העמוד היומי מסכת שבת דף קלו עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת שבת דף קלו עמוד א

[מוזיקה] דף קלו עמוד א כל אחד שיסתכל על עצמו ממבט אמיתי ממבט נקי לא משוחד הוא יסכים עד כמה הוא תלוי באחרים יש ציתות מוכר מאחד מגדולי המוסר כי טבע האדם ליבו רעיונותיו מחשבותיו להיות נמשכים אחר סביבתו ואנשי ביתו והאמת גם בלי הציטוט הזה כל אחד יודע עד כמה הסביבה משפיעה עליו לטוב ולמוטב עד כמה הוא תלוי באחרים אם הסביבה שלנו תהיה טובה אם אנחנו נדאג ונשתדל להסתובב ליד אנשים טובים להקיף את עצמנו באנשים טובים אנחנו נימשך אחריהם ונהייה הרבה יותר טובים היום בעמוד שלנו אנחנו נראה דבר מעניין נחפש לגבי בהמה בכלל לא לגבי אנשים לגבי בהמה נחפש האם השחיטה מתירה וכדומה אומרת הגמרא אומנם בבהמה בסוג בהמה הזה כפי שכבר נראה לא מצינו שהשחיטה מתירה אותה אבל במינה זאת אומרת במין הבהמות הללו השחיטה מת אז שימו לב אני מסתכל בצורה חיובית כן שהי לא תטמא היא תהיה טהורה השחיטה תטייר אותה למה כי במינה יש כזה דבר במין שלה זאת אומרת אני מסתכל על המשפחה הרחבה הדבר הזה נתן לי באמת המוסר הסכל את הכיוון הזה דע לך המשפחה כל הסביבה שלך היא זו שמשפיעה אם אתה תבחר סביבה טובה אוטומטי אתה עצמך תהיה הרבה יותר טוב ואנחנו מתחילים בסיעתא דשמיא בדף קלו עמוד א מספר שוות מלמעלה שלוש שוות ואלה עד תניה בעצם ראינו אתמול את את שיטת רבן שמעון בן גמליאל אומר ילד שנולד עד גיל 30 הוא נפל ראייה פדיון הבן סים רק בגיל 30 יום עד אז אני לא יודע אם הוא יחייה או לא כנל הוא אמר גם לגבי בהמה עד היום השמיני ללידתה היא לא נחשבת כחיה ורק מהיום הזה והלאה אפשר להקריב אותה לקורבן שאלנו אתמול אם כן איך ייתכן שעושים ברית מילה בשבת לילד בן שמונה ימים אולי הוא נפל ואם כן יוצא יוצא מצב נוצר מצב שאתה עושה ברית מילה שלא צריך לעשות לבן אדם מת בעצם ואיך אתה עושה ברית מילה ענינו אמרנו אתמול שממה נפשך מותר אם הילד הזה יחייה קיימתי מצוות ברית מילה אם הילד הזה ימות אז כבר עכשיו אני מחשיב אותו כמת ואין שום בעיה לחתוך בבשר המת בשבת אין בזה בעיה של הצ של הוצאת דם של עשיית חבורה וכדומה ולכן מותר שואלת הגמרא אם כן למה יש מקומות ומצבים וסיטואציות שאתה עוסר לי למול ילד שאתה לא יודע אם הוא יחייה או לא הרי לפי מה שאתה אומר תמיד יש את הממ נפשך הזה שיתיר לי למול אותו שואלת הגמרא ואלה ד תניה זאת אומרת התירוץ שלך אתמול נפלא אבל הוא לא מסתדר עםו כל מיני הבטים ואלה עד תניה ספק בן שבעה ספק בן שמונה כפי שאמרנו לא ידוע אם הוא נולד בחודש שביעי עיבורו ואז הוא בעזרת השם יחייה או בחודש שמיני ואז הוא לא יחיה הוא ספק בן שבעה ספק בן שמונה אין מחללין עליו את השבת ולא מלאים אותו בשבת שואלת הגמרא לפי מה שאתה אומר עמי מהלי ממה נפשך אם חיו שפיר כמלוא עושה עכשיו מצוות