העמוד היומי מסכת שבת דף קלט עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת שבת דף קלט עמוד ב

[מוזיקה] דף קלט עמוד ב היום אני רוצה לדבר על מוסר השכל נפלא שלמדתי מהעמוד שלנו אבל אני רוצה לדבר עליו בזהירות המתבקשת מי שזה לא נוח לו זה המצאה אישית שלי אפשר לחלוק עליה אפשר לבטל את דברי מכול וחול הרבה פעמים אנחנו בפרט מי שמתעסק בחינוך רואה את זה וגם כל אחד בביתו פנימה נותנים אפליה מתקנת זאת אומרת הרבה העדפה לחלש למאגר להוא שמתמודד כי באמת מגיע לו כל הקרדיט שבעולם זה לא הולך לו קל זה לא נשלף לו ובכל אופן הוא מתאמץ ועל כל כזה מאמץ מגיע לו עולם ומלאו אבל ואני רואה את זה מהעמוד שלנו ביתר סעת צריך לזכור לשנן לא להזניח לרגע מבחר הבריאה נזר הבריאה זה ההוא שיושב ולומד ההוא ששקד גם אם זה הולך לו בקלות זה לא גורע מהמעלה אדירה שיש לו לפעמים יושבים תלמידים בכיתה שנה שלמה ובגלל שהם טובים ובגלל שהצ הם מעולם לא קיבלו מצטיין השבוע כי כל הזמן אתה דואג רק לאלו שנמצאים למטה זה נפלא אבל לא לשכוח לשים את הדגש גם על הנשמות היקרות הללו שכן יתברכו בכישרונות שכן נמצאים במקומות טובים כל אחד אם זה בכיתה שלו ואם זה בבית שלו אותו ילד שכן הצליח שכן יתקדם שכן יותר קל לו גם לא לשכוח לשפר אותו הוא בן תורה זה חשוב מאוד כמובן מזה ומזה על תנך ידך אני מקווה שהמסר מספיק ברור אני אומר את זה לעצמי כמובן יש לך כיתה יש לך ילדים מולך יש לך בבית יש לך במשפחה סביבה אל תזניח את החלשים תקדם אותם תשפר אותם תן להם כמה שיותר אבל גם האלו שלומדים תורה מגיע להם עולם ומלאו איפה אני פוגש את זה בעמוד שלנו דבר ראשון כל מה שראיינו אתמול וזה היה אפילו בתחילת העמוד שלנו בני בשקר אלו שלא למדו הפסידו המון כל מיני היתרים הלכתיים הם לא קיבלו את ההיתרים האלה למה אמר רב מנשי הם לא בני תורה הם השתמשו עם זה בצורה לא טובה בבקשה מי שלומד תורה יש לו פריבילגיות הוא מרוויח היום בעמוד שלנו גם נראה תלמיד חכם שכל מ עשה כל מיני דברים בע בערמומיות כל מיני הרמות וכדומה ובאמת אמרנו תלמיד חכם מותר לו תלמיד חכם יש לו את הסמכות להחליט איפה כן ואיפה לא אדם שלומד תורה יש לו פריבילגיות וצריך לזכור את זה אני מקווה שהדברים הובנו בעצם בפרופורציות הראויות וקחו את זה לאן שאתם רוצים אומרת הגמרא הקדושה ואנחנו מתחילים בדף קלט עמוד ב מספר שורות מלמעלה איפ שסיימנו אתמול בנקודתיים בעצם אנחנו קצת חוזרים לדינים שדיברנו עליהם לגבי קהילה הרחבנו בעניינים של קהילה אם מותר בשבת למתוח אותה לנטות אותה לפרק אותה וכדומה אומרת הגמרא עכשיו מה קורה לצאת בה לרשות הרבים אדם רוצה להתעטף בה וזה הבגד שלו לצאת ככ לרשות הרבים מה הבעיה ברור שמותר הבעיה היא שבאותה כילה באותו בת שאותו היו פורסים על גבי המיטה יש רצועות ברצועות האלה היו משתמשים למתוח להדק בצורה טובה השאלה אם הם נקראים משע או לא אמר בון בבונה אמר אחמה ברג בר גוריה אומרת הגמרא מתעטף אדם בכילה הוא וכס כסיה כולל הרצועות שלה ויוצא לרשות ש הרבים בשבת ואינו חושש אני לא מסתכל על זה כמסע אני אומר זה דרך מלבוש זה בסדר גמור שואלת הגמרא רגע אני אביא לך מקום אחר שבו אנחנו כן מתייחסים לתוספים שנמצאים על הבגד כמסע מה ישנה מד רבונה דמה רב הונה אמר רב היוצא בטלית שינה מצויצת כהלכתה לדוגמה הוא יוצא בבגד שיש בו רק שלוש ציציות מצווה ציצית הוא כמובן לא מקיים אבל הוא אומר דע לך חייו חתת החוטים של הציצית בעצם לא נחשבים כאן כמצווה יש כאן רק שלוש ולכן הם נחשבים כמסע הוא נוסא כאן עכשיו עלומות של ציציות עלומות של צמר קשור ולכן הוא יהיה חייב על כך בשבת שואלת הגמרא ואם כן מה ההבדל למה כאן אתה מחשיב כמשו את אותם ציציות ואת הרצועות של כילה אתה לא מחשיב כמסע עונה הגמרא ציצית לגבי תלית חשיבה יש שם צבע תחלת זה עולה הרבה כסף אנשים גם הולכים להמשיך הוא יום אחד ישים כאן ציצית נוספת בשביל זה זה מיועד לכן הם חשובים ולא בטל ברגע שהם לא בטלה הם נחשבים כמסע אבל אנלא חשיבה ובטלה הרצועות הללו שש ל אותה כהילה הם לא כל כך חשובות ולכן הן מתבטלות ולכן אותו אדם שעובר אותם לא שנושא אותם לא עובר על הוצאה בשבת הוא לא מטלטל אותם ישות הרבים הם לא נחשבות כלל ואיין כל בעיה אמר רבא ברב אונה אם אתם זוכרים ראינו בעצם את שיטת חכמים שאסור לקלוט את המשמרת ביום טוב למה ראינו למסקנה שזה עניין של עובדין דחול וכדומה אומר רבא ברבונה בוא בבקשה מאחורי הקלים אני אתן לך רעיון פטנט מוצלח איך אתה יכול לתלות אותה ביום טוב הרי כל הבעייה לתלות אותה רק בשביל בשביל לסנן בה זה בעיה של עובדין דחול אבל אם אתה טולה אותה בשביל דבר היתר סתם לאחסן ברימונים לדוגמה תפוס דוגמה אתה יכול אחר כך לסנן בת היין ולכן אני אומר לך מערים אדם על המשמרת ביום טוב לתלות ברימונים אתה אומר אני תולה את זה רק בשביל לאחסן בזה רימונים ואחר כך תולה בשמרים אחרי שכבר תלוי אני כבר יכול להשתמש בזה גם לסינון שמרים אמר הושי אבל והוד טלה ברימונים זאת אומרת דווקא אם באמת הוא ממשיך עם המשחק מאכסן ברימונים לזמן קצר לאחר מכן הוא מסנן בשמרים זה בסדר אבל אם רק בפה אתה אומר תשמע אני הולך לשים פה רימונים אין לך בכלל רימונים בבית אתה לא זוכר מה טעמו של רימון ואתה מסנן בזה שמרים לא המשחק הזה לא עובד תשחק את המשחק בצורה הכי טובה עד הסוף שואלת הגמרא למה בהלכות חול המועד יש הרמה שמותרת גם בכזו צורה מה ישנה ממה תניה מטילין שחר במועד דווקא לצורך המועד לבשל להטיל שחר לייצר שחר במועד מותר רק אם עכשיו בכל המועד חסר לך שחר לשתייה אבל שלא לצורך המועד אסור אחד שחר ואחד שכר שעורים גם מה שהתרחש שלו מרובה גם מועטת אם יש לך אסור אם אין לך מותר ואף על פי שיש להם ישן גם אם יש לך שחר ישן מערים ושותה מן החדש הוא יכול להגיד תקשיב אני רוצה עכשיו דריא הכי פרש שאפשר ולהכין עכשיו ולשתות את החדש והישן ישאר לו לאחרי החג ואם ככה אתה רואה שאפשר להרים בצורה מלאה בעצם ברגע שאתה מטיל את השכר אין שום הוכחה מוחצת שאתה עושה דבר טוב אולי אתה הולך לשמור את זה לאחרי המועד ואסור לא יודע אבל ל אחרי שאתה מכין את השחר שהוא כבר מוכן אתה שותה אותו במועד זה מוכיח למפריע שהכוונה שלך הייתה טובה שהיה מותר לך לעשות את זה ואם כן שואלת הגמרא מה ההבדל גם כאן כשהוא טלה את המשמרת לצורך רימונים בוא נאמר כרגע אין לו רימונים הוא דבר ראשון יסנן באיזה שחר יסנן בזה את היין זה מה שהוא צריך עכשיו אחרי זה הוא כבר ימצא את הרימונים לקלוט בהם ואז זה יוכיח למפריע שהמעשה שלו היה בסדר גמור מה הבעייה אומרת הגמרא אתהה יודע למה זה שונה משכר אתם לא מוכ חמלת שמה אף אחד לא יודע אולי אולי בעצם הוא עושה את זה בהתר אדם שרואה אותו מתיל שיכר אומר רגע אולי באמת אין לו שיכר אחר ומותר לו לעשות ביום טוב זה הגיוני אבל אח אמור חמיטה משמרת נועדה בגדול רק לצורך לסנן יין אתה הברקת רעיון שאתה רוצה לאחסן ברימונים נפלא אבל זה רק עם מיד אחרי שאתה תולה אתה באמת מאחסן ברימונים ואז זה מוחך מילתה אבל אתה לא יכול לומר אני שם כאן דבר שכולם יודעים שהוא מיועד ליין ואני גם מסנן בו יין ואחרי זה אני אשים בו איזה רימון איך אומרים ביידיש יוצ זן לצאת לידי חובה כדי ש יגלה למפריע שזה היה בסדר זה כבר לא אומרים מביאה הגמרא דוגמאות נוספות של ההרמה אמרו לרבנן לרב השי חזי מר תסתכל צוב מרבנן ורב הונה בן רב חיון שמי כך קוראים לו ואמרי לה שזה היה אדם אחר תן אמורה אחר רב אונה בן רבי חלבן שמי דשק ברה דטו הוא לקח שן שום בן ברד טומה זה בעצם בן שן של שום ומנח בברז דדנה היה נקב של חבית נקב בחבית שהיה נשפך ממנו הוא שם שם את ה אותו שום ואמר לא אני רוצה להצניע אותו פה אבל זה לא מיועד סום את החבית ואמר לצנוע קמי חוינה אני רק מצניע ומניח את זה זה בעצם הערמה ודבר נוסף שהוא עשה ואזיל ונים במבה הוא הלך בשבת וכביכול נרדם באוטובוס חונה היה מעבורת חונה הוא הלך ונרדם שם ועבר לאח גיסה ואז הנהג הגוי בעצם נהג המעבורת העביר אותו על הצד השני וא וסיר פרא ואז הוא נענש הוא עבר לצד בעצם המטרה שלו היייתה לשמור על הפירות שלו שמעבר השני של הנהר אבל ואמר הוא אמר אותו תלמיד חכם הנה למינם קמי חוינה אני סך הכל לא ציתי להתנמך נוח תפסתי תנומה אה פתאום הוא העביר ירדתי בצד השני זה כבר ככה על הדרך אמר לה הוא אמר להם רבשי מותר לו לעשות את זה הרמה קאמר את ההרמה בדרבנן זה רק ייסורים דרבנן וצוה מרבנן לא עתי מעבד לכתחילה ולכן הוא כיוון שהוא תלמיד חכם יש לו את הסמכות לדעת איפה הוא יכול ככה להגמיש את הכללים איפה הוא יכול באמת להרים ואיפה לא אבל אנחנו פשוטי העם אנחנו אנשים פשוטים שיכולים על ידי כח לבוא לידי ייסורים לכתחילה גם בלי הרמה אסור לנו לעשות את אותם ההרמות אומרת המשנה הקדושה ואנחנו ממשיכים לדבר על ענייני הסינון בשבת אומרת המשנה נותנים מים על גבי השמרים בשביל שיצולם יש לך שמרים שכבר עומדים במשמרת מותר לך לקחת מים צלולים לשפוך עליהם ולאחר מכן בעצם זה מסתנן מסבירים המפרשים המים שאני שופך לא עשיתי כלום כי המים היו צלולים עוד קודם לא באתי פה עם עם מים מעורבים בכל מיני דברים ואני מסנן אותם הם היו מים צלולים אני שופך אותם על גבי השמרים הללו הם מתערבים לאחר מכן הם מסננים אבל זה כבר לא פעולה שלי ולכן מותר ו מסננן את היין בסוודרים ו בכפיפה מצרית בעצם כאן אומרים המפרשים מדובר על יין כזה בינוני אפשר לשתות אותו אבל עדיין יש בו כל מיני קמחים מעורב בו כל מיני דברים לא כל כך נעימים ולכן במשמרת אסור אבל בדברים שונים שזה מסודרים בעצם באיזה ריג באיזה סודר או כפיפה מצרית סל שעשוי מענפי דקל וכדומה וזה מותר ונותנים ביצה במסננת של חרדל זה גם מותר דיברנו על זה כבר ב עבר ונמשיך לדבר במשנה בגמרא הלאה למה זה באמת מותר ועושים הנומן בשבת נראה בגמרא מה זה בדיוק הנומן ולמה מותר לעשות אותו בשבת זה דבר אבל שיש טרחה גדולה לעשותו נכמה מתיר רבי יהודה אומר לא יש כמות כמה מותר בשבת רק בכוס אני לא רוצה שמידי תטרח אני מתיר לך ולא יותר ביום טוב בלגין בקד ובמועד בכל המועד אפילו בחבית יותר גדול בעצם ככל שהיום קל יותר שבת יום טוב כול המועד אני מקל יותר ונותן לך לעשות גדול יותר אבל עדיין לא מתיר את הרצועה לחלוטין רבי צדוק אומר הכל לפי האורחים בעצם יש כאן חומרה וכולה כי בעצם אם בכל המועד אין לך אורחים אל תעשה חבית ואם יש לך בשבת אורחין תעשה אפילו שלוש חביות הכל לפי מספר ה אורחין בעצם הוא מתאמץ עם רבי יהודה ואומר לו לפעמים יותר קל לפעמים יותר חמור אומרת הגמרא הקדושה מר זהירי נותן אדם יין צלול ומים צלולי לתוך המשמרת בשבת ואינו חושש מותר לסנן מים מסוננים ברגע שאפשר לשתות אותם כך כולם שותים אותם אין בעיה זה כבר צלול ומותר לסנן אפילו במשמרת אפילו בכלי שנועד לסינון אבל אחוריים לא ברגע שזה אחור יש בזה קיסמים או כל מיני לכלוכים אסור אומרים המפרשים בעצם יין רגיל שאי אפשר לשתות אותו על ידי הדחק ברור שאסור וגם יין כזה כמו שדיברנו במשנה שהוא בינוני ואפשר לשתות אותו על ידי הדחק עדיין רק בכפיפה מצרית ו באריג מותר וכפיפה מצרית כמו שאומר פה זהירי אסור לסנן אותו שואלת הגמרא מתיו רבן שמעון בן גמליאל אומר תורד אדם חבית של יין ינה או מר הוא מערבב את היין עם השמרים ונותן לתוך המשמרת בשבת ואינו חושש אם כך אתה רואה אפילו עם שמרים כמו שאומר רבן שמעון בן גמליאל בפירוש מותר להכניס למשמרת אונה הגמרא תרגם זהירי בין הגיתות שנו דווקא במקום ששם סוחטים את הענבים במקום בעצם זה התעשייה של סחיטת הענבים ליין ושמה כן היו רגילים מיד מהשחיטה לשתות את היין יחד עם החרצנים יחד בעצם עם הפסולת שיש בו לכן זה נקרא שנוהגים לשתות אותו כך וזה מה שזיר ימ זה נקרא כרגע יין צלול כי זה הדרך לשתות ולכן מותר לסנן אותו במסננת אבל מה שלא רגילים לשתות על זה זירי אמר שאסור ראינו במשנה מסננים את היין בסידורים בסודן אמר אב שימי חיה הו בלבד שלא יעשה גומה שלא יעשה ככה בור בפתח של הכלי שככה בעצם היו עושים את זה בעיה של עובדין דחול או בעיה של שחיתה ולכן לא יעשה בור אלא פשוט יפרוס את זה מעל גבי הכלי וישפוך את היין לתוכו דרך הסודר ראינו בכפיפה מצרית אמר אוחי ברשי אמר רב ובלבד שלא יביע מקרקעית ש של כלי טפח שיהיה יותר צמוד כי אם זה גבוה טפח מקרקעית זה כבר בעיה של עשיית אוהל שאסור בשבת אמר רב אי פרוקה בגד ששמים על גיגית של יין בעצם לכסות לשמור את זה אטום וסגור הפר גד קוב השרי לשים את זה על חצי או בעצם לא על כל הגיגית מוותר אין כאן בעיה של עשיית אוהל אבל הכו לקו אסור ברגע שאתה עושה את זה בצורה מהודקת על כל הכלי זה כבר נחשב כאוהל אמר רב פפה עוד דין לגבי לסנן יין לאני דק אינש צינית בפומה דקונ ד חביתה אם יש לך כלי חרס קטן או משפך שממנו אתה בעצם מערה אתה שופך את היין מהחבית לקנקן או לכוס אל תבנה לי איזשהי מסננת פיראטית אל תיקח את זה בערב שבת תשים בפייה שלו קנים קיסמים ככה כדי שישנן את היין פשוט משום דמך זה כ משמרת ואסור לעשות את זה מספרת הגמרא איך היו באמת בבית של רב פפא מסננים שחר בשבת דוי רב פפה שפו שיחה ממנה למנה בעצם דרך הפסולת לשקוע למטה היו לוקחים את הכלי שמד ככה בנחת מוזגים ממנו בנחת לכלי אחר את כל השיכר הנקי את כל השיכר בעצם הוא לא מסונן אבל הוא החלק העליון שהוא יותר נקי וכשהיו מגיעים לתחתית היו מפסיקים וככה יש לך שכר ראוי לשתייה שואלת הגמרה אמר לרב אח מדפתי לרב ינה היכ ניצוצות כל עוד ואתה שופך באמת בזרם ישיר וכל הפסולת למטה בסדר גמור אבל כשאתה כבר מגיע לשולי הכלי ושמה מעורב לך ככה ממש מעורב שך יחד עם הפסולת אז אתה מתחיל לטפטף טיפות קטנות כאן זה כבר בורר אתה מסנן את זה אסור לעשות אונה הגמרא צצות לבי רב פפה לא חשיב אתה מדבר בבית של רב פפה שמה הניצוצות לא חשובים הוא היה מטיל שחר היה לו שפע שחר בבית ולכן באמת שהיו מגיעים לשולי הכלי עוד לפני שהיה מתחיל הניצוצות הם כבר היו פורשים כבר היו עוזבים מפסיקים ולכן מותר לעשות את זה וכך הם היו מסננים את השיכר ושבת בהצלחה רבה ולהתראות [מוזיקה] מחר א
לצפיה בתכנים נוספים: