העמוד היומי מסכת שבת דף קלט עמוד א
העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/
העמוד היומי מסכת שבת דף קלט עמוד א
[מוזיקה] שבל דף קל עמוד שורה השנייה מלמעלה תני אנחנו ממשיכים עם הנושא שראיינו בעמוד הקודם הנושא של הנבואות ראינו מחלוקת האם מה שכתוב בנבואה ויפל השם את מותך האם הכוונה שהתורה עתידה להשכח בגלות או הבש ברכ אומר שחס ושו שתשתכח תור מישראל אלא הכוונה שלא ימצאו הלכה ברורה ומשנה ברורה תני רבי יוסי בן אליש אמר אם ראית דור שצרות רבות באות עליו צא ובדוק בדיוני ישראל זה בגלל שדני ישראל מתאים את הדין שכל פורנות שבאה לאלום לא באה אלא בשביל דני ישראל שנאמר שימונו זויס ראשי בס יעקוב וקציני בס ישראל המתאוים משפט ואת כל הישרה יקשו הם וקרים כל דבר ישר בונה ציון בדמים וירושלים באבלה ראשיה בשוחד ישפוטו השופטים מקבלים שוחד וכונה במחיר ירו הכהנים מורים על ידי מחיר על ידי שמקבלים כסף ונביאי ה בכסף קסמו הם קוסמים נבואות כשהם מקבלים כסף ועל השם י שאינו והם בוטחים בהשם שלא יקרה להם שום דבר אומרת הגמרא רשעים אן אלה שתלו בתכונה במי שמה וי העולם שלא יקרה להם כלום לפי וך מביא הקדוש ברוך ה עלן ג פורעניות כנגד ג אר ש בודום כנגד השלושה דברים שראינו שהשופטים מקבלים שוחד והכהנים מקבלים כסף והנביאים גם כן מקבלים כסף הם מקבלים שלושה פורענויות שנאמר לכן בגללכם ציון שדה תחרש ירושלים תחרש כמו שדה וירושלים האם תהיה ירושלים תהפך לחרבות והר הבית לבו מויס יואר הר הבית יהפך להיות מקום שומם של חיות והין הקדוש ברוך הוא מאשרי שכינס על ישראל עד שיכלו שופטים ושוטרים רעים מישראל שנאמר והשיבו ידי עלייך וצרוף כבור סיגיך כבור הכוונה כמו בוייס שזה חומר ש מיועד לנקות כתמים ככה גם אני ינקה ו יחלה את כל ה פסולת שיש בעם ישראל ואסיר הכל בדיליי ואני אסיר את כל הדילים בדיל זה אופרת שמאוהבת יחד ברזל עם כסף אז את כל הבדיל אני אסיר את כל הפסולת ואשיב שופת הרכב הראשון ויצא הרכב התחילו וגוי מר ואז יזכו שירושלים תפדה כמו שכתוב אחרי כן יקרא לך עיר הצדק קריו נאמנו כמו שמסיים הפוסק אומרו אין ירושלים פדת אלא בצדקה שנאמר ציון במשפט תפדה ושובע בצדקה כשעשו שמה צדקה צדק ולא יעצו את הדין אז ירושלים תפדה ותוכל להתקיים אמר רב פופ אבת בת גוש אם התבטלו הגנים התבטלו האלו שמסיתים לבדור ה בת לדו בת זיפטה אם התבטלו הדינים שמתאים את הדין התבטלו הגירפה אומר רשי נוסי שוטרי אובד וחובי הי בתת גוש דכתיב צוף כבור סיגיך והי בתלי דיו בת זפ דכתיב הסיר השם משפטיך פינה אויבך אז רואים שהדברים האלו גורמים שכ שיסירו את זה אז הקדוש ברוך הוא יסיר מעלינו את הגזירה אומר רבי מלוי משום רב לוז ברב שימן מהו דכתיב שבר השם מתה רשעים שבת מושלים שבר השם רשעים אלו הדיינים שנעשו מקל חזם זה היינו החזנים השמשים של הביס דין שאמורים לקרוא לצדדים לנתבעים או שהם אמורים לבצע את פסק הדין והם אומרים לדיינים אנחנו לא מוכנים לא תוסיף לנו כך וכך שכר אז בעצם הם משתמשים בדיינים לכל מה שהם צריכים אז זה נקרא שנעשו מקל לחזנים כביכול הם משתמשים בדיינים לצורכיהם והדיינים צריכים להביא להם יותר כסף שבט מושלים או תלמיד רחים שמשפחות דיינים שהם תלמידי רחומים שממליצים על דיינים מסוימים והם מכניסים אותם למרות שהם לא ראויים לדון מז לו תלמידי חומים שמלמדים לח ציבור לדיוני בור אומר רשי שהבטחת אותם תלמידי חומים מעמידים דיני בור לדון את כל הבא והרבה דינין שאין אם להכין בהן המתין אותן כיוון שהם לא דיינים שבקיאים מספיק ורק בגלל שהכניסו אותם על ידי קשר משפחתי ממילא זה גורם ששבר השם אתר שבט מושלים על זה זה נאמר על הדנים האלו שהם בעצם מתאים את הדין אומרו בן מלש שלקי מה דכתיב כי כפיכם נגלו בדום ואצ בכם בעוון סיכם דיברו שקר לשונכם הבלגה כי כפיכם נגלו דם אלו דיונים שהם בעצם מקבלים את השוחד ומתאים את הדין וממילא נוטלים המון מהבעלים שלו כדין ונותנים את זה לצד השני אומר רשי הרי הוא כנטל נשמו כביכול כאילו הורג את הצד שהוא נותן ממנו כסף שלו כדין ונותן לצד שכנגדו אבשי כם בעוון אלו סופרי הדיינין שבגלל כסף הם כותבים פסקי דין שלא כדין ספסי כם דיברו שקר אלו עורכי הדיינים עורך דין מה שנקרא שהם טוענים טענות שקריות כדי לזכות את מי ששילם להם כסף על עבודתם לשונכם הבלת הגל הו בעלי דינים בעל דין שיודע שהטענות שלו הם לא אמת והוא טוען את זה בדין על זה נאמר לשונכם הבלת הגה מהר רבי מלואי עוד ממר של רבי מלואי משום רבי יצחק מגדל מיום שפירש יוסף מאחו לא טעם טעם יין נכתבו לקודקוד נזיר אכו אז רואים שהוא נקרא נזיר שהוא לא טעם יין כיוון שהוא פירש מאחיו ועד שהוא פגש אותם במצרים רבי ישב אב חנין אמ אין לו תע מותם ין דכתיב וישתו וישכרו אמו בכלל דדנה וי מה שמ שעד היום עד אותו היום שנפגשו במצרים הם לא שתו יין וידו רבי מלו משו רבי יצחק שאמר רק על יוסף ולא על שאר האחים שחוו ד יב שתי מי אוב הם שתו אבל לא לא לא הגיעו לרמה של שחרות זה נכון שושקו אמו זה היה רק באותו יום אבל לשתות הם שתו אצל יוסף הוא גם לא שתה כלל יין ומרב אלוהים בסכר ורכה ושמח בליבו זכה לחושן המשפט על ליבו מידה כנגד מידה הוא שמך בלב אז הוא זכה לחוש שנמצא על הלב שלחו לבני בשחר ללוי כי למה הוא כעת אנחנו חוזרים לנושא של פריסת כילה מצד אוהל בשבת האם מותר לפרוס כילה כשוטה בקר ממו קשוטה זה סוג של עשב שהוא ספק אם הוא ירק או אילן אז אנחנו שוקלים הספק בזה הוא מה יהיה בקרם בקרם יש יסו דוריס לזרוע ירקות השאלה אם יש לזה דין של ירק וזה אסור או דין של אילן וזה מותר מת ביום טב מה הוא האם מותר לקבור אותו ביום טב או לא עד וזיל נח נפשי דלוי עד שהגיע השליח ללוי הוא נפטר אומר שמואל לרב מנשייה אמר שמואל לרב מנשייה איח הקמ שלח לומ החכם תשלח להם ככה שלח להו כילא חזרנו על כל צידי כילא ולא מצינו לצד התר אסור לפרוש כילא שואלת הגמרא ולי שלח לו קד רומי בר יחזקאל למה אתה אומר שאיין שום עתר בכילה הרי ראינו שרומי בר יחזקאל אמר שאם זה פרוס אפילו במקצת ויש חוט או משיחה אז מותר לפרוס את זה בשבת לפי שאינן בני תירו ממילא אנחנו חוששים שהם יבואו להקל במקום שאסור לכן עדיף להגיד להם שאין שום צד של עתר כשוטה בקרמה תשלח להם רבוב שזה נקרא ערבוב זה כיים וזה אסור ולשלוח ו כדי רב טפ תני קישוט רב טון אומר אין כליים בקרם וים אים כיים וקרם הדין של אילן ממילא זה לא כליים וחכמים חולקים בקי מלון כל המקל בארץ לח כמותו בחוץ לארץ אז למה אתה לא מתיר לפי שאינ בני תרו ממילא חוששים שהם יבואו להקל גם בדברים האסורים מהחזר זר בק מי ש רוצה לזרוע קשוט בקרם זר רב אמון חסיד מנגד לובה הרב אמון חסידה היה מלכה על זה כיוון שהוא סובר שזה אסור וכמו שחכמים אומרים שזה כן נחשב לירק וזה איסו כילא ר משר שיב פרוטה לתינוק נוחי זור לי הוא נתן פרוטה לתינוק גוי והוא היה זורע בשבילו שואלת הגמרא למה דווקא תינוק גוי וליתן לתינוק ישראל למה לא לתת לילד יהודי אוסי למזרח אם תתיר לו לעשות דבר שהוא חשש של איסור כשהוא יגדל הוא יבוא לעשות איסורים ולי יתן לה לגודל נוכרי אז תביא לגוי גדול למה צריך דווקא ילד אוצ לחלוף בישראל יבואו לטות ולעשות את זה גם על ידי ישראל ויחשבו שזה לא כילא מיס שולח להו מ שלח להו מת לא יסקו בלא יודעים ולא הרמון אומר שמואל תשלח להם על הגבי מת האם מותר לקבור אותו ביום טב אסור גם על ידי גויים לא ביום טוב ראשון ולא ביום טוב שני אפילו ביום טוב שני שהוא מסופק והוא קל יותר גם כן אסור לקבו איני ואמר אביד ברשבי אובדי ניש דמון ביום תסמוך לשבס היה מעשה ביום טוב שהיה שמור לשבת ולא ידעני מלפניו לאחוריו אני מסתפק האם המעשה שם היה שיום טוב היה ביום שישי או ביום ראשון דהיינו האם מה שהתירו כמו שנראה תכף על ידי גויים זה בגלל שיום טוב היה ביום ראשון ואם וממילא זה כבר עבר שבת ם המת אז הוא כבר הסריח ולכן ביום טוב ביום ראשון התירו לקבוע על ידי גויים כי הוא שרוח אז זה לא כבוד הבריות או שיום טבה ביום שישי ואנחנו יודעים שבשבת אי אפשר לקבור אז למרות שעכשיו הוא עדיין לא הסריח אבל כיוון שהוא יבוא להסריח אז התירו כבר ביום שישי ביום טב על ידי גויים וזו לקמ ד רבי וחנון ואמר לו התעסקו במ ימין אז אתה רואה שרבי יחנון אמר שמותר לידי גויים ואומר ובה מת ביום טוב ר מץ מה הדין של מת ביום טוב ראשון התעסקו בו הממין ביום טוב שני התעסקו בו ישראל ביום טוב הראשון מותר על ידי גויים אבל ביום טוב שני מותר אפילו על ידי ישראל ואפילו ביום טוב שני של ראש השונה מה שאין כן בביצה למרות שלעניין ביצה שני ומים טובים של ראש השון דנו אותם כקדוש היחס לא אמרנו שזה ספק האם ביום הראשון א בם השני אל דנים את שניהם כדין של יום טב בכל אופן כאן לעניין קבורת גוי משום קבורת המת משום כבוד הבריאות התירו ביום תשני אפילו על ידי ישראל אז למה אתה בא ווסר לפי שהין בני תירו גם כן אני חושש שהם יבואו להקל במה שאסור ולכן עדיף להגיד להם שאסור על כל השאלות שלהם אז ראינו כאן שבגלל דעני הדור שמתאים את הדין מגיעים צרות וירושלים תפדה רק אחרי שתקנו את כל המשפט ראינו שהגבת גורמים שיהיו מסיטים לבד זורי אמרנו שתלמידי רחומים שמלמדים את דיון העיבור ומכניסים אותם לדון זה נקרא מתה רשעים זה נקרא שבט מושלים ואמרנו דרשנו את הפסוקים לגבי כי כפיכם נגול ו בדום כל דבר על מה זה חוזר שזה חוזר על אורכי הדינין ועל בעת דין שטוען שקר וכולי אמרנו שיוסף היה נזיר לא שתה כלל ואחו אמר רבי ח אמר שהם לא טעמו יין אבל רבי יצחק סובר שהם טעמו רק לא השתכרו אמר שלחו בני בשחר ללוי שאליו הוא נפטר אבל שמואל אמר נענה להם את הכל לחומרה גם מה שהם שאלו לגבי כילה לא נתיר להם כמו המקרה שרומי בר יחזקל מתיר כיוון שהם לא בני תויו יבואו להכל וגם לגבי קשוט אם זה ירק או אילן לא נתיר להם בחוץ לארץ כמו המקל בכלאים כיוון שהם יבואו להקל יותר מזה וגם לגבי השאלה מת ביום טוב למרות שיש מקום וכמו שראינו שמותר ביום טוב שסמוך לשבת רבי יוחנן התיר ורובי התיר בכל יום ט יום טוב ראשון ידי גויים ביום ושני על ידי ישראל בכל אופן אמר שמואל תורה להם לאסור כדי שלא יבאו להתיר במקום שבאמת יהיה אסור [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים:
נהנתם? יש לנו עוד תוכן משובח באתר
רוצים ללמוד דף יומי בגמרא? לחצו כאן ללימוד הדף היומי
רוצים ללמוד על פרשת השבוע? לחצו כאן לשיעורי תורה על הפרשה
רוצים ללמוד מתוך ספרי הקודש השונים אונליין? לחצו כאן לקריאת ספרי קודש
צריכים לשאול רב שאלות בהלכה או הנהגה? שאל את הרב שאלות בכל התחומים
רוצים להתפלל? תפילות חובה ורשות? לתפילות חובה, רשות וסגולות
רוצים לברך ברכת המזון? לקריאת ברכת המזון בנוסח עדות המזרח או אשכנז
נוסעים ממקום למקום? לחצו כאן כדי לקרוא תפילת הדרך או תפילה לטיסה