ברית מילה מצווה נשגבת מצווה אדירה ואם לאו מחתך בבשרו וכפי שאמרנו אין בעה לחתך בבשר המת עונה הגמרא אמר מרבר רבינ ענה ורב נחומי זכר תרגימא אתה צודק באמת מ מיחנה ממלין לי את אותו קטן שהוא ספק בן שבעה ספק בן שמונה מותר למול אותו באמת מכוח המ נפשך שדיברנו עכשיו לא נצרכה מה שכתוב שאין מכלין עליו את השבת אלא למכשירי מילה וליב דרבי אליעזר אנחנו מכירים כבר את רבי אליעזר שמתיר בכל מילתו של קטן גם את מכשירי המילה לעשות בשבת זאת אומרת לקרות עצים בשביל לעשות חמים בשביל לעשות סכין כל הדברים הללו שהם לא המילה עצמה אלא מכשירי המילה הזרים תוספים למילה הוא גם מתיר לעשות בשבת ואת זה הוא לא יתיר במילתו של כזה תינוק שהוא ספק חי ספק מת את מעשה החיתוך עצמו את מעשה המילה הוא יתיר מכוח המף שלך כי או שאתה עושה כאן מצוות ברית או שאתה מחתך בבשר המת ואין בעיה אבל את שאר הדברים אסור לחלל שבת לצורך כזה אחד שהוא ספק בעצם לפי מה שאנחנו אומרים כאן תינוק עד 30 יום נחשב כ נפל גמור כל הכוח כל ההיתר שלי בעצם למול אותו זה מכוח נפשך אמר הביק תנא זה באמת מחלוקת תנים האם נ עד גיל 30 יום וכן בבהמה עד גיל שמונה ימים היא נחשבת כמתה לחלוטין זאת אומרת נפל אני מחשיב אותה כמת או לא כתוב כך בפסוק יש מושג נבלה בהמה שהתנבא לא נשחתה כהלכה או שהיא מתה מאליה היא מתמת טריפה זה בהמה שלא יכולה לחיות לדוגמה היא אכלה איזה קוץ והוא נתקל לה במקום חיוני בתוך הגוף היא כרגע חיה אבל היא לא תחייה יותר לאחר המוות לאחר שאני שוחט אותה אני רואה שהיה לה לדוגמה קוץ במקום רגיש וכדומה ואני מבין שגם אם לא הייתי שוחט אותה היא לא הייתה התה יכולה להישאר בחיים זה נקרא טריפה לטריפה אין טומ אמנם אסור לאכול אותה אבל היא לא טמאה כתוב כך וכי ימות מן הבהמה אשרי לכם לאוכלה הנוגע בנבלת התמה עד הארב זה הולך על נבלה שהי מתמת דורשת הגמרא המילה לאוכלה מגיע לומר להביא בן שמונה זאת אומרת נפל בבהמה בן שמונה שהוא עדיין לא הגיע לגילו עדיין אני לא יודע אם הוא יחייה או לא שאיין שחיטתו מטרתו אם שחטתי אותו הוא לא נהייה טעו מתאמת נבלה זאת אומרת לקחתי ילד לקחתי סליחה ב מה חלילה לא ילד לקחתי בהמה ולד עד גיל שמונה ימים שאתה אמרת לי שבעצם הוא נפל לא בטוח שהוא יחייה ואני שוחת אותו אכילה ור שהוא אסור אבל אין שחיטתו מטרתו זאת אומרת הוא עדיין נחשב כמת והשחיטה לא גורמת לו להיטהר מידי טומאתו זה שיטת הנקמה רבי יוסי ורבי יהודה ורבי אלעזר ורבי שמעון אומרים שחיטתו מטרתו שחטתי הוא נהייה טהור אמנם עשו באכילה כפי שאנחנו מבינים כרגע אבל השחיטה מטארת אותו והוא לא מטמא בטומאת נבלה מבינה הגמרא ממה ק המפלגה בזה המחלוקת דמה סבר חיו רבי יוסי ורבי יהודה ורבי אלעזר שסוברים ששחטו מטרתו הם סוברים שהוא נחשב כחי נכון אמנם עדיין לא קלו חודשו א סליחה עדיין לא הגיע ליומו השמיני ואני לא בטוח שהוא ימשיך לחיות בבריאות היתנה אבל בכל אופן אני מחשיב אותו כחי הוא מר סבר מתו ואם כן אנחנו רואים כאן מחלוקת תנאים איך אני מתייחס לבהמה שעדין לא הגיעה ליומה השמיני וקנה לגבי תינוק שלא הגיע ליום ה-30 אמר ארבל לא ייתכן מה פתאום לא יתכן שבכך מחלוקת הי אחי אם הם נחשבים הם הוא חי אומת עד הם פלגה לעניין טומא וטהרה לפלגה לעניין אכילה למה הם חולקים רק לגבי טומאה וטהרה אם שחיטתו טהרתו מידי טומאתו כבר תחלוק עד הסוף אם אתה סובר שהוא חי רבי אלעזר ורבי שמעון ורבי יהודה אם אתם סוברים שהוא חי תגידו אפשר לשחוט אותו וכלו כי הוא חי ובאמת התנקם יגיד שאסור ואסור לאכלו כי הוא כדין מת ואם אתם נחלקים רק לגבי האם הוא טמא או טהור ממה שמע שבאכילת אלא אומרת הגמרא דכולה על מה מתו הוא נחשב כמת כ עדיין לא הגיע לימיו ואני לא יוד אם הוא ישלים את ימיו ויגיע עד היום השמיני ומאז ולה הוא יחייה בבריאות היתנה אני לא יודע ולכן כולם סוברים שהוא נחשב כמת כמו שאמר למעלה רבדה בראבה שנפל נחשב כמת רבי יוסי ורבי יהודה ורבי אלעזר ורבי שמעון סרקי טרפה כאן כבר יש מחלוקת צדדית כמו שאמרנו לגבי האם שחיטתו מטרתו או לא ומה הסברות רבי יוסף ורבי יהודה ורבי אלעזר ורבי שמעון סברה שזה כמו טריפה כמו שאמרנו טריפה היא עומדת למות אף על גב דמתה הי אין לה סיכוי לחיות ואסור לאכול אותה בכל אופן שחיטת מטרתה והיא לא מטמ ומת נבלה הכנה מלא שנה שחטתי ברגע ששחט אותו קדין הוא אמנם אסור באכילה כי הוא מת כמו שאמרנו אבל כמו טריפה שהיא מתה והיא לא מתמת גם הוא לא יטמא ואילו רבנן אומרים ממש לא לא דמי לטריפה טריפה הייתה לשעת הכושר לפני שהיא הייתה טריפה אז לפני שהיא אכלה את אותו קוץ את אותו מחת לא משנה מה שנתקע לה או איזשהיא פציעה שהיא עברה היא היייתה ראוייה להישחט ולהכל בטהרה ולכן היה לה פעם שעת הכושר וגם עכשיו לאחר שהיא נטרפה כשאני אשחט אותה היתי טהורה אבל כאן אי אותו נפל לא היייתה לו שעת הכושר לנפל הזה אף פעם לא היה לו שעה שהוא היה כשר ולכן גם אם אני אשחט אותו הוא עדיין יהיה טמא אה וחי תמה אם תרצה לומר לי שיש מקרה שגם טריפה מעולם לא הייתה לשעת הכושר טריפה מבטן יקה למימר אם היא נולדה טריפה זאת אומרת היא נולדה בכזה מצב שהיא לא יכולה לחיות מסוג איזה מחלה חסר לה איבר מוא מולד לא משנה היא לא יכולה לחיות אז מעולם לא היה לה שעת הכושר ואם כן איך תדמה לי אותה לנפל זאת אומרת איך תבדיל לי אותה מנפל למה תאמר לי שטרפה אם שוחט היא טאורה ונפל אם אתה שוחט הוא טמא גם זה לא קושיה אתם יש במינה שחיטה אחא אין במינה שחיטה כמו שאמרנו אני מסתכל על המשפחה על הסביבה במין הטריפה יש שחיטה יש מושג של שחיטה ומתארת ולכן השחיטה הזו מטארת אותה מה שאין כן לגבי אותו נפל הוא חשוב כמת מאז שהוא נולד אף פעם לא היה ו ולא למינו שית הכושר ולכן גם אם הוא ישחוט אותו אומרים חכמים עדיין אני אחשב אותו כטמ אז שוב סברתו של רבד ברעב נותרת במקומה כולם אומרים באמת נפל נחשב כמת בין בבהמה בין באדם איך מלאים אותו כבר סידרנו מלאים אותו רק מכוח המ נפשך ולגבי שחיטה היא מטארת אוו שהם נחלקו לגבי בהמה שעדיין היא נפל עדיין לא הגיע לימיה שמה זה מחלוקת רק לגבי תומא וטהרה כן הוא מוכיח לך מזה שהם נחלקים רק לגבי תומא אתה רואה שכולם סוברים שבאמת הוא כ נפל ורק האם אני מדמה אותו לטריפה או לא מדמה אותו לטריפה זה המחלוקת ביניהם הגמרא חוזרת ואומרת לפי שיטת רבן גמליאל היא באה אליהו רב בעצם רבן שמעון בן גמליאל הוא זה שאומר הוא זה שהגיע עם החידוש הזה הזה ואומר שאדם עד גיל 30 ובהמה עד גיל שמונה נחשבת כ נפל היא באה אליו מפליג רבן נלי ד רבן שמעון בן גמליאל או לא האם הם חולקים או שזה שיטה שכולם מסכימים אליה ואם תמצא לומר פליגי האם הלכה כמותו אין הלכה כמותו אם חכמים כן חולקים עליו כמו מי נפסק הלכה תשמה מוכיחה הגמרא כתוב כך עגל שנולד ביום טוב שוחטין אותו ביום טוב עגל הרי שחיטה מותרת ביום טוב לצורך אוכל נפש הגל שנולד ביום טוב הוא נחשב כמוכן זה לא נולד יש איסור של נולד דבר שנוצר ביום טוב לדוגמה ראינו כל מיני דברים אתם זוכרים כלי שנשבר וכעת הוא ראוי לעסקה אבל בתחילת יום טוב הוא לא היה ראוי להעסקה הוא היה חלק מכלי זה נקרא נולד יש דין יש בזה אומנם מחלוקת אבל יש דין שנקרא נולד עגל שנולד ביום טוב אומרת הגמרא עליו שזה בעצם המשמעות הבסיסית המילולית של נולד הוא לא נחשב כנודד ומותר לשחוט אותו ביום טוב הוא לא נחשב כנודד למה כי הוא היה מוכן גב עמו זאת אומרת אם היית שוחט את עמו לפני שהוא נולד הוא גם כן היה מותר באכילה אגב שחיטת עמו ולכן הוא כבר ו לאכילה קודם ומותר לשחוט אותו ביום טוב בעצם אנחנו רואים ששוחטים כבר ביום שנולד אם כן בדיוק כשיטת חכמים אתה רואה שאיזה מחלוקת זאת אומרת זה לא כשיטת רבן שמעון בן גמליאל כנראה שחכמים חולקים עליו אומרת הגמרא ממש לא יתכן שזה שיטת רבן שמעון בן גמליאל אח ביסקין דקמ לה בגבי שקלו לו חודשו הוא יודע שאותו עגל היה לו את כל חודשי העיבור את כל חודשי ההריון המלאים ולכן ברור שהוא אינו נפל כל מה שאני מסתפק זה רק בכזה אחד שאני לא יודע באיזה חודש הוא נולד ואז אני צריך לחכות 30 יום לראות שהוא שורד את כל המשברים את כל האתגרים ומתחיל את החיים האמיתיים אבל אם אני יודע שבאמת זה בבן אדם או בבהמה שמונה ימים אבל אם אני יודע שקלו לו חודשו היה את כל חודשי העיבור וההריון המלאים מותר לשחוט אותו כבר ביום הראשון גם לשיטת רבן שמעון בן גמליאל תשמה מביאה הגמרא ראיה נוספת כל יהודי שיש לו בעדרו בהמה טהורה ונולד לבכור זכר הבלד הזה הולך לכהן הכהן אם הבלד הזה תמים מעלה אותו לירושלים מקריב אותו לקורבן אם יש בו מום זה הופך להיות נכס של הכהן הוא יכול להקריב אותו ולאכול אותו כחול יש כל מיני הגבלות כל מיני תנאים אבל בגדול זה נהיה נכס של הכהן איך יודעים אם יש בכור או לא כמובן הכהן בעצמו לא יכול להחליט צריך להביא מומחה צריך להביא אחד כזה וטרינר שבקים במומים של בהמות והוא מחליט האם זה מום קבוע מום עובר האם מותר לאכול אותו האם הוא נהייה של הכהן את זה האם מותר לעשות ביום טוב או לא מחלוקת בין רבי יהודה לרבי שמעון יש כאן בעצם היבט של תיקון עד עכשיו הוא לא היה ראוי לאכילה לכהן מעכשיו הוא ראוי ולכן אומר רבי יהודה אסור לעשות את זה ביום טוב אבל רבי שמעון חולק אומרת הגמרא ושבין בין רבי יהודה בן רבי שמעון מודעים שאם נולד הוא ומומו אמו שזה מן המוכן אם נולד אותו בכור ביום טוב והוא נולד כבר בעל מום אף פעם הוא לא היה אסור זאת אומרת אומר רשי מדובר שיושבים הדיינים המומחה הזה יושב ובמקום איך שהוא נולד אומר הופה זה מום קבוע זאת אומרת הוא אף פעם לא היה אסור לכן זה לא נחשב כתיקון ומותר לשחטו ולאוכלוסיות ולא שום דבר כזה אם כן לא כשיטת רבן שמעון בן גמליאל כנראה אנחנו רואים מכאן שחכמים חולקים עליו עונה הגמרא ממש לא כמו מקודם אך הנמי מדובר שקלו ו חודשו גם כאן מדובר שאני יודע שהוא עבר את כל חודשי העיבור את כל ימי העיבור באופן מלא ולכן ברור שהוא יחייה הוא לא נפל ורק וכזה מקרה גם רבן שמעון בן גמליאל מודה שכבר ביום הראשון הוא ראוי לאכילה תשמה מביאה הגמרא ראיה מפורשת דמה רב יהודה אמר שמואל הלכה כי רבן שמעון בן גמליאל שוא אומר הלכה מכלל דפליג חכמים חולקים עליו ואני מעדכן אותך על אף המחלוקת ההלכה כרבן שמעון בן גמליאל תשמע מנ שבאמת יש מחלוקת ולמסקנות שכתוב כאן הלכה כי רבן שמעון בן גמליאל שבאמת הוא נחשב נפל אומרת הגמרא נכון יש מחלוקת אבל בוא אני אפרט לך בדיוק באיזה מקרים המחלוקת אמר הביה נפל מן הגג הו אך הללא רי בוא נחזור כן לילד עד עכשיו דיברנו על בהמות וכדומה ולד עד גיל 30 אם היה לו מוות חיצוני נפל מן הגג הכל לו הרי כל מיני דברים שהם חיצוניים זה לא בגלל זה שהוא חלש וכדומה דברי הכל חיו הוא נחשב כחי גם לפי רבן שמעון בן גמליאל אני מחשיב אותו כחי כי פלגה לגבי מה המחלוקת שפיק ומת זאת אומרת מסביר רשי פיאק ראו בו סימני חיות קלושים הוא לא תפקד הוא לא היה חיוני וכדומה סך הכל פיאק נשם בכבדות וכדומה ולאחר מכן מת מר סבר חיו ומר סבר מתו כאן נחלקים רבן שמעון בן גמליאל וחכמים חכמים סוברים שהוא נחשב כחי ואילו רבן שמעון בן גמליאל סובר שהוא נחשב כמת למהי נוקא מנה בעצם לאחר שהוא מת מה אכפת לי איך אני מחשיב אותו כשההוא היה בחייו זאת אומרת שהוא כן תפקד לפתור מן הייבום הריד ום ברור אישה שמת בעלה בלי ילדים הוא לא השרי ילדים היא חייבת יבום זאת אומרת להתחתן עם אחד מהאחים של אותו בעל בעצם ברעיון ברגיל אסור לאח לשת את אשת אחיו אבל לאחר המיטה וכשאין לו ילדים אמרה התורה כדי שלא יימחה שמו מישראל אחד מהאחים יסא את על מנתו זה נקרא יבום עכשיו כל זה דווקא כפי שהגשנו אם אין לה ילדים ממנו אם יש לה ילדים לא צריך יבום ויותר מכך אפילו אסור לאך לשאת את אשת אחיו אבל מה קורה אם היה לה כזה ילד שהוא פיאק ומת הוא נפל רבן שבעון גמליאל סובר הוא מת לא נחשב כלל שהיה ילד ולכן היא תאלץ היא תצטרך להתייבם ואילו חכמים אומרים מה פתאום היה כאן ילד אמנם הוא מת אבל הוא היה חי קודם ולכן זה לא נחשב שהבעל מת בלי ילדים ואסור לה להתייבם והיא מותרת היא לא צריכה ייבום גם אסור לה היא לא צריכה ייבום ומותרת להינשא לכלל אחד מהעולם זה הנפ קמינה שואל את הגמרא כן הביה כך מסביר את המחלוקת שאוהד את הגמרא נפל מן גגו אך הלא ארי דברי הקל חיו זאת אומרת אם המוות הגיע ממקור חיצוני רבן שמעון בן גמליאל יומר שהוא נחשב כחי לא יתכן והרב פפה ורב ונה בריד רב יהושע קו לבי רב בריד רב אידי ברון ואבד להוא אגל צילתה במד שיבה לכבוד הביקור הוא כל כך התלהב הוא הכין להם עגל שלישי לבטן שהבשר שלו משובח והוא שחט אותו ביום השביעי ללידתו את אותו עגל אמרלי אסור לנו לאכול את זה הרחו החתולי זאת אומרת אם היית ממתין עד לאטה עד ללילה אב אכלי מני זאת אומרת עד הלילה אז היינו אוכלים ממנו כי אז הוא כבר נכנס ליומו השמיני והוא לא נפל ואז אני יודע שהוא יחייה אבל כל עוד ושחלת אותו קודם אסור לנו לאכול אגב רשי מדגיש אם אנחנו זוכרים לגבי קורבן אמרנו מיום השמיני למה כן אני אומר כבר מהלילה של יום השמיני זאת אומרת ואני לא מחכה עד הבוקר אומר כי ור מליל יום השמיני אני כבר כבר מותר לי לאכול אותו לגבי קורבן לא מביאים קורבנות בלילה אני מחכה עד הבוקר אבל בכל אופן מכאן אנו רואים בפירוש שהם היו הם רצו לחכות יום נוסף והשחיטה היא מוות חיצוני כמו אכלו ארי או כמו נפל מן הגג וכדומה ובכל אופן הם רצו לה והם אומרים לו השתה לא אכלין מיני אומרת הגמרא באמת בוא נסביר את המחלוקת בצורה שונה שימו לב לא היה כאן איזה שאלה קשה מאוד לא היה כאן איזה ברייתא איזה תנאים וכדומה אבל בכל אופן בגלל שהמורים סוברים אחרת אומרת הגמרא בוא נעמיד באמת את דברי אביה בצורה אחרת אלא כשפי אק במת דברי הכל מתו זאת אומרת אם היה לו רק סימני חיות קלושים והוא מת מעצמו בלי גורם חיצוני וכדומה באמת אני אחשב אותו כמת זה לפי כולם כי פליגי נפל מן הגג וחלו הרי שזה מוות חיצוני מר סבר מתו חכמים סוברים שהוא נחשב כמת רבן שמעון גמליאל סובר שהוא נחשב כמת ומר סבר חיו ובאמת חכמים יגידו שהוא נחשב כחי והמוות החיצוני זה לא מעניין אותי אם הוא היה כאן אם הוא היה נשאר ולא היה מגיע אליו כל הדברים מסביב ברור שהוא היה נשאר בחיים אבל ופיק ומת דברי הכל הוא נחשב כמת מספרת הגמרא ברידר אב דיני בר יוסף התי ליי ינוקה נולד לו תינוק בגו לטין יום י שחי ותוך 30 יום ללידתו הוא נפטר י טבק מתב לוי הוא ישב שבעה התאבד עליו קיבל נחומים אמר לאבו שאל אותו צונית כבית למיכל נוח לך ככה עם כל הכיבוד שמביאים לאבלים מה אתה מתאבל הרי הוא נפל על נפל לא מתבלים אמר לינה לו קים ליבי שקלו לו חודשו אני יודע שהוא עבר את כל חודשי הבו במ לועם ואם כן הוא היה אמור לחיות זה שהוא מת השם נתן השם לקח אני כן צריך להתאבל עליו מביאה הגמרא סיפור דומה רב אשי קלבי רב קנה הגיע לבית של רב קנה הטר במילת בות לטין יומין קרא לו איטרה במלטה קרא לו מזל רע בנו נפטר בתוך 30 יום חז תי קמתה בלילי לו הוא התאבל עליו אמר לילו סבר למר לאדמו יהודה אמר שמואל הלכה כרבן שמעון בן גמליאל ואם כך הוא נחשב כנפן ולא מתבלים עליו אמר לי אמר לו אותו דבר כם לי בגבי שקלו לו חודשו אני יודע שכן הוא היה אמור לחיות ולכן כמו שראינו ברגע שקל הו חודשו באור ש מטבלים עליו ולכן אני עכשיו מטבל אז בואו נסכם בעצם אנחנו פתחנו עם העניין הזה שהביא רבדה ברבה דברי רבן שמעון בן גמליאל שתוך 30 יום הוא ודאי נפל איך אפשר לעשות ברית מילה אמרנו ממה נפשך או שאתה מקיים מצווה כ שאתה מחתך בבשר המת כי הוא נחשב מת לחלוטין קנה לגבי בן שבעה בן שמונה אמרנו שגם זה מותר רק המכשירים זה הבעייה יפה מאוד אחר כך הבאנו את הדיון הבאנו שזה מחלוקת תנאים כמו שאנחנו רואים ניסינו לומר שזה מחלוקת תנאים כמו שאנחנו רואים לגבי בהמה עד היום השמיני הם שחט את אם היא נטרתי אמרנו שאם הם היו חולקים לגבי אכילה באמת זה היה מחלוקת הנאים אבל הם חולקים רק לגבי תומא ומחלוקת האם אני מדמה אותה לטריפה או לא מדמה אותה לטריפה הספנו שעת הכושר לא שעת הכושר ב במינה וכדומה עד כאן עכשיו בעצם שאלנו האם חכמים חולקים על רבן שמעון גמליאל או לא וכמו מי הלכה ניסינו להביא ר משני מקומות שאנחנו רואים ששוחטים עגל ממש ביום לידתו ודחי גם לגבי בחור גם לגבי יום טוב יתכן שמדובר שאני יודע שקלו לו חודשו ובסופו של דבר הבאנו בריתה מפורשת שחכמים חולקים והלכה כדברי חכמים לאחר מכן הבאנו את הביה שאומר בהתחלה הוא אמר מחלוקת בנפל מן הגג זאת אומרת במשהו חיצוני אבל זאת אומרת בנפל סליחה במשהו חיצוני ברור שהוא חי השאלה מה קורה בפיק ומת שהיה לו סימני חיות קלושים ולאחר מכן הוא מת כאן המחלוקת ונפקא מינה לפוטרו מנ הייבום אמרנו לא יתכן כי הבאנו את הסיפור שם הגיעו והוא הכין להם עגל ביום השביעי והם אמרו לו אם היית מחכה עד הלילה היינו אוכלים ופה הרא אתה רואה שזה משהו חיצוני ובכל אופן הם אמרו אנחנו לא מעוניינים לאכול לכן אמרנו להפך כשהוא פיאק ומת דברי הכל הוא נחשב כמת ורק שזה משהו חיצוני אז יש את המחלוקת הבאנו סיפור מברד רב יוסף ברדמי ועוד סיפור אחד על כך שחכמים כן התבלו על בניהם שמת בתוך 30 יום כיוון שהם ידעו ש קלו ל חודשו ולכן הם טבלו בהצלחה רבה ולהתראות מחר [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: