העמוד היומי מסכת שבת דף קל עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת שבת דף קל עמוד ב

דף קל עמוד ב לצדיקים ולמי שבאמת מרגיש את האור של המצוות יש חביבות מיוחדת למצוות עד כדי כך שמסופר על רבי לוי יצחק ברדיצ'ב שבלילה הראשון של סוכות הוא בכלל לא יכל לישון הוא כל רגע התרגש עוד שנייה מנצה החמה הנוצץ אור ראשון ויהיה מותר כבר לקיים את מצוות ארבעה מינים מי יכול לישון חיקה לרגע הראשון שיהיה מותר לקיים אותם עד כדי כך שבאחת השנים הוא לא שלט ברוחו שלח את היד לקחת את האתרוג האתרוג היה בתוך הויטרינה הדלת התנפצה הוא בכלל לא שם לב היד שתתה דם אבל האתרוג היה ביד שלו והוא נתן את הלולב והאתרוג בכזו השתוקקות בכזה חדוה של מצווה הוא לא שם לב לכל מה שקורה סביבו על צדיקים נוספים מסופר שכשהיה להם למחרת ברית הם היו סנדקים או שהם היו מועלים הם גם כן לא היו מסוגלים לישון והם רצו לקיים את המצווה על נצח מה מיד הם לא עזרו הם לא שלטו בעצמם כמו שאנחנו כמו שבני אדם פשוטים משתוקקים לאיזה דבר מסוים והנה זה כבר מגיע לא דוחים את זה בשנייה הם ככה הרגישו כלפי מצוות הם לא רצו לדחות את זה ברגע אחד את הדבר הזה אנחנו נראה גם היום בעמוד שלנו ראינו אתמול את שיטת רבי אלעזר שמתיר להביא סכין של מילה דרך רשות הרבים לא הבאת אותו מערב שבת אין בעיה קח אותו ברשות הרבים מותר לך למה בגלל חיבוב המצווה היום נראה שיטה אחרת נראה מי בדיוק סובר כך אבל שאומר אומרת כך אל תביא את הסכין דרך רשות הרבים חפש דרך ך אלטרנטיבית מותר לך להביא אבל איך דווקא דרך גגות חצרות רפיפות אנחנו נראה מה בדיוק ההגדרה ההלכתית של זה אבל תוספות שואלים אם אפשר להביא בדרך אלטרנטיבית מה עם רבי אלעזר למה הוא אומר כך את זה דרך רשות הרבים הם מתרצים מה שמטרת אבל מפרשים אחרים אומרים רבי אלעזר רוצה לחדד לנו את העניין הזה אני לא רוצה שתעבדו תחפש דרכים עוקפות דרכים אלטרנטיביות רוץ תביא את הסכין דרך רשות הרבים זה עניין של חיבוב מצווה ויותר מכך אני לא יכול לחכות רגע ודחה את המצווה בשביל כזה דבר ולכן איסור שבת איסור להעביר ברשות הרבים נדחה עליו שאפשר לעשות את זה בצורה אחרת כדי לומר לנו לא אני לא רוצה לדחות המצווה ואפילו ברגע מצווה הבאה לידך אל תחמיצנה ואנחנו מתחילים בדף קל עמוד א שתי שוות מלמטה אמר רב אבא ברב אדה אמר רב יצחק פעם אחת הרה מקרה שהיה ברית בשבת מזל טוב אבל שכחו ולא הביאו זמל מערב שבת לא היה סכין מילה במקום הברית והביאו בשבת אבל שימו לב לא כמו שרבי אליעזר אומר דרך רשות אלא דרך גגות ודרך עצרות שלא ברצון רבי אליעזר כך הוא אומר בכל אופן רגע בוא נבין מה היה שמה לקחו איזה דרך גגות או דרך חצרות זאת אומרת דרך רשות יחיד ועוד רשות יחיד של אדם נוסף ועוד רשות יחיד של אדם נוסף לידו לא הביאו את זה דרך רשות הרבים אלא את כל המסלול עשו מאותו בית ששם נמצא אזמל לאותו בית כנסת לאותו עולם אירועים שבה נערכה הברית הביאו איזה דרך גגות וחצרות זתומרת הלף שבעיקרון אסור להעביר מרשות יחיד לרשות יחיד אם הם לא עשו עירוב בעיניהם בכל אופן כאן התרנו אמר אמרנו אל תעביר את זה דרך רשות הרבים תעשה בכזה צורה שגם היא בעיקרון אסורה אבל לצורך הברית התירו שואלת הגמרא מה זה הסיומת הזו של האמרה של העדות הזאת של תדע לך מה היה באותו מקרה הסיומת היא שלא ברצון רבי אליעזר מה זה אומר שואלת הגמרא מה תקפל אב יוסף שלא ברצון רבי אליעזר אדרבה רבי אליעזר הו דשרי רבי אליעזר הולך צד אחד קדימה הוא אפילו מתיר דרך רשות הרבים בטח שהוא יתיר בכזו דרך ואם כן מה אתה מתכוון להגיד לי שלא ברצונו וכי תמה ואם תרצה לומר שלא רבי אליעזר דשרי אפילו ברשות הרבים זאת אומרת רבי אליעזר מתיר ולא עשו ברצונו כי הוא אומר אחד שתיים לך תביא את זה מהבית אל תתעכב כל כך אלא מה אלא מי חולק על רבי אליעזר במשנתנו חכמים אלא ברצון רבנן דעשו דרך רשות הרבים ושרו דרך גגות חצרות וכפיפות כפיפות זה חצר גם כן סוג של חצר זאת אומרת אולי תגיד לי שלא ברצון רבי אליעזר אלא ברצון חכמים לשיטת רבי אליעזר אפשר אפילו גלט אפשר להעביר את זה דרך רשות הרבים ורק חכמים הם אלו שעושים והתירו להעביר רק דרך גגות חצות וכפיפות זה לא נכון ומי שרי תניה הרי חכמים אומרים כשם שהן מביאים אותו את אותו סכין את אותו זמל דרך רשות הרבים כך הם מביאין אותו לא דרך גגות ולא דרך כפיפות ולא דרך צרות אם כן אז מה זה שלא ברצון רבי אליעזר אלא אמר רבשי בוא וסביר לך מה הכוונה שלא ברצון רבי אליעזר וחלוקתו אלא ברצון רבי שמעון זאת אומרת כל המכלול הזה של רבי אליעזר ואלו שנחלק עליו כל המשנה הזו זה לא רלוונטי הסיפור הזה לא נעשה על פי דעתם למה כי לפי רבי אליעזר כמו שאמרנו תיק תק דרך רשות הרבים גמור את הסיפור לפי חכמים שחולקים עליו באותה משנה בכלל עשור גם דרך גגות וחצרות אלא אתה יודע כשיטת מי עשו את זה אלא ברצון רבי שמעון דתנן רבי שמעון אומר אחד גגות ואחד קר פיפות כן הכפיפות אמרנו גם כן סוג של איזה חצר אחורית מקום מוקף שהוא לא מקום דיורים ואחד חצרות כולן רשות אחד אן זאת אומרת מותר לטלטל מאחד לשני אפילו אם לא ערבו לכלים ששבתו בתוכן דווקא כלים שנמצאים בתוכן ולא לכלים ששבתו בתוך הבית כלים שבטו בתוך הבית אסור להוציא לחצר וכדומה אם לא עשית עירוב אבל מה שהיה בחצר מותר להעביר לגג ו לקרפ גם אם אין עירוב ועל פי שדעתו עשו את זה ונכון רבי שמעון מתיר רק מה שהיה בחצר או בקרפ או בגג אבל לגבי מילה בשביל מצוות מילה הוא מתיר גם סכין שהיה בתוך הבית הוא מתיר להוציא מהבית ובירות דרך גגות חצרות וכפיפות וזה כך נהגו אותו סיפור שהיה שם שרב יצחק מגיע ומביא עדות שהיה שלא ברצון רבי אליעזר וכפי שהסברנו כאן הוא מחלקתו אלא ברצון רבי שמעון חוזרת הגמרא ובעצם דן בעניין מבואי אם אנחנו ניתן הקדמה קצרה איך היייתה בנוייה עיר בזמנם עיר בזמנם בוא נלך מהקטן אל הגדול לכל אחד היה את הבית שלו מספר בתים פתוחים לאותה חצר מספר חצרות פתוחים לאותה מבוי המבוי פתוח לרשות הרבים ורשות הרבים זה בעצם כל העיר אם אני רוצה להתיר לטלטל הבית שלי כמובן מותר לי לטלטל זה רשות היחיד בחצר אסור לי לטלטל אני צריך לעשות ם בני החצר נשתתף יחד בלחם בעצם כי כל אחד עוסר על השני שזה לא יהיה רשות היחיד מלאה ו לכן כשנשא יחד זה נקרא עירוב חצרות ושוב זה אומר שלי יחד עם השכנים שלי באותה חצר מותר לטלטל מה קורה אם אני רוצה להעביר מהחצר שלי לחצר אחרת דרך המבוי כאן כבר צריך שכל בני החצרות ישתתפו ביחד זה נקרא שיתוף מבואות ועדיין יוותר לי לעשות דבר נוסף מה ישאר לי לעשות או לכי או קורה ראינו כבר את המחלוקת הזו לאל ונרחיב בה במסכת עירובין מה קורה שואלת הגמרא במקרה כזה בא מנ רב זרע מרב אסי מבואי שלאו השתתפו בו החצרות עצמם עשו עירובי חצרות והכל בסדר אבל הם לא השתתפו שיתופי מבואות אז עשו כרגע לטלטל במבוי אבל אם אתם רגע לפני שנייה ראינו ברבי שמעון מה קורה חפץ שהיה בחצר מתחילת השבת מותר לטלטל אותה בחצר ואפילו לגגות וכפיפות גם מי שחלק עליו אמר אל תגזים לא לגגות וכפיפות אבל בחצר עצמה מותר לטלטל אותו שואלת הגמרא מה קורה לגבי מבוי אם היה כאן כלי חפץ שהיה מונח מערב שבת האם מותר לטלטל אותו בכל המבוי או לא על אף שלא עשו שיתופי מבוא מבוא שלא השתתפו בו בוא נראה את זה בגמרא מה הוא לטלטל בכולו מי אמרינן כחצר דמי וכפי שראיינו לפני רגע בדבריו של רבי שמעון מחצר אף על גב דלו רבו מותר לטלטל בכולו אי נמי אותו מבוי גם כן אף על גב דלון השתתפו בו מותר לטלטל בכולו או שתאמר לי מה פתאום מה השוואה בין חצר למבוי או דילמה לא דמי לחצר בשני דברים מרכזיים חצר איט לארבע מחיצות ולט לארבע מחיצות גם אם עשית לחי קורה וכדומה עדיין אין כאן ארבע מחיצות גם אם נגיד שזה מבוי שמקור שיש לו מחיצות משלוש רוחות גם אם שמו לחי או קורה עדיין זה לא באמת נקרא קיר כמו חצר דבר נוסף אי נמי חצר איט ל דיורין וילט דיורין חצר בסופו של דבר אנשים גרים בה זה כן עכשיו מקום דירה נכון יש כאן אנשים נוספים אבל בכל אופן כולם גרים כאן מה שאיין כן המ אבוי אף אחד לא גר זה רק משמש מה עבר למקום הבא אז האם מותר לטלטל כהילים שישאו בתוכו מערב שבת או לא כך בעצם שאל רב זרע את רב אסי והתגובה של רב אסי לא פחות ממפי הוא לא ידע תשובה ובניגוד רגלינו של כולנו כשאנחנו לא יודעים תשובה לחרטט הוא פשוט שתק שתק ולא אמר לי ולא מידה הוא לא ענה לו כלום כי הוא פשוט לא ידע מה הדין האם מותר לטלטל בכזה מקרה או לא ממשיכה הגמרא ואומרת שימו לב דבר נפלא זמנן אשק דתי וקאמר רב זירה מצא את רב אסי אותו אחד רב אסי שאותו הוא שאל את השאלה הוא שמע אותו מדיין בדיוק באותו עניין הוא אמר כך אמר רבי שמעון בן לקיש משום רבי יהודה הנשיא כמובן לא רבי יהודה הנשיא שהוא מסדר המשניות אלא נכדו שהיה בדורו של רש לקיש והוא אומר כך פעם אחת שכחו ולא הביאו זמל מערב שבת והביאו בשבת והיה דבר קשה לחכמים הך מניחים דברי חכמים ועושים כרבי אליעזר ה ראינו במשנה חכמים רבי עקיבא שזה בעצם שיטת חכמים הדעה רווחת שאסור להביא את האיזמל בשבת איך עסוק לשיטת רבי אליעזר חד דרבי אליעזר שמותי ומנודה רשי אומר או מתלמידי בית שמאי או כידוע מובא בשס שנדו אותו סיפור ארוך ומעניין שנדו את רבי אליעזר ועוד ראינו את זה גם במסכת ברכות לזוכרים ועוד יחיד ורבים הלכה כרבים ואם כן פס קו לחר כי רבי עקיבא נכון ראינו אמנם בדף הקודם שבני העיר של רבי אליעזר שעשו ככה הם מבורכים וזכו לאריכות ימים והגזרות לא חלו עליהם אבל עדיין לאחר שקיבלו הלכה בבית הדין הגדול ופסקו כרבים הלכה כרבים וכבר איה אפשר לעשות כרבי אליעזר ולכן מאוד קהב להם ואמר רבי יושי שעלית את רבי יהודה הגוזר אני הולך לברר מה בדיוק היה שם הוא הלך לשאול את רבי יהודה המול מה בדיוק היה שם ואמר לי מה פתאום זה לא היה דרך רשות הרבים זה היה מבוי שלון השתתפו בו אבה והתו י רשע להירש וזה מותר זה היה מבואי בלי שיתוף מבואות וסך הכל האיזמל כבר היה במבוי הזה מערב שבת והמילה גם כן הייתה באותו מבוי ופשוט הביאו את האיזמל מראש המבוא לסופו זאת אומרת מצד אחד לצד אחר שלו וזה מותר אמר לי רב זרא שומע את הסיפור הזה מפיו של רב אסי ונדלק אומר רגע זה בדיוק השאלה ששאלתי אותך מה קורה בחפץ שנמצא במבוי בשבת האם מותר או אסור כאן הגב שטף הלשון אמרת שמותר סביר אלי למר מבואי שלא השתתפו בו מותר לטלטל בכולו אמר להן נה לו רב סיכן כ אני סובר כמו שאתה רואה מהסיפור הזה אמר לי אמר לו רב זירה וזין באי מינך ולא אמרת לי אחי אני שאלתי אותך ולא ענית לי דין מה אגב שטווח רית לך גמר אולי פשוט באמת לא ידעת תשובה אבל כאן הגב השטף פתאום אתה מספר סיפור אתה קולט בעצם את הסיטואציה ומבין שבאמת זה הסברה וזה השיטה אמר לי נכון אין אגב שיתפה ראית לגמרי מתוך ה רעית את הדיבור מתוך המרוצה מתוך השיעור מתוך האירוע באמת חזרה לי ההכרה הזו שככה ההלכה וככה אני סובר מאז מתמיד וכאן גם יש תשובה לשאלתך ומותר לטלטל במבוי שלא ישתתפו בו מראשו לסופו בכלי שעמד בו כבר מערב שבת אבל יש דעה חולקת ואותו רב זירא שכאן הוא בעצם שאל את רבה סימה הדין מביא דעה חולקת איתמ רב זירא אמר רב מבואי שלא השתתפו בו אין מטלטלים בו אלא ארבע אמות אפילו חפצים שהיו בתוכו מערב שבת כדין כל מקום עשו בטלטול ולא מטלטלים אותם יותר מארבע אמות אמר הביי א מילתא בעצם את ההלכה הזו בשם רב אמר הרב זרה ולא פירשה הוא אומר אותה סתומה כאילו ככה ההלכה ואין כל הבדל אין חילוק אין ביאור אבל ע דעת הרבא בעבוע ופרשה הוא פירש הוא באר אותה דמה אב נחמן המרב בבוא אמר רב מבואי שלו השתתפו בו במבוי כזה שלא עשו שיתוף שימו לב את שלב ב לא עשו השאלה היא מה קורה עם שלב א' כמו שאמרנו שלב א' זה עירובי חצרות כל בני הבתים באותה חצר מערבים יחד לאחר מכן שלב ב' זה שיתופי מבואות כל בני החצרות באותם אבוי משתתפים יחד כאן לא עשו שיתופי מבואות אבל הוא אומר אם עשו ובי חצרות אז אין מטלטלים בו אלא בארבע אמות בעצם כפי שאמרנו כמו שרב אמר כמו שהבנו בהתחלה אסור לטלטל בו אבל לא ערבו חצרות עם בתים מותר לטלטל בכולו ומחר בעזרת השם נרחיב בזה למה ומדוע מה ההבדל האם עשו ערובי חצרות או לא בהצלחה רבה ולהתראות מחר ‏y
לצפיה בתכנים נוספים: