העמוד היומי מסכת שבת דף קלד עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת שבת דף קלד עמוד ב

[מוזיקה] דף קלד עמוד ב היום אנחנו נעסוק שוב בענייני מילה בשבת אבל לא בעניינים הבסיסיים של המילה ומכשירי המילה עליהם כבר דיברנו אלא היום אנחנו נדבר על המסביב צריך לזכור תינוק שעבר ברית מילה הוא עבר עלייך רפואי מורכב הוא נמצא במצב לא קל ולכן אנחנו מתיירים כל מיני דברים לדוגמה אסור לרחוץ במים חמים בשבת כאן אני אתיר אפילו לחמם לו מים בשביל לרחוץ זה נראה במשנה דבר נוסף אנחנו נדון במשנה מה קורה תינוק שיום השלישי ללידתו זה שבת זאת אומרת מלו אותו ביום חמישי ועבר שלוש ימים היום השלישי זה שבת היום השלישי הוא יותר קריטי יותר משמעותי התינוק יותר סובל בו והוא יותר מסוכן ולכן נראה במשנה מחלוקת האם מותר ומה בדיוק מותר המקור מהתורה לכך שהיום השלישי הוא משמעותי יותר והאם היום השלישי ביותם כואבים בואו נתמקד שנייה נפנה את המבט נמקד את הפוקוס כאן בעניין הזה בואו נבין מה שם הסיפור נלמד מכאן מוסר השכל עצום כדרכנו בקודש להוצא מכל עמוד איזשהו מוסר השכל נפלא יעקב אבינו מגיע לארץ ישראל לארץ כנען דינה פתאום מגיעה בדרך לא דרך אל העיר שכם לידי שכם בן חמור אחד מנכבדי העיר הוא רוצה לשת אותה לאישה בני יעקב שומעים את זה ואומרים היו ללא תהיה נבלה נעשתה בישראל הכזונה יעשה את אחותינו אין על מה לדבר אנחנו לא ניתן לחרפה הזו שכן בן חמור מגיע בעצם ואומר בוא בוא נסדר את העניינים איך כן תתנו לי לשת את אחותכם לאישה הם עונים אותו במרמ בעצם מסובבים אותו ואומרים תקשיב טוב העניין אצלנו זה יש לך עורלה ברגע שלא מלת אתה לא יכול להתחבר איתנו אם אתה רוצה אתה וכל בני רכה תמול ואז תוכלו לקחת את הבנות שלנו אנחנו ניקח את הבנים שלכם בשמחה רבה נתחתן ביחד כל זה הם עונים לו במרמה שכם ואביו חמור הם נכבדים בעירו ולכן הם משכנעים את כולם בואו נעשה עסקים עם בני יעקב שווה לנו הם אנשים מוצלחים כולנו נמול ונוכל להתעסק איתם יחד שומעים את זה ככל בני העיר ומלאים ביום השלישי ביותם כואבים הם סובלים מאוד ביום השלישי כך כתוב בתורה אף אחד שם לא יכול לאחוז בחרב כל הזכרים הלו מגיעים שמעון ולוי יחד פושטים על העיר הורגים את כולם לוקחים מדינה אחותם ויוצאים מגיעים ליעקב שמחים מאושרים יעקב אומר להם תקשיבו טוב הכרתם אותי לאבי שיני עד היום כשהגענו כולם כיבדו אותנו מהיום יאמרו עלינו אומה של רוצחים כך אומר להם יעקב אבל שימו לב הוא מוכיח אותם אסטרטגית הוא מסביר להם למה המעשה שהם עשו לא נכון לאחר שנים ביום פטירתו אז הוא מוכיח אותם באופן עוקב יותר ואומר ל שמעון ולוי אחים כלי חמס מכרותיהם אתם אחים לעצה רעה אתם חמשתם את אומנותו של יוסף של עשו את החרב והשתמשתי ככה לא מתנהגים שימו לב איזה לימוד מושע השכל עצום בחינוך יש מושג שאומר כך הקב בברזל בעודו קר דווקא כשקר אתה רואה את הבן שלך את התלמיד שלך עושה מעשה מסוים אל תאיר לו מיד אסטרטגי אתה יכול להסביר לו למה המעשה לא נכון אבל אם אתה רוצה להעיר לו על האישיות שלו חכה חכה שהכעס ירד שהעצב ירדו חלילה לא אני לא מדבר על יעקב אבינו בכיר שבאבות אני מדבר עלינו ושכ מותנו אנחנו רואים מעשה מסוים חכה שהחום ירד שהעצב שאקס ואז תעיר ואז תדע שאתה עושה את זה באמת בצורה טובה בצורה אמיתית ולטובת הילד לטובת החניך לטובת הבן שלך זה מה שיעקב לימד אותנו כאן במקום הוא הסביר להם למה אסטרטגית למה המעשה שהם עשו לא נכון למה זה לא מוביל אותנו לתוצאה הרצויה לאחר שנים הוא הוכיח אותם ואמר להם על האישיות אל תתנהגו בצורה כזו ואנחנו מ בסיעתא דשמיא בדף קלד עמוד ב במשנה אומרת המשנה הקדושה מרחצה את הקטן בין לפני המילה ובין לאחר המילה זאת אומרת מותר לרחוץ את התינוק במים חמים עלף שבעיקרון אסור בשבת אנחנו מתיירים בשביל תינוק שעובר ברית מילה בין לפני המילה ובין לאחריה ככה היה המנהג בדרכם ואם לא עשו את זה היה חשש סכנה בדבר אומנם בהלכה כתוב שבזמנינו זה קצת שונה ולא חובה לרחוץ אבל כך בכל אופן היה בזמנם וממשיכה המשנה ואומרת הוא מזלפים עליו ביד אבל לא בכלי זאת אומרת תעשה את זה בשינוי אל תעשה את זה ברחיצה רגילה אלא על ידי זילוף רבי אלעזר בן עזרי אומר מרחצה את הקטן זאת אומרת מותר לרחוץ את הקטן כדרכו ולא רק באותו יום אלא גם ביום השלישי שכל להיות בשבת גם כן אני רוחץ את הקטן כדרכו שנאמר וה ביום השלישי ביותם כואבים האם רבי אלעזר חולק על תנקו מקול וחול זאת אומרת גם לעניין זילוף ורחיצה וגם לעניין היום השלישי נדבר על זה בגמרא מביאה המשנה שתי הלכות נוספות לעניין מילה בשבת הלכה ראשונה ספק זאת אומרת כך תינוק שנולד בחודש התשיעי לבורו זאת אומרת אומרת עבר את כל חודשי העיבור המלאים אני מקווה ומתפלל בעזרת השם הוא יצלח את כל משברי הלידה ויגיע עד גיל 120 ולכן הוא נימול בשבת מילתו דוחה את השבת אבל אחד שנולד בחודש השמיני עיבורו הוא חלש עדיין לא נגמר בעצם כל עיבורו ולכן הוא מאוד מאוד חלש וקרוב למיטה בזמנינו אמנם זה לא כך הרפואה התפתחה יש וכבת הורים והכל בסדר רוב הנולדים לשמונה חיים אבל בזמנם אחד שנולד לי שמונה לאחר שמונה חודשים עיבורו הוא היה קרוב למיטה רוב הסיכויים היה שהוא ימות ולכן מילתו לא דוכה את השבת מה קורה אם יש לי אחד שהוא ספק אני לא יודע בדיוק מתי החלו חודשי העיבור ואני לא יודע אם הוא נולד בחודש שמיני לעיבור או בחודש תשיעי ודבר נוסף ואנדרוגינוס אנדרוגינוס הוא גם כן יש לו סימני זכר וסימני נקבה שניהם שני הדברים הללו אין מחלין עליו את השבת ואינו רבי יהודה מתיר באנדרויד שכן מלאים אנדרוגינוס בשבת נראה את המחלוקת הזו בהרחבה בגמרא בעזרת השם שואלת הגמרא שאלה פשוטה תנ הקמה פתח ואמר מרחצה את הקטן הלשון מרחצה משמע הכל בסדר בדרך הכי פשוטה הכי נוחה תרחץ את הקטן אבל שני מילים אחרי זה אתה אומר לי מזלפים זילוף זה בשינוי שואלת הגמרא ואמר צש מחצין ומרצי משמע כדרכו אונה הגמרא רבי יהודה ורבא ברבו ד מרהו כיצד תני זה פירוש תנ קמה באמת לא מתיר לרחוץ אלא לזלף ובמשנה כך כתוב מריצי את הקטן בין לפני מילה בין לאחר מילה כיצד אייך מותר לרחוץ אותו דווקא מזלפים עליו ביד אבל לא בכלי זאת אומרת כך תנ קמה לא מתיר אף פעם רחיצה בשבת ביום של המילה עצמה הוא מתיר זלף ביום השלישי הוא לא מתיר כלל רבי אליעזר חולק עליו בשני דברים רבי אליעזר מגיע ואומר דבר ראשון גם ביום השלישי מותר ותמיד גם בשלישי וגם בראשון מדובר על רחיצה כדרכה ולאף דווקא זילוף רבא לא מקבל את ההסבר הזה רבא מגיע ואומר מה פתאום אמר רבא לא יתכן שנקמה מדבר רק על זילוף כי במשנה כתוב במפורש ומר חיצי קטני אלא אמר רב אבו ואסביר לך את דברי תנ קמה תנ קמה מתכוון לומר כך אחי קטני כך כתוב מריצי את הקטן בין לפני מילה בין לאחר מילה ביום הראשון כדרכו זאת אומרת גם תנ הקמה מתיר לרחוץ את הקטן ביום הראשון ביום המילה עצמה אם זה חל בשבת כדרכו מה שהוא אומר שמזל ים ביד הוא מתכוון ליום השלישי למילת הוא היום השלישי שכל להיות בשבת גם כן ביותם כואבים הוא אומר אבל זה לא כלל כך קריטי כמו היום הראשון ולכן תעשה בשינוי מזלפים עליו ביד אבל לא בכלי ועל כך מגיע לחלוק רבי אלעזר בן עזריה והוא אומר מרחצה את הקטן ביום השלישי שכל להיות בשבת שנאמר ום ביום השלישי ביותם כואבים זאת אומרת רבי אלעזר בן עזריה מגיע ואומר גם ביום השלישי למילת מותר לרחוץ כדרכו יוצא אם כן שלפי שיטת רבה רבי אלעזר בן עזריה חולק על תנ הקמה רק בדבר אחד האם ביום השלישי ללידתו מזלן זה תנ הקמה אור מר חיצי כדרכם זה דברי רבי אלעזר בן עזריה מביאה הגמרא הבריתה שבעצם מוכיחה כדברי רבה תניה כבתי דרבה מריצי את הקטן בין לפני מילה בין לאחר מילה ביום ראשון כדרכו וביום השלישי שחל להיות בשבת מזלפים עליו ביד כתוב כאן בעצם במפורש שיטת הנקמה כמו שרבא הסביר אותו רבי אלעזר בן עזריה אומר לא חולק ואומר מרחצה את הקטן גם ביום השלישי שכל להיות בשבת ואף על פי שאין ראייה לדבר אין לי ראיה גמורה ראיה מוחצת זכר לדבר יש לי כן איזשהו יזכור ראייה קצת יותר קלושה אבל ראיה לכך שהיום השלישי מסוכן יותר שנאמר והי ביום השלישי ביותם כואבים ולכן אומר רבי אלעזר מותר גם כן לרחוץ כדרכו ביום השלישי וכשאין מזלפים מסיימת הבריתה ואומרת כשכן יש מקרה של זילוף מתי לפי תנ כמה ביום השלישי אני משנה לחלוטין אין מזלפים לא בכוס ולא רה ולא בכלי אלא ביד זאת אומרת את הזילוף תעשה בשינוי משמעותי הטען לנקמה זה הולך על פי שיטת נקמה כי לשיטת רבי אלעזר אין אף מקרה שמזל ותמיד מרחי כדרכו שואלת הגמרא למה לפסוק הזה של ביותם כואבים אתה קורא זכר לדבר למה זה לא רעה גמורה מה י אף עלפי שאין ריה דבר זכר לדבר עונה הגמרא פשוט מאוד שם מדובר על אנשי שכם שהיו בוגרים ומלו את עצמם וגדול לוקח יותר זמן לבשר למקום החתך תחות לכן ייתכן שהיום השלישי הוא באמת יותר מסוכן יותר כואב אבל לקטן שהבשר שהחתך מתחם מהר יותר אולי לא ולכן זה רק זכר לדבר ולא ראייה גמורה אומרת הגמרא משום ד גדול וסליק ביסר איה זאת אומרת הבשר לא מתחן במהירות אבל קטן סליק בבסר איה ולכן יכול להיות שביום השלישי ל מילתו הוא כבר לא כל כך מסוכן לכן זה לא ראייה גמורה זה רק זכר לדבר אז אם אנחנו רוצים לסכם את דברי המשנה בוא נזכור כך יש לנו את רבי אלעזר בן עזריה שאומר גם בראשון למילת וגם בשלישי למילת מותר ללחוץ כדרכו זה ברור תן כמה סובר יש לנו שני הסברים רב יהודה ורבא ברבוע אומרים ביום הראשון הוא מתיר לזלף בלבד ובשלישי בכלל לא ונו רבא אומר בראשון מותר כדרכו ובשלישי מותר לזלף מספרת הגמרא בן אדם הגיע לרבא ושאל אותו אני עושה ברית מילה לבני בשבת בעצם זה הראשון למילת האם מותר לי לרחוץ כדרכו או לא רבה כמובן הוראה לו כפי שהוא סובר שנקמה מתיר לרחוץ כדרכו בשבת מספרת הגמרא הו דעתא לקמי דרבא שאל אותו מה הדין הורלי כשמת בעצם כפי שהוא אומר מותר לרחוץ כרגיל לאחר מכן רבה לא הרגיש טוב איכ לש רבה הוא נהיה חולה הוא חשש שאולי זה בגלל שבעצם הוא נכנס כאן למחלוקת אולי לא זה מה שתן קמה התכוון ואולי זה דווקא כמו שאמרו רב יהודה ורבא ברבוע שכל מה שהוא התיר ביום הראשון זה רק לזלף אמר אנה בעד רגמ דס למה לי למה נכנסתי בכלל בעניינים הללו הייתי צריך להסכים איתם ולא לתרגם אחרת ולא להורות אחרת ואז לא היה עליי הקפדה הזו ולא הייתי מגיע לידי חולי אמרו לי רבנן לרבא ואתני קתי דמר הרי הבנו את את הברייתא שכתוב במפורש כמוך אמר להם לא ממתני כ ודק אתם צודקים שיש ברייתא כמוני אבל במשנה משמ דווקא כמו דברי רבי יהודה ורבא ברבוע שנקמה מתיר רק לזלף ביום הראשון ולא לרחוץ כדרכו ממ מאיפה אני רואה במשנה שהדין כמותם מי דכ אמר מזה שכתוב במשנה כך רבי אלעזר בן עזריה אומר מריצי את הקטן ביום השלישי שך להיות בשבת כך אומר רבי אלעזר בן עזריה היא אמרת בשלמה מזלן כמר אם באמת אתה אומר לי כמו שאומרים רב יהודה ורב ברבוע שת נקמה היתי רק לזלף אז אני מבין את הניסוח היינו דקאמר לרבי אלעזר בן עזי מר חצין הוא מגיע לומר מה פתאום לא מזלפים אלא מרחי ולא רק בראשון אלא גם בשלישי אלא הי כמו שאני אומר בעצם אלא הימר תנ קמה מרחי ביום הראשון כמר ומזלפים ביום השלישי אם כך רבי אלעזר בן עזריה מגיע לחלוק רק על היום השלישי לומר לא מזלפים אלא מרחי אם כן הוא צריך לומר אי רבי אלעזר בן עז אומר מריצי אף מריצי מבא אלי הוא צריך לומר אף מריצי זה זאת אומרת לא רק שמזל אלא גם מריצי ואז אני מבין שבאמת הנקמה מתיר רק לזלף והוא מתיר גם לרחוץ כדרכו אבל מזה שהוא אומר מריצים מש שנקמה גם קודם לא דיבר על רחיצה אלא על זילוף בלבד ונקמה גם ביום הראשון מתיר זילוף בלבד ולכן אומר רבא חבל שהכנסתי את ראשי באותו מקום בעד הסוה זאת אומרת יחד עם בעד הרגים נד סווה באותם זקנים שתרגמו ואמרו אחרת ממני חבל שהכנסתי את ראשי בתוך המחלוקת הזו כי את הרב דימי אמר בכלל אמר בשם רבי אלעזר הלכה כרבי אלעזר בן עזריה ובעצם כלל לא משנה מה אומר נקמה זה משנה מאוד אבל למסקנה הלכה כרבי אלעזר בן עזריה שתמיד מותר לרחוץ כדרכו בין ביום הראשון ובין ביום השלישי למילת אב הו בא במערבה אומרת הגמרא הסתפקו בארץ ישראל לגבי המשנה שלנו האם כשאני אומר מרחצה את הקטן אני מתכוון רחצת כל גופו או הרחצה מילה בלבד זאת אומרת האם רק לרחוץ את מקום המילה על זה הדיון או שמדובר לרחוץ את כל גופו של התינוק אמר לואמי רבנן ורבי יעקב שמי בוא ואתן לכם הוכחה מסתבר מסתבר לומר רחצת כל גופו ועל זה הדיון במשנתנו דיסל כדת רחצת מילה אם אתה חושב אם עולה על דעתך לומר שמדובר רק על רחיצת מקום המילה מי גר ה מחמין על גבי מכה דאמר רב אן מונים חמין ושמן מעל גבי מכה בשבת ואם כן ברור שמותר בשבת לרחוץ כמו שאתה רואה ששמים מים חמים ושמן על גבי מכה בשבת ואם כן ברור שהדיון במשנתנו לא על מקום המילה עצמה שזה כבר מדברי רב אנו רואים שברור שמותר אלא מזה שאני רואה שיש דיון ואני רואה גם שתנה קמה בכלל עושה רחיצה ביום שלישי רחיצה כדרכה או רחיצה בכלל חייב להיות שלא מדובר על מקום המילה שזה ברור שמותר אלא הדיון הוא על רחיצת כל גופו דוחה הגמרא ואומרת מתקיף לרב יוסף מה פתאום ייתכן שמדובר על רחיצת המילה בלבד אבל כאן אני מתיר יתר אדיר שאין בכל מכה פה אני מתיר לחמם מים בשבת מה שאין כן מה שרב אומר לתת חמין על גבי מכה מדובר במים חמים שהוחמו מערב שבת ולא שני לח בן חמין שהוחמו בשבת לחמין שהוחמו מערב שבת בברור שיש הבדל וכל מה שאני מתיר במכה זה דווקא חמים שהוחמו מערב שבת וכאן ייתכן עדיין לומר שמדובר על מקום המילה והחידוש הגדול כאן שאני מתיר גם מים חמים שהוחמו בשבת מתקיף לרב דמיו ממה יודח בחמין שהוחמו בשבת פליגי הוא שואל על רב יוסף מה אתה כל כך בטוח בעצמך שמדובר גם על חמין שהוחמו בשבת דילמה כל המחלוקת במשנתנו זה בחמין שהוחמו בערב שבת פליגה אמר הבינה ב דשן אלי אני רציתי לענות תשובה לרב דימי וקדם ושני לרב יוסף הוא ענה עוד לפני מפני שסכנה הוא לא מדובר הרי ידוע קטן שלא צים אותו זה סכנה ולכן ברור שמותר לחמם מים בשבילו ועדיין יתכן לומר שכל הדיון במשנתנו זה דווקא על מקום המילה ובכל אופן זה שונה ממים חמים על גבי מכה כי שם מדובר מים חמים שהוחמו מערב שבת ואילו כל אני מתיר גם לחמם מים בשבת ולכן יש דיון גם לגבי מקום המילה עצמה התמר נמי מביאה הגמרא שוב הלכה תמר נמי כית רבין אמר בשם רבי אבאו בשם רבי אלעזר ואמרי לה אמר רבי אבאו אמר רבי יוחנן הלכה כרבי אלעזר בן עזריה ומותר לרחוץ רחיצה כדרכה בין בראשון ובין השלישי למילת בין בחמין שהוחמו בשבת בין בחמין שהוחמו מערב שבת ושימו לב בין החצ את כל גופו בין חצת מילה כתוב במפורש גם כל גופו מפני שסכנה היא לא על הדרך כבר דיברנו על מים חמים על גבי מכה בשבת נכנסת הגמרא לעניינים גוף ה אמר רב אין מונים חמים ושמן על גבי מכה בשבת מותר לשים מים חמים ושמן על גבי מכה בשבת ואילו שמואל אמר על החמה על המכה עצמה אסור אלא נותן מחוץ למכה ושוט ויורד למכה שם את זה מעל כדי שיזו כדי ש זל למכה אבל על המכה עצמה אסור לתת שואלת הגמרא מתו כתוב במפורש אין נותנים שמן וחמין על גבי מוך ליתן על גבי מכה בשבת אם כן זה רואה במפורש שלא כדברי רב שמתיר לשים את החמין והשמן על גבי המכה עצמה אומרת הגמרא ממש לא עונה הגמרא שים לב מה כתוב בברייתא לא נותנים על גבי מוח אתה משום שחיתה לא הבעייה של החמין והשמן הבעייה שאתה שם אותו על גבי מוח שזה דבר רך בגדים צמר גפן וכדומה ואז יש לי חשש חיטה של החמין והשמן תשמה מביאה הגמרא הבריתה נוספת הם נותנים חמין ושמן על גבי מוח שעל גבי מכה בשבת פה אתה רואה שגם אם כבר המוח קיים על המכה בשבת גם אסור לתת הבינה הגמרא שפה זה זה כבר כן מהטעם שאסור לתת על המכה עצמה ולא מטעם של חיתה אונה הגמרא לא התמנה מי משום חיתה אני עדיין חושש זאת אומרת בבריתה הקודמת ראינו שאסור לתת על מוך ולשים על המכה כאן הבינה הגמרא שזה משום סחיטה לכן אומרת הגמרא גם כשהמוח כבר נמצא על גבי המכה גם עדיין יש חשש חיטה וזה הסיבה שאסור אבל ייתכן שאם אין מוך באמת דברי רב שמותר לשים חמין ושמן על המכה עצמה מביאה הגמרא ראיה מפורשת לשמואל תניה כבתי דשמואל ברייתא אין נותנים חמין ושמן על גבי מכה בשבת אבל נותנים חוץ למכה ושוט ויורד למכה אם כן בריתה מדוייקת כדברי שמואל תנו רבנן נותנים על גבי המכה מוך יבש יבש וספוג יבש זה נועד רק להגן כמו פלסטר תחבושת יבשה נועד רק להגן על המכה אבל וגם יבש ולא טיטין יבשי טיטין זה חתיכות בגדים קטנים שהם ראויים לרפואה ולכן בגלל שהם מרפים אסור לשים אותם בשבת שואלת הגמרא קשי קיטין הקטין בעצם מוך גם כן נקרא קיטין ואמרת מפורש נותנים על גבי המכם מוח יבש אז איך אחרי שנייה אתה אומר לי שאסור לשים טיטין על גבי המכה אונה הגמרא פשוט מאוד באמת נחלק תלוי אם זה מגן או מרפה לא קשיה אב חדת אב עתיקה זאת אומרת כך חדש שאף פעם לא השתמשו בו הוא מרפא אבל כזה פלסטר שהוא כבר משומש אתה עושה בו כרגע שימוש חוזר הוא רק מגן והוא כבר לא מרפא מה שמותר לשים זה את הישנים שהם רק מגינים את החדשים שהם גם מרפים אסור לשים על גבי המכה בשבת אמר הבישמה מינה הנ קיטין מסו מכאן אנחנו בעצם למדים שקטין חדשים הם עוזרים לרפואה ומי שיש לו מכה בשבת אומנם אסור אבל ביום חול שישים כיטין חדשיים ויהיה לו רפואה בהצלחה רבה הוא להתראות מחר [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: