העמוד היומי מסכת שבת דף קלד עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת שבת דף קלד עמוד א

[מוזיקה] שבס דף קל עמוד א נתחיל בשורה השנייה מלמעלה אנחנו ממשיכים דברי המשנה מה מותר לעשות בשבס לעניין מילה ומה אסור לא שחק מערב שבס אתת הקמון ספנית אז עושה את זה על ידי שהוא לועס בשיניו כיוון שזה איסור תוכם תונו רבון דברים שאן עושים למילה בשבש עושים לה ביום טוב ביום טב יש דברים שאסור בשבת אבל ביום טב מותר כן שוחקים לה קמון וטורפים לה יין ושמן כיוון שביום טב מותר לעשות דברים לצורך אוכי נפש ויש כלל מתוך שהותר לצורך הותר נמי שלא לצורך אז גם אם שלא לצורך אכן נפש כמו כאן שהוא טוחן את הקמון ואספני לא לצורך אכילה אלא לצורך רפואה מותר לו לעשות את זה ביום טב למרות שבשב זה איסור תוכן וופן לו יין ושמן גם מה שהסרנו לערב יין ושמן זה היה משום שנראה שהוא הולך לבשל ביום ן איסור לבשל ולכן אין חשש אומר להבי לרב יוסף מה ישנה כמון ביום טוב דחזי לגדרו למה אתה אומר שמותר לטחון את הכמון ביום טוב כיוון שמתוך שהותרה לצורך זה ראוי לגדרה אז הוטר נמי לעשות את הפעולה הזאת שלא לצורך גם אם זה לא לצורך אכילה יין ושמן חזי נמי בשבס לחולה גם ביין ושמן יש אפשרות שמותר לעשות את זה לצורך חולה בשבס ואם כן נתיר גם כן לעשות את זה לצורך המילה דתני טורפין יין ושמן לחולה בשבס אומר ש לאז ש רב מיר א טורפין יין ושמן אז לפי רבי מאיר וסתם משני רבי מאירי והוא מתיר לטרוף יין ושמן לצורך חולה אז למה שלא נתיר גם לצורך תינוק או משם בן לוזו פעם אחת חש רבי מאיר במיו בריסה ממשיכה מביאה מייסה רבי מאיר בעצמו חש במאה וביקשנו לטרוף לו יין ושמן ולא הנחנו הוא לא נתן לנו לערב ולטרוף יחד יין ושמן לרפואה אמרנו לו דברך יבטלו בחייך הרי אתה התרת אז למה אתה לא נותן לנו אומר לנו אף על פי ש ומר כך וחבר אומרים כך מימי ו מלאני ליבי לעבור על דברי חבריי כיוון שחברי אוסרים אני לא עובר ע על דבריהם למרות שאני אוחז שזה מותר אוניו ד מחמיר נפשי אבל לכולם משורי הוא החמיר על עצמו בלבד אבל לכולם הוא התיר ואם כן למה שלא נתיר כאן לצורך תינוק אונה הגמור אוס בליקו או בליקו דהיינו שם כשהוא מערב יין ושמן לצורך עולה זה לא משהו שדורש לערב עירוב חזק מה שאם כן לצורך תינוק למילה צריך להערב את זה חזק חזק וזה אנחנו לא מתיירים זה כבר פעולה בפני עצמה וזה לא מצינו פעולה של עתר שיהיה מותר לעשות עירוב כל כך חזק ביין ושמן אוחנ מיני עוד ולא ילך שואלת הגמרא אז בוא ניתן לו לפחות לערב יין ושמן כמו חולה גם אם הוא לא מערב חזק אבל לפחות שיערב למה המשנה אומרת נותן יין בפני עצמו ושמן בפני עצמו בלי להערב כלל אונה הגמורה ה דקטו י זה בפני עצמו וזה בפני עצמו שכתוב במשנה שהוא יכול לתת כל אחד בפני עצמו לא הכוונה כפשוטו יין יין לחוט ושמן לחוד אלא הכוונה שהוא מערב אותם יחד אבל שלא יערב חזק חזק כדרך שמערבים בדרך כלל במילה אלא רק יערב אותם במקצת כדרך שמהווים אצל חוילה שאין בו סקוני ממשיכה הגמורה בברייס תונו רבונו אן מסננים את החרדל במסננת שלו כעת אנחנו עוברים לדבר לעניין אוכי נפש שהתירו ליום טב אגב זה שהבאנו שכמונו מותר לטחון לצורך מילה ביום טב כיוון שמוותר גם לצורך אורכי נפש ניכנס קצת ללחוש יום טב מה מותר לצורך וכן נפש אן מסננים את החרדה מסננת שלו הכלל ב מה שהתירו בלוחץ לצורך וכן נפש ביום תב התירו דווקא דברים שהם לצורך אורכן נפש ולא מכשירי אורכן נפש וכן התירו דווקא דברים שאי אפשר לעשותם מערב שבש מערב יום טב אבל אם הוא יכל לעשות את זה מערב יום טב וזה לא היה מגרע זה לא היה יותר גרוע מאשר אם הוא עושה את זה ביום טב לא נפגם טעמו אז אוסרים עליו לעשות את זה ביום טב ולכן אומרת הברייה אסור לסנן את החרדל במסננת שלו כיוון שזה מלחז בויר והוא יכל לעשות את זה מערב יום טוב א אין היתר לעשות את זה ביום טוב ואן ממתקן אותו בגחלת היה דרכם לקחת את החרדל להניח בתוכו גחלת רותחת זה היה ממתק אותו כיוון שגם את זה אפשר לעשות מערב יומ טב אסור לעשות את זה ביום סב אומר להבי לרבי יוסף מהשנה מאוד אתנה נותנים ביצה במסננת של חרדל כתוב במשנה שמותר כן לעשות את זה אומר לי אוס אומר זה כבוי אוך אומר זה כ בויירר כאשר הוא שם ביצה בתוך משנת של חדש זה לא נראה שהוא בא לברור גם כשהוא בא בעצם לברו בין החלבון לחלק השני של הביצה עדיין זה לא אומר שזה כ בויירר אבל כאן זה נראה ממש בויירר כשהוא שם את זה את החרדל בתוך המסננת ולכן לא התירו והן ממתקנים אותו בגחלת אומרת הגמורה ואני אין ואניה ממתקים אותו בגחלת אמרנו שאסור למתק את החרדה על ידי גחלת ששמים בתוכו הרי בברייס כתוב יש ברייסה אחרת שכתוב להפך שמותר כן ביום טב להניח גחלת בתוכה למרות שכשהוא מניח את הגחלת היא מתחבא על ידי הגחלת על ידי החרדל שמונחת שהוא מניח את הגחלת בתוכה לא יקשה כאן בגחלת של מתכת כאן בגחלת של עץ אומרת הגמור יש חילוק בגחלת של עץ אסור כיוון ששח שמה כיבוי והוא עושה פחם אבל בגחלת של מתכת לא שייך כיבוי כיוון שזה לא נעשה הפכם אז זה לא נחשב למרכבה אין לו עניין בכיבוי הזה ולכן מה שהתירו זה בחלת של מתכת ומה שעשו זה בגחלת של עץ אומר ליב לרב יוסף מה ישנ מבשרי הגומר אתה אומר שאסור למה כיוון שכשהוא מניח את הגחלת בתוך החרדל זה גורם לכיבוי הרי מצינו שביום טו מותר להניח בשר על גבי גחלים הבשר ודאי מכבה את הגחלים למה זה שונה אומר לי אוסום לא איהיה אפשר או אפשר שם זה דרך הבישול אז כיוון שזה לצורך הבישול ממש ואי אפשר לעשות את זה גם בערב יום וטב כיוון שהבשר ככל שמבשלים אותו טריא יותר סמוך לאכילה הוא משובך יותר לכן התירו גם להניח אותו על גחלים אבל כאן כיוון שאפשר בלי זה אפשר ולכן ככיוון שיכלו גם לעשות את זה מערב יום טב וזה לא היה נפגם טעמו לכן לא התירו לעשות את זה ביום טב אומר להבי לרב יוזב כעת נושא נושא חדש שהוא גם קשור לכרי נפש ביום טב מה הוא לגבן האם יש איסור לגבן ביום טב או לא בשע ב ראינו שאסור לגבה משום בו הנה הוא לוקח את החלב ובונה מזה גבינה האם ביום טוב מותר או אסור או מלא אסור כיוון שיכול לעשות את זה מערב יום טוב מה ישנה מלאישה אומר לאו סום לאי אפשר אוך אפשר ולאשה הוא רוצה לעשות את זה סמוך לאכילה זה משובח יותר אבל זה אם הוא גבן את זה מערב יום טב זה לא נפגם טעמו ולכן לא התירו ואמר נר דואה גבינה בתי מ מעליה נרדו היו אומרים שגבינה שנעשית באותו יום היא משובחת מה שמ שיש יש השבחה וכך שזה טרי יותר אז בוא נתיר לעשות את זה ביום טב וחיכו מ אפילו גבינה בת ימ מעלי הכוונה גם גבינה בת ימ ש נעשת היום היא משובחת אבל ודאי שאין שום בעיה לעשות את זה יום קודם ולכן לא התירו כי יכלו לעשות את זה מערב יום טב ממשיכה הגמורה על המשך דברי המשנה אין נושין לחלוק אמרנו שאסור לעשות חלוק ביום טוב ואם הוא לא עשה אז מה מה יעשה קורח לי הסרטות דהיינו יקח איזשהו חתיכת בגד וקרח קרוך על מקום המי אומר הב אומרו הי חלוק נוק לפ לסטר ל החלוק הזה ששמים לתינוק על מקום המילה שיפל את השפה שלו ללמעלה דג שו ככיוון שסוף הבגד יש לו חוטים והמקום מדמם אז יתכן שכש ייבש אדם הוא ידבק יחד עם החוטים של הבד ולכן הוא יכול להגיע לקרוס שיבחו שימשכו את זה ויבואו להוציא את הבד לכן קפל את הבד ללמעלה שלפחות החוטים של הבד לא יגעו במקום המילה אלא היו כפולים על גבי הבגד ובכך הוא אין חשש להגיע לקרו שיפו אדביה ובד קיס קיסס לפלגה היא היייתה עושה עוד בגד שהוא בעצם המשיך מהמקום של החוטים ועלה על גבי הבד זאת אומרת לא התה הבד עצמו היא קיפלה אלא עשתה עוד חלוק אחד עד חצי מ ממקום הגיד ואחד שהמשיך אותו ועלה ללמעלה אומר הבי הנודלס לחלו תינוק שלא הכינו לו חלוק בליסה דיס ספסה ליסי בליסה דסלי סיפט שיביאו בגד בלוי שיש לו שפה כיוון שכשיש שפה לבגד ושמים את זה לצד הגוף בתחילת הגיד בתחילת איבר המילה אז זה תפוס חזק יותר זה לא ישמת וליקר סיפט תוי וכמו שאמרנו שנקרו את ה נקפל את את השפה של הבגד ללמעלה כדי שלא ידבקו החוטים של הבד ו יכול להגיע לכו שבחו וף לוו הוא יכפו את זה ללמעלה ואמר הבי אומרו לי אנוק לא ידע מפקי תינוק שלא יודע מפקי דהיינו שאנחנו לא רואים את הנשימה שלו שהוא נושם כמו שצריך לשי משכ ולא יק ד סליחה אומר הבי אומרו לי הינו כד ידיע מפקי דנו יש לו אור שמכסה את מקום פי הטבעת אנחנו לא יודעים איפה החור שאמור להיות לשפה משכה שמרחו שמן ולקדמה יעמידו אותו במקום שמש ואכד הזיג איף שרואים שקיפות ליקר בשער תיקחו שהורה ויקראו שם שתי וערב אבל בכלי מתוס לא משום דוריף כיוון שהכלי מתכת יכולה לגרום לזיהום ואז יהיה נפיחות אז שלא ישתמש בכלי ברזל אלא רק בשעורה יקרא שלי וערב במקום שהזבל והראי אמור לצאת ואומר הבי אמלי כד לא ימץ תינוק שלא יונק מקר דקו זאת אומרת הפה שלו התקרר מה התקנתי סוקס גומרי וק די פומי לחם פומי ומיץ שיקחו שייקחו קס גומרי דהיינו כדי לחמם אותו ממה שהפה שלו התקרר אז צריך לקחת לשוח גחלים על דף או על כלי אומר רשי ולאק לדי פיו ויעמידו קרוב לפיו וככה הגוף שלו מתחמם והפה שלו מתחמם וההוא יוכל לחזור ולינוק ואמר הבי אומרו ליים אנוד מנס תינוק שלא יונק כמו שצריך נפפ בנס ומינס שיפו עם מניפה לפניו שעושה לו אוויר לתוך פיו וככ הוא יתחיל לנשום טור מהב אמרו ליים עוד דבר שאמרה לוד מ תינוק שלא נושם כמו שצריך אז מה עושים רואים שהרוח האוויר לא נכנס ויוצא כמו שצריך ליליס יביאו את השליה של אמו ושר כלוי ומבי ומרחו עליו והעבירו את זה על גביו ובכך החליקו את זה על בשרו ואז ממילה הוא יתחיל לנשום טומבק תינוק שהוא מדי קטן ורזה ליסוס דמי יקחו את השליה של אמו ושר לו מקוד ו ומרחו את יעבירו את השליה מהמקום הקטן למקום הגדול דהיינו השליה היא עשוייה במקום אחד היא צרה מקום אחד היא רחבה יקחו את זה מהמקום הצר ויעבירו למקום הרחב והיא עולים מעולמה לקונה ואם להפך הוא שמן הוא נפוח מדי אז יעבירו את זה מהמקום הרחב למקום הקטן כביכול זה בא לרמז הנה כמו שהשליה הזאת עוברת עכשיו מהמקום הגדול לקטן ככה גם הוא התכת לכן להפר במקרה הראשון ככל כמו שהשליה מעבירים אותה עכשיו מהמקום הקטן לגדול ככה גם הוא יגדל ואומה הבמ רוליה הנוק ד סומק תינוק שרואים אותו אדום בכל גופו למה זה ככה נקעתי לו אבלה בי דמ כ שהדם בגופו עדיין לא נבלה ולכן זה מסוכן למול אותו אז לת רכו ליד אבלה בידם למלו שלא ימול אותו במצב הזה כיוון שאדם עדיין לא נבלה בו זה יכול לצאת הוא יכול לדמם ולאבד את דמו לכן שיחכו עד שהצבע הדמומית ירד שזה אומר שנבלה אדם בגופו תינוק שהוא דיורק שהוא צהוב דקת לא נופל בדמי הדם עדיין לא הגיע אליו בכמות כזאת שמספיק לו כדי לשרוד את המילה לי טרחו אד נופל בדומה ומלו אז מה יעשו יטרחו בו עד שיכנס בו דם ואז ימול זאת אומרת יחכו עד שיראו שכבר הצבע הצהוב יורד והוא חוזר להיות בצבע אדום מספיק כדי שיש בו דם ואז אפשר למול אותו דתני אומר רבי נוסן פעם אחת הלכתי לקרח הים הואב אישה אחת לפניי שמעלה בנה ראשון ומת רב נוסם מביא שני מעשים שמזכירים את ההלכות שראיינו כעת הלכתי לקחי הים ובת אישה לפני שמ לה בנה ראשון ומת שני ומת שלישי הביאה אותו לפניי באה אליי אומר רב נוסן ושאלה מה לעשות כשמלת את השניים הראשונים הם מתו רתיב שהוא אדום ראיתי שהתינוק אדום אמרתי לה המתיני לו עד שהי בלה בו דמו זה בגלל שהדם הוא חיצוני ולכן עדיין לא נבל תחכי המתינה לו עד שנבל בו דומו הומ לה אותו ח אז היא לא מעלה אותו בשמיני אלא אחרי שאדם נבל ובאמת הוא חי והיו קרסו נתן הבבלי על שמי שוב פעם אחת מסה נוסף מספר הבסון הלכתי למדינת קפוק ובאת אישה אחת לפניי שמלה בנה ראשון ומת שני ומת שלישי הבאתו לפניי ראיתי שהוא ירוק ראיתי שהתינוק צהוב הצצתי בו ולא ראיתי בו דם ברברית אמרתי לה המתיני לו עד שייפול בו דמוי ממתינה לו המלה אותו וחייה תמתין עד שאדם יגיע אליו בכמות כזאת שהוא יוכל לשרוד את המילה וכך היה ואז הוא חי וקור שמו קור שמו נוסן הבבלי על שמי אז רואים כמו ההוראות שראיינו קוד אז אם כן ראינו כאן לגבי שחיקת סממנים כמון וספת לצורך מילה ביום טב מותר לעשות את זה כיוון שהתירו לעשות לצורך אוכל נפש התירו גם לצורך תינוק לטרוף יין ושמן גם התירו כיוון שביום ט מותר לצורך אכילה אבל מה שהתירו בשבת לחול ליין ושמן התירו בערבוב קל זה באמת מותר גם בשבת לצורך לצורך מילה אבל לא ערבוב שחזק מאוד כיוון שזה לא מצינו שהתירו אמרנו שאסור לסנן ביום טוב גם שהתירו לצחי נפש אבל דברים שיכולים לעשות מערב יום טוב אז לא התירו אם זה לא נפגם תמ כשהוא עושה את זה מערב יום טוב ולכן אסור לסנן את החרדל במסננת שלו זה בויירר ולא למתק אותו בגחלת כי זה מכבה מה שכתוב שמותר למתק בגחלת זה מדובר בגח של מתכת ששמה אין כיבוי כיוון שזה לא נעשה פחם וכל האיסור ביבוי הוא כשהגננת פחם אז יש לו פה מלוח שצריך לגופו הוא צריך את גוף הכיבוי לגבן אמרנו גם כן שעשו כיוון שהוא יכול לעשות את זה מערב יוםטוב לגבי חלוק אמרנו שכדי שלא ייגרם כרו שפכו אז שיזהר שהשפה של הבגד אם הוא מאלתר לא תחבושת אלא סתם בגד אז יש חוטים בסוף הבגד שיפל אותם ללמעלה או שישים בד אחר מתחת ואת הבד השני יקפל ללמעלה אמרנו שאם תינוק לא יענה כיוון שהשפה שלו קרה לכן שישימו אותו ליד מקום חם עם גחלים תינוק שלא נושם טוב שנשפוט לידו אמרנו שתינוק שלא נכנס ויוצר רוח דרך פיו שייקחו א שמרחו עליו את השליה יעבירו עליו ואז יתחיל לנשום אם הוא קטן מידה יעבירו אותו יעבירו עליו את השליה מהצד הגדול מהצד הקטן לגדול ואם הוא גדול מדי אז מהצד הגדול לקטן אמרנו תינוק שהוא אדום מדי חכו ולא ימולו אותו כדי שיבלה בו דמו וצהוב מדי יחכו ולא ימולו אותו בזמנו עד שהצבע ירן כדי שיגיע אל הדום מספיק כפי שצריך כדי להחזיק בזמן המילה ואנו גם שני מיסים בזה שרב נוסן הציל שני משפחות עם התינוק שלהם אחד עם המיסים שהתינוק היה מדי אדום והוא אמר לחכות ואחד עם התינוק שהיה צהוב הוא אמר לחכות והם ניצלו ולא מתו כמו שקרה לאחים הקודמים שמתו ה [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: