העמוד היומי מסכת שבת דף קלה עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת שבת דף קלה עמוד ב

[מוזיקה] דף קל עמוד ב אנחנו הולכים לדבר על אישה שיולדת מתי בדיוק הבן שלה נימול בכל מיני סיטואציות אבל אנחנו פותחים בעניין של טומאת לידה אישה שיולדת נטמאת שבוע או שבועיים בהתאמה עם ילדה זכר או נקבה ואני רוצה לשאול אתכם מילא מת למה הוא מטמ כבר נדבר על זה אבל איך שאנחנו בוראים חיים חדשים האישה מת מה ההגיון איך שנולד ילד יהודי טהו וקדוש לעולם הזה כבר יש טומ למה הוא מדוע אז בוא נבדוק שנייה למה מת מטמה בכלל אומר האור החיים דבר נפלא במהלך כל ימי חייו של האדם כל החיצונים כל התאומות רוצים להידבק בו רודפים אחריו רוצים להיות חלק ממנו אבל אין להם שליטה בו כי יש לו נשמה שהיא חלק אלוקה ממעל הוא בכלל וא במגרש שלהם הוא הרבה הרבה יותר גבוה מהם ולכן אחרי המוות ה אומר דמיינו לעצמכם קחו כלי מלא דבש דבר מתוק רוקנו אותו שימו אותו בחוץ תראו איך כל הזבובים נמשכים אומר אותו דבר ברגע שהנשמה של היהודי ממנו נשאר הגוף המתוק הזה השאריות האלה של הטוב לכן כל החיצונים נמשכים והוא מטמא הרשר ירש בסגנון דומה גם אומר הוא אומר פשוט מאוד יש את האמרה הידועה למה קוברים מת כי הוא לא מתנגד אדם חי הוא מסגסג הוא פועל הוא פורח הוא מתקדם מת לא מתנגד ללכן קוברים אותו אומר הרשע ריש לכן גם אטומות מסיגות אותו כל הזמן הם רודפים אחריו יום המוות אין שלטון ביום המוות ולכן הם משיגים אותו ו מדבקים בו אומר הרשע ריש אתה יודע למה אם אני תמת ביום הלידה כדי לסמל ולומר לאותו רח נימול לכל אחד מאיתנו דע לך אין הרבה זמן 70 שנה עם בגבורות 80 שנה והחגיגה מסתיימת נצל את הזמן להרוויח כמה שיותר לכן גם מיד בלידה עלף שבאמת יש כאן יצירת חיים חדשים יש כאן פתיח לחיים אבל לרמז לומר לך דע לך הדבר הזה עוד מעט נגמר ותגיע ליום טומא ליום המוות לכן הצל את הזמן תשקיע ובעזרת השם תצליח אומרת הגמרא הקדושה ואנחנו מתחילים בדף קלה עמוד א מספר מכובד של שורות מלמטה אמר אוסי זה 1 2 3 ארבע חמש שורות מלמטה נתחיל את העניין אמר רבי עסי כל שאימו טמא הלידה זאת אומרת אם האמא נטמאת בלידה נמו לשמונה מלאים אותו ביום השמיני ללידתו זאת אומרת מי נטמע בלידה כל אחת כמעט מי לא כבר נראה וכל ש שאין אמות מ לידה לדוגמה הוא יוצא דופן בלשון הגמרא יוצא דופן זה בלשוננו ניתוח קיסרי הוא לא נולד זאת אומרת יש דין אישה כי תזריע וילדה זכר דווקא אם היא יולדת ממקום ש מזרעת אבל אם הוא נולד על ידי ניתוח היא לא טמאה היא לא טמאה ולכן גם כן הוא לא לא ימולו אותו לשמונה ימים אלא ביום הראשון ללידתו מלים אותו מיד או לדוגמה אם הגויה לאחר לידתו היא הגיע להתגייר הביע אותו יחד הימה או שהוא עבד כנעני כפי שכבר נראה בכל אופן אמא שעולות מה לידה מלאים אותו מיד שנאמר אישה כי תזריע וילדה זכר ותמה וביום השמיני מול בשר אורתו שני הפסוקים הללו סמוכים כדי לומר לנו אם האם תמא לידה נימול ביום השמיני אם לא מלאים אותותו מיד אמר לה הביי שואל הביי דורות הראשונים יוכיחו אברהם אבינו הצטב על המילה וכך נהגו בניו אחריו עד מתן תורה ועד היום הזה ואם כך מהזמן הזה שאברהם אבינו נצטוה ועד מתן תורה שאין עמות מלידה עדיין לא הצטוו על טומאת יולדת ובכל אופן עמו לשמונה אתה רואה אמר לי עונה לו רב אסי ניתנה תורה נתחדשה הלכה אתה צודק לפני מתן תורה כולם נימולו לשמונה לאחר מתן תורה אז התחדשה הלכה זו משמיכות הפסוקים אנחנו לומדים דווקא אם ימות מ לידה הוא זה שימול לשמונה ואם לא הוא נמול יד שואלת הגמרא איני ואיתמר כתוב כך יוצא דופן יוצא דופן ניתוח קיסרי כפי שאמרנו זאת אומרת אם השלוות מהלידה ומי שיש לו שתי עורלות יש לו שתי עורלות או שתי אורות של עורלה שמכסים את הגיד או שני גידים ואני לא יודע בעצם איפה העיקר ואת מה מלים רבונה ובחי ברב אחד אמר מחללין עליו את השבת על אותו יוצא דופן אותו אחד שיש לו שתי עורלות ואחד אמר אין מחללין עד כאן לא פליגי אומרת הגמרא אלא לחלל עליו את השבת אבל ה שמונה ועד מעלין זאת אומרת הם נחלקים היו היום השמיני ללידתו שזה יום המילה האם הוא דוחה שבת או לא אבל עניין מילה ברור שמלים אותו ביום השמיני אם כן אנחנו רואים שיוצא דופן שאם של עולות מהלידה בכל אופן הוא נמול ביום השמיני כי הם יתווכחו רק לגבי שבת ולדחות שבת ברור שרק היום השמיני דוחה שבת כמו שראינו מהפסוק וביום השמיני אמול בשר אורתו ואם כן כאן שהם נחלקים לגבי שבת משמע שלפי כולם הוא נמול ביום השמיני עונה הגמרא ממש לא לא הבנת המחלוקת שלהם זה מתי הוא נמול א באטליה לפי מי שאומר שמחללים שבת כי כי הוא סובר באמת שיום מילתו זה בשמיני בניגוד לדברי רב אסי ולכן זה גם דוכה שבת אבל לפי מי שאומר לא דוכה שבת כיוון שכמו רב אסי מילתו לא בשמיני ומילה שהיא לא בשמיני לא דוכה שבת אומרת הגמרא כתנ בוא נביא מחלוקת תנאים ובוא ניכנס לעניינים יש מושג עבד כנעני עבד גוי שגדל אצל ישראל שהוא עובד אצל ישראל צריך להטביל אותו ולמול אותו והוא הופך להיות חייו במצוות כאישה חלק מהדברים מלאים אותו איך יכול להיות עבד של יהודי שני אפשרויות או שהוא קונה אותו זה נקרא מקנת כסף או שהוא נולד בביתו זאת אומרת שהוא קנה כבר את אמא שלו שדרך לשידוך או שהוא קנה את אמא שלו ואבא שלו ביחד לא מעניין אותי והוא נולד להם הוא חפץ שלו זה לא כמו אבד דברי כמובן שאבד דברי הוא בעצם משרט הוא רק עובד אצלך הוא לא שלך עבד קנני הוא שלך הוא והולדת שלו וכן הלאה ולכן ככה נהיה יש לי תינוק שהוא עבד יליד בית אמרנו מקנת כסף אמרנו כתנאי יש יליד בית שנמו לאחד ויש שלית בית שנמו לשמונה יש מקנת כסף שנמו לאחד ויש מקנת כסף שנמו לשמונה בעצם יש פסוק בכל אחד מהמהם יש פסוק שאומר שמונת ימים ויש פסוק שאומר למול ולא מדבר על כמה זמן הגמרא אומרת והיא דורשת את זה מהפסוק בפסוק כתוב בן שמונת ימים אמול לכם מכאן אני למד שמי שלידת דומה ללידת יהודי הוא זה שאמו לשמונה מי שלא נמול מיד בוא נראה אז אמרנו יש גם באלית בית וגם במקנה כסף כזה וכזה והגמרא מפרטת יש מקנת כסף שנימול לאחד שיש מקנת כסף שנימול לשמונה כיצד לקח שפחה מעוברת ואחר כך ילדה הוא קנה שפחה מעוברת והיא ילדה אצלו בבית זהו מקנת כסף אני מול שמונה בעצם הוא נולד אצלו בבית זה דומה בדיוק ליהודי כביכול שנולד כבר כשאמא שלו יהודיה הוא נולד שאמא שלו כבר שפחה כנענית ולכן ימו לו אותו לשמונה אבל לקח שפחה וולדה אמה אם הוא קנה שפחה יחד עם הולד שלה הוא לא ביום השמיני הוא לא בעצם נולד כמו יהודי כי הוא לא נולד לאמא של שפחה הכנענית שלו כמו ש כמו שאותו אחד נולד לאמא שהיא כבר יהודייה ולכן זה לא דומה ללידת יהודי וימו לו אותו כבר ביום הראשון כבר ביום שהוא מגיע לביתו זה מקנת כסף שנמו לאחד עד כאן דיברנו על מקנת כסף איך יכול להיות יליד בית יש יליד בית שנמו לשמונה כיצד פשוט מאוד לקח שפחה ונתברר אצלו וילדה זהו יליד בית נימו לי שמונה מובן מאוד שפחה שהתעברה כבר אצלו כן קודם אמרנו לגבי מקנת כסף שהוא קנה שפחה מעוברת זה נקרא מקנת כסף כי הוא קנה כבר את העובר פה מדובר שהוא קנה שפחה כנענית הא התעברה אצלו אז הוא בעצם יליד בית הוא נולד בביתו והוא נולד בביתו כמו יהודי שאמא שלו היייתה פה כבר קודם עוד לפני עבורו בכלל ולכן הוא נמו לשמונה אז בעצם תנ קמה אומר נולד אצל ישראל מצויין נמו לשמונה רב חמה אומר לא מעניין אותי בכלל נולד אצל ישראל גם בזה יש הבדל ר רב חמה אומר ילדה ואחר כך הטבילה גם אם היא ילדה בבית ישראל אבל רק לאחר הלידה הוא הטביל אותה כמו שאמרנו שבט כנעני צריך לשם גירות לשם יהדות בעצם הטבלה ומילה אומנם היא שפחה י צריכה רק הטבלה אז אם הוא הטביל אותה זה הוא יליד בית שנימול לאחד זאת אומרת עלף שהוא נימול ברשות ישראל כיוון שאמא שלו עדיין לא טבלה הוא נמול לאחד הטבילה ואחר כך ילדה זהו יליד בית נימו לשמונה זה שיטת רב חמה תנ קמה שבעצם התחלנו להגיד אותו קודם הוא סובר אחרת הוא אומר תמיד בכזה מקרה נימו לשמונה תקמה לא שנילי בין הטבילה ואחר כך ילדה בין ילדה ואחר כך הטבילה דף עלג דמות מ לידה נימו לשמונה שימו לב הוא אומר כאן במפורש נקמה דף על גב די נימות מא לידה נימו לשמונה ואם כן אנחנו רואים כאן באמת מחלוקת תנאים האם זה שאמא שלו טמאה לידה משחקת לי שיקול ואם היא לא טמאה לידה אני אומר נימולה אחד או שעדיין כשיטת הנקמה ממול שמונה בעצם מצאנו באמת מחלוקת נאים בדבריו של רב אסי האם זה שאמא שלו טמאה לידה משחק אצלי שיקול לגבי זמן המילה רב חמה אומר בטח משחק שיקול אם ימות מעל עדה נמו לה שמונה אם לא נמו לה אחד ולכן תלוי מקודם טבלה וכבר התחייבה במצוות כאישה או לא תנ הקמה לעומת זאת אומר זה לא מעניין אותי ברגע שהוא נולד אצל ישראל גם אם אן מות מ לידה עדיין ם עולה שמונה יפה אז ראינו מחלוקת תנאים תנ קמה רב חמה בדברי רב אסי אבל בואו נחזור שנייה ונסכם אנחנו אמרנו שגם באלית בית וגם במקנה כסף יש מושג שנמו לשמונה יש מושג שנמו לאחד נפלא לגבי מקנת כסף ראינו תלוי אם קנית שהיא מעוברת או לא לגבי אלית בית ראינו את הנקמה שאומר מתי נימול שמונה וזה רב חמה מסכים גם כן נולד ברשות ישראל בצורה טובה אבל רק רב חמה חילק בן טבלה או לא טבלה תנ קמה לא חילק מה קורה עם תנ קמה איפה יש אצלו מושג של יליד בית שני מולה אחד שנימול שמונה בוא תפרט לי שואלת הג סליחה שנימול אחד על זה השאלה שנימול שמונה אנחנו יודעים תנ הקמה אומר תמיד נמו לשמונה אין אצלו חילוק בין טבלה או לא טבלה הוא אומר ברגע שנולדה בבית של יהודי תמיד הוא נמו לשמונה אז שואלת הגמרא הגמרא עכשיו תפרט ותסכים את כל מה שסיכמנו עכשיו ותשאל לפי תנ קמה מתי באמת דמו לאחד אומרת הגמרא אמר רבא בשלמה לרב חמה משכחת לה את כל האופנים שדיברנו עליהם יליד ביד נימו לאחד מצאנו יליד ביד נימו לשמונה גם כן מקנת כסף נימו לאחד ומקנת כסף נמו לשמונה והנה הוא מפרט ילדה ואחר כך הטבילה זהו יליד בית שני לאחד כמו שראיינו הרגע אמא שלו לא טמאה לידה כי רק לאחר מכן היא טבלה ולכן הוא נמו לאחד הטבילה ואחר כך ילדה וממילא היא נטמאת לידה בלידתה זהו יליד בית שנמו לשמונה הלאלה מקנת כסף נמו לשמונה כגון שלקח שפחה מעוברת והטבילה ואחר כך ילדה כן הרי ראינו שרב חמה משחק הטבילה או לא אז מוסיפה פה הגמרא את והטבילה לקח שפחה מעוברת והטבילה ואחר כך ילדה והמקרה האחרון של מקנת כסף נמו לאחד מתי זה קורה זה כבר מקרה מעניין כגון שלקח זה שפחה וזה הוברה מדובר ששני אנשים לקחו בשותפות אחד את השפחה ואחד את העובר שלה ומדובר שנולד לאחר שטבלה הה לכאורה לפי רב חמה אם זה לאחר שטבלה הוא נימו לשמונה לא אבל כאן לגבי אותו אחד שקיבל את העובר אני לא קורא לזה אמו לחם שזה דומה ללידתו של יהודי לידתו של יהודי האמא כאן והכל כאן והייתה יהודיה ונשארה והכל בסדר כאן לגבי אותו אחד שקנה רק את העובר אני לא מסתכל עליו שזה כמו אמו לחם זה לא דומה למה שקורה אצלנו ולכן שמה זה נמו לאחד אז את רב חמה סידרנו מ מצוין אלא נקם הביש למה כולו משכחת להו כמו שסיכמנו לגבי מקנת כסף מצויין תלו היא קנה אותה מעוברת או לא הוא אמנם לא מסתכל על תפילה זה דבר צדדי תלוי אם הי מעוברת או לא לגבי אבל לית בית אמרנו שהוא לא מסתכל על טבילה ולכן תמיד שנולד בביתו של ישראל הוא יגיד נימו לשמונה ולכן שואלת הגמרא אל הליד בית נימו לא אחד איך היא משכחת לה אמר אמר רבי ירמיה בוא ואסביר לך לוקח שפחה לוברה אם הוא קנה שפחה ורק בשביל הוברה זאת אומרת הוא שילם כל הקניין שלו היא רק בשביל העובר ולכן אני לא מחשיב כאן את השפחה כלל אמנם זה נולד בביתו של הישראל אבל השפחה לא רלוונטית כל הקניין שלו כל המהות של האירוע כאן זה דווקא העובר שייוולד ולכן כאן אני לא מסתכל עליו כמו אחד שנולד לאמא שנולד בבית של יהודי ונמו לשמונה אלא הוא נימו לאחד אומרת הגמרא רגע רגע אתה נכנס כאן לעניין הזה של כנה שפחה פירותיה זאת אומרת לבלד כאן כבר יש דיון רחב יש מושג שנקרא קניין פירות האם הוא כקניין הגוף או לא לדוגמה לי יש שדה אני מ אר אותו לך משביל שתהנה מהפירות גוף השדה נותר שלי הפירות שלך יש מחלוקת רחבה עם קניין פירות כקניין הגוף זה שאתה אוכל פירות אתה נהיה בעלים על השדה או שרק יש לך קניין בפירות ולא בגוף השדה אומרת הגמרא אניח למן ד אמר קניין פירות לאו כקניין הגוף דמי אז אם כן כשאני פה בוא נדמיין את זה בסיפור שלנו השפחה זה קניין הגוף זה גוף הדבר אולד הוא הפרי כאן מדובר שהוא קנה קניין פירות אני רוצה רק את הולד השאלה יש מחלוקת האם אני יש לי גם שיחות לגוף או לא אז מי שאומר קניין פרות לו כקניין הגוף דמי מובן זה באמת לא נקרא אלית בית ולכן אני לא מסתכל על האמא שלו על השבחה והוא נמו לאחד אבל לפי מי שאומר אלה למנ ד אמר קניין פירות כקניין הגוף דמי יש לך בעלות גם בגוף מה יקרה לממר ברגע שאתה בעלים שיש לך זכות על השפחה קנית גם אותה כי קנית את הבלד שלה את הפירות קנית גם את גופה ואם כן מה תאמר זה הרי אלית בית רגיל למה שלא יהיה נימו לשמונה אמר ה משרשי באמת אופן אחר לפי תנ קמה מדובר בלוח שפרה על מנת שלא להד בילה זאת אומרת אני רוצה שהיא תישאר גוייה אני בכלל לא רוצה שהיא תהיה שפרה נענית זה יש אפשרות לעשות את זה אני קונה אותה כמשרתת ולא כשפחה כנענית אני לא מעוניין לא שהיא תטבול לשם גירות ולא שום דבר כזה אז אי נשארת גוייה אבל הילד שלה אני כן רוצה עבד כנעני ולכן אני אמול אותו הוא נקרא אלית בית שהוא לא דומה לישראל ולכן כזה אלית בית יהיה נימו לאחד כך אומר תנ קמה אז לסיכום יש לנו יליד בית מקנת כסף בכל אחד מהם יש לנו נימו לשמונה ונמו לאחד בואו נזכור את המפתח המפתח ש שיותר דומה ללידתו של יהודי הוא זה שנימול לשמונה ולכן בוא נתחיל עם רב חמה רב חמה יותר פשוט אצלו זה העניין של יליד בית נולד בביתו של יהודי אני אבל מסתכל על טבילה כי לפי שיטתו כמו רב אסי הטבילה משחקת ולכן עם אמא שלו טבלה ונטמתם דמו לשמונה לא טבלה לא נצמד לידה הוא ימול אותו ביום הראשון ללידתו מקנת כסף לשיטתו הוא יגיד פשוט קנית בכל מקרה שהוא ואמא שלו טבלה ובקיצור יש כאן תאומת לידה זה נימו לשמונה נימו לאחד זה במקרה שאחד קנה עובר אחד קנה שפרה ההוא שקנה ובר אני לא מסתכל על השפרה ולכן אצלו זה נחשב כיחידה נפרדת והוא נימול כבר ביומו הראשון זה שיטת רב חמה תנ קמה מגיע ואומר לגבי מקנת כספ מקנת כסף זה הכי פשוט קנית תלוי מעוברת או לא מעוברת לפי זה אני מסתכל אבל יליד בית אומר תנ קמה ברגע שהוא נולד בביתו של יהודי תמיד הוא כיהודי התפילה לא משחקת אצלי שיקול ולכן תמיד נמו לשמונה מתי כן יהיה נימולה אחד ניסינו להגיד אולי במקרה שקניתי רק את ה את השפרה בשביל הפרי בשביל הולד אבל אמרנו שזה תלוי במחלוקת של קניין פירות כקניין הגוף ולכן למסקנה באמת אנחנו אומרים שמדובר שהוא קנה את השפחה על מנת שלא להטבי לה להשאיר אותה גוייה להשאיר אותה נוכרית ולכן הבלד שלה באמת אוהבת כנעני אבל הוא נימול כבר ביומו הראשון אומרת הגמרא תניה רבן שמעון בן גמליאל אומר כל בעצם אנחנו עוזבים פה את כל העניין מקנת כסף וכדומה אנחנו בעצם רוצים להבין איך מילה ביום השמיני דוחה שבת תניה רבן שמורי גמליאל אומר כל ששעה 30 יום באדם אינו נפל ש ר ופד ופדויו מבן חודש תפדה התורה אומרת לעשות בדיון הבן רק בגיל 30 זה מלמד אותי שרק בגיל הזה אפשר כבר לפדות את הילד הוא כבר נחשב כבר קימה עד הגיל הזה יכול להיות שהוא ימות ואם כן הגמרא לא מבינה איך ייתכן למול ביום הזה ביום השמיני שעדיין יתכן שהוא נפל וזה לגבי בן אדם שמונת ימים בבהמה לאחר שמונה ימים אינו נפל שנאמר ומהיום השמיני והלא ירצה לקורבן אתה רואה שהתורה אומרת הקרבה דווק רחל מהיום השמיני זה אומר שהדס הוא לא ראוי לחיים הוא נפל ולכן לכן לא משתמשים בו לקורבן שואלת הגמרא אלו שע פייק האבה זאת אומרת כל עוד והאדם ואותו תינוק לא חי 30 יום וספק נפל ואם כן איך מילתו דוכה שבת ממה לידן לי אמר הבד ברב הפשוט בלין אותו ממה נפשך אם חי ו שפיר ק מאיל מצויין הוא עושה ברית מילה עושה מצווה והדוחה שבת ואם לאף מחתך בבשר הוא אם הוא נחשב כמת לחתך בבשרו של מת אין בזה עושה חבורה אין בזה הוצאה אדם הוא מת ואין שום בעיה מחר נמשיך הלאה בעניין בהצלחה רבה ולהתראות ‏maar gau [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: