לתוך 100 קילו מותר ה100 קילו מבטלים את זה אבל זה לא מותר באכילה כל ה-11 קילו שכרגע נמצאים אתה צריך לתפוס קילו אחד מתוך התערובת הזו ולהביא אותו לכהן כדין טרו רמה הקילו הזה הוא נחשב תרומה 100% ברור שכן אבל כאן כבר יש מחלוקת בין רבי אליעזר לחכמים רבי אליעזר אומר זה הקילו של התרומה שנפל כן ככה הוא אומר זה אני מחשיב אותו כאותו קילו שנפל נפלא חכמים אומרים זה לא אותו קילו אני לא יודע בדיוק למצוא את הכילו הזה שהתערב אבל אני לוקח בעצם באופן מדגמי אני מקווה שיש כאן חלק מהתרומה או שלא בכל אופן אני נותן את זה לכהן אני לא יודע אם זה אותם פירות או לא רבי אליעזר אני חוזר שוב אומר כן זה אותם פירות למה זה משנה הנה כאן אומרת הגמרא רגע אחד רבי יהודה אומר שמותר להעלות את אותו קילו לכהן בשבת ומ מתקן אתה מתקן בשבת זה כמו תיקון כלי עד עכשיו זה לא היה ראוי לאכילה מעכשיו זה ראוי אומרת הגמרא רבי יהודה כרבי אליעזר סביר עליי דמר תרומה באינה מחתא התרומה באינה בעצמה מחתא מונחת כביכול הכילו הזה של התרומה אני יודע בדיוק מה הוא מה הוא הכילו הראשון שתרים אז אין כאן תערובת של תרומה וחולין יש כאן תרומה וחולין מ בנפרד הכילו הראשון שתרים הוא תרומה אין כאן שום דבר שאתה מתקן בשבת שאתה מפריד שאתה לוקח מתערובת ולכן מותר באמת לפי חכמים יהיה אסור מביאה הגמרא את השיטה של רבי אליעזר דתנן שימו לב תחזור ראש שיעה תרומה שנפלה לפחות מ-100 שה תרומה כילו בוא נתרגם את זה למושגים ני זמנינו קילו תרומה נפל לפחות מ-100 קילו חולין מה אמרנו הכל מדומה הכל מעורב זה לא עולה זה בעייתי כל התערובת הזו בעייתית יפה עכשיו קחו את התערובת הבעייתית הזו לקח אדם קילו אחד מתוכם ווזה נפל לתוך עוד ארגז ענק סק ענק של חולין ונפל מן המדומה למקום אחר רבי אליעזר אומר שימו לב אתם כבר יכולים לחשוב בהיגיון רבי אליעזר אומר תקשיב הקילו הזה שנפל זה הכילו של התרומה נכון זה בעצם מה שרבי אליעזר סובר ולכן בבים בתור בארגז הבא בתור אני אצטרך 100 כנגד קילו שלם לא באחוזים לא בהתאמה לא בהשוואה כל הקילו שנפל הוא תרומה זה מה שסובר רבי אליעזר ולכן הוא אומר רבי אליעזר אומר מדמט כי תרומת ודאי התערובת הזאת וסרת את החולים כדין ודאי ואילו חכמים אומרים מה פתאום קח את החשבון הרי נפל פה כילו שרק חלק ממנו הוא תרומה והרבה ממנו הוא חולין וחכמים אומרים אין המדומה מדמע אלא לפי חשבון תעשה חלק יחסי תחשב נפל כאן קילו אחד לתוך 60 אוקיי עכשיו שהכילו הזה נפל לתוך תרומה אין פה לתוך ולין אחרים אין כאן 100% תרומה יש כאן סך הכל אחד חלק 60 תחשב לפי זה ואם כן רבי זה בעצם המחלוקת בין חכמים לרבי אליעזר אם כן אומרת הגמרא רבי יהודה שמתיר להרים בשבת לתקן את את המדומה סובר כרבי אליעזר שאין כאן שום תיקון אומרת הגמרא מה פתאום אתה מביא לי את רבי אליעזר שמדבר לחומרה אומר אני מחשיב את הקילו הזה כילו תרומה כשזה נפל למקום אחר ואני צריך 100 כנגדו אימר דשמ זאת אומרת אמר ד שטלי מתי שמעת את רבי אליעזר סובר כך לחומרה שהוא עוסר את התערובת השנייה אבל לכולם משמט להגיד שמותר בשבת לתקן בגלל שזה נחשב בנפרד האם שמעת לא יכול להיות שרק לחומרה הוא סובר כך אלא אומרת הגמרא אתה צודק עודה אמר כי רבי שמעון רבי יהודה סובר כמו רבי שמעון כדתנן סעה תרומה שנפלה ל100 נפלה ל100 כמו שאמרנו צריך בעצם להרים מפה כאילו זה אפשר לאכול את זה אבל צריך להביא שיעה אחת לכהן ורק אז יהיה מותר לאכול ולא הספיק להגביה עד שנפלה אחרת רגע הוא עוד לא הגביע נפל כבר עוד סעה לתוכה הרי זו אסורה החכמים אומרים אסורה התערובת למה כי בעצם אין כאן 100 כנגד שתי קילו יש כאן 100 רק כנגד קילו אחד וכרגע יש כאן שני קילו של תרומה אבל זהבי שמעון מתיר רבי שמעון מתיר למה כי הוא מחשיב כנראה שהשעה של תרומה הראשונה שנפלה נמצאת בנפרד בעצם כמו שדת רבי אליעזר והשעה הבאה שנופלת גם נמצאת בנפרד ולכן מה הבעיה תעלה את השעה הראשונה את הכילו הראשון תביא לכהן את הקילו השני תביא לכהן והכל בסדר אין כאן תערובת של שתי סעין של שתי קילו של תרומה ב100 מש לא אחד כבר נפל והתבטלות והוא עומד בנפרד עוד אחד נפל התבטל במקום ועומד בנפרד אם כן אנו רואים בדברי רבי שמעון את הסברה של רבי אליעזר אבל גם לכולה כנראה כך רבי יהודה סובר ולכן הוא מתיר לתקן בשבת אומרת הגמרא ממש לא שמה זה לא העניין של תרומה מונחת בנפרד כמו שהבנו את רבי אליעזר לא זה הטם וממי מי אמר לך שזה הטם דילמה אולי אתם באק המפלגה שם יש מחלוקת אחרת דתן כמה סבר אף על גב ד נפלו זה אחר זה כמן ד נפל בבת אחת דמי זה נחשב כאילו נפל שי קילו בבת אחת ל-100 ואז ברור אין כאן אפשרות להעלות אותם ואם ככה ו ל 50 נפלה וה ל50 נפלה זה כמו שסעת תיפול ל50 קילו ייפול ל50 ברור שזה לא בסדר ברור שהכל אסור באכילה אותו דבר כאן אני מחשיב כאילו שתי סאים נפלו ביחד ל-100 קילו והכל אסור באכילה ואילו רבי שמעון סבר לא סברה אחרת כמה היייתה בטיל ב-100 השעה הראשונה כבר התבטלה ב-100 ובעצם היא הפכה לחולין וה טיבטי ב-101 עכשיו אם השיה הראשונה ניתה ממש כמו חולין נכון עדיין צריך להוריד מפה לכהן כילו אבל היא התבטלה וניטה כמו חולין על מלא ועכשיו השעה הבאה של טומה שנופלת היא לא מתבטלת ב100 אפילו מצב טוב יותר היא כבר מתבטלת ב-101 חולין כי יש כאן עוד כילו שגם הוא הפך לחולין אבל עדיין לא הסוואה של רבי אליעזר שזה מונח בנפרד אלא אומרת הגמרא למה באמת רבי יהודה מתיר הוד אמר כי רבי שמעון בן אליעזר ד תניה רבי שמעון בן אלעזר אומר נותן עיניו בצד זה ואוכל מצד אחר ברגע ש טל עליי להביא סיעה לכהן אומר אני בכלל לא צריך להביא את זה עדיין כשלא הבאתי אני יכול לתת עיניי להגיד רגע אני מסתכל כאן על צד ימין שמה היהיה התרומה ולאכול מהצד הזה ולאחר מכן להביא לכהן ואם כן אם מותר אז אני לא מתקן כלום כשאני באמת בפועל מביא את זה לכהן ולל שיטתו לפי הטעם לפי הסברה שלו הולך רבי יהודה שמתיר להביא לכהן כי אני לא מתקן פה שום דבר שואלת הגמרא הוא מסבר עלי כבתי האם רבי יהודה ורבי שמעון בן אלעזר סוברים אותו דבר מה פתאום והמפלגה גילו אנחנו רואים שרבי שמעון בן אלעזר חולק על רבי יהודה דתני רבי יהודה אומר שבשבת מותר להעלות את המדומה מעלין את המדומה בח ומ כמו שראינו במשנה אין בזה בעיה של תיקון רבי שמעון בן אלעזר אומר לא נותן עניו בצד זה ואוכל מצד אחר זאת אומרת יש לו את פתרון הקסם ש להסתכל על התרומה ולהחליט שמשם אני לוקח תרומה ו שמשם אני אתן תרומה לכהן ולאכול מצד אחר אבל אסור להרים בשבת אז איך אתה אומר לי שרבי יהודה סובר כמו רבי שמעון בן אלעזר הוא חולק עליו אונה הגמרא דרבי יהודה עדיף מדרבי שמעון בן אלעזר זאת אומרת כך רבי יהודה סובר את סברתו של רבי שמעון בן אלעזר ואומר רגע מותר להסתכל בצד זה ולאכול בצד זה ורבי יהודה לוקח את זה צעד קדימה ואומר ממילא ברגע שמותר אז אני לא מתקן פה כלום כבר מותר לי לאכול את זה ככה בשבת אם אני לא מתקן כלום יפה מאוד מותר לי אפילו להביא את זה בידיים לכהן אין כאן תיקון ולכן רבי יהודה מציר אז בואו נסכם תחילת העמוד היה נפלא המשכו היה קצת מורכב אבל קצת לא י ותר העמוד התחיל ואמרנו תניה כבתי דרבה כשאדם לוקח מישהו עליו ואותו אחד לוקח חפץ בידו הבן אדם שסוחב מתחייב נפלא כלכלה עם אבן למה מותר אמרנו פירות מתנפ בסופו של דבר אמרנו לא האבן היא חלק בלתי נפרד מהכלכלה היא דופן שלה מטלטלים תרומה אמרנו ככה אם אני צריך לצורך מקומו לא משנה איפה נמצאת התרומה התאורה לא משנה איפה התמיה מותר לי לטלטל אם אני צריך את זה לצורך גופו ולא לצורך מקומו כן אם שוב לצורך מקומו תמיד מותר לצורך גו גופו אז יהיה מותר לטלטל רק במקרה שהתרומה התאורה נמצאת למטה ולא אם היא נמצאת למעלה שאז אני אקח אותה בידיים למה רב חיס זה היה חשוב לו להעמיד את זה כך כי מהמשך המשנה שנראה מחר בעזרת השם מהקרנת מאות שמה אני רואה שמדובר לצורך גופו כי אם זה לצורך מקומו מותר לקחת הקר באודן עליו ולא צריך לנהר לכן הוא הסביר גם את המשנה שלנו לצורך גופו הלאה עכשיו נכנסנו לרבי יהודה שאומר מעלין את המדומה למה באמת הוא מתיר ניסינו להגיד רבי אליעזר שסובר שהכילו הזה מונח בנפרד אבל אמרנו שהוא דבר רק לחומרה ניסינו לומר שזה רבי שמעון שאומר שאם נפלו סעה תרומה ל100 ועוד סעה תרומה ל100 אני אני מחשיב את זה ככשר כטה בעצם זה מעלה את זה כנראה הוא סובר כמו רבי שמעון כמו רבי אליעזר ולקולה אמרנו ממש לא ייתכן שהוא סובר שהראשונה כבר התבטלה והשנייה מתבטלת שוב פעם ולכן אמרנו הוא סובר כרבי שמעון בן אלעזר שנותן עיניו בצד זה ואוכל בצד אחר ועוד עדיף המיני רבי שמעון אליעזר עצמו סובר שאסור לתקן בשבת והוא סובר שמותר כי ברגע שמותר לתת עיניו ולאכול אני כבר לא מתקן שום דבר ולכן מותר בהצלחה רבה ולהתראות מחר א [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים:
נהנתם? יש לנו עוד תוכן משובח באתר
רוצים ללמוד דף יומי בגמרא? לחצו כאן ללימוד הדף היומי
רוצים ללמוד על פרשת השבוע? לחצו כאן לשיעורי תורה על הפרשה
רוצים ללמוד מתוך ספרי הקודש השונים אונליין? לחצו כאן לקריאת ספרי קודש
צריכים לשאול רב שאלות בהלכה או הנהגה? שאל את הרב שאלות בכל התחומים
רוצים להתפלל? תפילות חובה ורשות? לתפילות חובה, רשות וסגולות
רוצים לברך ברכת המזון? לקריאת ברכת המזון בנוסח עדות המזרח או אשכנז
נוסעים ממקום למקום? לחצו כאן כדי לקרוא תפילת הדרך או תפילה לטיסה