העמוד היומי מסכת שבת דף קל עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת שבת דף קל עמוד א

[מוזיקה] דף קל עמוד א אנחנו זוכים היום בסיעתא דשמיא להתחיל פרק 19 במסכת שבת הפרק יעסוק בדיני מילה בכלל ומילה בשבת בפרט אין חולק על כך שמילה בזמנה בכל אופן דוחה שבת נראה בדיוק מאיפה לומדים את זה המשנה שלפנינו תעסוק במכשירי מילה כל מיני אזרים תוספים דברים שסב ים את המילה מה דינם ומנין לפני שאנחנו מתחילים יש מצווה יש דבר מדהים עד לימינו אנו רוב רוב מוחלט של עם ישראל למרות שהוא לא מחובר למסורת למרות שהוא לא שומר תורה ומצוות לדאבון כל לב על מצוות מילה הוא לא מוותר בשום אופן כל עם ישראל למעלה מ98 א זה נתון שהוא מדהים יותר מאנשים שצמים יום כיפור יש אנשים שעושים מילה לבניהם ויותר מכך זה מצווה שעל פניו נשמעת לא כל כך טוב חלילה וחס זה תינוק חסר ישע זה פגיעה בכל אופן הם לא מסכימים לוותר על זה בכל מצב יהודי בכל מצב שיהיה עדיין שומר על המצווה הזו דבר ראשון זה מראה לנו בעצם את הנצחיות של העם היהודי אבל יותר מכך בגמרא בעמוד שלנו כבר חכמים חזו את זה וידעו לומר שלאורך שנים המצווה הזאת תישאר בידי עם ישראל גם כשהם יתרחקו גם כשהם יהיו במקום פחות טוב עדיין במצווה הזו הם יהיו דבקים והגמרא גם נותנת לזה סיבה כל מצווה שקיבלו עליהם בשמחה אברהם אבינו וי עשה סעודה ביום שיצחק היה לו ברית מילה ביום שלי ישמעאל ביום ש שהוא מעל את עצמו סס אנוכי על אמרתך דורשת הגמרא זה נאמר על מילה וכל מצווה שקיבלו אותה בשמחה עדיין עושים אותה בשמחה המצווה הזו קיימת אצל עם ישראל ועושים את זה בשמחה אירוע חגיגי רב רושם אף אחד אפילו הרחוקים ביותר לא מוותרים על זה יש כאן מושע השכל עצום א' על עניין השמחה ברוחניות בברית עצם המצווה הזו עצם השמחה במצווה גורם שזה השתמר אצלינו ודבר נוסף שאני למדתי מכאן כל דבר שאנחנו רוצים שיהיה לזה קיום נעשה את זה בשמחה אם אנחנו רוצים שהילדים שלנו יקלטו רוחניות אם אנחנו רוצים שאנחנו נהייה מחוברים לרוחניות אם נעשה את זה ככה כמצוות אנשים מלומדה ונעשה את זה כחובה זה לא ילך אם נעשה את זה בשמחה במרץ עם אנרגיה אנחנו נקלוט את זה הילדים שלנו יפנימו את זה זרענו אחרינו וזה באמת דבר שיוכל להישמר בידינו ואנחנו פותחים בדברי המשנה אומרת המשנה רבי אליעזר אומר ראינו בפרק הקודם בסוף הפרק שכל צורכי מילה נעשים בשבת מפרט רבי אליעזר ואומר לא רק המילה עצמה אלא אף יותר מכך הם לא הביא כלי מערב שבת הוא לא הביא סכין מערב שבת לבית כנסת בשביל המילה מביאו בשבת מגולה מותר לקחת את זה בשבת דרך רשות הרבים להוציא מרשות לרשות והוא יוציא את זה מגולה הגמרא תסביר למה בדיוק מגולה שימו לב כאן אנו רואים שמכשירי מילה לאו דווקא המילה עצמה גם דוחה שבת ובסכנה היא מסוכן ללכת עם סכין מילה ברחוב גזרו על המילה וכדומה מכסה הו על פי עדים שלא יחשדו חלילה שהוא מעביר דבר אחר שיידעו שהוא מעביר איתו סכין של מילה ומותר לו לקחת את זה מכוסה לבית כנסת ועוד אמר אבי אליעזר שימו לב קורצים עצים לעשות פחמין לעשות ברזל זאת אומרת כך לא רק שמותר להביא את סכין המילה הוא הולך צד רחוק יותר מותר לי לכרות עצים בשביל לשרוף אותם ולעשות מהם פחמין שבהם יוכלו להדליק אש ולהטיח ולייצר כלי ברזל בשביל המילה גם את כל התהליך הזה כל עוד וזה בשביל ברית מילה מותר לעשות בשבת זה כבר לא נקרא מכשירי מילה זה נקרא מכשירים ד מכשירים כי בעצם כל קריטת עצים הזו נועדה כדי לייצר את מכשירי המילה שזה הסכין שבה עושים את את המילה וגם את זה רבי אליעזר מתיר בשבת רבי עקיבא מגיע וחולק לא כלל אמר רבי עקיבא כל מלאכה שאפשר לעשותה מערב שבת אינה דוכה את השבת ומילה שאי אפשר לעשות אותה מערב שבת היא זו שדוחה את השבת זאת אומרת כך פשוט מאוד רק מה שלא יכלת לעשות אתמול זה מה שדוחה את השבת עצים פחמין אפילו להביא את הסכין האכלת אתמול זה לא דוכה רק עצם הקרית עצם עצם המילה עצמה שאותה לא יכלת לעשות בערב שבת רק אותה מותר לך לעשות בשבת שואלת הגמרא בדברי רבי אליעזר כבר אמרנו כתוב שיביאו ברשות הרבים מגולה בשבת יב ליו תמה דרבי אליעזר משום חבוב ומצווה להראות תראו אני עובר על איסור שבת בשביל לעשות מצווה לכן קח את זה מגולה שכל מי שברחוב יראה עד כמה חשובה מצוות מילה שעד כדי כך ואתה מחלל עלי את השבת ודנ משום חשדה כדי שלא יחשדו יראו אותו הולך עם שקית ברחוב יגידו איך ייתכן הוא מעביר מרשות לרשות רק לכן אומר רבי אליעזר לך עם זה מגולה למי נפקא מינה מסבירה הגמרא מה זה משנה הרי בנקו בת תכלס תלך אם זה מגולה בין אם משום חשד וובין אם משום חבוב ומצווה אומרת הגמרא לה תויה על פי הדים בעצם להביא את זה מכוסה על פי הדין אם זה לא שעת סכנה ראינו במשנה שאם זה שעת סכנה זה הפתרון האולטימטיבי מה קורה אם זה לא שעת סכנה היא אמרת משום חבוב ומצווה דווקא מגולן מכוסה לו אני לא רוצה שיהיה מכוסה על פי עדים אני רוצה שכל מי שהולך ברחוב יראה אותך נושה את זה עכשיו ויבין שאתה עובר עבירה זאת אומרת עובר על הלכות שבת בשביל מצווה כזו חשובה אבל אלה ה אמרת משום חשדה אפילו מחוס פידמי ברגע שיש עדים והם יודעים ועל ידי כך כולם יודעים שהוא מעביר כאן סכין של מצווה הוא לא סתם עושה את זה ואם כן אין כאן חשד מה מה באמת הדין איתמר אומרת הגמרא אמר רבי לוי לא אמרה רבי אליעזר אלא לחבוש כל הרעיון לכת עם זה מגולה זה בשביל חיבוב מצווה ולכן אם זה לא שעת הסכנה אפילו על פי דים אל תלך עם זה מכוסה לך עם זה מגולה כדי שכולם ידעו שאתה מחבב את המצווה תנינ מי אחי מביאו מגולה ואין מביאו מכוסה דברי רבי אליעזר אמר הושי יש לי ראה נוספת מתני תינ דייק תסתכל במשנה יהיה לך דיוק נפלא דקתני דווקא בשעת הסכנה מכסאו על פי הדים סכנה אן שלא בסכנה לא שמע מינה שעתם של רבי אליעזר משום חבוב ומצווה ואם זה לא שעת הסכנה לך עם זה גלוי שיהיה פרהסיה שיבינו שאתה עושה את זה בשביל המצווה שמ מינה באמת דווקא מגולה ולא מכוסה תניה אידך מביאה הגמרא ברייתא מביאו מגולה ו מביא את הסכין מגולה ואין מביאו מכוסה כמו שראינו דברי רבי אליעזר רבי יהודה אומר משום רבי אליעזר נוהגין היו בשעת הסכנה שהיו מביאים מכוסה על פי עדים כמו שראיינו במשנה נכנסת הגמרא לדיון מה זה נקרא מביאו מכוסה על פי עדים בעצם בכל מקום שצריך עדות אם זה קידוש החודש אם זה עדות אישה אם זה עדות שבן אדם חילל שבת לא משנה בכל מקום אנחנו צריכים שתי דים שתי אנשים כשרים שיבואו ויעידו שואלת הגמרא האם גם כאן צריך שתי אנשים כשרים או שכאן בעצם אין פה עדות בבית דין אין כאן איזה משהו שאני מחפש בואו עדים ועידו אלא רק אני צריך שלא יהיה חשד גם כאן אני צריך שתי עדים כששרים או לא היא באה אליו עדים אמר האם איוב אחד מספיק אותו בן אדם שנושא את הסכין ועוד אחד שבעצם זה לא עדות כבילה כי אדם לא יכול להיות עד לעצמו בכל אופן אני אומר כאן זה מספיק הודל מה אוטרי מה פתאום צריך כאן באמת עדיים כמו עדות כבילה ורגילה ובית דין דווקא שתי עדים כשרים תשמה מביאה הגמרא ראיה כתוב כך ובסכנה מכסה הו על פי עדים היא אמרת בשלמה אוב רי שפיר אני מבין את הלשון עדים אלא היא אמרת אוב אחד מה עדים הרי אדם לא יכול להיות עד לעצמו אז אל תקרא לזה עדים תגיד מביאו על פי בן אדם אחד על פי הוא עוד בן אדם עדים מתאים לומר רק על פי שני עדים שבאמת ראויים להעיד בכל מקום ואם כן חייב להיות שזה שניים חוץ ממנו עונה הגמרא ממש לא יתכן שזה הוא ועוד אחד מה תסביר לי מה זה עדים שראויים להעיד במקום אחר אני ואותו בן אדם נהייה ראויים להעיד על כל עדות אחרת ללכן מותר לי לשת את הסכין יחד עם עוד בן אדם אחד כי בתכלס כאן אנחנו לא מעידים על שום דבר לטובתי או לרעתי זה רק עניין של פרסום עניין שלא יהיה חשד ולכן מותר ועוד אמר רבי אליעזר ראינו שרבי אליעזר הולך צעד נוסף ו ר לא רק למכשירי מילה אלא מכשירים ד מכשירים זאת אומרת מותר גם לקרות עצים כדי לעשות פחמין כדי לעשות ברזל כדי למול גם את זה מתיר רבי אליעזר תנו רבנן במקומו שרבי אליעזר באמת היו נוהגים כך היו קורטן צים לעשות פחמין לעשות ברזל בשבת היו באמת משתמשים בהתר הזה של מרה דטרה של רב המקום במקומו שלרבי יוסי הגלילי היו אוכלים בשר עוף בחלב הוא התיר להם לאכול בסר עוף וחלב כפי שכבר נראה מה היייתה דרשתו ולמה הוא התיר בעצם הגמרא מדגישה לנו כאן ש במקומות שבהם הם הלכו שבהם הם היו הרבנים נהגו על פי הם גם לכולה מספרת הגמרא לוי הקלה לבי יוסף רשבע הוא הזדמן לבית של יוסף שהיה צייד עופות כמובן הביאו לו לאכילה הגישו לו מהשלל היומי קריבו לירש ד תבטא בחלו ראש של דבס בחלב לא אכל כמובן אומנם בתורה לא כתוב לו לאכול אבל חכמים גזרו על כך ולכן הוא לא אכל כית לקמי ד רבי לוי סיפר לו מה הוגש לו לאכול אמר להמי לא ת שמצינו למה לא הטלת עליו נידוי הוא הרי עבר עבירה דרבנן אמר לי פשוט מאוד אני לא ידעתי אז זה היה אטריד רבי יהודה בן בתירא אבא הייתי בנציבין שזה היה העיר שרבי יהודה בן בתירה הוא הרב שמה ומינה אמרתי לעצמי אולי דילמה דרש לו כרבי יוסי הגלילי שהוא מתיר ולכן אמרתי אם כך הרב שלהם אמר אני לא אגע אמנם לא אוכל אבל לא אנדה אותו על כך דתנן אומרת הגמרא מביאה הגמרא את שיטת רבי יוסי הגלילי דתנן רבי יוסי הגלילי אומר נאמר לא תאכלו כל נבלה ונאמר לא תבשל גדי בחלב אמו את שאסור משום נבלה אסור לבשל בחלב גם חיה גם לא רק לא תבשל גדי אלא כל ב וכל חיה אבל עוף שאסור והייתי חושב שגם עוף שאסור משום נבלה יכול להיה אסור לבשל בחלב תלמוד לומר בחלב אמו יצא עוף שאין לו חלב אם ולכן רק מה שיש לו חלב הם הוא זה שעשו באיסור אכילת בשר וחלב ועוף ללא לכן הוא התיר אומר לוי אני חשבתי שאולי גם רבי יהודה בן בתרא גם כן דרש כי רבי יוסי הגלילי והתיר להם לכן לא אכלתי אבל לא נידת עו לא דתי אותו על כך אמר רבי יצחק עיר אחת היייתה בארץ ישראל שהיו עושים כרבי אליעזר הם היו נוהגים להלכה כשיטת רבי אליעזר שמילה מכשיריה ומכשירי מכשיריה דוחין את השבת ואם כן אנו רואים את חיבוב המצווה העצום שהיה להם לגבי מצוות מילה שהם נהגו כרבי אליעזר ולכן היו מתים בזמנם הם קיבלו שכר משמיים ומתו בזקנותו ולא בצעירותם ולא עוד אלא שפעם אחת גזרה מלכות הרשעה גזרה על ישראל על המילה ועל אותו העיר לא גזרה אנו רואים מכאן שהחיבוק מצווה האדיר הזה כמובן כדעת רבותיהם היא זו שעמדה להם ועד כדי כך שזכו לשכר כל כך גדול מתו בזמנם וגם כשזו זרה עליהם לא נגזר תניה רבן שמעון בן גמליאל אומר כל מצווה שקיבלו עליהם בשמחה כגון מילה דכתיב מנין שהם קיבלו אותה בשמחה דכתיב סס אנוכי על אמרתך כמוצא שלל רב זאת אומרת יש כאן שמחה מיוחדת במצווה הזו אומר רשי אמרתך זה המירה יחידה עוד לפני מתן תורה אברהם אבינו כבר נצטוה על המילה מכאן אננו רואים שעמ רתך זה מילה יותר מכך המצווה הזו סובבת את האדם בכל ימי חייו בכל מקום שבו הוא נמצא מדגיש רשי גם כשהוא מנותק מכל המקומות אין לו תורה אין לו תפילה הוא אפילו במרחץ אין לו ציצית אין לו תפילין אין לו כלום עדיין המילה נמצאת בבשרו אם כן זו מצווה יחידה שיש בה שמחה כל כך גדולה עדיין עושים אותה בשמחה עד היום מקיימים אותה ובשמחה סעודות אירועים הכל לברית מילה ואילו כל מצווה שקיבלו עליהם בקטטה כגון עריות דכתיב וישמע משה את העם בוכה למשפחותיו ועל כך נדרש על עזקי משפחות שנאסר להם להינשא עם קרובי משפחתם עדיין עושים אותה בקטטה דלק כתובה דלא רמו בתגרה אין מושג של שידוך בלי שיש אזו מריבה בלי שיש איזו תגרה ויכוח כספי וכדומה עדיין תמיד יש בעיות בדברים הללו תניה רבן שמעון בן אלעזר אומר כל מצווה שמשו ישראל עצמן עליהם למיתה בשעת גזירת המלכות משו עליה הנפש כגון עבודת כוכבים ומילה עדיין המוחזקת בידם וכל מצווה שלא מסרו ישראל עצמ ליה למיטה בשעת גזירת המלכות כגון תפילין עדיין היא מרוה בידם והדברים הללו מה שמסר את הנפש עומדים לעולם ומוכיחה הגמרא שבאמת גם בידי מי שמקפיד להניח תפילין עדיין המצווה קצת מזולזלת דמה רבי ינא תפילין צריכים גוף נקי כ אלישע בא על כנפיים כמו שאלישע בא על כנפיים שכבר נראה מה היה המאורה איתו הוא כל כך שמר על התפילין בגוף נקי כך צריך להיזהר ולהישמר מזה שרבי ענא מוכיח את תלמידיו אנו רואים שהם היו קצת פרוצים בעניין הזה על כן אומרת הגמרא עדיין אנחנו מרופאים במצוות תפילין מה היא אמר הבי שלא יפיח בהם לשמור גוף נקי זה אומר שלא יבוא לידי הפכה כשה התפילין עליו רבה אמר שלא ישן בהם כעל ידי שינה הוא יכול להגיע לראות קרי וזה נקרא לא לשמור על גוף נקי בשעה שהתפילין עליך מבארת הגמרא מה זה הכינוי אלישע בעל כנפיים ומיקרו לאלישע בעל כנפיים שפעם אחת גזרה מלכות הרשה הגזירה על ישראל שכל המניח תפילין על ראשו יקרו את מוחו ינקו לו את המוח והיה אלישע לא פחד מהגזרה מניח תפילין ויצא לשוק וראו קסדור שוטר תפס אותו על חם ראו קסדור אחד רץ מלפניו אלישע ברח ורץ אחריו אותו שוטר כיוון שהגיע אצלו איך שהגיע אליו קסדו בעצם השיג את אלישע נטלן מראשו והחזן בידו מיד הוא פשט ושם ביד כדי לסלק את ההוכחות הכביכול מרשות אמר אמר לו אותו שוטר מה בידך אמר לו נפלט לו מהפה כנפי יונה פשט את ידו ובאמת נמצאו בכנפי יונה לפי כך היו קוראים אותו בעל כנפיים זה היה הנס שהתרחש עמו וזה הרא לו כי הוא שמר כל כך על גוף נקי כפי שראיינו שואלת הגמרא למה באמת הוא אמר לו כנפי יונה מה ישנה כנפי יונה דקאמר לי ולא אמר לי שאר ופות מה הוא תפס דווקא את הדוגמה הזו ונה הגמרה משום דדמי כנסת ישראל ליונה שנאמר כנפי יונה נכפה בכסף ובריה כרקק חרוץ מה יונה זו מה הדימיון ליונה מה יונה זו כנפיה מגינות עליה היא נלחמת עם הכנף אף ישראל המצוות שהם עושים הם אלו שמגינה עליהם ולכן הוא הזכיר יונה ובאמת זה מה שנהייה לו בידו כנפי יונה בהצלחה רבה ולהתראות מחר [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: