העמוד היומי מסכת שבת דף קמב עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת שבת דף קמב עמוד א

[מוזיקה] שבס קמב עמוד א' שורה רביעית מלמעלה תנקס ד רובה ראינו את הלוכ שרובה אמר הוציא תינוק חי וכיס תלוי בצווארו חייב משום כיס אדם נטל תינוק ועל התינוק תלוי איזשהו שרשרת אני מחשיב את זה שהאדם נטל גם את השרשרת וכיוון שהשרשרת לא תפלה ל התינוק אז למרות שעל התינוק אומרים החי נו יש עצמו הוא יהיה חייב מצד שהוא מוציא שרשרת ולא אומרים שזה לא נחשב שהוא נטל ומטלטל את השרשרת שנמצאת על התינוק אומרת הגמרא יש לי ראייה לכח מברייס תניק בסדר אוב אדם יכול להוציא את אותו כלי צורה אחת שהוא יוציא אותה הוא יהיה חייב מצד טלטול הוצאה מרשות לרשות וצורה השנייה שהוא יוציא אותה הוא יהיה פטור כיצד אדם יש לו בגדים טלית אם הוא נוסא אותה על כטיפה מקופלת אז יש לו מסע שהוא נו כת לרש סרבים אם הוא לובש אותה אז הוא זה נחשב למל בוש במלבוש אין יסור הצו תסדרו היה מוציא קהיו מקופלים ומונחים על כתפו וסנדל את הביו בידו לוקח תכשיטים ומחזיק אותם בידיו לא לובש אותם על אצבעותיו או סנדלים מחזיק בידיו ולא נועל אותם חייב הוא חייב משום או צו מרשו לשוס ואם הייה מלובש בהן פטור ברגע שהוא מלביש אותם זה לא נחשב ל צוס מסע אלא על בלבוש אין איסור אצו המוציא אדם וכליו עליו אדם נוסע לכתפו הדם וכליו עליו וסנדלי ברגליו טבעותיו בידיו פטור הוא לוקח על הכתפיים אדם אנחנו אמרנו אחינו סצ אז על אדם הוא פטור מה קורה עם הבגדים שלל האדם שהוא נושא פטור גם כן כיוון שהוא הוא מלביש אותם על מלבוש אין איסור שלא יצועה מדייקת הגמורה ואילו עציון כמו שאן חיו מזה שהביסה לגבי המקרה שהוא נושא אדם הביא רק מקרה שהוא יהיה פטור כאשר הוא מלובש בהם מה שמע שאם הוא לא לבוש בהם אלא אדם שהוא נוסא יש על כתפו איזשהו טלית מקופלת הוא יהיה חייב על הטלית המקופלת זה שהוציא את האדם הוא יהיה חייב על הטלית המקופלת רואים שזה נחשב שלמרות שהוא נושא רק את האדם שמעליו אבל כיוון שהאדם שמעליו נושא טלית נחשב שהוא הוציא את הטלית וכמו שרובה אמר שהשרשרת של התינוק גם אם הוא יהיה פתור על התינוק הוא יהיה חיב מצד השרשרת ממשיכה הגמרא על המשך המשנה קלקולו ואבן בתוכו אמרנו שמותר לשאת ולהוציא לחצר המעורבת סל שיש בתוך האבן הגמרא מבינה שיש בתוך הסל רק את האבן שואלת הגמרא והמי איך זה מותר בטלטול ת וכלכלה בוסיס לדברו נכון שהסל הוא לא ד דבר האסור אבל כיוון שהוא הניח בתוך האבן כעת הסל נהיה בוסיס לדבור אוסו אנחנו יודעים שכשאדם מניח מוקצה על גבי דבר המותר כיוון ש דעתו הייתה שהיא תהיה שם כל השבת אז ממילא הדבר ש הדבר המותר שמחזיק את האסור נחשב לבסיס והוא גם מוקצה אז איך מותר לטלטל את הסל אומר רב בכ אמר רבי יחנון אוכ בכלכלה מלאה פירות הסקין מדובר שבסל יש עוד דברים חוץ מהאבן יש שם הרבה פירות ממילא כיוון שיש פה הרבה פירות והם חשובים יותר מה קורה במקרה שיש לך דברים מותרים חשובים ויש גם עוד איזשהו דבר אסור יש גם אבן בתוך הפירות אני מחשיב את הכלי על פי העיקר וממילא זה נחשב כלי שמלכת יסו זה נחשב שיש פה בוסיס לדובר המוטור הוא בסיס לפירות למרות שיש פה גם אבן האבן בתהילה שואלת הגמרא ולדינו לפרא ושדי אבן למה אנחנו מתיירים לו לטלטל את האבן יחד עם כל הפירות יש לנו פתרון אם הוא זורק יש לו כאן סל נמצא על גבי הקרקע הוא רוצה להביא אתזה לשולחן הוא יכול פשוט להפוך את הסל על הרצפה לשפוך את כל הפירות יחד עם האבן ולהחזיר חזרה לסל את הפירות למה הוא צריך שנתי לו לטלטל את הסל עם הפ עם האבן והפירות ולדינו לפירה ושד לאבן יזרוק ישפוך את הכל על הרצפה וננקטו בידיים ואז הוא יקח בידיים את הפירות חזרה ויקח את הסל בלי האבן רץ תמו ד רבי לוי מרה בפרוס ה מתנפ וחינמי בפרוס המ מתפן כמו שראיינו שרב תירץ ונראה לכמן לגבי מה הוא תירץ את זה שמדובר בפירות כאלו שיתפו ברגע שהוא שופך אותם על העפר על הרצפה פירות כאלו כמו תאנים ענבים דברים ש מתלכלכים מהעפר אז גם פה מדובר בפירות כאלה שהוא לא יכול לשפוך אותם על הרצפה ולכן הפתרון היחיד הוא להתיר לו לטלטל את זה לשולחן יחד עם האבן שואלת הגמור יש עדיין פתרון נוסף ולי נרנו נאורי נראה לקמן בעמוד ב' אדם שיש לו חבית עם אבן על גבה יש אפשרות לנער את האבן אז גם פה למה להתחיל לא לטלטל את הסל לשולחן עם האבן שינהר את הסל והאבן תזוז לצד לא תהיה יחד עם הפירות הוא הופך את הסל מחזיק את הפירות האבן נופלת לרצפה ועכשיו הוא מטלטל את הסל בלי האבן למה להתיר לו לקחת את זה לגמרי וננו נורה שינהר את זה ויפרד ביניהם ואז יוכל להוציא את האבן אוכי ברשי אומרוב אוכ בקלקול פותו אסקין דאבן גופו נעשה דפן קלקולו מתרץ רובה צריך לומר שהמשנה דיברה לג בסל שיש לו חור והוא לקח אבן ותחב בחור וממילא האבן הזאתי נעשת דופן לכלכלה היא חלק מהסל ולכן אין בזה איסור של טלטול לכן מתירים לו לטלטל את הסל יחד עם פירות או בלי פירות זה נהיה חלק מהדופן ואין שום איסור של מוקצה מח מס גופי כמו שיש על כל אבן כי כאן האבן הוא ייחד אותה לחלק מהסל ממשיכה הגמרא למשך דברי המשנה מטלטלין טרומה אם תרומ המאו עם התירו ועם החולין תרומ מא אמרנו זה עומד לשריפה זה מוקצה לכל הדעות יכול לטלטל אותה כשהיא נמצאת בסל יחד עם תרומ תארו או עם חולין מתוקנים אומ הרב חיסל לשון אלא שהתאורה למטה הוטמעה למעלה מתי אני מתיר דווקא כשהתאורה נמצאת למטה ומאה למעלה אז אין לו פתרון אין לו אפשרות להוציא רק את הפירות התאורים שהוא צריך לכן אני מתיר לו לטלטל את כולם יחד אבל תורה למעלה הוטמעה למטה שו קילל את ר ושוב קילל את טמאו שיקח את הפירות שלמעלה שהם טהורים וישאיר את הטמעה עם הסל לא נתיר לו לטלטל את הכל יחד שואל הגמורה וחיתו למטה נמי אם כשיש פתרון אתה לא מתיר לו לטלטל את ה תרומת תמאה יחד עם התאורה אז גם כשהתאורה נמצאת למטה יש פתרון וכי תרו למטה נמי לדינו ולנקי תשפוך את הכל על הרצפה ותאסוף חזרה את הטהורה בלבד אומר רבי לוי הרב בפרס המטען פינס קינן מדובר בפירות ועל ז רב שראיינו קודם ל זה רב תירץ על הקושיה הזאת מדובר בפירות שהתלכלך אם הוא יספח אותם על הרצפה ולכן זה לא פתרון מס מטלטלים תומת עם התרו ועם החולין בן שתרו למעלה ותמו למטה בן שמו למעלה רו לטו כתוב לאדה בברסה תיו ד רב חסדה קושיה על רב חסדה כתוב כאן לידי שגם במקרה שהפות הטהורות נמצאות למעלה והוא היה יכול לקחת רק את הטהורות אני מתיר לו כעת שהכל נמצא יחד תורה עם טמאה לא אומרים לו תיקח את הטהורה ותשאיר את סל ה מטמאה אלא אתה יכול לקחת את כל הסל יחד ולטלטל אותה אז קשה ע דברי רב חסדה אומר לו רב חסדה מטניס לצרך גופ אוי המשנה שלנו מדברת במקרה שהוא רוצה לטלטל את הסה לצרך גופ הוי בשביל הפירות הטהורות הוא רוצה לקחת את זה מהרצפה ששם הונח הסל לשולחן ששם הוא רוצה להשתמש ולהכין את הפירות לאכילה את הפירות הטהורות אז לכן אני אומר ברגע שאתה יכול להסתדר בלי זה אתה יכול לקחת רק את הפירות הטהורות שנמצאות למעלה אז אני לא מתר לך לטלטל את כל הסל אבל בריזה לצורך מקוים בריזה דיברה במקרה שהסל עומד במקום שהוא צריך את המקום הזה אז כעת נכון שזה מוקצה אבל הוא צריך את המקום אז הטיר לו לטל את כל הסל לכן אני אומר שגם אם הפירות הטהורות נמצאות למעלה זה עדיין לא יפתור לו את הבעייה של מקוי מוי הוא הצטרך להוציא את הסל אז שיקח את הסל יחד עם הטהורות והמאות למקום שהוא רוצה להניח אותם מה דו כד רב חסדה לוג מטניס לצרך גוף את הגמורה אתה רב חסדה בעצם בא ומעמיד חילוק במשנה שכל המשנה דיברה מתי מותר לטלטל את התרומה הטהורה עם הטמאה דווקא כשה תרומה הטהורה נמצאת למלה למטה כי אם מלמעלה תיקח רק את הטהורה והסברנו למה כי מדובר שהוא צריך טל את זה לצורך גופו למה במקום לחלק תעמיד את המשנה גם כן כמו הברס שהוא צריך את מקומו איך שהסל מונח זה מונח לו על קרקע שהוא צריך את המעבר זה מונח לו על שולחן שהוא צריך כעט את השולחן ולכן מתיירים לו לטל את כל הסל בין אם ה ולא נצטרך לחלק אלא נוכל לומר בין אם התאורה למעלה בין אעם התאורה למטה כמו שביס העמדנו בדוך כד רב חסדה לאקס צר גופו אומ רוב מניס כס דיק מתרץ רובה רב חסדה דיק את המשנה מהספה המשנה בעמוד ביס ולכן הוא העמיד ככה את המשנה שלנו דקטו סיפה מעות שעל הקר אדם מגיע ל המיטה הוא רואה מטבעות נמצאות לו על הקר מנהר את הקר והן נופלות שנהר את הקר וכך הוא מפיל את המאות ו צך גו צך מ אם הוא צריך את מקומו של הקר בכזה מקרה אני אומר אל תנער ותפל רק את המאות אלא אתה יכול לקחת את כל הקר למקום אחר יחד עם המות אזו מדס גופ לצרך גופ המשנה בעמוד ב דיברה בהכרח לצרך גופו ולכן כתוב שהוא ינהר ולא יקח את הקר יחד עם המהות למקום אחר אז עם הסיפה לצרך גופ כנראה שגם הרשה שלנו עם הכלכלה שיש שם תרומת מו ותרו זה גם מדובר לצרך גופ ולכן רב חיז נצרך להאמין שדווקא שטרו מטרו נמצאת למטה לכן אין לו אפשרות לטלטל רק את הטו הוא צריך לקחת את כל הסל אבל אם זה היה למעלה אז לא היינו מתיירים לו הנו נמה אם היה מדובר לצך מקומו כמו שכתוב בברייס בכל מצב יכלנו לקחת את הסל למקום אחר גם אם הרומ נמצאת למעלה והלכה אחרונה שראינו במשנה רבי דומר אף מעלין את המדומה באחו דומיות תרומה נקראת מדומ מלשון דמאו מלאסו ודמו לא יסכה התורה קוראת לזה דמאו מלשון דימוע ויש דין שאם נופל טרומה לתוך חולי וכעת יש לו תפוח של טרומה נפלה נפל לתוך תפוחים של חוליים מה הדין אז אם זה נפל לתוך 100 זה בטל מדומה אחד מ-100 אם יש פה 100 כנגד האחד הזה זה בטל שמה כדי לא להפסיד את הכינים בחלק של התרומה שלהם אז יש דין להוציא תפוח אחד ולתת לכהן השאלה איך אני מתייחס כעת לתערובת הזאת שבעצם היא מותרת באכילה אבל יש דין לקחת ולהוציא משמה את החלק של הקונים ולתת לו את זה האם אני מסתכל כתרומה וודאית כאילו אני דן את מה שהתפוח הזה שאני מוציא ונותן לכהן כאילו זה תרו וודאי או לא אומרת הגמורה ומא אוקו מתקן רבי וד בא ואמר מותר להעלות את זה בשבת למרות שאנחנו יודעים שאסור להפריש תרומות ומעסות בשבת ולמה כיוון שחז תיקנו לאסור לתקן תבל בשבת ודמי בשבת כיוון שברגע שאתה מתקן מאכל ה יכול לבוא לתקן קן דברים אחרים ולבוא לידי מלכס לכן אמרנו כל דבר שהוא מתקן שלא יעשה בשבת אז לתקן את המאכלים על ידי הפרשת תרומות ומעסות אסרו בשבת בכל אופן אומר רבי יהודי כזה נפל לו תרומת לתוך חולין הוא יכול להוציא את זה למרות שעל ידי זה ניתר לו לאכול את כל שאר הפירות שואל את הגמרה ומ אק מתקן למה כאן אין את החשש ואת האיסור של חזל שהוא מתקן את הפירות מתרץ את הגמ רביד רב ליזר סביר ליוא אמר תו בינ מכתו באימת זת אומרת התרומה נמצאת בעין בעינה היא נמצאת בנפרד אני לא מתייחס כמו בתבל הרי תבל שיש לי פה הרגה של תבל בכל פרי ופרי מונח פה חלק של תבל חלק של טרומה וחלק של חולין עדיין לא מבורר אחרי שאני אפרי אז אני מברר את החלק של הטרום ובפירות האלו את החלק של החו פירות האלו אבל כל פרי מונח פה איסו והתר כאן זה שונה אומר רבי יהודי אני סובר כרב לזר שתערובת כזאת זה שונה כשיש לנו תפוח של טרומה שנפל לתוך תפוחים של חולין אני לא מתייחס שכעת בכל תפוח ותפוח יש מעורב פה איסור והתר אלא אני מתייחס שהחולים הם בנפרד מונחים כאן והתרומה מונח בנפרד ולכן ברגע שאני ארים את התפוח אני לא מתקן את הפירות אני בסך הכל עשיתי איזשהו הבדלה ביניהם ונתתי לכהן את החלק שלו כמו שאם היה פה תפוחים צהובים ותפוח אחד ירוק הייתי מוציא את התפוח הירוק לא הייתי מתקן את את הצהובים שיש פה כיוון שהם גם ככה נפרדים כך גם פה התפוח הזה שיבוא להרים כביכול מונח בפני עצמו ולכן אין פה איזה משהו שאני מתקן בעצם את הפירות האחרות האחרים ואומרת הגמורה מה זה שיטס רב ליזר כרב ליזר סביר אלי דומה תרומה בינה מחו דתנן זה התרומה שנפלה לפחות מ100 ונדמו אמרנו שצריך שיהיה 100 כנגד התרומה כדי להתיר אותה באכילה את התערובת אבל אם זה פחות מ-100 לדוגמה נפלה לו שעה לתוך 60 שעות 60 שעים כעת יש לו תערובת אסורה כל התערובת כאן תהיה מותרת רק לכהן כיוון שזה אחד אחד מ-60 טרומה ואני לא יודע איזה זה אז זה בטל אז זה לא אני לא אומר שזה בטל התרומה אלא הכל תערובת של איסרו כעת אחרי שנפלה לו לתוך ה60 ונפל מן המדומה למק מחר נפל מתוך ה יש לו עכשיו 61 שסעים שמתוכם אחד טרו והכל עסור מצד תערובת של הטומי נפלו מתוך התערובת הזאת לתערובת אחרת של פירות אחרים נפלו לו שעה שעה אחת מתוככם השאלה איך לדון את התערובת השנייה שיש לנו כאן האם אני אומר השיעה הזאת שנפלה היא שיעה שכולה איסור וממילא כדי להתיר בתערובת השנייה אני צריך שיהיה 100 בתערובת השנייה כנגד 100 סעין כנגד השעה הזאת או שאני אומר לא בכל שיעה ושעה מהטבת הראשונה יש פה 1 חלקי 60 של איסור כיוון שכולם נעשו רק מצד השעה הזאת שנפלה בה אז יש פה 60 שעים שהסרנו בגלל שיעה של טרומה שנפלה בה אז בכל אחד יש 1 חלקי 60 של איסור וממילא ברגע שזה ניפול לתערובת השנייה השעה מהתערובת הראשונה אז מספיק שיהיה לי 100 כנגד ה1 חלקי 60 לא צריך 100 שעים כנגד כל השעה כולה זה השאלה זה המחלוקת צעה תרומה שנפלה לפחות מ-100 ונדמו היא נפלה ל60 ונאסר כולם מדין תערובת שאין פה 100 כנגד לבטל ונפל מן המדומה למוק מחר מהתערובת הזאת נפלה לתערובת נוספת רב לזר אומר מדמ כתרומת וודאי אני אומר שהשעה הזאת היא התרומה והיא וסרת כמו תרומה ודאית כפי כולה ואני צריך שיהיה 100 כנגד השיעה הזאת שנפלה כדי להתיר בתערובת השנייה החכמים אומרים אין מדומה מדמה אלה לפי חשבון אח אומרים לא הסיבה שהתערובת הראשונה אסורה רק מדין שעה אחת מתוך 60 אז בכל שעה יש א חלקי 60 שנאסר שהוא נחשב לחלק של איסור ברגע שהסיעה נפלה לתערובת השנייה מספיק שיהיה לי 100 כנגד האח חלקי 60 ממילא רואים ששיטת רב לזר למה הוא אומר שאני מתייחס לשעה הזאת כתרומה וודאית וצריך 100 כנגד כל השיעה כי הוא אומר ברגע שפרשת תרומה אח שעה אחת מתוך התערובת הזאת גם במקרה שיש לנו 100 כנגד אז יש פה היום 101 סעין אז יש דין להעלות אחד לכהן כדי שהוא לא פסיד את החלק שלו אני מתייחס ל1 כחולי מתוקנים ועוד אחד שנמצא פה שהוא צריך להגיע לכהן אבל ה100 האלה הם חולים לתוכונים בלי תערובת של איסור גם במקרה שיש פחות מ-100 ויש פה תערובת שנאסר היא לא נאסרת כל חלק וחלק שבא כאילו כמו בטבל שבכל פרי ופרי מעורב יסו והתר אלא אני אומר יש פה 60 שהם עתר ויש פה אחד שהוא איסו נפל אחד ממנו תערובת שנייה אני אומר שהתערובת השיעה הזאת שנפלה היא השיעה של התרומה כי היא זאתי שמונחת בנפרד וברגע שהיא יוצאה מהתערובת אז היא זאתי שנאסרה ואני מתייחס אליה כתרו מודוס אז רואים שרב לזר סובר שה שעה הזאת של התרומה מונחת בפני עצמה ולא נחשבת למעורבות ולכן גם כאן בא יוד אומר מותר להעלות והוא לא נחשב מתקן כי במדוזה הזה כשאני אומר לו תעלה את זה הוא לא מתקן את הפירות הוא בסך הכל מפריש את התפוח הירוק מהצהובים הוא כביכול לוקח את התרומה ושם אותה בצד כאילו זה היה מובדל לו מראש כבר האלה מתוקנים יש פה 100 מתוקנים ויש פה אחד שהוא לא מתוקן שהוא תרומה ואותו הוא שם בצד אבל הוא לא תיקן בעצם את כל שאר הפירות זה לא כמו ב הפרשת ומות וו מעשות שהוא מתקן בעצם את כל הפירות שואלת הגמורה אמר דשס לחומרי לכולם י שמס הרב ליזר בא ולומר את הדין שלו להחמיר הוא בא לומר שכש נפל השעה לתערובת השנייה אני לא יכול לומר שמספיק לי 100 כנגד 1 חלקי 60 כמו שחומים סבו אלא צריך 100 כנגד כל השיעה הוא בא להחמיר אתה רוצה לקחת את הדין שלו ולהקל לומר שלכן לכן רבי יהודה בא והתיר בשבת להעלות את זה כי אני מתייחס לשעה הזאת שהיא מונחת בנפרד שעה של טרומה מונחת בנפרד מכל החולין ולכן בשבת אין לו דין של מתקה לא מצינו שהוא יאמר את דינו רק גם לעניין כולה יכול להיות שהוא בא רק להחמיר ולא ל לא להקל אז איך רבי יהודה יכול לבנות הלוחה על פי שיטו סוי ולומר שמזה הוא לומד שאין בו דין של תיקון ויהיה אפשרות להקל אנחנו צריכים לראות שיטה שאוחזת כך אבל גם לכולה ויה אגמור אלה הו דומה כרב שימן יש לנו את שטס רב שימן שהוא סובר שזה מופרד גם לעניין כולה כד תנ סע תרומה שנפלה ל-100 ולא הספיק להגביה עד שנפלה אחרת הרי זה אסורה יש לו פה 100 תפוחים של חולים מתוקנים נפל לו תפוח אחד לתוך התערובת כעת יש פה 100 כנגד לבטל אותה אין פה תערובת של איסו מותר אבל דקה אחרי זה נפל נפל תפוח נוסף השאלה איך לדון את זה אז אומרת הגמורה סעה תרומה שנפלה ל100 ולא הספיק להביע עד שנפלה אחרת הרי זו אסורה כיוון שהיום יש פה שני תפוחים ואין אין פה 200 תפוחים כנגד יש פה רק 100 תפוחים אז את התפוח הראשון יכלו לבטל אבל את השני כבר אי אפשר לבטל אז אסורה ורב שמל מתיר למה רב שמל מתיר בהכרח שרב שמל סובר שברגע שנפל התפוח הראשון אז התערובת היא מותרת כל יש לנו פה 100 תפוחים של אתער ויש פה אחד שהוא איסו אין פה תערובת של איסו וכשאתה מוציא את האחד הזה שאמורים להוציא לכהן אני מתקן אותם אלא יש פה מאה של עתר עם אחד שצריך לתת לכהן ולכן כשיפתח של טרומה הוא לא לא מצריך אותנו עכשיו שיהיה 200 כנגד שני התפוחים אלא עוד פעם יש לנו פה 100 חולין מתוכנים הם נשארו מתוכנים יש אחד של טרומה נפל עוד אחד עדיין יש פה 100 מתוכנן הם יכולים לבטל גם את השני אבל חכמים סוברים לא ברגע שנפל אחד הכל נהייה תערובת של איסור כל עד שלא הרמת את האחד הזה ואז תיקנת את המ האחרים אז עדיין יש פה את הרוב של איסור לכן שייפול תפוח נוסף אני צריך 200 כנגד ולכן זה אסור אז הנה יש לנו את רב שימן והוא סובר גם להקל אומרים שהמ האלו נחשבים למתוקים לכן גם כאן רבי יהודה הולך בשיט הסף שימן וסובר שמותר בשבת לעשות את זה כי אתה לא מתקן את הפירות בסך הכל הפרדת את האחד הזה של התרומה אבל החולין היו מתוקנים ונשארו מתוקנים אומרת הגמרא אמי דיל מוסו בוקו מפלג אולי שם יש מחלוקת אחרת תקג נופלו בזה אחזה נופל בב סח סדומי אתנקם מסתכל על שני התפוחים שנפלו דקה אחרי דקה כאילו נפלו בבת אחת ברגע שנפלו שתי תפוחים ודאי שאיין לך 200 תפוחים כנגד יש לך רק 100 אתה לא יכול לבטל אין פה 100 כנגד שניהם ולכן אני אומר לכן אומרים את הנקמה זה יהיה אסור כמ נופל בסח סדומי ו לחם שי נופלו וו לחם שי נופלו אז כל תפוח כביכול נפל רק ל-50 כנגדו יש פה רק 100 בתערובת אז כל 50 כנגד תפוח לא יכול לט ורב שימן סובה קומסב ב אבל רב שימן סוב לא נפל אחד אחרי השני אז אני אומר כל עומד להיערם כמו רמ דומי אז ממילא הראשון התבטל ב100 ועוד תבטל ב11 ממילא יתכן ששניהם סוברים שזה מעורב זה תערובת של איסור לא אומרים ש100 חולים היו מתוקנים ונשארו מתוקנים אם יש פה 100 כנגד האחד הזה של תרומה וממילא זה לא מתקן את החולין אלא רק מפריד אותם אחד מהשני אלא הוא סובר שגם אב שימן וגם תנק סוברים שיש פה תערובת של איסו בכזה מקרה של מדומ השאלה אייך להתייחס לשני תפוחים שנפלו אחד אחרי השני תנ קמה אומר אני אתייחס כאילו שניהם נפלו יחד וצריך 200 בשביל לבטל אותם ורב שמין אומר לא כיוון שכל העומד לירם כ מורם עוד רגע אתה הולך להרים אותו ולהוציא אותו משמה אז כאילו כבר הרמת אותו עכשיו נפל עוד אחד יש פה תערובת נוספת אז השני נחשב שנפל לתערובת של 100 ונוח נמי כשאתה מוציא את הח אחד הזה אתה כן בא ומתקן את הפירות למה שנאמר שזה מתייחסים ל100 האלה כאילו הם 100 מתוקנים אין פה הוכחה שהמ האלה הם עומדים מתוקנים וזה לא תערובת יתכן שהם כן שומים שזה תערובת אם כן שוב יש פה תיקון אז איך רב יהודה התיר בשבת לעשות להוציא אחד מה המדומה אומרת הגמרא אלאו דומה כב שם בן לזור רב מה שראיינו אצלנו במשנה רבי יהודה שמתיר בשבת זה בשיטת רב שמ בן אלזור דתני רב ש בן אלזור אומר נותן בצד זה ואוכל מצד אחר כשיש לו תערובת נפל לו טרומל לתוך תערובת של חולין הוא לא חייב להעלות את האחד של תרומה ולהשאיר אתמ כאן ורק אז לאכול אותם אלא הוא יכול להחליט להסתכל על הרימה להחליט שאת התפוח הזה הוא שם הוא החליט שהוא יהיה לתרומה אותו הוא מעלה כדי לתת לכהן וכעת הוא יכול להתחיל לאכול מהחולים וממילא איך אנחנו אומרים כזה דבר הרי לכאורה כל עוד שלא הרמת בטרו מס ודע שזה לא יועיל אלא ב כח כי אתה סובר שאין פה תערובת של יסור והתר אלא יש פה 100 מתוקנן ואחד שאינם מתוקן ברגע שאחד אתת השוע אינו מתוקן ה מהאלו נשארו והיו עומדים בתקנתם הם חולים מתוקנים ולכן אתה יכול להתחיל לאכול לכן רבי וד אומר שבשבת אין שום איסור לעשות את זה אתה בסך הכל מפריד את האחד של התרומה אבל לא תיקנת את החולין הם היו מתוקנים כבר מהתחלה כי היה פה 100 כנגדם להתיר את התערובת שואל את הגמורה אז אם ככה שרבי ד דיבר בשיט סף ש ן אלזור אז השים מבן אלזור לכאורה יסבור כרבי יהודה שמותר בשבת לעשות ולהעלות את האחד הזה כי זה לא תיקון כמו שאנחנו מוכחים משי לאזו שהוא אומר שנותן לינה בצד זה ואוכל בצד זה זאת אומרת שזה לא תערובת ומי סובלי כבוס וו מפל פוליג שז בעצמו חלק על רבי יהודה איך צריך לנג בשבת תני רבי יהודה מעלן את המדומה בחד ומ זה שיטתו של רבי יהודה צנו בשנה מותר בשבת להוציא את האחד מהמ רב ש בן לזור אומר נותן ו בצד זה ואוכל בצד אחר אתה יכול להסתדר בלי לעלות למה להעלות בשבת אם אתה יכול על ידי שתחליט בראש שהתפוח הזה הוא יהיה לתרומה אתה יכול להתחיל לאכול תפוחים האחרים ולכן בשבת לא מתיירים לך להעלות את זה אז אם כך רואים שרב שמ לזור בעצמו שאנחנו רוצים לומר שעליו הסתמך רבי יודה ואמר שזה לא תערובת הוא בעצמו אומר אל תעלה את זה בשבת כיוון שזה תיקון אז אם כן איך אנחנו אומרים שרבי ודה סובר שכן אפשר להעלות את זה כיוון ש אנחנו באים לומר שהוא תלוי בשיטת הבש בן אלזור אונג מורה אין חנ זה לא קושיה הבש בן אלזור אמר צד זה כ צדר הגמר רב יוד עדיף בן אלזור זאת אומרת ככה רש בן אלזור אומר יש לך תערובת 100 חולין ואחד טרומה אתה יכול להסתדר בלי להרים אז בשביל מה להרים בשבת כיוון שאתה יכול להגיע לענג שבס ולאכול על ידי זה שתיתן עיניך כלית זה האחד של טרומה וכל השאר היו מתוקנים אז לא מתיירים לך לבוא ולעשות פעולה נוספת אבל רבי יהודה אומר אני מקל יותר מזה אני הולך בשיטות סחור שמותר כיוון שזה לא תערובת כמו שאמרת שמספיק שאני לא מעלה את זה בפועל אלא אני רק מסתכל ומחליט שזה התרומה אני כבר יכול לאכול את השער כיוון שזה לא תערובת באמת של איסור ויתר אלא סך הכל צריך להפריש אחד מתוך התערובת לכהן אבל בעצם החולין האלו הם מתוקנים וממשיכים להיות קנים לא ולא נאסרים לרגע אחד אני סוב יותר מזה שכדי להגיע לאנג התירו לו גם לבוא ולהרים את זה בפועל כי סוף סוף אין פה תערובת של איסור אז אין פה הוצאה ולכן לא רק נויש ענינו בצד זה אלא גם אפשר לבוא ולהרים את זה בפועל אז אם כן היה לנו כאן ראינו ברייסה שמוכיחה כרובי שכשהוא מרים אדם והאדם הזה מחזיק חפץ זה נחשב שהאדם שמחזיק את האדם גם נושא את החפץ הזה ונחשו שהוא הוציא את זה מרשות לרשות אמרנו כלכלה ובן בתוך למה אין אין פה בוסיס שלדו אסור במיני רצינו לומר שדובר שיש פה פירות אבל שאלנו שינהר את הפירות מהאבן וישפוך רק את האבן נינו מדובר שעשה את האבן דופן לסל ולכן האבן כאן היא לא מוקצה לגבי טרומה שמטלטל אותה עם התירו אמ מדובר במטופל לשפוך אותה על הרצפה רב חסדה רצה לומר דווקא כשהתאורה ל למטה אבל בבר ראינו גם שהתאורה למעלה גם כן מותר את כל סל ורב חיז חילק אם זה לצרך גוף אוי אז מותר לך רק שהתאורה למטה אבל כשהיא למעלה אתה יכול לקחת את הטרום אתרו אבל רב חסדה עצמו רצה לא וככה רב חיסה רצה להעמיד את המשנה שמדובר צרך גוף ה כמו המשנה הבאה עם האבן שעל פי החבי עלק שמעות שעל גבי הקר מדובר לצרך גופו והביס דיברה לצרך מקומו צריך את המקום שלשה לכן תמיד בכל מצב גם אם הטרום מטרו למעלה אני מטיר לך לקחת את כל הסל יחד עם הומת מו ולהעביר את זה למקום אחר אמרנו שרבי יוד סובר שמותר לעלות בשבת מתוך התערובת מהב מין רצ לומר שלי בשיטת רב ליעזר שהוא סובר שזה לא תערובת האסורה אלא זה בסך הכל יש פה אחד של תרומה ועוד 100 של חולים מתוקנים אבל אמרנו רבי אליעזר דיבר דווקא לחומר לא מצינו לכולה רצינו לומר כרב שימן שהוא אמר גם לכולה שאם הוא לא הספיק להעלות עד שנפל עוד אחד אז זה בטל עדיין רב שימן מתיר את התערובת אמרנו שגם זה יכול להיות שרב שימ סובר שזה כן תערובת סובר ש שכל העומד לירם כורם דומי ולכן אז אחד אחרי השני אני לא מתייחס ששניהם נפלו יחד אלא אחד בטל ואחריו השני גם יבטל אבל לא מצינו שהוא סובר שזה לא תערובת מסקנה אמרנו זה עלי בד רב שם ן אלזור והוא סובר כרב שם ןלא זו שנותן נה בצד זה ואוכל בצד אחר זאת אומרת שאין פה תערובת של חולין עם התרומה כאשר יש פה 100 כנגד שנפל אבש בן אלזור אמר אתה יכול שלא נגום תב בלי להרים ורבי וד סבר שאפשר גם להרים אבל מתקן אין פה כי אין פה תערובת כי כל אחד נחשו עומד בפני עצמו [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: