העמוד היומי מסכת שבת דף קלז עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת שבת דף קלז עמוד ב

[מוזיקה] דף קלז עמוד ב העמוד שלנו הוא המקור לברכה המפורסמת שבה נוהגים לברך בכל מעמד ברית בהיסטוריה היהודית ובכל מקום בעולם השוע במעמד הברית מאכלים ומברכים את רח הנולד כשם שנכנס לברית כן יכנס לתורה לחופה ולמעשים טובים הביאור של הברכה יש אומרים דבר נפלא מברכים את התינוק ואומרים לו דע לך כשאתה גודל כשאתה מתחיל לקיים מצוות מהמוח שלך זאת אומרת אתה נהיה בין מצוות וחייב במצוות יתכן שהסתננו למעשי המצוות כל מיני שיקולים זרים בלתי להשם לבדו זאת אומרת חוץ ממה שהקדוש ברוך הוא ציווה יש כל מיני דברים אחרים אולי זה שיקולי וקרה אולי אתה עושה את זה כי כך כולם עושים מצוות אנשים מלומדה אין פה את הבלתי להשם לבדו את המטרה היחידה כי כך השם ציווה ולכן מברכים ואומרים כשם שנכנסת לברית היית תינוק בן שמונה ימים לא עניין אותך כלום לא ידעת כלום כל מעשה הברית היה בלתי להשם לבדו רק כי כך השם ציווה כך מאכלים ואומרים לך שתישאר עד יומך האחרון בכל תורה בכל מצווה בכל מילה תפילה תדע תמיד לא משנה מה קורה עם הסביבה לא משנה איזה שיקולים זרים יכולים להסתנן תמיד תחדד לעצמך בלתי להשם לבדו כך השם ציווה ולכן אני עושה את המצווה זה הדמיון שאומרים כמו שאתה נכנס לברית כך חסר פניות כך תיכנס לתורה חופה ומעשים טובים שלא יהיו עוד מטרות לנגד עיניך חוץ מעשיית רצון השם יש אומרים עוד דבר נפלא שכשאומרים כשם שנכנס לברית מתכוונים בכלל לאב הרי האב כשהוא עושה מצוות כשהוא גדול זה נפלא אבל יש מצווה אחת שעושים אותה שהיית בגיל שמונה ימים ובכלל לא היית יכול להתנגד זו מצווה מהותית מצוות ברית המילה איך אנחנו נוכל לגלות בדעתנו שהמצווה הזו נעשתה בהסכמתי ברצון שלנו בשמחה שלנו כל בן אדם כשנולד לו בן והוא עושה את הברית של אותו בן בשמחה ברצון בהשתוקקות אז הוא מגלה בדעתו שגם הברית שלו עצמו ה כך הלף שאז הוא באמת לא יכל להביע את זה במילים למפריע לאחר שנים כשאנחנו רואים שהוא עושה ברית לבנו אנחנו מבינים שהוא באמת רצה לעשות את זה בצורה טובה ולכן אנו אומרים לו כשם שנכנס לברית הנה עכשיו אנחנו מבינים שאתה האבא נכנסת לברית ברצון ובשמחה ואנונו מאחלים לך ולרך הנולד שתיכנסו לתורה לחופה ולמעשים טובים בעזרת השם אומרת המשנה הקדושה ואנחנו מתחילים בדף קלז עמוד א במשנה למטה כבר דיברנו על כך שיש ציצין ה מעכבין את המילה ויש כאלו שאינם זאת אומרת חתיכות אור שהם חוץ מאור העורלה בעצמו שצריך להסיר ישנם כאלה שהם מעכבים את מעשי המילה וצריך להסיר אותם אומרת המשנה בוא ואפרט לך מה הם אותם המעקבים אלו הם המעקבים את המילה בשר החופה את רוב ההתרה בגיד שעליו יש את העורלה חוץ מבשר העורלה יש עדיין חתיכות אור לפעמים אם לא חתרו אותם נותרו חתיכות אור שהם סביב ההתרה שהיא בראש הגיד אם נמצא שמה חתיכות אור זה לא נקרא מילה עדיין לא סיימת את מעשה המילה זה מעכב את המצווה ואינו אוכל בתרומה תופסת הגמרא המשנה דוגמה ורוצה לומר שהתינוק כאילו לא נמול כלל והיא אומרת אם הוא כהן לדוגמה לכהן הראל אסור לאכול בתרומה כל כהן מקבל תרומה עם ממונו הוא אוכל אותה נהנה ממנה לכהן הראל אסור לאכול בתרומה אז גם אם עשו לו ברית מילה וכולם אמרו כשם שנכנס לברית וקראו לו שם והיה שמחה גדולה ומעטפות וצ'קים וולם מפואר אבל נשאר ציצין שחופן את ההתרה שחופן את רוב ההתרה זה מעכב הוא לא נחשב כ נימול והוא לא יאכל בתרומה ממשיכה המשנה בעניין ואם היה בעל בשר אותו רח נולד היה בעל בשר בלי עין הרע ימין ו שמאל תפרוצי וגם לאחר שמורידים לו את כל הציצי את כל האור שמסביב עדיין מרוב השומן זה נראה כאילו בשרו חופה את ההתרה וזה נראה כאילו הוא לא מאול מתקנון מרית העין נכון היה כאן ברית והכל בסדר אבל עדיין מפני מרית העין שלא יאמרו שהוא לא נימול תתקן גם את זה תחתוך עוד קצת יותר מהרגיל מפני מרית העין מל ולא פרה אומרת המשנה כבר ראינו את זה יש דין של בריאה חוץ מהאור של העורלה עצמו שהוא אור קשה יש עוד קרום דק שמסובב את הגיד מסובב את ההתרה שהוא גם כן חלק ממעשה המילה זה לפרוע אותו זאת אומרת לגלות את הגיד לחלוטין ולהוריד גם אותו ואם מל ולא פרע את המילה כאילו לא מל מצוות הפריה היא חלק בלתי נפרד ממצוות המילה וצריך לעשות את שניהם ואם הוא ימול ולא יפרע נחשב כאילו לא מל כלל אמר רבי אבינה אמר רבי ירמיה בר אבא אמר רב מה שאמרנו במשנה בשר החופה את רוב ההתרה זה את רוב הגובה של ההתרה בשר ה חופה את רוב גובה של התרה זאת אומרת אני לא צריך בכל הכף הגיד שיהיה בשר שלחופה את רובו אלא מספיק שהוא יהיה חופה את רוב גובה התרה כבר נחשב כאילו לא מול וכבר זה ציצין ה מעכבין את המילה וחייבים לתקנה ואם היה בעל בשר היינו במשנה מתקנון מרית עין אמר שמואל קטן המסורבל בבשר הרואין אותו איך אני בודק האם באמת הוא מסורבל בבשר ומילת לא נראית אומר שמואל יש לי פטנט כל זמן שמתקשה ברגע שהגיד מתקשה ונראה מעול על ידי שהוא מתקשה בעצם זה נראה יותר בבירור ואני רואה שהוא כן מעול אינו צריך למול ואם לאו זאת אומרת שהוא כל כך בעל בשר שעל אף לאחר שהורדת את העורלה ואת הצטיין ה מעכבין הוא מעול ב-100 א אבל עדיין הוא נראה כאילו שהוא לא מעול ואם לאו צריך למול חייבים לתקן אותו במתניתא אותו דבר בדיוק אבל בלשון קצת שונה רבן שמעון בן גמליאל אומר קטן המסבל בבשר רואין אותו כל זמן שמתקשה ואינו נראה מהול שימו לב אנחנו מתחילים עם השלילה ואינו נראה מאול צריך למולו ואם להב אינו צריך למולו בעצם אותו דין בדיוק שתלוי אם נראה לא נראה אבל שמואל בחר לפתוח דווקא שכל זמן שכל זמן כל עוד והוא נראה מעול לא צריך למולו ורק אם רואים בבור שהוא לא מעול אז צריך למולו ואילו במתניתא רבן שמעון בן גמליאל בוחר לפתוח ולומר כל עוד ואני לא רואה שהוא מעול צריך למול אותו מה הי ביניה מה ההבדל הרי שניהם מתכוונים לאותו דבר אומרת הגמרא הי כ ביניה נראה ואינו נראה זאת אומרת אם זה לא בברור אתה רואה שהוא מעול אבל עדיין יש כאן מקום להסתפק לפי שמואל צריך למול אותו כי הוא אומר כל עוד והוא לא לא נראה כ מאול בבקשה תמול מפני מרית העין רבן שמעון בן גמליאל אומר לא רק אם הוא לא נראה כמול זאת אומרת רק אם בבור אתה רואה שהוא לא מהול אם יש מקום להסתפק לא צריך למולו וזה החילוק בין שמואל לרבן שמעון בן גמליאל ראינו במשנה מל ולא פרה כאילו לא מל ממשיכה ממשיכה הגמרא עם הלכות מילה סדר מעמד הברית איך הוא נראה תנו רבנן המל אומר אדם שמל אם זה שליח או אם זה האבא אותו אחד שעושה את המילה בעצמה מברך אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על המילה אבי הבן גם במקרה שהוא לא מל ורק מינה שליח גם כן מברך אומר אשר קידשנו במצוותיו וציוונו להכניסו בבריתו של אברהם אבינו אברהם אבינו הרי הוא הצטווה על המילה לאחר מכן כל זרו אחריו ועל כן אומרים להכניסו בבריתו של אברהם אבינו וממשיכה הגמרא לתאר את מעמד הברית העומדים שם אומרים יש אומרים שמכאן רואים שבברית צריך לעמוד העומדים השוהים הסובבים שם אומרים כשם שנכנס לברית כך יכנס לתורה לחופה ולמעשים טובים בעצם מאכלים לו חיים טובים וארוכים מלאים במצוות ובמעשים טובים והמברך לאחר מכן מברכים אשר קידש ידיד מבטן ידיד זה נאמר על יצחק אבינו שהוא כבר מבטן עוד לפני שהוא נולד כבר הקדוש ברוך הוא אמר למולו חוק בשערו שם ברית מילה שנקראת חוק הוא שם בשערו בבשרו וצאצאיו חתם באות ברית קודש כל צאצאו של יצחק ושל אברהם זאת אומרת צאצאיו של יצחק יעקב כמובן ובניו אחריו חתם באוד ברית קודש על כן בסכר זאת כל חי חלקנו צווה להציל ידידות שארנו משחת כך הגרסה יש גורסים ציוה להציל שבזכות זה הקדוש ברוך וא ציוה להציל ויש גורסים כמו שאנו גורסים כאן צווה להציל לשון של בקשה למען בריתו אשר שם בבשרנו ברוך אתה השם קורא את הברית ממשיכה הגמרא ואומרת המלת הגירים שכאן כבר אין פה ציווי מהתורה לא להכניסו בבריתו של אברהם אבינו ולא כדומה כי הוא לא מזערו של אברהם אבינו לכן אומר ברוך אתה השם אלוקינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על המילה והמברך אומר אשר קידשנו במצוותיו וציוונו למול את הגירים ולהטיף מהם דם ברית כפי שראיינו שיש חובה להטיף דם ברית שימלא דם ברית לא נתקיימו שמיים וארץ שנאמר אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמיים וארץ לא שמתי ברוך אתה השם קורא את הברית זה הברכות שמברכים במעמד ברית של גר שבא להתגייר המלת העבדים אומרת הגמרא אומר דבר ראשון ברכה ראשונה אשר קידשנו במצוותיו וציונו על המילה כמובן מדובר בעבדים כנענים שבעצם במילה הזו הם מקבלים על עצמם מצוות כאישה או עבדים כנענים שנולדו אצלו שגם כן הוא מחוייב למול אותם זה הברכה הראשונה והמברך אומר אשר קידשנו במצוותיו וציוונו למול את העבדים טיף מהם דם ברית שאלמלא דם ברית חוקות שמיים וארץ לא נתקיימו שנאמר אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמיים וארץ לא שמתי אתה רואה שבמעשה הברית תלויים חוקות שמיים וארץ ברוך אתה השם קורא את הברית הדרן הלך רבי אלעזר דמילה מזל טוב מזל טוב אנחנו ממש זוכרים לכבוש יד ועוד יד אנחנו כבר רואים את הסוף כבר מתקרבים לכבוש את מסכת שבת על כל פרקיה על כל דפיה על כל ענייניה וכל קנייני מזל טוב לכולנו אשריכם תלמידי חכמים שדברי תורה חביבים עליכם ביותר אומרת המשנה הקדושה ואנחנו מתחילים פרק טולין אנחנו נכנסים מיד עוזבים את כל עניין המילה שעסקנו בו בכל הפרק האחרון ונכנסים לדיני שבת ויום טוב מה מותר מה אסור ואנחנו פותחים בדיני בורר אומרת המשנה הקדושה רבי אליעזר אומר טולין את המשמרת ביום טוב יש מושג שנקרא משמרת זה בעצם סוג של מסננת שהיא הייתה כמין שק גדול שיש בו נקבים שבו היו מסננים יין מהשמים וכדומה איך היו משתמשים בו בעצם זה היה סוג של שק אבל שהולך ונהיה צר בסוף בצורת קונוס משהו כזה היו שמים אותו על שולי הכלי ובעצם פורסים אותו פותחים אותו על שולי הכלי והפנים הקונוס החלק קצר יותר נכנס לתוך הכלי יש כאן בעיה כשאתה משתמש בו של סינון בורר בשבת או ביום טוב חוץ מזה לשים אותו יש בעיה של עשיית אוהל כשאתה שם אותו נהיה כביכול אוהל בתוך הכלי ולכן אומרת המשנה רבי אליעזר אומר תולין את המשמרת ביום טוב זאת אומרת מותר לעשות אוהל הראי זה אמנם אוהל אבל צריך לזכור זה אוהל הראי זה לא אוהל קבוע בסך הכל אתה שם את זה פה לזמן ועוד רגע לוקח את זה גם אם אתה לא לוקח את זה זה לא הופך להיות אוהל קבה זה לא מגורים זה לא אוהל שראוי למשהו זה סך הכל נקרא אוהל הראי אומר רבי אליעזר מותר ביום טוב וכמובן לא בשבת ונותנים לה תלוייה בשבת הוא ממשיך ואומר אם היא כבר תלוייה מבעוד יום בשבת אסור לתלות אותה למה כי זה עשיית אוהל הרי ואסור בשבת אבל אומר רבי אליעזר אם הוא כבר טלה אותם מבעוד יום מותר לתת לתוכה שמרים של יין בשבת למה כי אין דרך סינון בכך כך אומר רשי נראה את זה בגמרא זה לא נקרא בורר כך סובר רבי אליזר ר ואילו חכמים חולקים עליו חכמים אומרים דבר ראשון אין טולין את המשמרת ביום טוב אסור זה אוהל הראי ולא עושים את זה לא ביום טוב ובטח שלא בשבת והן נותנים לה תלוייה בשבת הם חולקים עליו גם בדין השני אם זה כבר תלוי הם אומרים מה פתאום זה נקרא בורר אסור לסנן בזה את היין משמרי בשבת אבל מה אם כן מתירים נותנים לתלויה ביום טוב אם זה כבר תלוי מבעוד יום מערב יום טוב הם מתיירים לשים בזה ביום טוב את היין ולסנן כי אותר ביום טוב אוכל נפש מותר לעשות כל דבר שהוא לצורכו וכפי שנראה בגמרא שואלת הגמרא רגע בדין הראשון אנחנו רואים שרבי אליעזר מתיר להקים אוהל הראי ביום טוב שואלת הגמרא איך זה יתכן אשתה הרי עכשיו רבי אליעזר אוסופ אוהל הריי לא מוספין לפי שיטת רבי אליעזר כפי שכבר נראה אפילו להוסיף אוהל הראי על אוהל קיים זאת אומרת יש לי אוהל קיים ואני סך הכל מוסיף עליו אוהל הראי לדוגמה יש לי כבר בית יש לי אוהל אני רוצה לסתום את החלון זה אוהל הראי כי הוא הולך לזוז משם בכל אופן אומר רבי אליעזר אפילו ביום טוב אסור למאבד לכתחילה שרי האם יתכן שיהיה מותר לעשות את זה לכתחילה ברור שלא ואם כן איך ייתכן שרבי אליעזר במשנתנו מתיר להתלוות את המשמרת ביום טוב מה היא מביאה הגמרא את המקור לכך שרבי אליעזר עושר אפילו להוסיף אוהל הרי ביום טוב דתנן פקק החלון פקק החלון זה בעצם טריס בין ימינו שאיתו היו פוקקים את החלון חלון זה בעצם חור בקיר אני רוצה עכשיו לסתום אותו יש רוח יש חום יש כור לא משנה אני רוצה לסתום אותו אומרת הגמרא רבי אליעזר אומר דווקא בזמן שהוא קשור ותלוי הוא גם קשור לקיר והוא גם תלוי כך יורד לי גם הבעיה של מוקצה וגם הבעיה שלא אל הרי כי בעצם זה מראה שזה אמור להיות בקיר ורק השנייה זה ירד ואז הוא אומר דווקא אז פהק קינ בו ואם לאו אין פה ק קינ בו למה כי אתה מוסיף אוהל הראי ואסור ואילו חכמים אומרים בין כך ובין כך פו ק קינ בו כי הם סוברים שמותר להוסיף אוהל הראי על דבר בנוי אבל רבי אליעזר שאומר ממש לא רק במקרה שזה קשור ותלוי אני רואה שהוא עוסר להוסיף אוהל הרי בשבת וביום טוב ואם כן איך יתכן שכאן הוא אומר תולין את המשמרת ואמר הברח נ אמר רבי יוחנן הכל מודין שאין וסינו אל הרי בתחילה ביום טוב ואין צריך לומר בשבת לעשות אוהל הריי בברור שעשו בעצם כבר קושיה על רבי אליעזר של משנתנו לא נחלקו אלא להוסיף שרבי אליעזר אומר אפילו אין מוסיפין שימו לב הוא כל כך מקצין אפילו לא מוסיפים אוהל הראי בשבת ואין צריך לומר שאין מוסיפים אוהל הרי ביום טוב ואין צריך לומר בשבת ואלו חכמים חולקים ואומרים מוסיפים בשבת ואיין צריך לומר ביום טוב אם כך אני חוזר שוב רבי אליעזר של משנתנו לא יכול לא יכול להיות תואם עם רבי אליעזר של הברייתא שמה אנחנו רואים בפירוש שאסור אפילו להוסיף אוהל הראי ביום טוב ומשנת הוא מתיר לעשות לא רק להוסיף אלא ליצר ליצר אוהל הראי ביום טוב אונה הגמרא פשוט מאוד אתה יודע למה רבי אליעזר מתיר לא שהוא מתיר לעשות אוהל הראי ממש לא אסור לעשות אוהל הראי גם ביום טוב אסור אפילו להוסיף אוהל הראי על אוהל קיים ביום טוב מה ששם הוא מתיר זה בגלל שזה אוכל נפש אני רוצה עכשיו לסנן את היין אוכל נפש ביום טוב התירו רבי אליעזר שבעלי כרבי יהודה ד תניה אין בין יום טוב לשבת אלא אוכל נפש בלבד רק להכין אוכל לשחוט לבשל וכדומה אבל רבי יהודה אם אנחנו זוכרים טוב מתיר אף מכשירי אוכל נפש להשחיז את הסכין לתקן את השיפוד אותו דבר כאן לשים את המסננת בשביל לסנן ביין סינון היין עצמו הוא באמת אוכל נפש עצמו אבל לשים את המסננת בשביל לסנן את היין זה מכשירי אוכל נפש זה רבי יהודה מתיר הוא מתיר מכשירי אוכל נפש וגם רבי אליעזר עצמו סובר שמותר סובר כשיטת רבי יהודה אז שוב נחדד אסור לשיטת רבי אליעזר אפילו להוסיף אוהל הרי ביום טוב בטח שלא לייצר לכתחילה אבל רגע שזה אוכל נפש ולשיטתו גם מחשירי אוכל נפש הוא טרו ולכן הוא מתיר במשנתנו שואלת הגמרא רגע אבל אם הוא סובר כרבי יהודה יש בדברי רבי יהודה הגבלה מסוימת מה קורה עם רבי אליעזר אימר ד שמין שואלת הגמרא אימר ד שמין לרבי יהודה דווקא במכשירים שאי אפשר לעשותם ערב יום טוב אם זה בוא נאמר שיפוד התעקם ביום טוב הוא רוצה להשחיז את הסכין שנפגם ביום טוב אז הוא מתיר אבל במכשירי שאפשר לעשותם מערב יום טוב משמט במכשירים זאת אומרת לתלות את המשמרת הזו ברור שמותר ברור שאפשר מערב יום טוב ומה שאפשר מערב יום טוב הוא לא מתיר לעשות ביום טוב ואם כן איך רבי אליעזר מתיר בתליית המשמרת עונה הגמרא דרבי אליעזר עדיף המי דרבי יהודה רבי אליעזר סובר כמו רבי יהודה לגבי מכשירי אוכל נפש אבל הוא עוד מוסיף עליו ועוד יותר מחדש הרבה יותר מכך הוא מתיר מכשירי אוכל נפש ולא רק מה שאי אפשר לעשותם ערב יום טוב אלא גם מה שאפשר לעשותם ערב יום טוב מגיע רבי אליעזר ואומר מותר ביום טוב עצמו לעשותו הוא מתיר מכשירי אוכל נפש ואפילו אם יכלו לעשות מאתמול הוא מתיר ולכן הוא מתיר לתלות את המשמרת ביום טוב עצמו מחר נראה ונמשיך ונרחיב בדברים אלו בהצלחה רבה ולהתראות מחר [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: