העמוד היומי מסכת שבת דף קלז עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת שבת דף קלז עמוד א

[מוזיקה] דף קלז עמוד א סיפר לי יהודי נפלא חבר יקר שמתמודד ומתמודד בגבורה הבן שלו לא עלינו חולה במחלה הוא צמוד אליו הוא מלווה אותו ובאמת הוא מתפלל לקדוש ברוך הוא ובואו נזכיר אותו כאן לרפואה שלמה בזכות התורה ולומדיה נחמן בן רינה לרפואה שלמה בתוך שער חולה עמו ישראל והוא אומר לי כך מעבר ל כל הצער שבדבר מעבר לאתגר לקושי להתרצות בין הרופאים למה צריך לעשות הרגע אומר יש דבר שמלווה אותך כל הזמן שזה חוסר ישוב הדעת אין לך זמן לכלום אין לך דקה פניות לעצמך אין לך זמן מי מדבר על ללמוד תורה ענייני הבית הכל אתה רץ כמו רובוט ממקום למקום מונה מפעולה לפעולה ואין לך דקה זמן לעצמך וזה חלק גדול מהקושי הוא מתפלל לקדוש ברוך הוא ואומר לו ריבונו של עולם תן לי הביסה ליישוב הדעת קצת יישוב הדעת בסופו של דבר גם מבחינה רוחנית הוא אומר לי המוח שלך מלא באמונה בדיבורים כמה השם אוהב אותך כמה הכל לטובה אבל כשאין לך יישוב הדעת אין לך את הזמן לחשוב על זה לקחתי את הדברים גם כל אחד לאתגר שהוא מתמודד גם אם הוא לכאורה נראה קטן יותר בסופו של דבר בדור שלנו דור של הסחות הדעת דור של פיתויים דור של חוסר יישוב הדעת זה מה שכל אחד מאיתנו צריך ישוב הדעת זה דבר כל כך חשוב בלי זה אתה לא יכול להתקדם צעד אחד בעבודת השם או בכלל בחיים האישיים שלך אם איין אשוב הדעת אין כלום היום בעמוד שלנו דווק קלז עמוד א' אנחנו גם נראה את החשיבות של ישוב הדעת אנחנו נראה בן אדם שרוצה לעשות מצווה ומזה שהוא מבולבל מזה שחסר לו יישוב הדעת מזה שהוא לא מיושב בדעתו הוא מגיע ולפעמים נראה בסיטואציות מסויימות במקום מצווה הוא חייב חטאת לא רק שהוא לא עשה את המצווה אלא הוא עבר עבירה בשוגג כמה חשוב דקה טיפה הביסה ליישוב הדעת ואנחנו מתחילים בסיעתא דשמיא בדף קלז עמוד א במשנה אומרת המשנה וכמו שאמרנו אנחנו נדבר על בן אדם שחסר לו ישוב הדת ולכן הוא טאה בדבר מצווה אומרת המשנה הקדושה מי שהיו לו שני תינוקות לדוגמה היו לו שני נשים שתיהם ילדו בן אחת ילדה בן בשבת שעברה וזמן ברית המילה של אותו תינוק בשבת ואחד ואחת ילדה ביום ראשון שעבר וזמן הלידה הוא ביום ראשון וזמן המילה וביום ראשון שלאחר השבת אחד למול אחר השבת ואחד למול בשבת והוא שכח התינוקות התחלפו ומל שלאחר השבת בשבת הוא מל את ההוא של יום ראשון אותו הוא מל בשבת ואת ההוא של שבת הוא לא מל כאן בעצם מה קורה הוא בדבר מצווה הוא נערך למעמד ברית בשבת כי זה דבר מצווה והברית דוכה את השבת אבל בסופו של דבר הוא לא עשה שום מצווה הוא מל את אותו אחד שזמנו ביום ראשון הוא מל אותו ביום השביעי ללידתו אין בזה שום מצווה ביום השביעי לא שייך מצוות מילה ואם כן הוא טה בדבר מצווה אבל לא עשה מצווה ולכן אומרת המשנה לכול עלמה חייו אבל אם היה להפך היה לו אחד למול בערב שבת תינוק אחד נולד ביום שישי שעבר וזמן ברית המילה שלו הייתה ביום שישי ואחד למול בשבת ושכח ובמעמד הברית בשבת הוא מל בטעות של ערב שבת בשבת שימו לב כאן הוא גם היה טעות בדבר מצווה כי הוא נערך לברית בשבת גם הוא טעה בדבר מצווה בסופו של דבר הוא טעה וגם שימו לב בסופו של דבר הוא עשה מצווה למה כי הומל תינוק שיש מצווה למולו כבר היו אמורים למול אותו ביום שישי לא מלו התחרו הוא היה חולה וכדומה היה איזשהו אונס אבל בסופו של דבר צריך למול אותו וכאן אומרת המשנה יש מחלוקת רבי אליעזר מחייב חטאת הוא מחייב חטאת כי הוא אומר בסופו של דבר אומנם טעית בדבר מצווה אבל לא עשית מצווה כי מילתו של אותו אחד שבאמת אמורים למול אותו ביום שישי לא דוכה שבת אז כרגע לא עשית שום מצווה ולכן אתה חייב חטאת ואילו רבי יהוושע פותר רבי יהושע אומר בסופו של דבר טעית בדבר מצווה וגם עשית מצווה כי תכלס מלת תינוק שיש מצווה למולו כבר היו אמורים למול אותו ביום שישי נכון מילתו לא דוכה שבת אבל עדיין זה נחשב טאה בדבר מצווה ועשה מצווה אז בואו נסכם רגע את המשנה בהגדרות ההגדרה של הרש הזה אומר טעה בדבר מצווה אבל ברור שהוא לא עשה מצווה כי הוא מלת של זמנו ביום ראשון ואז אומרת המשנה לכולה על מה הדין הדין ברור הדין הוא שחייב חטאת הסיפה כאן מדובר שהוא טעה בדבר מצווה ועשה מצווה ובכך מחלוקת רבי אליעזר אומר גם זה עדיין לא נחשב כ עשה מצווה והוא חייב חטאת ואילו רבי יהושע פותר אומרת הגמרא הקדושה רב אונה מתנ חייו רב אונה באמת למדת לשון של משנתנו כמו שפתחנו שהרי שה מדברת על אחד שתאה בדבר מצווה ולא עשה מצווה ובאמת כול המחייבים ואילו רב יהודה מתנה פטור רב יהודה פתח ואמר הרשה מדברת על על כול עלמה פטור זאת אומרת כך המקרה שאצלנו כתוב בספה של התינוק שהיה זמנו למול בערב שבת ומלו אותו בסוף בשבת בטעות שעל זה יש אצלנו במשנה מחלוקת אתזה רבי יהודה גרס ברשע ואמר לכול העלמה פטור למה כי הוא טאה בדבר מצווה ובסופו של דבר גם עשה מצווה נכון אמנם מילתו לא דוכה שבת אבל הוא עשה מצווה ולכן לכול למה פטור ובספטמבר איך שמדובר אצלנו ברשע זאת אומרת במקרה כזה שהוא טעה בדבר מצווה ולא עשה מצווה שבסופו של דבר הוא מל את תינוק שזמנו לאחר השבת בשבת וגם בכך הוא גורס שזו מחלוקת ורבי יהושע יפתור ויאמר תכלס התכוונת לעשות מצווה ולכן פטור אז שוב נסכם יש לנו כאן שני לשונות כרגע הלשון של משנתנו שמה שלמדנו ברור באופן מפורש במשנה שהם חולקים במקרה שהוא באמת בסוף עשה מצווה שהוא מלד של יום שישי בשבת ואילו במקרה שהוא לא עשה מצווה שהוא מלט של יום ראשון בשבת לכולה על מחייו ואילו רבי יהודה אומר במקרה הזה שהוא לא עשה מצווה שהוא מלד של יום ראשון בשבת בזה מחלוקת ואילו במקרה השני שהוא בסוף עשה מצווה אבל מילה שללא דוכה שבת שהו מלת של יום שישי בשבת בזה לכול עלמה פטור מביאה הגמרא עכשיו ראייה לכל אחת מהגרסאות וגם תסביר את הסברות מאיפה הם לומדים מאיפה הם יודעים לפי כל שיטה רבו נמת נחייב ד תניה אמר רבי שמעון בן אלעזר לא נחלקו רבי אלעזר ורבי יהושע על מי שהיו לו שני תינוקות אחד למול בשבת ואחד למול אחר השבת ושכח ומלת של אחר השבת בשבת שהוא חייב כמו שאמרנו במשנה הוא לא עשה מצווה אמנם טאה בדבר מצווה אבל בסופו של דבר הומה על ילד שעדיין לא הגיע זמנו על מה נחלקו על מי שהיו לו שני תינוקות אחד למול בערב שבת ואחד למול בשבת ושכח ומלת של ערב שבת בשבת שכאן בסופו של דבר הוא כן עשה מצווה שרבי אליעזר מחייב חטאת ורבי יהושע פותר כך אנחנו רואים בעצם ד תניה משנה ברייתא כתובה במפורש כמו משנתנו כמו הגרסה של רב הונה במשנתנו ומסבירה הגמרא את הסברות ושניהם לא למדוע גם רבי אליעזר וגם רבי יהושע לומדים עבודת כוכבים בעבודת כוכבים שאדם עובר בשוגג כתוב שמביאים על כך קורבן וכתוב שם כך תורה אחת תהיה לכם לעושה בשגגה מהמילה תורה אחת אני לומד שכמו עבודת כוכבים כך כל העבירות בתורה רבי אליעזר סבר אני מקיש את כל החטאות לעבודה זרה כעבודת כוכבים מה עבודת כוכבים אמ רחמנה לא תאבד וכיבד מחייב התורה אמרה אל תעשה את זה כשעשית אתה חייב החנה מלא שנה זה לא מעניין אותי אם התכוונת לעשות מצווה לא מעניין אותי אם עשית המילה שלא בזמנה בכל מקרה בכל סיטואציה אתה תהיה חייב חטאת ברגע שעברת בשגגה ואילו רבי יהושע אומר מה פתאום אתב דליו מצווה אתם לגבי עבודת כוכבים הבן אדם בכלל אותה בדבר מצווה הוא עובד עבודת כוכבים ולכן יביא קורבן כי זה בשגגה אבל כאן אח המצווה ולכן ברגע שיש כאן מצווה אומנם במקרה הראשון לא היה כאן מצווה הומל בן אדם הומל תינוק שעדיין לא הגיע זמנו אבל במקרה השני שומל תינוק שכבר היה זמנו ביום שישי נכון זה לא דוכה את השבת אבל בסופו של דבר הוא טעה בדבר מצווה ועשה מצווה ולכן אומר רבי יהושע וכאן אני לומד מעבודת אני לא לומד מעבודת כוכבים אלא אני אומר כמו שעבודת כ כוכבים מדובר שלא במקום מצווה גם אצלנו גם לעניין שבת אני אחייב דווקא שלא במקום מצווה ובמקרה כזה מלד של ערב שבת בשבת יהיה פטור בחטאת רבי יהודה אומרת הגמרא רבי יהודה מתנה פטור זו הגרסה השנייה ד תניה אמר רבי מאיר לא נחלקו רבי אליעזר ורבי יהושע על מי שהיו לו שני תינוקות אחד למול בערב שבת ואחד למול בשבת ושכח ומלת של ערב שבת בשבת שהוא פטור כו כמו שאמרנו לפי שיטתו במקרה הזה תמיד פטורים על מה נחלקו על מי שהיו לו שני תינוקות אחד למול אחר השבת ואחד למול בשבת שימו לב ושכח ומל את של אחר השבת בשבת את התינוק של יום ראשון הומל בשבת שלכאורה הוא לא עשה שום מצווה עדיין רק רבי אליעזר הוא זה שמחייב חטאת ורבי יהושע פותר כי בתכלס הוא טעה בדבר מצווה ושניהם לא למדוע גם כאן לפי גרסתם אלא מעבודת כוכבים רבי אליעזר שבע כעבודת כוכבים מה עבודת כוכבים אמר רחמנה לא תעביד וחיבת מחייב החנה מי לא שנה אבל דווקא במקום איסור אם זה באמת במקרה שהוא הלך ומלת של יום שישי בשבת גם רבי אליזר מודה שאין כאן שום איסור ואילו רבי יהושע אומר מה פתאום אח לא תריד במצווה אח תריד במצווה שימו לב כאן הוא משתמש בניסוח טריד במצווה זה לא כמו מקודם לא כמו הגרסה הקודמת ששמה כתוב שהוא עשה מצווה כי כאן רבי יהושע מדבר גם במקרה כזה שהוא מלד של יום ראשון בשבת שהוא לא עשה שום מצווה אבל עדיין כיוון שהוא טרוד במצווה הוא לא י חייו חטאת זה מה שלומד רבי יהושע מעבודת כוכבים הלאה עוד טיפה ריכוז עוד טיפה יישוב הדעת יש לנו גרסה שלישית במחלוקת של רבי אליעזר ורבי יהושע תני רב חיה אומר היה רבי מאיר לא נחלקו רבי אליעזר ורבי יהושע על מי שהו לו שני תינוקות אחד למול בערב שבת ביום שישי ואחד למול בשבת ביום ראשון ושכח ומל את של ערב שבת בשבת שימו לב ההגדרה שלנו כאן זה טעה בדבר מצווה ובסופו של דבר עשה מצווה ובכל אופן אומר הבחי רבי מאיר אומר את הנתון המפתיע הבא לקו לעלמה חייו לכו לעל מחייו שיטה כזו עוד לא היה לנו על מה נחלקו על מי שהיו לו שני תינוקות אחד למול אחר השבת ואחד למול בשבת ושכח ומלת של אחר השבת בשבת שכאן על פי ההגדרה זה טעה בדבר מצווה ולא עשה מצווה כי הומל תינוק שעדיין לא הגיע זמנו שעל זה רבי אליעזר מחייב חטאת ורבי יהושע פותר כך אומר הבכיה וכל מי שטיפ טיפה שכל בקודקודו והיה מרוכז איתנו בכמה דקות האחרונות מתקומם מיד ואומר איך זה ייתכן אם אתה אומר לי ברשע רבי יהושע אומר אפילו טאה בדבר מצווה ועשה ועשה מצווה חייו איך יתכן האם בסיפא הוא יפתור שמדובר שהוא לא עשה מצווה ואם בשפע הוא פותר הם ייתכן שברע הוא יחייב משהו כאן לא מסתדר ובאמת שואלת מיד הגמרא לא יתכן אשתא עכשיו רבי יהושע עכשיו אתה רוצה לומר לי כך רבי יהושע סיפה דלא קביד מצווה פוטר בספה שהוא מל תינוק שעדיין לא הגיע הזמן למולו הוא אמורים למול אותו ביום ראשון אתה אומר לי שהוא ותר רשע דקב מצווה מחייב האם יש הגיון שברע שהוא כן עשה מצווה הוא מעל את התינוק של יום שישי בשבת אז הוא יחייב לא ייתכן אונה הגמרא ארו רבי יניא רשע מדובר כגון שקדם ומל של שבת בערב שבת כאן מדובר בן אדם שבאמת חסר לו ישוב הדעת באופן קריטי הוא החליף את התינוקות לחלוטין הו מלת של בעצם מדובר בכזה מקרה שבאמת היו לו שני תינוקות אחד למול בארב שבת ואחד בשבת אבל כשהוא מגיע למעשה הברית בשבת הוא לא טוה בדבר מצוה יודע למה כי הוא כבר לקח את התינוק של שבת ומל אותו אתמול ביום שישי מזל טוב ביום השביעי למילת עכשיו כשהוא מגיע למול את התינוק השני שזמנו היה ביום שישי הוא מעל אותו בשבת זה לא נקרא טועה בדבר מצווה כי שבת לא נתנה להדחות בכלל לא היה מור להיות כאן מעמד ברית הרי אם הוא היה קצת יותר מתיישב בדעתו וקולט את ההחלפה את הבלבלה שהלכה כאן הוא בכלל לא היה עושה מעמד ברית בשבת כי התינוק שאמורים למול בשבת כבר נימול אתמול ואם כן ד לא ניתנה שבת להדחות שבת בכלל לא ניתנה דחות לא היו אמורים לעשות מעמד ברית ולכן הוא חייב חטאת סיפה ניתנה שבת להדחות בספה מדובר שכן אמור להיות מעשה ברית ולכן הוא נחשב טעות בדבר מצווה ולכן עד כדי כך רבי יהושע אומר גם זה נקרא טעות בדבר מצווה והלף שהובלת של יום ראשון בשבת שעדיין לא הגיע זמן מילתו באמת אומר רבי יהושע פטור בעצם הבריתה הזו השלישית הגרסה השלישית לפי שרבי איך שבבית מדרשו של רבי ני תרצו ז לא בריתה שלישית זה בדיוק כמו הג סה השנייה של רבי יהודה כמו שראיינו שבאמת רבי יהושע אומר שברגע שהוא טעות בדבר מצווה עלף שהוא לא עשה מצווה פטור מה שהוא מחייב לתינוק של יום שישי שמעלו אותו בשבת מדובר במקרה שבאמת שבת לא ניתנה להדחות אמר לי רב השי לרב קנה למה אתה אומר לי שברא ששבת לא ניתנה לדחות הרי שבת ניתנה לדחות במקום ברית ולכן גם אם הוא באמת את התינוק שלו את התינוק שה ה אמור למול בשבת כבר מל ביום שישי עדיין מותר לעשות ברית בשבת זה נחשב טוה בדבר מצווה שואלת הגמרא אמר לי רבשי לרב קאנה ריש הנמי ניתנה שבת לדחות לגבי תינוקות דאלמה ואם כך זה נקרא שהוא טוה בדבר מצווה אנה לו רב קאנה להגב מיא לא ת יעיב אתה צודק נכון ששבת ניתנה להדחות אבל הבן אדם הזה התוכנית המקורית שלו שלעשות ברית בשבת היא בטעות היא לא ניתנה לדחות למה כי הוא כבר מל את התינוק ולכן זה לא נחשב טועה בדבר מצווה וכזה מקרה כול עלמה גם רבי אלעזר וגם רבי יהושע יאמרו שהוא חייב חטאת אומרת המשנה הקדושה והמשנה הולכת לפרט לנו את כל ימים את מספר הימים שיש בין לידת התינוק למילת כמה הכי פחות כמה הכי הרבה במידה והתינוק בריא אומרת המשנה קטן אמולי שמונה המינימום זה שמונה לתשעה ו לעשרה ו ל-1 ו ל-1 ייתכן שיהיה ביום התשיעי ללידתו העשירי ה-1 ומקסימלי 12 לא פחות ולא יותר והמשנה מיד מפרטת א כיצד כדרכו לשמונה אם הוא נולד וברוך השם הכל בסדר והוא נולד ביום רגיל שמונה ימים מלידתו מעמד הברית נולד לבין השמשות אם הוא נולד בוא נאמר יום ראשון בין השמשות יתכן שהוא נולד בראשון ייתכן שבשני וייתכן שהוא נימול את אישה כיוון שבין השמשות זה ספק יום ספק לילה אני לא יודע באיזה יום הוא נולד אני לא אומר תמול אותו ביום ראשון כי אולי זה שבע ימים ללידתו לכן אני אומר תמול אותו ביום שני עליו שיתכן שהוא באמת נולד ביום ראשון וכשאת מל אותו ביום שני זה כבר יום תשיעי ללידתו אז תינוק שנולד לבין השמשות מצוי יתכן שהוא שימול אותו ביום התשיעי ללידתו אם הוא נולד בין השמשות של ערב שבת נמו לעשרה יום שישי בבין השמשות אז שוב בשישי אני לא מל כי אולי זה שביעי בשבת אני אמור למול זה אולי שמיני אולי תשיעי אבל כזו ברית לא ניתנה לי דחות למה כי אולי זמנו בשישי ומילה שלא בזמנה לא דוחה שבת לכן אני דוחה אותו עד ליום ראשון ושימו לב אז זה עשירי מילה שלאו בזמנה לא דוכה לא שבת ולא יום טוב אז אם היה צמוד לשבת יום טוב לאחריו כגון שבת ולאחר מכן חג הצרת לדוגמה אני דוחה ביום נוסף זה כבר 11 ואם היה שני ימים של ראש השנה יום נוסף זה כבר 12 בוא נראה את זה במשנה בין השמשות של ערב שבת נימו לערה אם יום טוב לאחר השבת נימו ל1 שני ימים של ראש השנה נימו ל1 זה המקסימלי במידה והתינוק בריא והכל בסדר אבל אומרת המשנה קטן החולה אין מועלין אותו עד שיבריא יש פיקוח נפש הליך לא הליך לא קל מורכב לכן אם הוא חולה אם הוא לא יכול לעבור את מעמד הברית תחכה בבקשה עד שהוא יבריא ורק אז תמול אותו אמר שמואל מתמקדת הגמרא בדין האחרון של משנתנו חלצו חמה אם היה לו חום והוא נתרפא ועכשיו כבר אפשר למולו עדיין לא מלאים אותו מיד נותנים לו כל שיבע לבתו נותנים לו עוד שבע ימים ימי הבראה ימי החלמה שיבריא ויתחזק ורק אז יעשו ברית מילה שואל אתר מה הי בא אליהו מי בעינן מעת לעת או לא מעת לעת פירושו מה שקרה היום בשעה 7 בערב אני מרשה לך מחר אבל בשעה 7:00 בערב זה נקרא מעת לעת זאת אומרת אם התינוק הזה עברי בשעה 11 בבוקר נחכה שבע ימים עד לשבוע הבא לאחר שבע ימים בדיוק ב-1 בבוקר זה נקרא מעת לעת משעה לשעה האם כשהתינוק מבריא אני צריך לחכות או לא עכשיו ברור שתינוק נולד לא צריך לחכות מעת לעת ביום השמיני ללידתו גם אם הוא נולד בוא נאמר ביום ראשון בשעה 12 בבוקר אני אמול אותו בעוד שמונה ימים ביום ראשון על זריחת החמה זה בסדר גמור לא צריך לחכות מעת לעת מקצת יום נחשב ככולו השאלה לגבי הבראה שאתה אומר לי שבע ימים האם זה מעת לעת או לא תשמה אומרת הגמרא דתני לודה כך קראו לו שם של חכם לודה יום הבאתו כיום יוולדו מה אליו מבינה הגמרא מה יום יוולדו לא בעינן מעת לעת אף יום הבאתו לא בעינן מעת לעת זאת אומרת הוא אומר הוא משווה בעצם את ום את יום הבאתו ליום יוולדו כדי לומר לי ככל הנראה כפי שמע לידת מעמד הברית אני לא מחכה שמונה ימים אותו אני מחכה שמונה ימים כמובן אבל לא מעת לעת אותו דבר גם לגבי הוראתו אני אחכה שבעה ימים אבל לא מעת לעת אומרת הגמרא לא ייתכן לומר אחרת עדיף מה שלוד מתכוון לומר זה לא כיום כיום יוולדו אלא עדיף עדיף יום הבאתו מיום יוולדו דילו יום ייוולדו לא ב ענין מעת לעט ומיד ביום השמיני על הבוקר גם אם הוא נולד בערב אחרי צהריים וכדומה אנימל אותו על הבוקר אבל דילו יום מולדו לא בענן מעת לעת אבל ואילו יום הבאתו בעינן מעת לעת זאת אומרת הבריתה מגיעה לומר לנו צריך לחכות שבעה ימים דע לך צריך לחכות אבל זה שונה מיום יוולדו שיום יוולדו זה בלי מעת לעת ואילו יום לידתו זה מעת לעת ואם כן אין לנו הוכחה אנחנו לא יודעים מה האמת מה שמואל התכוון שבעה ימים האם זה מעת לעת או לא בהצלחה רבה ולהתראות מחר א [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: