העמוד היומי מסכת שבת דף קלד עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת שבת דף קלד עמוד ב

[מוזיקה] שבס דף קלד עמ ביס בשורה העליונה במשנה אנחנו ממשיכים מיניוני מילה ונראה עוד פרט שהיו נוהגים לעשות בתינוק הנימול מנהגם היה משום סקונה לרחוץ את התינוק לפני המילה ואחרי המילה השולחן ערוך כותב שהיום נשתנו הטבעים ואין סקונה בכך ולכן אנחנו לא נוהגים לרחוץ את התינוק מיצין את הקטן בן לפני מילה ובין לאחר המילה ומזלפים עליו ביד רשי מציין מיד לגמרא שתשאל לכאורה מזלפים זה אומר שמשפריצים עליו ולא ולא רחיצה מלאה ולא רק שזה הזלפה בלבד ולא רחיצה אלא גם עוד שינוי צריך שזה יהיה ביד ולא על ידי כלי אבל לא יהיה בכלי אז אנחנו אומרים בעצם שמותר לרחוץ את התינוק משום סקונה כמובן שאנחנו עושים את המינימום הנדרש וכפי שנראה בגמרא רב בן זרי אמר מריצי את הקטן ביום השלישי שלך ליז בשבו שנאמר ו ביום השלישי במקוב יום השלישי למילה זה גם זמן מסוכן ולכן אם זה חל בשבת מותר אז גם כן כפי שראינו באנשי שכם שהם נלחמו בני יקב נלחמו ביום השלישי שאז הם היו כואבים אז רואים שזה יום מסוכן עדיין מפני המילה ולכן מותר לרחוץ גם אז אם זה חל בשבס סופק ואנדרוגינוס מביאה המשנה עוד הלוחה תינוק שספק מתי הוא נולד האם הוא נולד ד בחודש השמיני לעיונו ואז אם כן בזמנם שלא היה את כל האמצעי טכנולוגיה שיש היום לפגים תינוק שנולד בחודש שמיני אין לו סיכוי לחיות דנים אותו כאבן ואסור לחלל בשביל ו שבת עד כדי כך גם שאין מצווה למולו אז אם הוא ספק האם הוא נד בחודש השמיני או בחודש התשיעי או אנדרוגינוס זה תינוק שיש לו גם סימני זכות וגם סימני נקבות ואנחנו לא יודעים איך לדון אותו אם הוא נקבה אין לו מצווה למול אותו אבל אם הוא זכר יש כן מצוו זה סופק אין מחלל עליו את השבת כיוון שזה סופק אסור לחלל שבת ורבי ד מטב דור גנוז אומרת הגמורה ראינו בתחילת המשנה מריצי את הקטן ומיד אחרי זה כתוב ומזלפים עליו ביד דינו לא רחיצה מלאה רק בזילוף ורק ביד ולא בכלי ווא אמר שמריצים לכאורה המשנה סותרת את עצמה בשני המשפטים הראשונים רבי יוד ורבי ברבו מתרץ את הגמור כעת שני מהלכים ליישב את המשנה שזה שזה ביאור למשנה שונה אחד מהשני במה נחלקו רב ליזר בן עזריה נק רב דמר רו קיצת פירוש המשנה היא כיצד המשנה מתחילה רחיצים את הקטן בין לפני המילה בין לאחר מילא כיצד איך הרחיצה שמותרת מזלפים עליו ביד אבל לא בכלי ממילא יוצא שתנקה מוסרים בכלל רחיצה כל מה שמתו זה רק זליפה ביד ולא בכלי רב לוז נזר ומתיר רחיצה ואפילו ביום השלישי אומר ובה וו מרחי קטוני במשנה כתוב מריצי איך אפשר להתעלם מהמשנה אלא אומרוב או קטוני מריצי את הקטן אומר רובה צריך לומר שיש פה שני שלבים השלב הראשון הוא מלחיצים את הקטן בין לפני המילה בין לאחר המילה ביום המילה זה וודאי דוחה זה סקונה ודאי שמותר ללחוץ לחיצה רגילה ביום הראשון כדרכו וביום השלישי שח בשבו מזלפים עליו ביד אבל לא בכלי מה שכתוב מזלפים ביד אבל לא בכלי זה חוזר על השלישי למילוס אומר נקמה מותר אז לזלף לא בכלי רב לוז נזרי אומר מחיץ את הקטן ביום השלישי שך בשבו שנאמר ו ביום השלישי בס קובים אז אם כן יוצא שביום הראשון אין מחלוקת לכולל מ מותר לרחוץ לפי רובה המחלוקת היא ביום השלישי האם מותר רחיצה כדר גוי כך סובר רבל בן נזריה או רק זילוף ביד ולא בכלי אומרת הגמ תניק וסד רוב יש בריסה שנראה כ המהלך של רובה שמותר ביום הראשון לרחוץ וכל המחלוקת היא רק ביום השלישי מחצין הקטן בין לפני המילה בין לאחר המילה ביום ראשון כדר וביום השלישי שיכ להיות בשבו מזלן עליו ביד אבל נזרי אומר מרחי צן את הקטן ביום השלישי שיכ להיות בבוס ואפעל פי שאין ר דובו זכר דובו נכון שזה לא רעיה גמורה אומרת הבריה אבל זכר ראינו שנאמר ו בם שלישי בוסום כובי וכשאין מזלפים אן מזלפים לא בכוס ולא בקערה ולא בכלי אלא ביד עדיף לשנות כמה שיותר מהדרך מכיוון שאפשר לזלף על ידי יד אז עדיף לא בכלי אוסון לתקמ מה שכתוב שאיך לעשות את ורת הזילוף ביד ולא בכלי זה חוזר על דברי תקמה שאמרו זילוף אבל לפי רב לוז בן נזריה אין בכלל זילוף תמיד מותר רחיצה גם ביום השלישי כעת מבארת הגמרא את לשון הבריזה מהי אף על פי שאין ר לדבור זכר לדבור בדרך כלל כשכתוב את הלשון הזאת זה אומר שהראיה היא לא ראיה מוחצת כי אפשר לדחות אותה משום דגד סוסר ה טסר ה גדול שמקבל מכה אז הבשר שלו לא מעלה רפואה במהירות ויתכן שלכן בען שיש כם שהם היו גדולים שנימולו אז לכן ביום השלישי הם עדיין היו כובים אבל קטן שמתרבה מהר יותר יתכן שביום השלישי כבר אין עתר והוא לא בגדר סכוני לכן אמרנו שזה לא רעיה אלא זכר לדבר אומרת הגמורה מה ישה בעניין הזה של רוב הורה שהוא הורה בביאור דברי המשנה שלכולם מותר לרחוץ את הקטן ביום הראשון של המילה אהו דוס לקמי ד רוב ארק שמית אמר לו מותר לך לרחוץ רגיל ביום הראשון כלש רוב רובה נהייה חולה אמר אנו בדי רגים נדס ולא מלא רובה מיד קישר את זה לכך שהוא הורה כנגד הזקנים שתרגמו את המשנה לא כשיטת והם אסרו אמרו ששיטת הנקמ שיוף ביד זה הדבר היחיד שמותר גם בי המילה אבל אומר רובה למה הייתי צריך להתווכח איתם ולחלוק עליהם ולהורות לא גמום כנראה שלכן נחלשתי אומר לרבו לרוב ואותן קבוצי דמר הי כשיטת אמר לו מסדק אני לא מתעלה מכך שהמשנה כן מדויקת כדבריהם כשיטת ממ מדז בן זרחי את הקטן בם השלישי שח בשבו הזמר לרב לזר בן נזריה מריצים אם אנחנו אומרים שטנק התיר אך ורק זילוף בא רב זר בן נזריה ואומר מותר לרחוץ מרחי ואפילו ביום השלישי א מרצם הרשון ן ביום השלישי אז כבר תנקה מאורה שמותר לחוץ ביום השלישי ורק ביום הראשון ורק ביום השלישי הוא אומר שיעשו זילוף אז בא רבלו בן נזרי ומתיר שגם ביום השלישי מותר הרחיצה אז הלשון צריכה להיות אי רב לוז בן נזריה המר מריצי אף מריצים מבולי לכן כיוון שלא כתוב שאף מריצים שהוא בא להוסיף שמותר רחיצה לא רק בם הרישון כמו שאתם אמרתם אלא גם בם השלישי משמע קצת דיוק במשנה כמו רבי יהוד ורבי בר אבואה שאין מחלו שהמחלוקת היא גם על היום הראשון ולכן תנ קמי בעצם לא התיר לעולם רחיצה רב לזו נז ואומר מרחי ים לכן רובה כישר את זה שאולי לכן הוא חולה מכך שהוא חלק עליהם כיוצר רבדי מומר רבי אלזור הלו חק רב לוזו בן עזריה הלכה כמו רב לוזו בן עזריה שגם ביום השלישי מותר לרחוץ אבו במערבה ינו במערבה וחכו החצ את כל גופו או החצ מילה זה וודאי שמה שלצורך סקון נה מותר השאלה האם אפשר להסתפק ברחיצת רק איבר המילה או שצריך את כל גופו של תינוק אומר לאו מ רבון ורבי יעקב שמי מסתר בחצת כל גופו מסתבר שמה שהתירו זה כל גופו דסל כדי חצת מילה מי גורע מחמין על גבי מכה דומ רב אן מונין חמין ושמן מעל גבי מכה בשבת רב סובר שכש לאדם יש מכה בשבת מותר לו לרחוץ את זה בחמין ולשים על זה שמן אין בזה משום גזירת רפואה כי זה לא משהו שהוא ניכר שהוא לרפואה אז אם כן אם היה מדובר פה רק על ליבר המילה אז וודאי שמותר להשים על גבי זה מכה ודאי שמותר לזלף על זה מים ואם כן לפי הביאור של רב יהודי ורב ברב הואה שהם סברו שתנקה מאוכל שמותר לזלף רק זילוף ביום הראשון אז למה אנחנו צריכים להשמיע לנו שזה מותר מה זה גרה מכל מכה שאדם מקבל בשבת שרב אומר שמותר להשים שמן ושמן ומים חמים על גבי המכה בהכרח שנידון לנו לגבי כל גופו האם מותר לרחוץ כשאנחנו אומרים לרחוץ או האם מותר לזלף כשמטרת יף לו רב יוסף ולא השדי לו בן חמין שהו חמו בשבת לחמין שהוא חמו מערב שבת אתה מביא ראייה מרב שזה אמור להיות מותר גם בלי היתר של מילא כי זה לא יגרע מכל מכה שאדם יכול להשים על זה מים חמים מה שמתירים להשים מים חמים זה מים חמים שהוחמו מערב שבת ודאי שאסור לחמם בשבת וייתכן שכאן שהיה צריך כן ן להשמיע ללנו את זה יתכן שזה רק על איבר המילה ולא על כל גופו רק החידוש הוא שמדובר מותר לחמם מים בשבת לצורך כך מתקיף לו רב דימי וממ ד אוכל בחמין שהוחמו בשבת ליג איך אתה ברור לך שהמשנה כאן שהתירה לרחוץ או לזלף אנחנו מדברים על מים שהוחמו בשבת דין מ בחמים שהוחמו בערב שבת פליגה אומר הבי אנו בא דשנו בוי דשלי אומר הבי אני רציתי לתרץ לו על קושייתו וקודם שנה לרב יוסף אבל רב יוסף הקדים אותי ותרץ לו מה שחשבתי גגם מפני שסק ולוי המשנה קודה מפני שכו ולוי בהכרח שאנחנו מציירים אפילו לחמם בשבת מים ם ואם כן צריך לומר שאין רעיה ממה שאמרנו ש שזה לא זה לא רק מקום המילה זה כל גופו כי אם זה היה רק מקום המילה אז זה לא גורע ממה שרב התיר בכל מכה להניח מהים חמים על גבי מקום המכה כי ייתכן ש שדיבר זה דווקא במים שחמ בערב שבת כאן מתיירים לו על מקום המילה גם במים שיחמם אותם בשבתי כו ארלוז ואמר רמר חנן לוזו בן זרי בן חמי שחו בשבס בן חמ שמו מערב שבס בגו ב אז רואים פה שמתירים גם במים שהוחמו בשבת חנ מותר גם את כל גופ גופ כעת נחזור מה שראיינו את דברי רב שהוא מתיר בכל מכה להניח על גבה מים חמים ושמן זה לא ניכר לרפואה נראה שזה מחלוקת רב ושמואל בנידון אומר רב אין מונין חמין ושמן מעל גבי מכה בשבת ושמואל אומר נותן חוץ למכה ושיטת ויר למכה שמואל כן חושש משום רפואה להניח מים חמים ושמן על גבי מכה זה נראה לרפואה ולכן שיניח את זה מחוץ למקום המכה וזה ילך וירד שוט למקום המכה מסוי שואלת הגמרא כושיה בריס אין נותני שמן חמין על גבי מוך ליתן לגבי מכה בשבת כתוב בברייס אסור לתת שמן וחמין על גבי מוך דינו צמר גפן כדי לתת על גבי מכה בשבת לכאורה רואים כדברי שמואל שאסור מים ושמן עונה הגמרא לא שם זה לא משום רפואה או משום סחיטה הבעיה היה צמר גפן אם לא היה צמר גפן היה מותר טו שמע אין נותנים חמן ושמן על גבי מוח שעל גבי מכה בשבת המוח כבר נמצא צמר גפן נמצא כבר על המכה אסור להשים עלה צמר גפן שמן או מים חמים אז רואים לכאורה כשמואל שיש ב בעיה של רפואה כאן לכאורה אין בעיה ש סחיטה כי הוא לא הולך לקחת את את צמר גפן ונח על המכה זה כבר מונח על גבי המכה אונה הגמור אסם נמי משום סחיטה גם שם חוששים אולי הוא ירצה להוזיז את זה יצה להוריד את זה ולכן שלא ירטיב את הצמר גפן כלל משום חיתי אבל הי נכונ מי אין מפה רעיה לדברי שמואל שאסור להניח מים ושמן על גבי המכה בעצמה תני קוס ד שמואל ויש לנו ברייסה כשיטת שמואל אן נותנן חמן ושמן על גבי מכה בשבת אבל נותנן חוץ למכה ושיטת וירד למכה זה כדברי שמואל תונו רבונו נותנים על גבי המכה מוך יבש וספוג יבש דברים שהם לא לרפואה זה רק להגן על המכה שלא ישרט לא יקבל מכה מותר כמו פלסטר של זמנינו מוח יבש ספוג יבש דנו חתיכת בגד אבל לא גמ יבש ולא טיטין יבשן כי בהם יש דברים שמרפאים אז יש פה בעיה של רפואה קש קיטין קטיט שואלת הגמרא הברייה בהתחלה אמרה מוך יבש מותר מוך זה כאן קטין זה סוג של בגד ואם כן ברש כתוב שמותר ובספר כתוב אבל לא כיטין יבשן לא יקש או בחת או בעתיק תלוי אם זה כתתיים שחדשים עוד לא הניחו אותם מעולם על מכה הם מרפים ועל זה כתוב בספר שלא יניח תיתן יבשים אבל אם זה כבר היה על גבי מכה הוא רק מעביר את זה כעת למכה אחרת כדי שלא ישרט זה מותר כיוון שזה לא מרפא כי זה כבר ריפה במכה הקודמת כעת זה רק בא להגן אומר הבי שמא מינו אני קטין מעסו רואים מפה נידון כאן שקטין זה מרפא את המכה ולכן זה לא רק להגן זה משום רפואה כי זה מרפא ולכן זה אסור אז ראינו כאן את המשנה ש נחלקו האם מותר לרחוץ יש שני הסברים בגמרא בביאור המחלוקת של רב נזר ואת הנקמה או שהם נחלקו לגבי היום הראשון של המילה ביום עם המילה האם מותר לזלף נקמה מתיר רק זלף ביד ולא בכלי הרב זה מותר מתיר לרחוץ ואפילו ביום השלישי או שהם נחלקו רק בם השלישי בם הראשון כול מתיירים לרחוץ כדרקון לפני המילה ואחרי המילה משום סקונה ם השלישי תנק ממה רק לזילוף ביד לז נזרי אומר שגם אפשר רחיצה כדרקון ספק דורי גנוז לא מחללים עליים את השבת ורב וד מתיר כן עדר גנוס לחל אז ברנו את שני המהלכים של המשנה ואמרנו נסינו להביר ראיה לכאן ו לכאן אגמור הביאה ברייסה כמו דברי רובה וכש רובה ניהיה חולה והוא טלה את זה בזה שהוא הורה וחלק על חבריו אז שאלו אותו הרש ברייס כמוך הוא אמר אבל עדיין המשנה קצת מדוייקת כדבריהם מזה שרב לון נזריה חזר ואמר מרחי ין ולא אמר אף מרחי ין אגמור הביא ש וחק רב לוז ב נזריה שמותר ללחוץ גם ביום השלישי ושאלנו האם את כל גופו או רק מקום המילה רצינו להביא ראיה מכך שדברי רב שבכל מכה מותר להניח על מקום ה מותר להניח מים חמים על מקום המכה בהכרח שכאן מדובר לרחוץ את כל גופו או לזלף על כל גופו אבל הגמורה אומרת שאין רעיה כיוון שיתכן שרב דיבר במים שהוא חמו מערב שבת וכן אנחנו באים ומתירים על מים שהוחמו בשבת עצמה וככה היינו באמת בברייס שמותר לחמם מים חמים בשביל הרחיצה של התינוק אף על פי כן כמה שאפשר לשנות עדיף ולכן אנחנו אומרים רק זילוף ביד ולא לא יותר מזה הבאנו את המחלוקת רב שמואל האם מותר להניח שמן ומים על גבי מכה או שמואל שסובר שיניח מחוץ למכה וזה ישתו והבנו בריס כדבריו אמרנו ש להניח על גבי מכה דבר שמרפא אסור דבר שבא רק להגן בפני השריטות זה כן [מוזיקה] מותר א
לצפיה בתכנים נוספים: