העמוד היומי מסכת שבת דף קלג עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת שבת דף קלג עמוד ב

[מוזיקה] שבס דף קלג עמוד ב נתחיל בעמוד א במשנה בסוף העמוד ראינו שמילה עצמה שהיא חלה בזמנה ביום השמיני סוס לכו ןזה דוכה שבת והמשנה כעת תפרט מה עושים מה מותר לעשות בשבת ומה לא עושים כל צורכי מילה בשבת מותר לעשות את כל צורכי מילה והגמרא תבאר מה זה בא לרבות כיוון ש בנוסף לכך אנחנו מפרטים גם את שאר תהליך המילה מולין חותכים את הרולה ופור אין היה נשאר אור נשאר אור אחרי העולה היו פורעים אותו ומקפלים אותו הוא מוצצין כדי רפואה היו צריכים למצוץ דם כדי שיצא מהמקום ונותנין עליה אספלנית חמון היו שמים על זה תבלינים כדי לעצור את הדם אם לא שחק מערב שבת כיוון שזה בעיה של טוחן לטחון את זה בשבת אז לועז בשינה ונותן התירו לו על ידי שינוי בשביל החולה אם לא תרב יין ושמן מערב שבת יין ושמן שהיו יחד לסמים אם הוא לא עירב אותם כעת זה נראה שהוא בא לבשל אז לכן אסור לעשות את זה בשבת אבל ינוסן זה בעצמ וזה בעצמו מותר לו להשים יין לחוד ושמן לחוד על המקום משום רפואה ואן עושים לחלוק לכתחילה לעשות תחבושת שתופס את האור המקופל שפראו וכך וצר גם את הדם זה אסור לעשות לכתחילה אבל קורח עלי הסמרטוט מותר לו כן לקחת משהו שהוא לא מסומן לזה לבוא ולעשות כלי אסור אבל לקחת סתם סמרט ולחבוש מותר אם לא התקין ערב שבת אין לו במקום שהוא נמצא הוא צריך לטלטל את זה בשבת קורח על אצבוע ומבי ואפילו מחוצה אחר דיינו ה מותר לו להביא את זה לא בדרך הוצו ביד אלא שיוח את זה על האצבע ואז זה ואז זה בדרך שינוי ומותר להביא את זה אומרת הגמורה מרד קדו כולו הבנו את כל התהליך של המילה ופירט כל צוח מילה לשי מי אז למה המשנה בתחה ואמרה אויסין כל צוך מילה לכאורה נראה המשפט כמיותר לעסוי ודתו רבונו באים לרבות מה שכתוב בברייס אמל אדם שמתעסק במילה כלל זמן שהוא עסק במילה חוזר בין על הציצי ה מעכבין את המילה בין על הציצי שאין מעכבין את המילה דיינו חתיכות של אורלה קטנות שנשארו על המקום אז אם הוא עדיין מתעסק במילה כעת זה שבת וסתם לעשות חבור ה אסור אז מותר לו כל עוד שהוא בתוך המילה בעוסק עדיין במילה מותר לו לחזור ולחתוך גם כאלו חתיכות של עורלה שלא מעקבות את המילה אבל פירש אם הוא סיים כביכול את המילה וכעת הוא רואה איזשהו חתיך שמפריעה אז על ציצינה מעק נ את מילה חוזר מה שמעכב את הברי מילה ומחשב את התינוק כלא מעול מותר לו לחזור כמו שמותר ו למול מלכתחילה על ציצין שאין מעכבין את המילה אינו כוזה מה שלא מעכב אסור מן תנ פירש אינו כוזה וקת הגמרא תנסה לבאר את דברי הביס אז הבנו שהמשנה כשאמרה משפט כל צורכי מילה זה בא לרבות שגם אם אדם מל והוא עדיין עוסק בצורכי המילה הוא עדיין עוסק במילה מותר לו לחזור גם על צצים שאין מעקבים חתיכות של לא מעקבות את המילה אם הוא כבר פירש מותר לו לחזור על מה שמעכב את המילה כעת ננסה להבין כמו איזה שיטה הברייה הולכת שכתוב שאם הוא סיים את הברס מילה ופירש אסור לו לחזור לחתיכות של אורלה שהם לא מעקבות רק למעקות אומר רבי ברחן אומר רבי יחנון רבי שמואל בנו ש רבי כן ברוקו זה בשיטת רבי שמואל זה תניה ארב שכ להש בשבס יד שמקריבים קורבן פסח שחל בשבת מפשיט הפסח עד החזה דבר רבי שמוא ב ב בבר אז את המורן מקריבים בי אבל את המאכל את הבשר כיוון שאוכלים את זה בלילה אז אין דין אז זה לא דוחה שבת לצלות את זה בשבת לכן שצלו צולים את זה במוצאי שבת לאחר שבס השאלה כשהוא מפשיט את האור שזה בעיה של מלוכה בשבס עד איפה מותר לו אומר רבי אומר רבי שמואל מותר לו רק עד החזה מה שהוא צריך בשביל להוציא את האימורים למטה מזה בשביל הבשר כבר לא וחכים אומרים מפשיטים את כולו ממילא אנחנו רואים ש לשמואל סובר שברגע שהוא הוציא את מה שהוא צריך לצורך אותו יום זהו מתירים לו רק את הנצרך כך גם פה מתירים לו רק את מה שהוא צריך לצורך המי למה שמעכב אותו אבל לא מעבר למזה שואלת הגמרא ממה הי עד כאן לקומה רבי שמואל אמנ שרב בור קוסו משום דלי בנ זה קלי וענוה שם בהפשטה של של האור של הבשר להפשיט את כל הגדי אין פה איזה עניין של זה קלי ואנוהו לבוא להפשיט את זה לכן הוא סובר מה שאתה צריך לצורך היום שזה להוציא את הימור תפשיט מעבר לזה לא אבל לאחד בנ זה כלי ון והו סוף סוף גם החתיכות עורלה שלא מעקבות יש עניין של זה כלי ואנוהו לעשות את המצוות בהידור ומילא אולי גם פה רבי שמואל מודה אולי פה רבי שמואל יודע שכן יהיה מותר ואפילו שפירש יהיה מותר לו לחזור ולהדר במצוות מילה ולחתור גם את החתיכות שלא מעקבות את המילה למרות שזה שבת אונמי אולי כן דתני איפה מצאנו את המושג זה קלי ונבו זה קלי ונבו התנהל לפני ומצוות עשה לפניו סוכה נאה לולב נאה שופר נאה ציצית נאה ספרור נא וכתוב בו לשמו בדיון נאה בכל מושנה ללומן כשירו יש עניין כל מצווה שעושים לעשות בהידור אב ש אמר ונו אני דורש את זה מלשון אני והוא אוי דים אלוהי דהיינו תדמה כביכול לקדוש ברוך הוא מה הוא חנון ורחום אפתה יהיה חנון ורחום אז אם כך ייתכן שרבי שמואל מודה במקרה כזה שנטי לו לה גם עם חתיכות שלא מעקבות את המילה כדי שיהיה בהידור אלא אומר רשי אומני רבי ויסי אז יתכן שאפשר להצמיד את הברייה הזאת לשיטת רבי יסי שמצינו במסכת ראש רשון דתנן כתוב לגבי קדוש החודש שהעדים היו מחללים את השבת לבוא לירושלים ולהעיד האם הירח נראה בזמנו או לא אומרת המשנה שם בין שנראה בעליל בין שלא נראה בעליל מחלן עליו את השבת בין אם הירח נראה בבירור בין אם לא זאת אומרת שהוא נראה בבירור לכאורה מה הוא צריך להגיע מצפת לירושלים ודאי יש עדים מירושלים מהאזור שבאו וראו את זה כיוון שלא ראית איזה משהו מבצבץ בין העננים הירח נראה במלא נראה בבור אז לכן אומר לכן בכל אופן אומר את הנקמה תמיד כדי שלא יבואו אנשים ויגידו אז במקרה כזה אני לא בא כי יתכן שזה בבירור ואז יצא שלא יבואו עדים תמיד שהידים יבואו מכל מקום בכל זמן רבי סי אומר לא אם נראה בעליל אין מחללים את השב אז רואים שש שברגע שזה נראה דבר שהוא לא מעכב כמו ששמה למרות שיש מצווה כיוון שזה לא לצורך גבוה לא מחללים כיוון שזה נראה בעליל אז גם פה הוכ נמי ברגע שהוא פירש שהוא כבר התחיל אז זה לא צורך גבוה זה לא לצורך המצווה עצמה אז לכן לא מחללים שואלת הגמרא דין מע לקומה רבי יסי סום סדס יתכן ששם רבי יסי אומר שבמקרה כזה שיש יש לך הרבה איד מסברה מהאזור אז למה לדחות שבת ולהתיר לך לבוא מחוץ ל2000 אמו יהיו מספיק שיבואו מהאזור אז לכן אומר רבי יסי אין עצר לחלל שבת אבל לאחשב דכן הרי כבר חינו שבת בשביל ה מצס מילה הזאת אז השבת ניתנה להדחות אז אונמי שאומרים לך אולי תסיים את המילה ושזה יהיה בהידור ויתכן שכאן רבי סי יודע שאפשר גם לחתוך את החתיכות שלו מעקבות אלא אמר נרדו רבו ליד רבי יסי זה רבון שחולקים ע רבי יוסי במשנה שמצינו דתנן כתוב במשנה במסכת ס מנוכס ארבעה כהנים נכנסים כדי להחליף את לחם הפונים כל שבת ושבת היו מכניסים היו 12 לחמים ונכנסו כהנים והיו מחליפים מוציאים את הלחם הישן ומביאים את החדש היו מחלקים את הלחם הישן למשמרות הנכנסות והיוצאות וכך סדר ההחלפה ארבעה כהנים נכנסים שניים בידם שני סדרים שני כהנים שכל אחד מחזיק סדרה של שישה לחמים ושניים בני אדם שני בזיכים עוד שני כהנים שהחזיק כל אחד כף של לבונה של בזיך שהיו מניחים על השולחן עצמו מעין קטורת וארבעה מקדימים לפניהם עוד ארבעה כהנים שהקדימו לפניהם שניים ליטול שני סדרים שניים כדי להוציא את הסדרים הישנים של הלחמים הישנים כל אחד מוציא סדרה של שישה לחמים ושניים ב אדם שני בזיכים ושניים מוציאים את הבזיים הישנים המכניסים שניים לטול שני בזיכים שניים היו נוטלים את הבזיים הישנים המכניסים עומדים בצפון ופניהם לדרום ומציין עומדים בדום ם לצפון זאת אומרת אלו עומדים מהצד הזה של השולחן ואלו מהצד הזה אלו משכים ואלו מניחים הם מוציאים את הלחמים את הסדרות של הלחמים ותוך כדי שהם מוציאים אז השניים עם הלחמים החדשים מתחילים להכניס את החדשים תפחו של זה בצד תפחו של זה ככה קצת קצת מהלחם יוצא והחדש נכנס הישן יוצא עוד קצת והחדש נכנס ב שנאמר לפוני תומי שהלחם הזה יהיה לפני תמיד אנחנו לא רוצים ש יווצר מצב שהשולחן נמצא בלי לחם אפילו לא לרגע אחד רבי יסי אומר אפילו אלו נוקים ואלו מניחים אבל זהי טומין רבי יוסי אומר שטומי זה לא בכל שנייה ושנייה גם במצב כזה שהם ייקחו את הישן והביאו אחרי זה את החדש זה עדיין נחשל לפוני תומים ולכן אין עניין להכניס את זה ממש ככה טפח בצד טפח אז אנחנו רוצים לומר שרבו שורקים על רבי יוסי בלחם הפונים והם אומרים שצריך שיהיה ממש קצת קצת הם אלו שסוברים כאן שברגע שזה חתיכות שלא מעקבות את המילה אז זה יהיה אסור למול את זה בשבת ולמה כיוון שכמו ששמה אתה אומר שאם אתה חוזר ומסדר את זה אחרי זה זה לא נחשב לטומי זה לא נחשב לרצף של המלאכה הראשונה אם ייקחו קודם את הישן ויביאו את החדש אחרי זה אלא זה התחלה חדשה כך גם פה ברגע שהוא פירש מהמילה זה כבר לא נחשב להמשך של המילה אלא זה התחלה חדשה וההתחלה חדשה כבר לא מתיירים לחלל שבת כי את עצם מצוות המילה הוא כבר יצא ידי חובה תנור הבונות מביא הגמור ברייסי בעניין של מילה מעל קטין את המילה מותר לחתוך את החתיכות אורלה שמעכבות את המילה ואם לא הלקט אנוש כרת אם הוא לא הלקט לא חתך את החתיכות שמעכבות אונש כורס כך אומרת הברס מני כמו מי הביסה הזאת הולכת אמר ו כ מני שואלת הגמרא סליחה מי מי זה שחייב כורס על מי אנחנו אומרים שאם הוא לא חתך את החתיכות שמעכבות את המילה אז הוא חייב קורס מני מי זה אומר קנה אומן המול יהיה חייב בקורס ודאי שזה לא התינוק תינוק הוא לא ברונ שיים אלא בהכרח זה חוזר על המול מקיף לו רב פופה אומן ו אנוב דפל גד מצווה אתו אבדתו פל גד מצווה האומן לא מחויב לבוא למול את התינוק הוא יכול גם למול חצי וגם כאן הוא יאמר אני מלתי חצי עכשיו אתם תבואו תמול את החצי השני איך אפשר לבוא ולומר למול רגע לא יצאת ידי חובה במילה אתה חייב כורס איזה מחוייבות יש עליו למול את התינוק אלא אומר פופה גודו מדובר בגדול שמואל שלא מל כשהוא קטן וכעת שהוא מל את עצמו אז אנחנו אומרים שאם הוא לא סיים את המילה ויש פה עדיין חתיכות של עורלה שמעכבות אז הוא חייב קור כמו אדם שלא מל מקיף לו רבשי גדול בעדק סיבי והרי אל זכר שלו אמול אם זה חוזר על כזה כזה מצב אז לכאורה זה פסוק מפורש שהוא חייב כורס מה זה שונה מכל אדם שלו מל שכשהוא גדול הוא יהיה חייב כורס לא צריך לכתוב את זה בברייס אלא אומר רבשי לאלום אומה מדובר על המול עצמו ולמה הו כי גון דיוסף בן השמו שש ד שבס מדובר שהמילה יום השמיני שלה היה בשבת וכבר עסקנו בבן השמו שבס ואמרו לו לא עם ספקס אמרו לו כבר בנש מושס עוד רגע מוצא שבס אתה עכשיו רוצה לדחות שבת ולחלל שבת ולמול אתה לא תספיק למול אותו וכיוון שלא תספיק למול צא שאתה מחלל סתם שבת כי אם לא יצאת ידי חובת מצווה ורק חבלת אז עברת על מלוכה בשבת בלי לקיים את המצווה של מילה ואומר לו מספיק נ אומר המול אני אספיק עוד לפני שיצא שבת אני אספיק לסיים את מצוות המילה ובד לו ולא הסתפק הוא עשה את המילה והוא לא הספיק להוציא את התינוק במצוות מילה כראוי נשארו לו חתיכות אורלה שמעכבות ושתק חבד ממילא יצ שוא חלל שבת שלא לצורך מצווה ואם כן המול יהיה עונש כורס על המעשה שהוא עשה חילל שבת ללא צורך ממשיכה הגמרא למשך דברי המשנה מוצצין וראינו שיש עניין למצא משום רפואה ומחללים שבת בשביל זה אומר הרב פופה הונ ץ סקונה ברי מול שלא מוצץ את אדם לאחר שהוא ותך מול ופורה אז מעבירים אותו מתפקידו זה סקונה פשיטה שואלת הגמרא מה החידוש בדקו מחללי ש סקונה הוא הרי זה אסור בשבת ומותר לעשות זה מלוחה בשבת ובכל אופן התירו סימן שזה סקונה ואם כן מה החידוש ודאי שמעבירים אותו אם הוא מכניס את התינוק לסונה מה הודת מד מפקד פוקי הייתי אומר שהסיבה שמותר למצוץ בשבת זה לא כדי לא לא בתור ששבת נדחת אלא זה המשנה בא לומר שאיין בזה יסור שבס כיוון שאדם לא אדם של אותו מקום שלמילה לאחר המילה לא נחשב למחובר לגוף של האדם וכעת הוא מוציא מתוכו דם אלא הוא רק מופקד שמה הוא רק אסוף שמה אז הייתי חושב שאדם מפקד פוקיט וזה החידוש של המשנה שמו צצין כיוון שאין בזה איסור מלוכה ומשמ חיבור מחבר לכן צריך לומר לנו לא זה סקונה והסיבה ש אר לעשות זה בשבת זה משום חילול שבס שהתירו לצורך מילה כיוון שזה סקונה יודעים אתזה אספל ניס וכמון מה אספס וכמון כי לא יבי סקונה הוא אב חונם כי לא יבי סקונה הוא וזה דומה למה שכתוב בהמשך המשנה שמותר להשים אספלנית וכמון שזה גם סקונה כדי שלא יהיה בדם אז עושים את זה לצורך התינוק כך גם פה זה משום סקונה והתירו וזה באמת כן מלוכה ולכן מעבירים אותו אם הוא לא עושה את זה כיוון שהוא לא מועל כרון ממשיכה שנה ונותן עליה אספלנית אמרנו שמותר לתת אתזה תחבושת אומר הב אומרו לי אספלניה דכון קיי ספל ניסה מה הרפואה של כולם קי ש מנוב וחד קיר אומר רשי שבע מנות של חלב ואחד של שעווה זה הרפואה שמועילה בכל המקומות להשים על המכה רובה אומר קירה וכלבה מה זה קירה ו אומר רשי זפת של עץ שמוציאים ממנו שלא על ידי האש והיא לבנה דרוש רוב במוחו זה רובה דרש את הרפואה הזאת שכאשר יש לאדם חבלה שיעשה כך קראינו בני מניומי אסיה למו בני מניומי שעסקו ברפואה קראו את בגדיהם למה כיוון שהוא גילה את הרפואה וכעת אין להם עבודה אומר ל הוא שו כחודה אני לא פרסמתי את כל הרפואות השארתי רפואה אחת שלא גילתי שיהיה לכם ממה להתפרנס דומר שמואל המן דמש הפה נוגב טובה אדם ששוטף את פניו ולא מנגב כראוי נק טרולי חס פניסה הפנים שלו מדבקות ונעשה שמה אור יבש ורשי אומר שזה מין של שכין תקנט ומה הרפואה של זה למ שטו ובמה ד סלקה שישטוף את זה חזק במי סלק את הרפואה הזאת לא גיליתי וממילא השארתי לכם במה להתפרנס אז ראינו כאן את המשנה שמותר לה לעשות כל צוח המילה בשבת פירטנו גם מה מותר לגבי שחיקה אמרנו שישחק בשיניו ותחבושת אמרנו שלא יעשה קלי אבל מותר לו לשים בגד רגיל ומותר לו גם לטלטל את זה כשזה קרוך על צבוי אמרנו שהמשפט קול צוח המילה בא לרבות שמותר לו להוציא את הציצי המעכבים את המילה וגם שאינם מעקבים במקרה שהוא עדיין עסוק במילא כמו שכתוב בברסה וה הלוחה הזאת שכשהוא כבר פירש מהמילה אסור לו לחזור על זיצים שאינם מעקבים למרות שיש פה הידור שזה כלים ואנוהו אז רצינו לומר שרבי שמעל ודינו כי אולי במקום שזה כלי ו מודה רצינו לומר שאולי זה בשיטת רבי יוסי בקידוש החודש דחינו כיוון שכאן השבת כבר נתחת בשילה שמה היא לא נתחת כלל ומכונה זה אתנקם שרבי יסי בלחם הפונים שהם אומרים שזה התחלה חדשה ברגע שיוציאו את הלחם ויביאו את הלחם החדש זה לא תו מיד התחלה חדשה כך גם פה אחרי שהוא פירש מהמילה זה התחלה חדשה לכן אסור לו לחזור ולמול לחתוך את החתיכות שללו מעקבות את מלה אמרנו שמה שכתוב מוזי צין זה משום סקונה ולכן מול שלא עושה את זה מעבירים אותו ושלא נמר שזה רק באים לומר שאדם הוא לא מחובר לגוף אלא הוא רק מפקד פוקד ומה שזה מותר כיוון שזה לא מלוכה לא זה באמת מלוכה והתירו משום סקונה אמרנו שנותנים עלי האספנית זה כמין רפואה למקום הבאנו עוד רפואות ואמרנו ששמואל גילה חלק מהרפואה אבל הוא השאיר את הרפואה לפנים שנדבקות על ידי לחיצת ממי סלק [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: