העמוד היומי מסכת שבת דף קמא עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת שבת דף קמא עמוד א

[מוזיקה] שבס דף קמא עמוד א' שורה רביעית מלמעלה במשנה הקש שעל גבי המיטה לא יענהו ביודו סתם קש היה מיועד להעסקה ממילא הוא מוקצה בשבת כאשר זה מונח לו בתור מיטה הוא רוצה לצופף אותו ולסדר אותו שיהיה לו נוח אסור לו לטלטל אותו ולגעת בו כיוון שחז אסרו על איסור מוקצה דבר שהוא לא ראוי והוא לא מיועד לשימוש בשבת לכן שלא ינענע את זה ביד אבל יש לו כן פתרון איך הוא יכול לסדר את זה אלא מנענע בגוף הוי אם הוא רוצה הוא יכול בצורה של שינוי שעל זה חזל התירו כן לטלטל מוקצה שזה נקרא טלטול מן הצד הוא לוקח בצורה של שינוי זאת אומרת לא ביד כמו שרגיל אדם בדרך כלל הוזיז חפצים אלא עם הגוף שלו הוא נשכב על זה ז מסדר את הכש שיהיה לו נוח ואם היה מאכל בהמ אם זה כש שמיועד למאכל בהמה אז זה לא מוקצה בשבת כמו שאנחנו יודעים שמותר להחי את הבהמות בשבת או שהיה עליו קרוס דין אז ממילא אם מערב שבת כבר מונח על גבי הקש כרוס דין זה מראה שהוא יעד את זה לשינה וזה לא מוקצה כי זה לא מיועד להסקה מנענע ביודו אז כאן אין יסור מוקצה הוא יכול לנענע את זה ביד כדרכו הלכה נוספת מחבה של בל בטין דהיינו מה שאנחנו קוראים היום גיוץ בזמנם היו עושים את זה על ידי שני לוחות כבדים היו לוקחים את הלוח וסמי עושים חור בשני הלוחות בכל הארבע זוויות שלהם שמים מוט עם חורים במוט והיו מכניסים בגד בין שתי הלוחות כשהלחות לוחץ על הבגד ומיישר אותו היו לוחצים אותו בחוזקה ותוקעים יתד איזשהו חתיכת עץ בחור ש בעמודים שבכל הארבע זוויות וכך זה היה מפעיל לחץ לוח על גבי לוח והבגד שבאמצע היה מתיישר עכשיו יש לו בגד שמונח כך מערב שבת מגיע שבת והוא רוצה להוציא משם את הבגד כדי ללבוש אותו מותר כיוון שלצר שבס מתירין מותר להתיר על ידי שהוא מוציא את היתד את החתיכת עץ שתקועה לו בקנים שנמצאים בזוויות הוא מוציא את זה ממילה משתחרר הלוח העליון הוא יכול לשלוף את הבגד החוצה אבל לא כובשי אבל אסור להניח בגד ולסגור את המכבש כיוון שבעצם לכבוש את זה זה לפחות יום ויותר עד שזה מתיישר זאת אומרת שהוא עושה את זה בשבס זה כבר לא ישמש לו לשבס אלא זה יכין לו את הבגד ליום חול ממילא אסור לו לעשות מיכין משבש לחול ושל קוסין זה הכל ב מחבבה של בלבטים שזה דבר שהוא ביתי ולא לא תקוע בצורה כל כך חזקה ומקצועית אבל של קוסין שהיו נותנים לכובשים לכבס את זה והם היו גם מגהצים את זה אצלהם זה היה תקוע את ידות בקנים בצורה מאוד חזקה ממילא כשההוא מתיר את זה זה דומה לסויסרה כביכול סותר פה איזשהו כלי יש פה עכשיו כלי לוח על גבי לוח שנעו עם יתדות בצורה מאוד חזקה והוא פותח את זה זה דומה לסוס קלי ושל קובסי לא יג בוי לכן גם להתיר את זה ולהוציא את הבגד אסור בשבת רביד אמר אם היה מותר מערב שב שטרס קולו ושוט רבי וד אומר שאם המכבש היה מותם מערב שב זה היינו התות היו קצת משוחררות לא היה לחוץ כמו שהם לחוצים וסגורים בדרך כלל אז מותר לו להמשיך להתיר את זה וזה כבר לא דומה לסוס אומרת הגמורה אומר רב נחמן וכעת אנחנו חוזרים על החלק הראשון של המשנה ראינו שטלטל על ידי גופו מותר כיוון שזה בדרך שינוי אמ אומר רב נחמן אי פוגל צנון אדם תלש אותו מהאדמה ורוצה לשמר אותו הוא טומן אותו בתוך אדמה מלמעלה למטה שורי מלמטה למעלה אוסי כעת הוא רוצה בשבת להוציא את הצנון ולהשתמש בו אז תלוי הצנון הוא בצורה מה שאנחנו מכירים צורה של גזר צד צד אחד רחב וצד אחד צר אז תלוי באיזה צורה הוא שם את זה אם הוא שם את זה מלמעלה למטה דהיינו שהצד הרחב נמצא למעלה והצד העצר נמצא למטה אז כר שהוא ישלוף את זה מהאדמה הוא לא מוזיז עפר הוא בעצם תולש את זה מוציא את זה מהאדמה והחור נשאר פתוח אז מותר אבל מלמטה למעלה הו אם זה מונח מלמטה דהיינו החלק הרחב שלו נמצא למטה והולך ועולה ללמעלה ונהיה צר כאן כשהוא ישלוף את זה מהאדמה הוא בעצם מרים יחד עם הצנון את העפר הוא מטלטל את העפר עפר זר ע מוקצה וממילא זה אוסרים לו למרות שבעצם הוא לא נוגע בעפר אלא רק מרים את הצנון אז לכאורה זה נקרא טלטול מן הצד הוא מטלטל את האיסור על ידי שהוא מחזיק מחזיק ומזיז דבר של עתר את הצנון בכל אופן אומר רב נחמן טלטול מן הצד יהיה אסור אומר דבר באמרי בי רב תנינ דק רב נחמן המשנה שלנו היא לא היא מוכחת זהלא כ רב נחמן הקש על גבי המיטה לא ינענע בידו אבל מנענע בגופו ראינו במשנה שאפשר לטלטל טלטול מן הצד על ידי הגוף כיוון שאתה לא נוגע במוקצה עצמו בצורה רגילה עם היד אלא רק מהגוף שלך זה מותר זה שינוי כך גם פה טלטול מן הצד שהוא לא נוגע במוקצה עצמו אלא רק בדבר המותר איתו הוא מזיז את הדבר האסור היה אמור להיות מותר ואם היה מאכל באמו שהיה עליו קס דין מנ בוד שמע מינו לטול מן הצד לא ישש מ טלטול שמע מינו אז המשנה שלנו זה לא הכה רב נחמן כי במשנה שלנו ראינו שטלטל מן הצד על ידי גופו נחשב לשינוי ומותר על זה חזל לא עשו אישור מוקצה ולפי זה יהיה מותר גם לטלטל דבר האסור על ידי שהוא תופס ומנענע עם זה עם דבר המותר את הדבר האסור כמו בצנון שהוא תופס בצנון אף על פי שעפר זז ממקומו אומר יוד עני פלפלי כעת נעבור להלכה נוש בל שבס פלפלים שהוא רוצה לקטוש אותם מדק חדחד בק סכינה שורי הוא צריך לעשות שני שינויים שינוי ראשון שלא קטו שניים יחד שינוי שני שלא יקח את הצד של הסכין שאיתו קודשים בדרך כלל אלא עם ידית הסקין בדרך משונה בשינוי רק עז שורי אבל טרטי אוסי אם הוא עושה שניים יחד זה כבר יורד לו שינוי אחד וממילא יהיה אסור רוב אומר כיו ד משנה אפילו טומי כיוון שההוא עושה את זה עם הידית של הסכין אז זה כבר לא צריך יותר שינוי מעבר לזה ולכן יהיה מותר לו גם לעשות כמה ביחד אומר סוכי במה לוכ נוספת בל שבס מביא רב יוד אימן סוכי במ אדם שטבל במים לנג נפש ברש וודס לפני שהוא עולה מהים מהכרמל מ שהוא נמצא עכשיו מהאגם אז קודם שינב את עצמו שיעמוד במקומו שהמים תייבשו ורק אחרי זה יעלה וילך מהנהר ו כרמליס כיוון שבדרך כלל האזור הזה הוא אזור של כרמליס ואם הוא הולך עם המים שנמצאים על גופו הוא בעצם מטלטל אותם ארבע עמות לכן שיעמוד וינג במקום שהוא עולה ורק אחרי זה ילך וכי כי כוכי נמי קו דוכי כ כחודה דמוס ווסי שואלת הגמרא אם אתה חושש לכך אז גם כשההוא יורד לנהר הוא הרי דוחף את המים והמים בעצם זזים יכולים לזוז ד אמז מכוחו אז אם כן גם נאסור לו בכלל להיכנס למים אומנה הגמרא כח בקר לא ייגזרו על כוחו לא יגזרו הוא לא לוקח את זה בידיים הוא דוחף את המים שלפניו והמים האלה דוחפים מים אחרים ולכן זה נחשב לכוי כוי אבל כשהוא עולה זה כן חשש כי פה זה כבר בידיים המים נמצאים עליו והוא הולך איתם אז יש חשש של טלטול ולכן צריך לנגב קודם אומבי וית מרביד לוכ נוספת טיצ על גבי רגלו אדם הלך רשו ורבים בדרך ונתקע לו נדבק לו תית בוץ ברגליים מה הוא עושה עם זה מקנח בקרקע ואין מן כחו בקוטר הוא צריך עכשיו לקנח את הרגל להדביק את התית על משהו אחר לגרור את הרגל על משהו כדי שהעתיד ירד מהרגל שלו מהנעל שלו אז שיעשה את זה על קרקע ולא על כותל אומר ובה מהת מ בכותל ו משום דמר זה קבוני למה אתה חושש שלא יעשה את זה על הכותל כיוון ש הרי איך עושים תיח תית על גבי כותל מורחים את זה על הכותל כן כשהוא יבוא עם הרגל שלו נכון שזה ברגל בצורה משונה אבל הוא יכול לבוא ולכוון רגע יש לי איזה קיר שאני צריך להשים שמה שכבה של תת אז בוא ניקח את הרגל ונמרח את זה על הטיט על הכותל ואז זה נראה כבונה שזה ודאי איסור של בוינה ברגע שהוא מורח תית אותח על גבי הקיר אז אם ככה אם אתה חושב שכשהוא יעשה את זה על גבי הקיר זה מרזק בו הנה או בנין חקו הרי זה בסך הכל ניין חקלאי זאת אומרת בשדה בונים עם תית עם בוץ אבל בבית אף אחד לא בונה עם תית אף אחד לא בונה עם בוץ אדם בונה עם טיח עם דברים שהם חומרי בניין ולא סתם עם בוץ של אדמה ולכן למה אתה אומר שמר זה כבונה אלא אומר וב מכח בקו קחו בקרקע אומר וב אני חולק עליך על הבי ואומר שהכוונה היא להפך שמקנה בכותל עדיף בכותל ולא בקרקע ולמה כי בקרקע שמה יש לי חשש דיל מוס לש גומוס הוא יעשה חשבון רגע יש לי עכשיו על הרגל בוץ בוא נחשוב רגע פה אני רוצה גומה יש פה גומה שהיא מפריעה לי הבור הזה באדמה מפריע לי בוא נשווה את זה נכניס שמה את הבוץ ואז נגור את הרגל והבוץ יישאר שמה וישווה לי את הקרקע וזה כבר יסור של בוינה ושמה י יש חשש שיבוא לכוון לכך ואז יעבור יסור דוריס לכן אנחנו אומרים שלא יקנח כלל בקרקע אבל בכותל זה בכלל אומר זה כבונה כיוון שזה לא חומר שמשתמשים זה לבנייה רגילה תמר מה בריד רבינ מה אחד זה ואחד זה אסור הוא חושש לשניהם הוא גם לוקח את החשש של הביה שמר זה כבונה גם את החשש של רובי שחוששים לשבו גומוס לכן ושרת שנהר פפ אומר אחד זה ואחד זה מותר הוא לא חושש לשניהם שואלת הגמרא למה דרבנה שהוא חשש לשניהם במה מקנח הרי ודאי שלא אומרים לו תלך אחד מוצאי שבת עם הבוץ ברגליים מה הפתרון וכאן חלה בקרו שיקרא לזה חתיכת עץ ועליה יקנח את הרגל ואז מה פה אין שום חשש לא אשבו גומוס וגם לא אומר זה כבונה על גבי העץ ולכן זה הפתרון שלו אומר רוב לי זני שפו דלי מביא רובה כמה הלכות שחששו וסרו כדי שלא יגיע לידי איסק ליספ מד חיה דיל ממגדלי חפץ וסס שאדם לא ישב בפתח המבוי איפ שנמצא לחי שמסכת סירובן בעזרת השם נראה שבפתח של המבו ישים לחי או קוירו ש על הפתח של המבוי שמחבר לרשות סרבים ולמה כיוון שיכול פתאום ליפול לו איזה חפץ וזה התגלגל לרשות ורבים ובלי לשים לב הוא ירים את זה ויכניס את זה למוב לכן שלא יכנס לאפשרות כזאת וו מרוש קובה דיל מושו גומה שאדם לא יעמיד חבית בצורה ישרה ולמה כיוון שהוא יכול לבוא לשוב יש גומוס ברגע שזה חבית כבדה אז הוא יכול להתחיל ליישר עם זה את האדמה או בידיים או עם החבית ויש חשש ששו גומו שזה חשש של בוינה ולכן שאדם לא יתחיל לישר חבית את רוצה להניח תניח אבל א תתחיל לישר אותה בקרקע כי הא תחיל להתעסק עם זה אתה תבוא בסוף בסוף לעשות את הקרקע ישרה ואומר ובה לאדק אשוד בוש ד שאדם לא יחוב יש לו חבית ויש פתח למטה שממנו יוצא היין הייו סותמים את זה עם איזשהו חפץ שלא יקח חתיכת בד וסתום את זה למה יכול לבוא לילידי שחיטה זה יצא החתיכת בד הזאת שהוא תוחב אותה הוא סוחט את היין שבפנים שנבל בה ולכן זה עשו אומר רב כן טיץ על גבי בגדו אם יש לאדם לכלוך על הבגד מכס קסו מבפנים ואין מקס קסו מבחוץ שייקח את הבד מבפנים ומשמה ישפשף אותו וינסה להוריד את התית אבל לא מבחוץ שלא יגרר לא לא יגרור את התית מבחוץ מהמקום של התית מסוי ולמה אסור לכסכס את זה מכיוון אומר רשי מבפנים לא מוכחים מלס זכו כ מלבן הוא מלבן ממש לאד נוסן שמים כיוון שזה לא מלבן ממש כי מים הוא לא שם שמה וליבון זה בדרך כלל עם מים אז אנחנו אמרנו רק מה שמרזה כשהוא גורר את זה התית עצמו זה מרז כ מלאן נראה שהוא בא לנקות את הבגד זה יסור מלבן אבל כשהוא יעשה את זה מבפנים זה לא מר זה ולכן מותה מס תית שעל גבי מנלו מגרו בגב השקי יש לו תית על גבי הרגל יכול לקר הסכין ולא מהצד אחד שלו כי אז הוא יכול למחק את האור להחליק את האור שממנה הנעל עשוייה אלא מגב הסכין מהמקום שאין שמה חוד ושעל ביג דוי מגב בציפון אז הנה אנחנו רואים ובלבד שלא כסכס שכל מה שמותר זה דווקא בציפורן עצמה אבל לבוא בגד על בגד לשפשף את שני הבגדים אחד על השני ולנקות עם זה תתת זה אסור גם אם זה נעשה מבפנים מה אליו שלא כסכס כלל גם אם זה נעשה מבפנים אסור ואיך אתה אמרת שמותר עונה הגמרא לא שלא כסכס מבחוץ אלא מבפנים מה שכתוב כאן ומלבד שלא כסכס חוזר על בחוץ למרות שכתוב מגור בציפון מה שמע שכל קסקו אסור תגמור לא יש גם אפשרות של קסקו אחר אנחנו לא נכנסנו לזה כי אמרנו את הפרקטי יותר זה עם ציפורן עדיף לבן אדם מאשר לעשות מבחוץ אבל אין נכון אמה כיס מבחוץ הוא לוקח את הבגד ומחזיק אותו מהצד החיצוני שלו וכך משפשף זה בסדר כל האיסור הוא דווקא מבפנים אז אם כן ראינו כאן את המשנה שתי הלכות במשנה א' לגבי קש שהוא מיועד להעסקה מותר לננה אותו רק בגוף שיטול מן הצד אבל לא בידיים אם זה מאכל בהמה או שיש כרוס עדין שזה מיועד לשינה הקש אז זה כבר לא מוקצה מותר בידיים ולגבי מחבש אז אמרנו אם ש בעלי בתים אפשר להתיר את זה לצורך שבס אבל לא להכניס את זה כיוון שזה לצורך חול אבל אם אם זה של של א קובזן ששמה זה בעיה של סוויסר אז אסור גם להכניס וגם להוציא רבוד אמר אם זה קצת משוכר מותר אמרנו שרב נחמן אומר שטלטל מן הצד אסור כמו בצנון שאם הוא מטלטל על ידי הצנון את העפר זה אסור ודלא יקה המשנה שלנו שהתירו טיטול מן הצד שכתוב מננו בגופה רבידי אמר שאדם שעולה מהמים ינגב את עצמו שלא יבור צל דמט את המים ואין בזה ובירי למים אין חשש של טלטול דדמ של המים כיוון שזה רק כוי כוי ולא גזרו בקרמס תת שעל גבי רגלו לפי הבאיה אמרנו מקנח אותו בקרקע ולא בכותל כי בכותל זה אמר ש כבונה לפי רובה בקרקע ולא בכותל כיוון שבקרקע לפי רובה רובה אומר שבכותל אין חשש של מרז כבונה כיוון שעם תית סתם עם בוץ לא בונים אלא אדרבה כבר אסור זה אסור בקרקע ששם הוא יכול לשווא גומוס ראינו שיש כאלה שאוסרים בשניהם גם בקרקע שמה הוא יבוא לשבו גומוס להתכוון לאשו גומוס וגם בכותל שמה הוא יבוא ל לכוון לבנות על זה ואז זה ייה אסור וכן כן לא אומרים את החילוק הזה שאדם לא בונה אמתית סוף סוף זה נראה כבונה וראינו שיש מי שמתיר בשני אמרנו שמבר ד רבינ שעשר בשניהם איך כן הפתרון על ידי חתיכת קורה ששם אין לאשו גומס ולא אומר זכ בוינה אמרנו רובה אמר שלא ישב בפתח המבו שמה ייפול לו חפץ שלא ידק את החתיכת בת בתוך החבית שם יבוא לידי סחיטה ושלא ינסה ליישר את החבית שהוא מעמיד אותה על הקרקע שבו להש גומוס הב קנה אמר שטי על גבי רגלו אז יכול לשפשף אותותו מבפנים אבל לא מבחוץ מה שכתוב בברייס בציפון ולא קסקס הכוונה ולא כסכס מבחוץ אבל מבפנים אין נכונה מ שמותה א [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: